זיו מגן

כשאמא שלי מתעצבנת, יש לה הילה ירוקה בהירה מעל הראש

משהו קורה עמוק במעבה יערות הגשם ובמקומות אחרים ב"בוש" האוסטרלי. במקום בו הצמחייה פוגשת במים והטבע כל כך חי עד שאתה יכול לחוש אותו מביט בך, במקום בו העצים נושמים באופן חופשי יותר, בו בעלי החיים מרשים לעצמם להיראות ולהישמע ובו ענקי הבטון והפלדה אינם שולטים בנוף, קורה משהו מופלא, לא יתואר כמעט

קצת אחרי הנחיתה כאן, לפני כשנתיים, התברר לי שקבצני תעסוקה כמוני, שמוכנים לעבוד (ולהתראיין לעבודה) בכל מקום שלא יהיה על פני יבשת ששטחה מעל לשבעה וחצי מיליון קמ"ר, מן הראוי שיהיה להם, למרות הבעסה שבעניין, טלפון נייד.

לא קל להתוודות. יותר מזה – כשמדובר בווידוי של כופר, זה הרבה יותר קשה. אם אתם שומרי מסורת ואם ההתייחסות להלכות הכיפור כבלתי מחייבות בעליל מטרידה אתכם, אתם עשויים לרצות לוותר על קריאת הכתבה הזו.

אולי זה בגלל שאני ישראלי, אולי בגלל שאני יהודי, ואולי בגלל שאני סתם אנושי, אבל כנראה שאחרי שהאדם הרגיל גומר להתפעל ומתחיל להתרגל, תמיד מגיע השלב הבא והבלתי נמנע – הוא מתחיל לקטר ולהתבכיין. למה, זה רק אלוהים יודעת

נאורו היא הרפובליקה הקטנה בעולם. שלושה עשר אלף תושבים יש שם כיום, על עשרים ואחד קילומטרים של אי. זהו. ב-Lonely Planet אומרים שאין מה לחפש בנאורו היום, אבל הם מקווים שאחרי שיגמרו הפוספטים עוד יישאר שם משהו. האי מוקף שונית אלמוגים יפהפייה המנוקדת בשרידי משחתות ישנות ממלחמת העולם השנייה, והוא אתר צלילה ודיג שאין שני לו בעולם, אבל זה רק מסביב.

הנה זה בא, גבירותיי ורבותיי. הבחירות בפתח או לפחות, מריחים אותן מתקרבות. יום הכיפורים של כל הפוליטיקאים באשר הם ממשמש ובא ואפילו האוסטרלים, חשבתי לעצמי, יסירו את הכפפות סוף סוף.

הדרך מהבית שלי לשפת הים נראית כמו גן עדן לרגליים יחפות. באמת. רמזור אחד, חמש דקות הליכה, מדרכה לבנבנה שלא לוהטת מדי גם בשיא הקיץ, קצת דשא ירוק ולח, ורצועת חול צהוב ורך באורך חמישה קילומטרים מיד אחריו. אם נראית, אז בטח גם מרגישה כמו גן עדן, נכון?

כששמתי לב שתוקפו של רישיון הנהיגה הבינלאומי שלי עומד לפוג נשארו לי רק שלושה חודשים לנהוג לפני שאני הופך לעבריין, מאלה שממצמצים ברמזורים ומסתכלים ישר קדימה, אוחזים בהגה בפרקים לבנים ממתח ועם פלגי זיעה זורמים במורד הלחי. מאלה שגורמים לכל שוטר, אפילו הוא בחופש עם הילדים, לבדוק להם רישיונות רק בשביל השקט הנפשי.

אצל רוב האוסטרלים האבוריג'ינים נתפסים כפרימיטיבים, אלכוהוליסטים ואלימים חסרי השכלה. בחלק מהמקרים זה אכן כך, ונראה כאילו העובדה ששאר העולם רואה אותם כאחראים למצב הזה לפחות חלקית אם לא באופן מוחלט, לא עוברת אצלם בראש אפילו לרגע. יחד עם זאת קל להם מאוד להבין את מצבו הנפשי של מחבל מתאבד בתל אביב או בירושלים.

נו, איך אפשר בלי קצת פיקנטריה – בכל זאת, כולנו בני אדם, נכון? אז בואו נדבר קצת על חרמנות.

כשהזמן עובר, מתרגלים לזה, ואז, כשחוזרים לארץ, בערך במעבר מהדרכונים למגרש חניה, אחרי הפח הראשון שעולה על גדותיו, הרעש והריח מתחילים לחלחל חזרה, אנחנו נזכרים איפה אנחנו, ועם הזמן הזיכרון הופך להיות זיכרון כזה, רחוק כזה.

אנחנו ב"חוף הזהב", קווינסלנד הטרופית – שלושים ושתיים מעלות בבוקר חם ולח מאד, אחרי לילה של סופות רעמים וגשם כבד. יוצאים עם שחר דרומה, לאסוף אנשים יקרים ולהצפין דרך שני יעדי ביניים אל יעד סופי ללילה הקרוב ולמחר – פסטיבל וודפורד, ב"חוף השמש", שעתיים צפונה מכאן.

הפרשנים הפוליטיים אומרים שהשופטים בפסק הדין המקורי הושפעו יתר על המידה מן ההד הציבורי שאפף את פאולין (הגזענית, כזכור), וש"אומה אחת", מפלגתה, תקום ותעלה כ"עוף החול מן הרמץ והאפר ".

טוב, אז בתור התחלה אנחנו יוצאים למסע (קצר) בזמן, משהו כמו חודשיים אל העבר, פשוט כי חבל שלא להזכיר. להלן תקציר הידיעה (וסליחה אם יש אי דיוקים כאלו ואחרים בפרטים, אני לא כתב פוליטי, סתם רשם ספק תייר יורד ספק קנגורו חובב).

אני כאן כדי לנסות לשכנע אתכם (אבל גם ובעיקר אותי), שמכל מעגל אפשר לצאת, ולהתחיל לצייר חדש, ולתת לכם עפרון ביד ודפים עם המון המון שרטוטים של מעגלים יפים, שכיף לחיות בהם.

אז קודם כל, לפני שאנחנו מתחילים לדבר על משהו בכלל, אני מבקש מכולם לעבור לדקה דומיה לזכרו של גביע העולם ברגבי, שעזב אתמול, 22 בנובמבר 2003, את מקום משכנו ועבר מזרועותיהם המסוקסות, החסונות והשחומות של קפיטני הוולביס האוסטרליים לדורותיהם לידיהם הקרירות והלבנבנות של האנגלים, יימח שמם ושם זכרם.

 קרוקודיל דנדי - גשש אוסטרלי מדופלם?

יש לי בובה שאני שומרת מגיל אפס בערך, ממתי שאני זוכרת את עצמי. קוראים לה ג'ינה כי היא יפה כמו אמריקאית וגם כי יש לה שיער בלונדיני כזה ארוך, אפילו שהוא קצת מלוכלך היום וקצת נושר גם.

יצואנית החיטה המובילה והבלעדית, למעשה, במשק האוסטרלי, awb, (מועצת החיטה האוסטרלית – australian wheat board), העומדת במרכזה של וועדת חקירה ממלכתית שמונתה לדרישת ארגון האומות המאוחדות וממשלת ארצות הברית, הפסידה במאבק משפטי אותו ניהלה בניסיון למנוע את פרסום טיוטת מכתב התנצלות, פרי עטו של מנכ"ל החברה הפורש, אנדרו לינדברג, בו הודה בתשלומי שוחד לממשלתו של סאדאם חוסיין, לאחר מלחמת המפרץ השנייה

גזר דין מוות על ידי כיתת יורים נגזר על שני אוסטרלים צעירים שנתפסו במהלך ניסיונם להעביר מעל לתשעה קילוגרמים של הירואין מבאלי, אינדונזיה, לאוסטרליה

הדליק סיגריה, מביט סביבו בחשש. שלט מהבהב על הקיר צעק עליו לזרוק אותה. כבר מאוחר, סיפור

הסוד של "בלוודר תאי" (belvedere thai), המסעדה התאילנדית שזכתה לא פעם ולא פעמיים בפרס המסעדה הטובה בחוף הזהב, קווינסלנד, ולבטח נחשבת הטובה שבתאילנדיות כאן, הוא בטח לא במיקום שלה.

ג´רד פרנסיס מאת´יוס

ממשלת אינדונזיה הורתה לשגרירה באוסטרליה לעזוב את שטח היבשת ולשוב לאינדונזיה, זאת עקב החלטה אותה כינתה "שערורייתית", במסגרתה אישרה מחלקת ההגירה האוסטרלית את בקשתם של ארבעים ושניים מתוך ארבעים ושלושה

סופת הציקלון "לארי", שהוערכה ברמת הדירוג החמישית, הכוללת רוחות שמהירותן עד 290 קמ"ש, החמורה שתקפה את אוסטרליה מזה עשור, פגעה לפנות בוקר, ה-20 במרץ 2006,בעיירת החוף הצפונית איניספייל (innisfail) שבצ

השבוע באוסטרליה - "ד"ר מוות" נתבע בארה"ב

משרד החינוך בוויקטוריה פרסם הודעה לציבור אודות הצטרפותו למגמת ההפרטה בתחום החינוך שהונהגה בעשור האחרון בניו-סאות' וויילס, שכנתה מצפון. במסגרת תוכנית ההפרטה, אותה בוחנת כעת הממשלה, ייבנו ויצוידו מחדש בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים הממשלתיות בידי חברה פרטית המתמחה בכך, ולאחר מכן יוחכרו לממשלת וויקטוריה על בסיס שנתי, לניהול שוטף בידי משרד החינוך

התובע הכללי, מר פיליפ ראדוק (ruddock), מינה את מבקר שירותי המודיעין הפורש לעריכת חקירה בלתי תלויה באשר לחשדות לפיהם משרד ההגנה האוסטרלי ביקש לרכוש באופן בלתי חוקי את טכנולוגיית "המפציץ החמקן" b-2,

תנאי החום הקשים ששררו ברחבי המדינה במהלך חודש דצמבר גרמו לפריצת שרשרת דליקות ענק, השגורות באוסטרליה מידי קיץ, בשטחי מדינת וויקטוריה הדרומית ושכנתה מצפון, ניו-סאות' וויילס.

ריצ'רד פראט, איל ההון ובעליה של אימפריית קופסאות הקרטון "ויזי" (visy), האדם השלישי בעושרו באוסטרליה ומי שעלה השבוע על המוקד בתביעה משטרתית שסיכמה כשנה וחצי של חקירה סמויה וישירה, יעמוד לדין במהלך ח

קטטה שפרצה ביום ראשון האחרון, האחד עשר בדצמבר, 2005, בחוף הים שבקרונולה (cronulla), סידני, בין קבוצת צעירים מוסלמים ומציל צעיר ממוצא אנגלוסקסי, הציתה גל של מהומות אלימות בעיר.

עם הנץ החמה הבוקר לפי שעון סינגפור, השני בדצמבר 2005, וסמוך לשעה תשע בבוקר לפי שעון אוסטרליה, הוצא נגויין טוונג וואן (nguyen tuong van), יליד מחנה פליטים וויטנאמי שהיגר עם משפחתו לאוסטרליה בילדותו

איך אני יכול להסביר את זה בלי להישמע מחנך? איך אפשר להסביר שכששומרים מרחק, אף אחד לא צריך לבלום בפתאומיות, לקלל ולצעוק? שכשהצומת פנויה, לא נוצר פקק? שמסלולים הולכים וצרים הם לא מלחמת התשה עם הנהג השני, אלא חוק תנועה פשוט שמצייתים לו ועוברים לפי הסדר? שכשמחייכים להולך הרגל ונותנים לו לעבור, כשאף אחד לא מצפצף לך, צועק לך, מקלל אותך וכשנותנים זה לזה לנשום ולחיות על הכביש, התנועה הופכת מחויכת יותר, רגועה יותר, שלווה יותר?

ייתכן ומעולם לא היה מניע מוזר יותר להרג בתולדות הפשע מזה שהתגלה במשפטם משנות 1970-71 של ארבעת חברי "משפחת" מנסון. בנפשו המעוותת של צ'רלס מנסון בן השלושים וארבע, גל רציחות עקובות מדם של דמויות החברה הגבוהה בלוס-אנג'לס יהווה ניצוץ שידליק מהפכה בקרב השחורים כנגד הממסד הלבן. כאשר "בלאקי", כפי שמנסון כינה את השחורים, יתגלה כחסר יכולת לשלוט, הם יפנו אל מנסון ואל שבט חסידיו, שישרדו את "רכבת השדים" במחבואם במערה תת-קרקעית באזור עמק המוות שבקליפורניה בעוד התוהו ובוהו משתולל מעליהם.

הוא רץ כל עוד נפשו בו. מאחוריו שמע את זעקותיהם של המתים, קולות הנפץ הרמים והשריקות החדות שאפיינו את המוות שנישא, מלווה בצליל בשר ועצם מתנפצים, על מטות הגיהינום השחורים, הבוהקים, שנישאו בידיהם של השדים לבני הפנים. לנגד עיניו צפו ועלו פניו המרוסקות של אחיו הבוגר, בעוד זה צונח לצידו, עינו ואוזנו אינן עוד, את מקומן מחליפה עיסת בשר אדומה, בתוהו ובוהו שליווה את קול הנפץ הראשון, שמצא אותם בתחילת ארוחת הערב, לצד המדורה

by courtesy of famous trials תרגום זיו מגן

הכללות זה דבר נורא.

תקוותם של המהגרים והאבוריג'ינים שחטפה מכות רצח עם תוצאות הבחירות האחרונות חוזרת ועולה, או לפחות נראית כך – מארקי (מארק) לאת'אם נופנף כלאחר יד עם שוך הדי ההפסד הצורב, ומי חזר להנהיג את הלייבור אם לא חביבנו משכבר הימים, קים (הדוב) ביזלי. האיש שהיה קרוב כחוט השערה לקחת מג'ון הווארד את הבחירות בעבר הפך להיות האיש שאולי יעשה זאת "על אמת" בעתיד. ג'וליה גילארד, המתמודדת הרצינית היחידה שרצה מולו, פרשה בחיוך מהמרוץ והודיעה שהיא, אישית, תשמח מאד לראות אותו במקומו הטבעי, בראשות המפלגה. ויווה ביזלי, כבר אמרנו?

כן, כן, אני יודע, זו הכללה, אבל במקרה הזה אין מנוס מלהודות באמת – זה נפוץ, זה מקובל וזה הדדי. גבר זה גבר והוא חרמן בכל מקום ובכל שעה, זה לא חדש, אבל מה שיפה כאן הוא שגם הנשים האוסטרליות לא מתביישות להגיד מה הן רוצות, כמה ואיך הן רוצות את זה, והגברברים נמצאים במצב ראוי לקנאה בו הנשים לוקחות יוזמה לא פחותה מהם בכל הקשור למבטים מזמינים, שורות פתיחה והצעות מגונות. בכלל, נראה שמלחמת המינים עשתה כאן הפסקת אש משום מה, וזה מעורר קנאה (בכם, לא בי. אני כאן.)

השתפכתי כאן בפומבי פעם או פעמיים, ייתכן ואתם זוכרים, בתארי את ההבדל העצום והמורגש מאד בין השוטרים הישראלים לעמיתיהם האוסטרלים. זה הגיוני וטבעי, בכל זאת, בהתחשב במקום ממנו אני בא. לאחר חשיפה מתמשכת למבט החושד או הסולד הקבוע (תלוי מי יזם את המגע) שלו זוכים רוב אזרחי ישראל מהמופקדים על ביטחונם (שוטרים/שוטרות), ההלם במעבר לכאן הוא עצום.

אימגו by courtesy of famous trials תרגום: זיו מגן