אורנה מונדשיין

הקריאה בספרו של מנדה-לוי היא מעין שוטטות במוזיאון; התבוננות במוצגים מתוך דואליות הנובעת ראשית מן העובדה כי הפריט המוצג היינו חד פעמי והיה שייך למשהו, ושנית, ההכרה כי המוצג אינו זר למתבונן וברשותו פריטים דומים גם אם ערכם שונה מן המוצג המוזיאוני

קובץ הסיפורים "סיפורים אינטימיים" נטוע בהוויה ובמציאות הישראלית, העכשווית, ההוויה הקולקטיבית המוכרת כל כך. למרות הפן הקולקטיבי המוכר, הסיפורים נטועים באזור האישי, האינטימי, החד פעמי, אזור המעורר סקרנות ותחושה שאנו, הקוראים, מציצים מבעד לחרכי הזיכרון של המחברת אל אירועים מכוננים של חייה.