פורסם: 06/05/2005 - 03:00
קאמפ הוא עמדה אסטטית ופוליטית - האסתטיקה של הקאמפ חותרת תחת הסטנדרטים של המוסריות הבורגנית הפוריטאנית באמצעות האומנות: תומכי/ יצרני הקאמפ משתמשים בפאר, קישוט, ייפוי והגזמה ליצירת עולם אוטופי, חושני, שנון ואקזוטי המהווה תגובה למגמות המשעממות, לדעתם, של החברה הטכנולוגית. שאיפת הקאמפ היא להפוך את האובייקט הרגיל והשכיח לגרנדיוזי, מרהיב ומהודר, ועוד יותר מכך, הקאמפ נוטה "לעבור" ממה לאיך: ממה שנעשה לאיך שנעשה. למשל, האר-נובו נתפס כסגנון הקאמפי הטיפוסי והמפותח במלואו, מכיוון שחפצי האר-נובו מטשטשים, מן הצד האחד, את ההקשרים הפונקציונאליים והזולים של החפץ, ומן הצד השני מבליטים את סגנונו הכמו-מהודר: אהילים שצורתם צורת צמחים פורחים, הכניסות למטרו בפריז, שעיצב הקטור גווימאר בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, המורכבות מענפי סחלבים העשויים ברזל יצוק.