אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

רפאל עמרם


דף משתמש

בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת ת"א סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת בר אילן תחומי העניין בהם אני כותב הם ספרות, קולנוע, תרבות, ספורט ואקטואליה.

היסטוריה

חבר במשך
3 שנים 5 חודשים

מאמרים מאת

על מוסר ורגשות בימי הביניים לפי תומס אקווינס

על מוסר ורגשות בימי הביניים לפי תומס אקווינס

פורסם: 11/28/2014 - 15:40
התיאוריה של תומס אקווינס אודות הרגשות גורסת כי על-מנת שרגש יווצר יש צורך באינפורמציה חיצונית הבאה ממקור אחר, וכן בשיפוט של אותה אינפורמציה. עיקרון העל בו נוקט אקווינס הוא הילומורפיזם. רעיון זה הינו אריסטוטלי ביסודו וטוען כי הצורה שוכנת בתוך החומר. כלומר יש קשר הדוק בין הרוח לחומר, וכך הם בעצם פועלים כיחידה אחת. עיקרון זה חשוב לנושא הרגשות של אקווינס, שכן הוא מאחד בין גוף לנפש. כלומר, השיפוט הרגשי עשוי להיות הן בנפש והן בגוף. כשמתעורר בנו רגש אנו בעצם פסיביים, והוא מניע אותנו כתגובה נפשית ופיזית לעולם החיצוני.

הפילוסופיה בימי הביניים – האמנם חלל ריק?

פורסם: 11/28/2014 - 15:32
רבים טוענים כי המחשבה בתקופת ימי הביניים מהווה מן "חלל ריק" בין מחשבת העת העתיקה הפורה לבין תקופת הרנסאנס המסמלת את ההולדה המחודשת של הראשונה. ואולם, חשיבה זו הינה מוטעית מיסודה.
פילוסופית המוסר של ימי הביניים על פי אבלאר

פילוסופית המוסר של ימי הביניים על פי אבלאר

פורסם: 11/28/2014 - 15:18
שיטתו של אבלאר, אדם המתפתה לעשות מעשה לא מוסרי, אך כובש את יצרו, ולא מראה מוכנות ממשית לעשות את המעשה נחשב כמוערך יותר. בנוסף, ישנה חשיבות רבה למודעות של האדם הנוקט באקט מוסרי.
החוק המדיני בימי הביניים -  תפיסתו המהפכנית של מרסיליוס

החוק המדיני בימי הביניים - תפיסתו המהפכנית של מרסיליוס

פורסם: 11/28/2014 - 15:12
תקופתו של הפילוסוף האיטלקי מרסיליוסמפדואה התאפיינה בחוסר יציבות שלטוני אשר נבע בעיקר מהמאבק בין הנסיכים ששלטו בפן המדיני מחד, לבין האפיפיור והכנסייה ששלטו בפן הדתי מאידך. מרסיליוס הושפע מאוד מהמתח אשר שרר בין שתי הסמכויות, ולפיכך פיתח תורה מדינית יוצאת דופן ומהפכנית לתקופתה.
מושג העונג בתחום המוסר לפי תומס אקווינס

מושג העונג בתחום המוסר לפי תומס אקווינס

פורסם: 11/25/2014 - 16:47
הייתכן מעשה או מחווה מוסריים אותם אדם עושה לרעהו המבוססים לחלוטין על אלטרואיזם, ואולי יותר מכך – האם מושג האלטרואיזם כשלעצמו משקף מצב אפשרי של נתינה מזוככת ע"י האדם מבלי שיצפה לתמורה פיזית או רוחנית כלשהי? פילוסוף ימי הביניים תומס אקווינס נתן על כך את הדעה בהגותו את מושג "העונג".
תיאוריית המלחמה הצודקת בימי הביניים

תיאוריית המלחמה הצודקת בימי הביניים

פורסם: 11/25/2014 - 16:40
תיאוריית המלחמה הצודקת עוסקת ברעיון לפיו, בתנאים מסויימים, מותר לנוצרים לצאת למלחמה כנגד אויב או עם אחר. בראשיתה פותחה התיאוריה ע"י אוגוסטינוס שכתב על כך רבות, אך באופן לא מסודר. כשמונה מאות שנים לאחר מכן, המשיך תומס אקווינס את משנתו של אוגוסטינוס ששימש לו כאוטוריטה, וערך סיסטמיזציה של התיאוריה ואף הרחיבה במעט. הסמכות ליציאה למלחמה ניתנת מהשליט, ועליה להיות רק לטובת כלל הציבור ולא לטובתו האישית. במצב המדיני האחריות כולה מוטלת על הריבון. הסיבה המוצדקת ליציאה למלחמה היא הגנה על העם ומתוך שלום. היא אינה יכולה להיות למטרות התקפה ורצון לכיבוש שטחים נרחבים ללא הצדקה ראויה, כמו למשל תועלת כלכלית.
החנופה ככלי על פי סוקרטס ואפלטון

החנופה ככלי על פי סוקרטס ואפלטון

פורסם: 11/23/2014 - 16:46
לאורך כל ההיסטוריה מנהיגים רבים זכו באמון העם בגלל אותה רטוריקה של מלחכי הפנכה. ההמון, כמו היחיד, ניחן ברגש קולקטיבי, אשר משתנה בהתאם לתקופה ולהלך הרוח הנקודתי. היטלר למשל, ניצל את מצב הרוח הירוד של העם הגרמני לאחר ההפסד במלחמה"ע הראשונה והמצב הכלכלי הגרוע כדי להלעיטו באמונות שווא חסרות שחר. במאמר זה ארצה להתייחס לעניין החנופה אותו ע"פ תפיסותיהם של סוקרטס ואפלטון ממשיכו. לדידם, הרטוריקה היא זרוע אחת מתוך כמה בחנופה. עניינה של החנופה הוא להשפיע על הנפש
דיויד יום

תפיסה וקוגניציה בראי הפילוסופיה של דיויד יום

פורסם: 11/23/2014 - 16:36
אליבא דיום כדי ליצור פילוסופיה ראויה ונכונה עלינו לחקור את טבע האדם, משום שהוא-הוא המקור לכל המדעים. לכשיעמוד על טיבו – יעמוד על טיבם של כל שאר המדעים. כמו כן, על המתודה הזו להיות מבוססת על תצפית וניסיון גרידא, שישמשו לה בסיס מוצק. רק בצורה כזו נוכל לדעת דברים בצורה ודאית ומוחלטת. בפרק הראשון נוקט יום בשתי חלוקות אודות תפיסת רוח האדם. במאמר זה רפאל עמרם יציג אותן ויסביר על היחס השורר ביניהן
החובה כאמת מידה למוסר על פי עמנואל קאנט

החובה כאמת מידה למוסר על פי עמנואל קאנט

פורסם: 11/23/2014 - 16:29
על פי הפילוסוף עמנואל קאנט, עלינו לבחון דילמות מוסר שונות ע"פ היחס שלהן אל החובה. ע"פ קריטריון זה הוא קובע האם מעשה הוא מוסרי או לא.
האם האינטראקציה בין בעלי חיים לבני אדם תורמים לבריאות?

האם האינטראקציה בין בעלי חיים לבני אדם תורמים לבריאות?

פורסם: 11/21/2014 - 22:03
ממצאים רבים הצביעו על היתרונות הבריאותיים באינטראקציה בין בע"ח לבני-אדם. בפרט, מסקרנת העובדה שהוכחה כי נוכחות בע"ח שהוא בן-לוויה כמו כלב למשל, עשויה להפחית את תחושות הבדידות והבידוד של בעליו. יתרה מכך, נמצא כי נוכחות כזו עשויה להעלות את הרווחה הפיזית והמנטלית ע"י שיפור המורל, העלאת הביטחון העצמי וההערכה העצמית והורדת התגובות הפסיכופיזיולוגיות ללחץ. מחקר חדש ינסה לבדוק האם בע"ח שהוא בן-לוויה עשוי להוות מקור מספיק של התקשרות ותמיכה עבור אנשים החשים מודרים חברתית?
פילוסופיית הקיום של ניטשה

ניטשה: פילוסופיית הקיום של העם היהודי

פורסם: 11/20/2014 - 19:11
שאלת מעמדו הייחודי של העם היהודי הינה שאלה עתיקן יומין אשר העסיקה הוגים רבים מקדמת דנא ועד לימינו אנו. עובדת שרידותו העיקשת חרף הקשיים האינסופיים שנקרו בדרכו לאורך ההיסטוריה, ואולי אף בגינם, הפכה אותו לתופעה יוצאת דופן שעל טיבה יש לעמוד. שאלה זו הינה סבוכה ורבת-פנים אשר מתפרשת על מנעד רחב של שדות-שיח דוגמת היסטוריה, דת, פוליטיקה וכו', בהם היא זוכה לפרשנויות שונות, ובהתאם לכך לתפקודים שונים. במאמר זה, אציג שאלה זו דרך הפריזמה הפילוסופית בהגותם של ברוך שפינוזה ופרידריך ניטשה
תפיסת הטוב על פי תומס אקווינס

תפיסת הטוב על פי תומס אקווינס

פורסם: 11/17/2014 - 19:00
במאמר מס' שש ב-"סומא תיאולוגיה" עומד תומס אקווינס על טיב הרעיון לפיו עשיית טוב לאדם אחר גורמת לעונג. במאמר זה, אציג כיצד הלה מגיע למסקנה הסופית כי עשיית טוב אינה אלא אמצעי לקבלת עונג. כמו כן, אתאר את צורת ההוכחה שבה הוא נוקט כדי לעשות כן. צורה האופיינית לדרך המחשבה הסכולסטית.
היחס הדתי לפי לוינס

היחס הדתי לפי לוינס

פורסם: 11/15/2014 - 20:28
לוינס מעוניין להציג יחס דתי מיוחד אשר איננו יחס הכרתי-תודעתי, אלא כרוך בפתיחות מיוחדת. משנתו של לוינס, מועמדת רובה ככולה על האפשרות להיות ביחס עם אחר שהוא אחר לחלוטין. דהיינו, הרעיון העובר כחוט השני בכתביו הוא הנסיון לעמוד על יחס מטאפיזי עם אחר טרנסצנדנטי, המממש את היחס הדתי כלפי האל. אם כך, גם ההיפעלויות הנגזרות מיחס זה, כמו "התשוקה" למשל, שונות לחלוטין מהאופן בו אנו רגילים לתפסן. לפיכך, ניתן לומר כי תורתו אינה אלא פרוייקט מטאפיזי הקורם עור וגידים אגב מתקפה בחזיתות שונותדוגמת הפילוסופיה, המטאפיזיקה,הפנומנולוגיה, הדת והאתיקה, אשר תרמו להבנה השגויה של היחס הדתי.
בעיית הרוע בפילוסופיית ימי הביניים – פי אוגוסטינוס

אוגוסטינוס: בעיית הרוע בפילוסופיית ימי הביניים

פורסם: 11/15/2014 - 17:53
על פי אוגוסטינוס כל מה שקיים בעולם נוצר מן האל שהוא הטוב העילאי, ולכן, כל מה שבעולם הוא טוב בהכרח. אולם, על פי הנצרות קיים רוע בעולם. כאן, מנסה אוגוסטינוס לפתור את הבעיה על ידי הגדרת הרוע. לדידי אוגוסטינוס האל ברא את העולם יש מאין (Ex Nihilo), ולכן, בניגוד אליו העולם איננו מושלם. זאת אומרת, כל בריאות האל הקיימות בהכרח טובות, אך בין היתר שונות ממנו מבחינה מטאפיזית ואונטולוגית ואף תלויות בו

אריסטו: האתיקה הניקומאכית

פורסם: 11/14/2014 - 14:15
לפי אריסטו הבסיס להתפלספות בתחום האתיקה הוא עובדות החיים. אריסטו מזכיר את אידיאת הטוב האפלטונית ומכחיש את הנגיעה שלה לדיונים האתיים. הוא מתנגד אפוא לתפיסה האפלטונית אשר על פיה מתפקידו של הפילוסוף להכתיב את עקרונות המוסר. במקום זה הוא מבקש להתבונן באורח ההתנהגות המקובל בין בני אדם כאורח התנהגות ראוי, ולראות מה אפשר ללמוד מכך. כדי להבין במה דברים אמורים דרוש ניסיון חיים, אך לא רק.
אריסטו

הגות פוליטית: אריסטו מול מקיבאלי

פורסם: 06/26/2014 - 16:33
הפוליטולוגים אריסטו וניקולו מקיאוולי הינם פילוסופים שבאו מתקופות, מסורות ורקעים שונים לחלוטין. ראשית, ארצה להתייחס לעמדותיהם של שני הפילוסופים בנושא היחס בין צדק לשלטון. מבחינת אריסטו הצדק הוא נגזרת של השלטון הקיים. כלומר, הקריטריון לצדק משתנה בהתאם לסוג המשטר המכונן במדינה. אליבא דאריסטו, אין צדק כולל שמוסכם על הכל. אריסטו בעצם ממשיך באותו הקו בו נקט ב"אתיקה" בה טען כי צדק כרוך בשוויון יחסי. הוא מביא כדוגמא לכך את האוליגרכיה מול הדמוקרטיה כצורות שלטון אשר באחת הצדק נגזר מאי השוויון של חבריה ליתר העם.

הנצפים ביותר