אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

יצחק שפי


היסטוריה

חבר במשך
3 שנים 9 חודשים

מאמרים מאת

ליאו טולסטוי (1828-1910)

להשיג בחנויות המשומשים המובחרות

פורסם: 01/31/2017 - 12:32
המלצה נלהבת אחרי קריאה חוזרת של שתי יצירות ספרותיות קלאסיות
יוהאן סבסטיאן בַּאך

נקודת תצפית

פורסם: 01/31/2017 - 11:09
ב"מגניפיקט" של באך יש לקונטרבּס הראשון תפקיד משמעותי במיוחד, עד כדי כך שאם הייתי מוזיקולוג הייתי מרשה לעצמי לומר שביחד עם הצ'לו הראשון והעוגב העתיק, ב"מגניפיקט" השלישיה הזאת היא הכוכבת האמיתית: שלוש נשים שלאורך כל היצירה ניגנו וניגנו, לא קיבלו מהמלחין (האכזר, מן הסתם) שום שהוּיות, הן היו הטאם-טאם היוהאני-סבסטיאני ש"מטמטם"-מטריף את הציוויליזציה המערבית זה למעלה ממאתיים שנה.
נעמי שמר בגיל 17 עם משפחתה

הושט היד וגע בה

פורסם: 01/30/2017 - 10:36
היא היתה משוררת לגמרי לא רעה, ומלחינה לגמרי לא רעה, ובעיקר היה לה את הסִינרְגִיָה, את השלם הגדול מסכום חלקיו, פזמונאות היא אמנות התפר, בכך היתה גדולתה.
שלום לך עצבות / פרנסואז סאגאן

האם את אוהבת: לזכרה של פרנסואז סאגאן (1935 –ספטמבר2004)

פורסם: 01/29/2017 - 11:57
טעם סיפוריה של הסופרת הצרפתיה פרנסואז סאגאן תמיד יהיה שמוּר בפי – למרות שכבר עברו מאז למעלה משנות-דור עדיין הוא (הפה שלי) מתעקש על חיוכו המסוים, כאילו מסרב לומר שלום לעצבוּתו. מעל הכיור שבכניסה לעליית הגג ההזייתית והמגוּבבת שלי, ניצב בקבוקון דֶקוֹלוֹנִי עם אֶטִיקֶט הנושא את שמה, ומתחתיו, ככותרת מישנה, צרוּבה לה המילה "לַה-ליבֶּרְטֶה", שהיא בתרגום חופשי חֵרוּת, בּוֹשׂם החֵרוּת.
פרנץ קפקא (1924-1883)

קרשים לארון היהודי: ארבע דְרָשוֹת

פורסם: 01/29/2017 - 10:51
פרנץ קפקא (1924-1883) אמר שהכתיבה היא כמו תפילה. מי שאוהב לצטט את האמירה הזאת חייב להוסיף שקפקא רצה להאמין שהוא כותב קודם-כל ובעיקר על עצמו. כי הסיוט של חייו היה לחטוא בהשלכות אישיות לא מדויקות. לכן הוא לא היה נלהב – בלשון המעטה – לפרסם את כתביו, כמו שנאמר בשירהּ של רחל (1931-1890): "צר עולמי כעולם נמלה... כל אורחותי הליז והדמיע, פחד טמיר, מיד ענקים...".
פתאום קמה זונה בבוקר ומרגישה כי היא עָם/ וכידוע-לכל היא מתחילה ללכת, לחפש תַ'צְמָה/ ולכל הניקרה בדרכה היא אומרת הַיי ובַּיי.

על מדעי השכל וההתנהגות

פורסם: 01/22/2017 - 11:52
הבסטיליה כבר בידיו – הרי המימסד משוּפּע לחלוטין בתקנים ובתקציבים ובפרנסה קביעוּתית ביותר לחברי הכת שהוא יסד, וכדי שה"תעסוקה" הזאת תהיה קביעוּתית באופן סופי – מה שנקרא הפתרון הסופי – כל שנשאר לכּת הזאת לעשות הוא רק להתמיד, להתמיד בלהצמיד את השפתיים הזבות האלה לעטיניה של אותה אוכלוסיה שעדיין, רק עדיין קורנת.
גוסטב מַאהְלֶר (Gustav Mahler;‏ 7 ביולי 1860 קאלישט, בוהמיה - 18 במאי 1911, וינה)

בשולי האזנות

פורסם: 01/17/2017 - 09:32
הסימפוניה השלישית של מאהלר, בביצועה של תזמורת רדיו פרנקפורט בניצוחו של יו וולף. את הביצוע הזה הקלטתי מתחנת "קול המוזיקה" בעת שידורו הראשון בה, לפני כשנה וחצי, והוא הטוב ביותר שהכרתי עד היום. מאז אני נוטה "לחרוש" את הקלטת הביתית הזאת הלוך ושוב ולהזניח את ההקלטות האחרות היותר מפורסמות שברשותי, למרות הנקיון המוחלט של סאונד הדיסקים והחזוּת שובת העין של קופסאותיהם.
לורנס אוליבייה כהמלט

על החרצן של הדובדבן

פורסם: 01/16/2017 - 13:51
הקלדתי היום – להנאתי, אין צורך להודות לי – את המונולוג הידוע בכינוּיוֹ "להיות או לא להיות", שזה משהו מתוך מחזה בשם "המלט", שכתב פעם איש אחד, עתיק ו-ותיק במידה מביכה.
מסיבת עיתונאים

ארבעה הִרהוּרים נוּגים

פורסם: 01/05/2017 - 13:42
אני ממש מתמוגגת, היא מתמוגגת, זאת היתה חוויה... ועכשיו אני כל-כך חמה על להכות בברזל, לרוץ לספר לחבר'ה, בייחוד לאותם בנים שלא שׂמו עלי אז, בגילגולי הקודם, בחטיבת הביניים, אלה שאמרו שאמנם אני תלמידה טובה, וגם ילדה טובה, אבל אי אפשר לדבר איתי כי אני מדמיינת שהם סלבריטיז. והבנות... הבנות שאמרו שאפשר לספר לי סודות, כי בין כה וכה אני שומעת רק את עצמי.

הנצפים ביותר