דן לחמן, 1941 - 2012, תל אביב. התחיל את פעילותו באגודה לשמירת זכויות הפרט בשנת ייסודה, 1975. כיהן כחבר ועד האגודה משנת 1976, והיה שותף לעריכת המגזין ההומו-לסבי הראשון בשפה העברית, "ריש גלי". לאחר מכן השתתף בהקמת המגזין ההומו-לסבי "נתיב נוסף".
דן לחמן ייסד את "הקו לבן" להומואים, לסביות והוריהם בשנת 1977.
בשנת 1975, יחד עם הבמאי עמוס גוטמן כתב את התסריטים לסרטים הקצרים "מקום בטוח", "נגוע" (הקצר) ו"צל אחר" עם רון אסולין.
בשנת 1983, עם שובו מארצות הברית, יזם את הקמת הוועד למלחמה באיידס, עם התפשטות מגפת האיידס.
בשנת 1990 יזם לחמן את הקמת המרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית, לאחר התנדבות ארוכת שנים בער"ן (עזרה ראשונה נפשית)
דן לחמן פרסם מאמרים שונים וכתבות בעיתונים "דבר" (במדור "הומוגני" במסגרת המוסף השבועי של העיתון), "מגעים", "הזמן הוורוד" ופורטל האינטרנט GoGay. לחמן זכור בזכות הפולמוס שניהל בשנת 1993 נגד המשוררת דליה רביקוביץ מעל דפי העיתון "מעריב", כאשר האחרונה הסתייגה מהמפגש הראשון שאורגן בכנסת בנושא הקהילה.
לחמן הופיע, בין השאר, בסרטים "נגוע" הקצר, "עמוס גוטמן - במאי קולנוע", "מקום בטוח" ו"ילדים טובים". עוסק, בין היתר, בסיוע לסטודנטים בכלל, ולסטודנטים לקולנוע בפרט, בכל הקשור לעיסוק אקדמי בקהילה ההומו-לסבית.
כיום לחמן עוסק בביקורת ספרות ובכתיבת פרוזה. ביוני 2005 זכה בפרס יקיר הקהילה ההומו-לסבית, הבי והטרנס על מפעל חיים.