ענבל בר-און

אני מודה, בעבר סברתי שלמרות כל המשגים הנקודתיים, בהינתן התמונה הכללית אולמרט הוא ראש ממשלה ראוי. זה דבר נוראי לאמר בעידן ה'אולמרט תתפטר' ו'כשלונרים הבייתה' ובעידן שבו תמיכה בממשלת אולמרט מחשידה אותך באתרוגיזציה. בעבר סברתי כך משום שאולמרט היווה עבורי דוגמא למדיניות שפויה: להכות במי שמכה אותנו מגבול בינ"ל מוכר לאחר שנסוגנו (חיזבללה), לשאת ולתת עם מי ששואף לשלום (אבו מאזן). אין ספק שלממשלת אולמרט היו אינספור משגים, טעויות, כשלים, כשלונות, אבל סברתי שהם מחווירים לעומת התמונה הכללית שמסמלת חזרה לשפיות של מדינת ישראל: לסגת מהשטחים, מחד, אבל מבלי להיתפס לפטריית ההזיה האובר-שמאלנית לפיה מלחמה היא דבר רע בכל מחיר: כאשר אנו מותקפים מגבול בינ"ל מוכר, לתקוף.

האדם הוא תבנית נוף החברה שבה הוא חי"בן הארץ" מאת ריצ'רד רייט הוא סיפורו של ביגר תומאס, צעיר שחור מאחת משכונות העוני שבאחת מערי ארצות הברית.