אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ירון כהן צמח


היסטוריה

חבר במשך
4 שנים 9 חודשים

מאמרים מאת

דון יצחק אברבנאל / סדריק כהן סקלי, הוצאת מרכז זלמן שזר

היהודי הנודד (בעל כורחו): על דון יצחק אברבנאל

פורסם: 03/22/2018 - 10:09
דון יצחק חי בין השנים 1437-1508, שנים של שינויים תרבותיים, פוליטיים וכלכליים ושל תהפוכות דתיות – אלו השנים שנחשבות לסוף ימי הביניים ושל ניצוצות ראשונים של תחילת העת החדשה באירופה והתעוררות הרוח הביקורתית שהיא הביאה
מרטין בובר / זוהר מאור, מרכז זלמן שזר

ביוגרפיה בלתי אפשרית

פורסם: 05/28/2017 - 16:29
זהו לוז משנתו של בובר, אותו ביקש להורות כל חייו - להגשים את הנצחיות בכאן ועכשיו של כל אדם ואדם. ואם יש איזשהו מסד לתיקון חברתי, כרוח תיקוני שבועות של ימים אלו, הריהו יימצא בפתיחת החלון אל הגותו של בובר, שמאפשרת לא רק יציאה אל דרך חדשה, אלא מאפשרת גם לרוח חדשה לחדור ולהעיר ולרענן את המחשבה הרדומה
דייוויד יום

קופרניקוס, עמנואל קאנט והמהפכה הקופרניקנית חלק ב

פורסם: 12/09/2008 - 02:00
כאשר מדברים על קאנט והמהפכה הפילוסופית שלו, יש לשאול קודם כל, מדוע בכלל נדרשת מהפכה בפילוסופיה? במקרה של קופרניקוס, שינוי המודל והמהפכה המחשבתית היה הכרחיים לצרכים מיידים של חישוב לוח השנה, זאת אומרת, קודם כל לצרכים מעשיים, ורק לאחר מכך ניתן היה להלביש על התוצאות את כל התוספות של שינוי תפישת העולם ומעמד האדם בו. באופן כללי ניתן לומר, שהמהפכה באה לאור צורך מיידי לתת מענה לבעיות שנוצרות בארגון הידע או בתוכן שלו. המקרה אצל קאנט אינו שונה, וגם הוא ראה צורך לתת מענה לבעיות שעולות מעירעורו של דייוויד יום על עקרון הסיבתיות (להציל את המדעים, כלשונו).
עמנואל קאנט

קופרניקוס, קאנט והמהפכה הקופרניקנית / חלק א

פורסם: 11/22/2008 - 02:00
בהקדמה למהדורה השנייה של "ביקורת התבונה הטהורה" מכריז קאנט על פרוגראמת הביקורות שלו. לפי כוונתו, מבקש קאנט להביא את הפילוסופיה לשלב שבו היא הופכת למדע. התקדמות זו תושג על ידי "שינוי אופן החשיבה"- מחשיבה המבוססת על "ההכרות החייבות לכוון את עצמן לפי המושאים" לחשיבה שלפיה "המושאים יהיו חייבים לכוון את עצמם לפי הכרתנו".

היכחדות (הישרדות הישראלית)

פורסם: 12/17/2007 - 02:00
הישרדות? אבולוציה וברירה טבעית? התפתחות המינים? תשכחו מזה. ההתפתחות היחידה שסדרת ההישרדות הזו תעשה היא התפתחות הסקס ולא המין, הברירה היחידה שעליה מדובר היא ברירת הרייטינג, וההישרדות האמיתית שהתוכנית הזו מלמדת היא הישרדות היפים והאמיצים

הנכבה הפלשתינית והעגלה הריקה התקועה

פורסם: 07/23/2007 - 03:00
המדרון החלקלק מושך אותנו מטה, אל התהום הגדול שמחכה במותם של עמים ותרבויות. יום לפני ט' באב, יום הזיכרון ההיסטורי לחורבן האוטונומיות היהודיות שהתקיימו במרחב המקומי, בחרה הפילוסופית פרופסור יולי תמיר לאשר תוכנית לימודים למגזר הערבי שבראשה עומדת ההכרה בנכבה הפלשתינית כשוות ערך למלחמת העצמאות הישראלית.

שלוש הערות על פרסומות ו-פרסום ילדים מסוף השבוע

פורסם: 02/18/2007 - 02:00
1) מי שראה חדשות 10 ביום שישי (16/02) בטח ראה את הכתבה על "הילדים המשווקים" ועל תעשיית הפרסום לילדים.

מידוע הדת חלק ב : מקס מולר והמדע האחרון

פורסם: 02/09/2007 - 02:00
לחלק הראשון של המאמר: אוגוסט קומט וראשית הסוציולוגיה מקס מולר

מידוע הדת חלק א: אוגוסט קומט וראשית הסוציולוגיה

פורסם: 01/21/2007 - 02:00
מידוע הדת – איך הדת הפכה להיות נושא למחקר מדעי חלק א'

החיה, האדם והאלוהים חלק ב

פורסם: 10/08/2006 - 02:00
בחלק הקודם הצגתי את עיקרי הדברים של הזואולוג דזמונד מוריס, ואת גישתו המיישמת את הגישה הנטוראליסטית באופן קיצוני. חוקר נוסף הנוקט בגישה זו – המחפשת את החייתי שמעבר לכל מסכי התרבות - הוא וולטר בורקרט. בורקרט טוען שכאשר כל תרבות נבחנת כאוטונומית וסגורה מתוך כוונה לכונן יחסיות תרבותית כיחסיות טבעית, מושג ה"טבע" אובד
דזמונד מוריס / הקוף העירום- מחקרו של זואולוג על בע"ח הקרוי אדם

החיה, האדם והאלוהים – חלק א

פורסם: 10/01/2006 - 02:00
לא אחת בהיסטוריה של חקר הדתות עלו השאלות העקרוניות: מה קודם למה- הפרקטיקה הדתית או האמונה הדתית? מה מבסס את מה מבין שניהם? ושאלה חשובה נוספת היא כיצד בכלל ניתן לחקור את המערכת הדתית בכדי לענות על השאלות? התשובות השונות מתקבלות לאור הנחות היסוד השונות על טבע האדם הדתי – האדם הדתי הוא תוצר של תהליכים פסיכולוגיים ברי תיקון (פרויד), הוא תוצר של אינטראקציות חברתיות מקולקלות (דורקהיים), הוא תוצר של מפגש ממשי עם הקדושה או האלוהות

דוח על דוח העוני

פורסם: 09/06/2006 - 03:00
דו"ח העוני חודר לכותרות לאיטו החל משעות הבוקר. הוא מתחיל בשמועות - היום יתפרסם הדו"ח; ממשיך בהפתעה - היום יתפרסם הדו"ח?; ונגמר בהודעה - פורסם דו"ח העוני.

מה בין כור הביקוע הגרעיני האיראני לכור ההיתוך הישראלי?

פורסם: 06/03/2006 - 03:00
האתר אימגו זימן לנו שני מאמרים שלכאורה עוסקים בנושאים שונים, אך כשהם עמדו ביחד בראש האתר, כשני המאמרים הפותחים, אי אפשר היה שלא לתמוה על הקשר ביניהם. ב-24/05 פתחו את האתר מאמרו של יוחאי סלע על אחמדיניג'אד, ומאמרו של אריה קיזל על האשכנזים. בראשון נעשה ניסיון למקם את שיגעונו של נשיא איראן בקונטקסט האיסלאמי, ובשני נעשה ניסיון למקם את תופעת האשכנזיות בחברה הישראלית. ארצה לטעון שיש קשר של השתקפות ושל הדהוד בין שתי התופעות- ההתייחסות של אחמדיניג'אד לישראל, מטורפת ככל שתהיה, היא רק הד לתהליכים שעוברים על החברה הישראלית. או אם נרצה- כור הביקוע הגרעיני האיראני משקף את כור הביקוע הישראלי.

המיתוס של מירצאה אליאדה

פורסם: 03/01/2006 - 02:00
כיצד עלינו להבין את הסיפורים המיתולוגיים? התרבות המערבית נוטה לפענח אותם על ידי דה-מיתולוגיזציה, אם זה בפסיכולוגיה או אם זה במחקר התרבות. במאמר זה אציג גישה זו כבעייתית.

על הפיספוס של פיספוסים והקילקול של כלבוטק

פורסם: 02/02/2006 - 02:00
נראה, לכאורה, שההשפעות של שתי תוכניות מנטרלות ומשלימות אחת את השניה. כלבוטק תפקידה לחשוף שחיתויות או יחסים לא הולמים בתוך החברה, ופיספוסים מוציאה את העוקץ הרציני מתוך אותם יחסים, על ידי הדגשת מימד הסחבקיות של החבר'ה, והעמדתם והצגתם כבידור טהור. נראה שגם אם פיספוסים מציגה מקרים של התייחסות לא נאותה בין אדם לאדם כקומדיה המתירה לנו לגחך על "איך עבדו עליו" ולדעת שהכל בצחוק, כלבוטק חושפת מקומות שבהם אלו נעשים שלא תחת יוזמה של ההפקה עצמה או שבהם אנשים בסופו של דבר מרגישים עצמם פגועים מיחסים אלו.

גלילאו גלילי: על כן נוע תנוע! האמנם?

פורסם: 01/23/2006 - 02:00
במאמר זה אציג את אחת המחלוקות המפורסמות ביותר בין הדת והמדע- זו שבין גלילאו לבין הכנסייה הקתולית. למחלוקת זו יש ממדים שבד"כ לא נבחנים. אחד מהם הוא המימד הפרשני של כתבי הקודש. כאשר בוחנים מימד זה, מתגלה שגלילאו דווקא הביא על עצמו את הסנקציות מצד הכנסייה. בפרשת גלילאו נסגרת, בעצם, תקופה של מאות שנים שבהם הובילה התיאולוגיה את המדעים, ומתחילה תקופת האוטונומיה המדעית. אך זה גם כישלונו של גלילאו.

השאמאן - המרפא, הרופא האליל

פורסם: 12/26/2005 - 02:00
במאמר זה אציג את דמותו של השאמאן, המרפא, "הרופא אליל". אציג את דמותו כדמות מעוררת מחלוקת פרשנית- כיצד יש להבין את התופעה ולאור איזה מדדים ניתן לפרש אותה.

מדריך הטרמפיסט בעולם הבא: מפגש בין דנטה לבין עמנואל הרומי חלק ב´

פורסם: 12/05/2005 - 02:00
לחלק הראשון של המאמר כאן על השוני
דנטה אליגיירי מאת בוטיצ'ילי

מדריך הטרמפיסט בעולם הבא: מפגש בין דנטה לבין עמנואל הרומי חלק א

פורסם: 11/27/2005 - 02:00
במאמר זה אציג את המפגש התרבותי בין דנטה אלגיירי לבין עמנואל הרומי. שניהם משוררים מהפכנים אשר התבלטו בכתיבתם הדתית והחילונית. המאמר יתמקד בשאלת הזהות והשוני של שירי המסעות אל העולמות הבאים- הקומדיה האלוהית והמחברת על התופת והעדן. תוך כדי כך, נכנס אל עולם מרתק בדימוייו וננסה לפענח את סמליו.

פילון האלכסנדרוני: לא בעיני גופך אלא בעיני התבונה

פורסם: 11/13/2005 - 02:00
אבסטרקט- במאמר זה אבחן כיצד פילון האלכסנדרוני ניסה לפתור את בעיית המפגש בין הכתבים הקדושים לבין הפילוסופיה. פתרונו, המבוסס על השיטה האלגורית, מביא לידי דה-מתילוגיזציה של הכתבים.

הנצפים ביותר