אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

עדי צור


התמונה של עדי צור

היסטוריה

חבר במשך
3 שנים 9 חודשים

מאמרים מאת

רנה פרנסואה גיזלן מגריט (‏21 בנובמבר 1898 - 15 באוגוסט 1967)

החוליה החסרה בין אדגר אלן פו לרנה מגריט

פורסם: 01/24/2017 - 12:39
הצייר רנה מגריט, או כפי שנהג לכנות את עצמו "פילוסוף חזותי", צייר את הציור "מחוז ארנהיים" על סמך סיפורו של אדגר אלן פו. כשקוראים את סיפורו של א.א. פו ניכר שאין קשר חזותי בין הסיפור לבין רכיבי התמונה. מאמר זה מתכוון להציע היפותזה לגבי החוליה החסרה שבין הסיפור לציור

יסודות קאמפיים בעבודותיו של קלאס אולדנבורג

פורסם: 01/24/2017 - 11:26
קאמפ הוא עמדה אסטטית ופוליטית - האסתטיקה של הקאמפ חותרת תחת הסטנדרטים של המוסריות הבורגנית הפוריטאנית באמצעות האומנות: תומכי/ יצרני הקאמפ משתמשים בפאר, קישוט, ייפוי והגזמה ליצירת עולם אוטופי, חושני, שנון ואקזוטי המהווה תגובה למגמות המשעממות, לדעתם, של החברה הטכנולוגית. שאיפת הקאמפ היא להפוך את האובייקט הרגיל והשכיח לגרנדיוזי, מרהיב ומהודר, ועוד יותר מכך, הקאמפ נוטה "לעבור" ממה לאיך: ממה שנעשה לאיך שנעשה

תרבות הנבוט

פורסם: 01/23/2017 - 10:16
עקב בעיות בקליטה-זרימה, לא מזמן נחתה עלי ההכרה שאנחנו חיים בליבה של תרבות הנבוט: תרבות אגרסיבית, חודרנית ומעמיקה כמו נייר טואלט בעל (מקסימום) שתי שכבות.
אריסטו

מטו-מה? מטונימיה

פורסם: 01/22/2017 - 10:53
שיעורי ספרות עבשים? מונחים מקצועיים? מקצועיים מדי? מאמר זה חותר להסביר מהי מטונימיה ספרותית, ולהציע כיוונים להמשך מחקר אודות מטונימיה בקרב אומנויות אחרות.
הדוכסית המכוערת, מרגרט מאולטש, מאת קוינטין מאסיס (1513)

אריסטו והזקנה הגרוטסקית

פורסם: 01/09/2017 - 09:37
המאמר מנסה לענות על השאלה האם המכוער יכול להיות יפה, באמצעות התבוננות בתמונתה של הדוכסית המכוערת מתוך הפריזמה של אריסטו.
ג'וזפה ארצ'ימבולדו (באיטלקית: Giuseppe Arcimboldo; ‏1527 - 11 ביולי 1593), צייר איטלקי.

ג'וזפה ארכימבולדו ושלושת פטרוניו

פורסם: 01/08/2017 - 13:14
ארכימבולדו, יליד 1527, היה אחד מ-16 ילדיו של ביאג'יו ארכימבולדו (Biagio Archimboldo), שהועסק כצייר בקתדראלה של מילאנו. משפחתו המורחבת הייתה משפחה מבוססת ומכובדת שעליה נמנו ארכיבישופים, שופטים ואומנים.[2]
תומס מור (1477 - 1535), סופר ומדינאי אנגלי, מחבר הספר "אוטופיה"

אלטנוילנד: אם תרצו, אין זאת אוטופיה

פורסם: 01/08/2017 - 10:49
נהוג לקבוע כי "אלטנוילנד" של הרצל היא אוטופיה, בעיקר על סמך הפירוש הפופולארי למושג "אוטופיה". בחלקים 1-2 של מאמר זה אסביר מהי אוטופיה, במה היא שונה מאידיאולוגיה וכיצד ניתן לזהותה, ובחלק 3 אוכיח כי "אלטנוילנד" היא אומנם אוטופיה, אך אינה אוטופיה 'קלאסית', אלא כתיבה (אוטופית) מחדש של חיבורו האידיאולוגי של הרצל "מדינת היהודים".
דורמן סמית, רכיבה לקראת נפילה, 1948.

מטפורה: בין מסורת לחידוש

פורסם: 05/22/2016 - 16:15
האם אתם זוכרים משיעורי הספרות בבית הספר או באוניברסיטה את המונח "לשון פיגורטיבית"? בכל פעם שמזדמן לי לשמוע את המונח הזה, אני מתחלחלת מחדש. אזכורו של המונח מייצג עבורי גישה מחקרית מיושנת, המתעלמת כליל מממצאים קוגניטיביים העולים מחקר השיח.

מילון אבן שושנה: פירושים וביאורים

פורסם: 02/04/2015 - 18:18
מילון אבן שושן מאכלס בתוכו מונחים המשמשים את דוברי השפה העברית. כרכיו של המילון שוכנים על מדפי ספריות ציבוריות, ספריות פרטיות ובחנויות הספרים. מאמר זה נותן פירוש והבנייה על המילון המקורי
דרקון

הקרנבל בביצה האולימפית חלק ב

פורסם: 04/13/2014 - 18:47
המשך מחלק א: גיא פינס: הביצה, הכוכב והשטיח האדום חלק א. התבוננות ב"ערב טוב עם גיא פינס" מבעד למושג הקרנבל עפ"י פיסק, מאפשרת להבנות את משמעותה במונחים סטרוקטוראליים,דרך ניתוח מיקומה הסינטגמטי של התכנית בלוח השידורים, ודרך ניתוח תכני התכנית ההופכים את המערך הבינארי המקובל של סדר יום חדשותי. מבחינה סינטגמטית, תכניתו של פינס היא "אי" הניצב בים של תכניות אקטואליה: סדר הצגת הנושאים השונים בתוך מהדורת החדשות ותכניות האקטואליה, כמו גם הזמן המוקצב לכל נושא, הם פרי תפיסת החשיבות היחסית של הנושאים השונים, הנגזרת בעיקר מתוך האקלים החברתי, המצע האידאולוגי וציפיות הצופה.
גיא פינס: הביצה, הכוכב והשטיח האדום חלק א

גיא פינס: הביצה, הכוכב והשטיח האדום חלק א

פורסם: 04/03/2014 - 19:01
ניתוח הקרנבל בביצה האולימפית של גיא פינס. מטרת המאמר הנוכחי היא לבצע קריאה מיתית של התוכנית "ערב טוב עם גיא פינס". בפרפרזה ישראלית, מאמר זה מבקש להציע פרשנות העוברת ממלאכת הסיפור הרומנטי לאור הנר, דרך הנראטיב הקולקטיוויסטי והמגוייס לאור המדורה ועד לאור הטלוויזיה והלפטופ הזעיר בורגנים. בחלק הראשון אתאר את המישור הדנוטטיבי של "ערב טוב עם גיא פינס" ומיד לאחר מכן בחלק השני אצביע על רכיבי המיתוס: אראה כיצד האמפריה האמריקאית היא הדופק של פורמט התכנית. חלק א.

מספרי הסיפורים

פורסם: 10/08/2006 - 02:00
האסטרטג במשרד יחסי ציבור עוסק בבניית נרטיבים המספרים את הארגון לעובדיו ולקהלי היעד דרך אמצעי התקשורת. על האסטרטג להרכיב נרטיב ארגוני קולקטיבי, הכולל את מסרי הארגון לרבות מסריו של העומד בראשו.

חדירתה של תרבות הגישור אל בתי המשפט

פורסם: 07/23/2005 - 03:00
א. מותרה של תרבות הגישור בבתי משפט בארה"ב מותרם של ה-adr והגישור

רנה מגריט, אדגר אלן פו: החוליה החסרה

פורסם: 07/16/2005 - 03:00
הצייר רנה מגריט, או כפי שנהג לכנות את עצמו "פילוסוף חזותי", צייר את הציור "מחוז ארנהיים" על סמך סיפורו של אדגר אלן פו. כשקוראים את סיפורו של א.א. פו ניכר שאין קשר חזותי בין הסיפור לבין רכיבי התמונה. מאמר זה מתכוון להציע היפותזה לגבי החוליה החסרה שבין הסיפור לציור.
ליאונרדו דה וינצי ומדיום המוזיקה

ליאונרדו דה וינצי ומדיום המוזיקה

פורסם: 07/11/2005 - 03:00
מטרת המאמר הנוכחי היא לבחון את פועלו של דה וינצ'י במדיום המוזיקה מתוך שלושה היבטים: הגות, מחקר ויצירה. בחלק הראשון, על סמך עדויותיהם של בני זמנו, אדון בדה וינצ'י המוזיקאי. בחלק השני, על סמך עיון במחברותיו, אסקור את כלי הנגינה שהמציא דה וינצ'י ואתייחס בקצרה למחקריו המדעיים הרלוונטיים להמצאות הללו. בחלק השלישי אתייחס להגותו המרתקת אודות מערכת היחסים בין מדיום הציור, מדיום המוזיקה ומדיום השירה.
אלבר קאמי: (1960-1913)

אלבר קאמי: האבסורד ברומן הזר

פורסם: 06/21/2005 - 03:00
מטרתו של המאמר הנוכחי הוא לבחון כיצד מתבטאת השקפת העולם האבסורדית ברומן הזר ל-קאמי. בפרק הראשון, אדון בקצרה על אלבר קאמי ויצירתו.

ארכימבולדו גוזפה ושלושת פטרוניו חלק ב

פורסם: 06/10/2005 - 03:00
ארכימבולדו נולד בווינה ב- 1527. ב- 1562 מלך על בוהמיה, וב-1563 על הונגריה. כתוצאה מההסכם בין אביו לבין אחיו ב-1553, ב-1564 מקסימילאן השני הפך למלך הקיסרות כולה עד מותו ב-1576. מבחינה רשמית מקסימליאן השני נותר קתולי, אך למורת רוחו של אביו, חיבתו הייתה נתונה דווקא לזרם הלותראני. עמדתו הסובלנית ביחס לזרמים הדתיים, אפשרה לתושבי האימפריה הקתוליים והפרוטסטנטיים לחיות בשלום זה לצד זה.

אריסטו והזקנה הגרוטסקית

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
המאמר מנסה לענות על השאלה האם המכוער יכול להיות יפה, באמצעות התבוננות בתמונתה של הדוכסית המכוערת מתוך הפריזמה של אריסטו.
וולטר בנימין (1892-1940)

פופ-ארט בלונדון

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
מאמר זה חותר להציע סקירה קצרה אודות שורשיה של תנועת הפופ-ארט בלונדון

קלאס אולדנבורג: יסודות קאמפ בעבודותיו

פורסם: 06/05/2005 - 03:00
קאמפ הוא עמדה אסטטית ופוליטית - האסתטיקה של הקאמפ חותרת תחת הסטנדרטים של המוסריות הבורגנית הפוריטאנית באמצעות האומנות: תומכי/ יצרני הקאמפ משתמשים בפאר, קישוט, ייפוי והגזמה ליצירת עולם אוטופי, חושני, שנון ואקזוטי המהווה תגובה למגמות המשעממות, לדעתם, של החברה הטכנולוגית. שאיפת הקאמפ היא להפוך את האובייקט הרגיל והשכיח לגרנדיוזי, מרהיב ומהודר, ועוד יותר מכך, הקאמפ נוטה "לעבור" ממה לאיך: ממה שנעשה לאיך שנעשה. למשל, האר-נובו נתפס כסגנון הקאמפי הטיפוסי והמפותח במלואו, מכיוון שחפצי האר-נובו מטשטשים, מן הצד האחד, את ההקשרים הפונקציונאליים והזולים של החפץ, ומן הצד השני מבליטים את סגנונו הכמו-מהודר: אהילים שצורתם צורת צמחים פורחים, הכניסות למטרו בפריז, שעיצב הקטור גווימאר בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, המורכבות מענפי סחלבים העשויים ברזל יצוק.

ארכימבולדו גוזפה ושלושת פטרוניו חלק א

פורסם: 08/15/2004 - 03:00
אתם מוזמנים לצאת למסע אל אומן שחלם שהוא צייר וצייר שהוא חלם. סיפור מערכת יחסיו עם שלושת פטרוניו יכול ללמדנו על הזיקה ההדדית הקיימת בין האומנות להיסטוריה.

הנצפים ביותר