כתבות, דעות, מאמרים קצרים

לעתים זיכרוננו מתגלה ברפיונו כבוגדני ואירועים ועובדות נשחקים עד השתכחות. לפני שנה ומחצה כתבתי רשימה הנושאת כותרת זו, "פרס נזם הזהב" המתמקדת בעונת חזירויותיהם של בני הזוג בנימין ושרה נתניהו. לא הייתי חוזר אליה אלמלא גם אני מונה עצמי בין אלה שראו את סרטונו המתגרה של נתניהו באזרחים הקטנים, הנטפלים אליו בזוטות ומתעלמים משליחותו האלוהית להגן עלינו.

זהו ספר אוטוביוגרפי מאירן, המלמד אותנו חוויות של ילד בזמן המלחמה, ילד עם המון תושייה ואומץ שעוזב לבדו את ארץ מולדתו ואת הוריו מולידיו, ילד בן תשע בלבד שלומד מהי הסתגלות, שלומד על בשרו שזרים גמורים מוכנים לעזור לו ואילו קרוביו מתנעים ממנו, שמתבגר מהר ומרשה לעצמו לגחך כששומע ילד בגילו מתבכיין שלא קנו לו שוקולד..

לאחרונה נתפרסם מאמר ייחודי הבודק את מהותם של עובדים בארה"ב שמעולם לא התארגנו. עובדים אלה קרויים באנגלית never-unionized. אלה הם אינדיבידואלים שמעולם לא עבדו בג'וב מאורגן ושמעולם לא יוצגו על-ידי ועד עובדים או איגוד מקצועי. על-פי ממצאי המחקר נובע כי עובדים שנדגמו במחקר ארוך-טווח , לאורך הסטוריית התעסוקה שלהם- מגיל 15 עד גיל 40 או 41- שליש מהם מעולם לא היו חברים באיגוד מקצועי.

בשבת פרשת "בשַלח" תשע"ד (ינואר 2014) שָהינו בפסטיבל "ימי שירה במדבר". סמוך לפרשת "בשלח" התקיים שם אירוע "שירַת הים", במהלכו קִיימנו שׂיח בינינו על שירת הים המשפחתית שלנו, על זהותנו שצומחת מן הנהר ועל יצירתנו הספרותית. הזהות של משפחתנו צמחה ממפגש הפרת והחידקל בארץ בָּבל (עירק), ומן הנהר הזה בא גם אברהם אבינו אל הארץ המובטחת, כשהוא נענה לצַו הקדום: "לֵך לְךָ מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראֶךָּ".

אמש, במוצ"ש, במהדורת החדשות של ערוץ 2, מישהו מבין אותם יחצ"נים המגוננים בחמת-זעם על שרה ובנימין נתניהו, התייצב מול מראיינת מהדורת החדשות בנושא "בקבוקי האלכוהול" של ראש הממשלה ורעייתו. מדובר בפרשה בלתי-נסבלת החוזרת ומעידה על טיבם ואופיים המטורלל של ראש הממשלה ורעייתו, סרח-עודף שלו, המשכשכים במי מדמנה חזירית מתוך תאוות יצרים משולחים; אלה הם בעלי יצרים בהמיים המתכחשים לכללי תורת המידות הבסיסיים.

מאז שהתחלנו לשפץ את הבית החלו לרוץ בינינו כל כך הרבה חילוקי דעות, שמוכרים בחנויות השונות תוקעים בנו, בלי בושה אפילו, את המבטים הכי מוזרים שלהם. הם בטח מתלחשים ביניהם, "יואו, נכון שהם כל כך נראים כמו אחד מהזוגות האיומים האלה בפרסומות של דיזיין סנטר?". אני אומרת ריצוף, הוא אומר פרקט. אני אומרת קלאסי, הוא אומר מודרני. אני אומרת נצבע בסגול, והוא אומר, אבל אחרי חודש יימאס לך. אני לא מתביישת לומר לו (אבל כל כך מצטערת אחר כך...) כמו אתך מותק, מתרגלים.

דיי, כמה כבר אפשר לקרוא ולשמוע על בחירות? על מזג האוויר ועל אירועי טרור מזעזעים בפריז? הנשמה רוצה גם חדשות מצחיקות, מוזרות והזויות, כאילו כל העולם היה ליום אחד שבדיה השלווה ונטולת הדרמות או יפן ההזויה ומלאת הרעיונות המשוגעים. בקיצור, אחד מהמקומות האלה שבהם קורים דברים שבהחלט שווה לשמוע עליהם. שמעו מה קרה השבוע בסין ובהודו, ואולי אפילו תחשבו שכאן לא כזה גרוע, או שבעצם כן?

אם אתם פותחים את הטלוויזיה ואינכם מבינים מדוע משודרות כל כך הרבה תוכניות אקטואליה במקום ריאלטי, דרמות מקוריות וקומדיות אז סימן שאתם לא יודעים שהשואו הכי גדול במדינה התחיל – השואו של בחירות 2015. לא סתם בחרתי בביטוי "שואו", השאול מעולם השעשועים, לציון מערכת בחירות 2015, הוא נבחר כי צפוי לנו בידור, טקסטים משויפים שהתכוננו עליהם מראש ושלל אודישנים למתמודדים חדשים.

אם תשאלו סטודנטים לכלכלה או למחשבים באוניברסיטת תל אביב, הם יגידו לכם שהשכן היחיד שהדשא שלו באמת ירוק יותר הוא הסטודנט לקולנוע, שמבלה יותר מכל סטודנט אחר על הדשא מול בניין מקסיקו – מעוזם של תלמידי האמנויות. בעוד שאר הסטודנטים מתרוצצים בין הכיתות והספריות מיוזעים וטרוטי עיניים, את רוב הסטודנטים מהחוג לקולנוע אכן תמצאו יושבים על הדשא, מעשנים סיגריה ולפעמים גם שותים כוס בירה. אבל אין באמת דבר כזה שהדשא של השכן ירוק יותר כי החבר'ה האלה אוכלים הרבה יותר סרטים במהלך התואר שלהם.

איגודים מקצועיים הינם בבחינת ארגונים ייחודיים , שתפקידיהם נתפשים באופן שונה במערכות מדינתיות שונות; באופן מסורתי, תפקידיהם של איגודים מקצועיים הוא להגן על העובדים ושכרם הריאלי ; להשיג תנאי עבודה טובים והוגנים יותר עבורם ולהיאבק בניצול עובדים ושרירות-לב של המעסיקים, בתנאי העבודה.

בספר יש כמה עלילות, שבסופו של דבר מתחברות. אולם לא כל החיבורים נתפרים יפה, ולא כל העלילות חשובות. וגם אם "נוריד" אותן זה לא יפגום בנאראטיב. כי למרות כל עלילות המשנה זהו סיפורם של ויליאם לאמונט ואדם זיגנליק ואיך חייהם של השניים, האחד שחור אסיר לשעבר החי בניו יורק והשני יהודי פרופסור להיסטוריה במלבורן, נשזרים אחד בשני תוך האזנה ושמיעת עדויות של ניצולי שואה.

כשהגעתי לרשום המאמר לא מצאתי בשם הקובץ 'כלה קרננית', משום הפרעה או קושיה שיש לפענח. חשוב היה בעיני להבליט את מסריה של המשוררת הנבטים מכל הזוויות, הן במראה הפנימית, והן במראה החיצונית.

תומס הצעיר (ואנחנו איתו) מתעורר נטול כל זיכרון מהעבר, מלבד שמו. הוא עולה במעלית המובילה אותו אל "הקרחת", זירה ביער מסתורי, בו יצטרך לפעול כדי להבין את מציאות חייו אשר נכפתה עליו. הוא מתחבר אל קבוצת נערים הלכודה כבר במקום שמנהלת איזושהי קיום הישרדותי, שמסבירה לו כי "הקרחת" מוקפת מבוך אימתני ומסתורי שנפתח בבוקר ונסגר בלילה. במשך שלוש שנים מגיע פעם בחודש נער חדש ומביא עימו אספקה חדשה ואיש לא יודע את סוד חידת הימצאותם במקום.

הספר פותח בפתח דבר קצר ולעניין מאת ראובן מירן ומסיים בציוני דרך בחייו של ג'ובראן. הספר מכיל שלושה סיפורים קצרים, מאדאם רוז האני, זעקת הקברים וח'ליל הכפר. בכולם ג'ובראן מבקש להוקיע את צביעותו של הממסד, בעיקר את הממסד הדתי

ההיסטוריה של הלחמים והעוגות מתחילה עם טבחים ניאוליתיים וצועדת לאורך הזמן בהתאם לזמינות המרכיבים, ההתקדמות הטכנולוגית, המצב הכלכלי, השפעות חברתיות תרבותיות, זכויות משפטיות, אגודות ימי הביניים והתפתחות הטעם. הלחמים המוקדמים נוצרו באופן של וריאציות בתבואה, עובי, צורה, מרקם ומגוון מאפיינים תרבותיים.

ישראלים רבים נפגעו בצדק באופן-אישי מהתיאור האכזרי והמעליב הזה שמקורו בוואשינגטון. היו כאלה שהגיבו בחריפות כמעט דוחקים בצלעותינו להגיע על רקע נבזי זה לעימות ישיר עם הבית הלבן. גם אני לא שבעתי נחת מרצף הכינויים האלה, כעסתי, אבל גם ידעתי כי מר נתניהו עשה כל שניתן לעשות כדי לזכות בגינויים מסלידים שכאלה.

הפעלת כפתור הכיבוי של משחק הווידיאו לא תסיים את המשחק. אנשים ממשיכים לחשוב על המשחק ועלולים לחוות אותו בעולם האמיתי. מחשבות על מהלכי משחק קופצות לתודעה ותמונות מהמשחק מופיעות על מסך הוידיאו הנפשי. שחקנים מגיבים לגירויי העולם האמיתי, כאילו היו גירויי המשחק. במחקר שניתח את תגובות והתנהגויות האנשים המכורים למשחקי מחשב, נמצא כי אנשים ממשיכים לחשוב על משחקים כאשר הם עסוקים לכאורה במשימות אחרות, ולעיתים קרובות הם מגלים רעיונות חדשים הקשורים למשחק, תוך כדי התעסקות בפעילות היומיומית, אותם הם מיישמים כשהם שבים לסביבת המשחק

באוקטובר 2014, קידמו בלוגרים, באמצעות הפייסבוק, אתגר הקורא לאנשים להעלות תמונות של עצמם בשבוע לו הם קראו "שבוע ללא איפור". האתגר קרא לגולשים, ובעיקר לגולשות, שלא למרוח מייק אפ, שפתון או מסקרה לפני אירוע חשוב. השימוש הראשון בקוסמטיקה התחיל במצרים הקדומה. קליאופטרה השתמשה בשפתון אדום שנוצר מחומרי האדמה, בעוד שנשים אחרות השתמשו בחמר מעורב עם מים על מנת לצבוע את שפתיהן. השימוש הבולט ביותר של המצרים באיפור היה השימוש בכחל.

'האמריקנים', היא הדרמה האחרונה של ערוץ FX, בכיכובם של קרי ראסל ומתיו ריס כסוכני הק.ג.ב. "רדומים", שהוצבו בשנת 1980 בשכונת פרברים אמריקאית, וממתינים לפקודות ממפעיליהם. הסדרה עוסקת בחיים לא שגרתיים של משפחה, ופחות במשחקי המלחמה הקרה. למרות שהשוואות כאלו הן מסוכנות, במיוחד בעולם מפותח יותר מתמיד, אבל הנה זה בא: נהניתי מאוד משני הפרקים הראשונים בסדרת ריגול זו, שהשלימה לי כמה דברים שהיו חסרים בסדרה 'הום לנד'. יש משהו חדש ב'אמריקנים'. זה נראה כאילו יוצרי הסדרה ביקשו לבחון את עולם הריגול והטרור על אדמת ארצות הברית, מה שמעורר תקווה לגבי ההמשך, במיוחד עם פרק פתיחה כל כך מוצלח.

אינני מכיר איש מבין ראשי ממשלה בישראל כאותו בנימין נתניהו שנולד עטוי באדרת שעירים, ותחת לשונו מרגליות מהממות. נכנס משוח בשמן זה לעולמנו מלווה באהדה ובתקוות כה-רבות ולנגד עינינו נחלץ ממחלצותיו, איבד את מרגליותיו וגם כשהוא משמיע את נהימותיו – אין להבינו שכן הוא חוזר פעם אחרי פעם וקולו ברמה: אני המדינה!

אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל ייחדה ערב מרגש למשורר מרדכי טמקין זכרונו לברכה. הנה דברים שנשא הרצל חקק באותו ערב על שירתו של מרדכי טמקין. את ההשקה המרשימה הנחה דן כנר – וניתן היה לחוש את משק הרוח השבה, שבה להחיות שירים ישנים. קהל רב בא לתת כבוד להקת הקובץ "פרחי בדידות לבנים", אסופה נבחרת משירי המשורר שראו אור בספריו שראו אור בין השנים 1969 – 1927, בעריכת יובל גלעד, הוצאת שמואל טל, 2013, 156 עמודים.

מעודי לא פגשתי את עמיר בניון ואם אשמע את אחד משיריו בכלי התקשורת אף לא אזהה אותו בגלל אפס ידיעות על תחום השירה הזאת. לא הייתי שוקד על כתיבת שורות אלה אלמלא העביר אלי מישהו שלבו נחמץ על ההתגוללות מצפון עד דרום על אותו טרובדור ישראלי, עמיר בניון, והניח לפני את שירו "אחמד אוהב את ישראל" הנמצא במוקד סערה.

התיאוריה של תומס אקווינס אודות הרגשות גורסת כי על-מנת שרגש יווצר יש צורך באינפורמציה חיצונית הבאה ממקור אחר, וכן בשיפוט של אותה אינפורמציה. עיקרון העל בו נוקט אקווינס הוא הילומורפיזם. רעיון זה הינו אריסטוטלי ביסודו וטוען כי הצורה שוכנת בתוך החומר. כלומר יש קשר הדוק בין הרוח לחומר, וכך הם בעצם פועלים כיחידה אחת. עיקרון זה חשוב לנושא הרגשות של אקווינס, שכן הוא מאחד בין גוף לנפש. כלומר, השיפוט הרגשי עשוי להיות הן בנפש והן בגוף. כשמתעורר בנו רגש אנו בעצם פסיביים, והוא מניע אותנו כתגובה נפשית ופיזית לעולם החיצוני.

רבים טוענים כי המחשבה בתקופת ימי הביניים מהווה מן "חלל ריק" בין מחשבת העת העתיקה הפורה לבין תקופת הרנסאנס המסמלת את ההולדה המחודשת של הראשונה. ואולם, חשיבה זו הינה מוטעית מיסודה.

שיטתו של אבלאר, אדם המתפתה לעשות מעשה לא מוסרי, אך כובש את יצרו, ולא מראה מוכנות ממשית לעשות את המעשה נחשב כמוערך יותר. בנוסף, ישנה חשיבות רבה למודעות של האדם הנוקט באקט מוסרי.

תקופתו של הפילוסוף האיטלקי מרסיליוסמפדואה התאפיינה בחוסר יציבות שלטוני אשר נבע בעיקר מהמאבק בין הנסיכים ששלטו בפן המדיני מחד, לבין האפיפיור והכנסייה ששלטו בפן הדתי מאידך. מרסיליוס הושפע מאוד מהמתח אשר שרר בין שתי הסמכויות, ולפיכך פיתח תורה מדינית יוצאת דופן ומהפכנית לתקופתה.

מה זה בכלל אנרגיה חלופית? אז כדי להסביר מהי אנרגיה חלופית בוא נבין ראשית מהי אנרגיה קונבנציונאלית. אנרגיה חלופית היא אנרגיה ירוקה מה שנקרא, המתבססת על מקורות שאינם מאיימים להתכלות. רוח למשל. מים למשל. שמש למשל. האנרגיה הסולרית וחברותיה הירוקות הם העתיד של האנרגיה, אחרי שאת כל המחצבים האחרים נכלה כליל. בגלל הפחד מהחוסר, מוחנו הקודח הביט סביב על הטבע שלנו וניסה לייצר מקורות אנרגיה חלופיים. הרי הטבע שלנו הוא זז ונושם, תהליכים אנרגטיים מתבצעים בו כל הזמן מבלי שנתערב, אז למה לא ללמוד מהטבע ולנצל אותו לצרכינו?

יש כמה דברים שחייבים לפנות זמן לחשוב עליהם ואחד מהם הוא - בעיית הריבוי הטבעי הגבוה בעולם. גידול אוכלוסין מהיר מזיק ליכולת של מדינה מסוימת להתפתח שכן השקעת המדינה הנדרשת בשירותים ותשתיות היא עצומה ופוגעת בהכנסותיה. כמו כן ייבוא משאבים כגון מזון ולעתים מים, פוגע ביכולת המדינה לשגשג ומונע ממנה את השקעת הכסף בתוך המדינה עצמה ובייצוא תוצרתה.

המונח "ערפיח" הוכנס לשימוש לשוני לראשונה בלונדון בתחילת המאה ה-20 על מנת לתאר שילוב הרסני של עשן וערפל. בדרך כלל מה שאנו מכנים "ערפיח" כיום היא תערובת של מזהמים אך הוא בעיקר מורכב מהאוזון הנמוך בגובה פני קרקע. אוזון יכול להיות מועיל או מזיק בהתאם למיקומו באטמוספירה. האוזון הממוקם גבוה מעל פני כדור הארץ בסטרטוספרה שומר על בריאות אדם והסביבה, אך אוזון בגובה פני הקרקע אחראי לקשיי נשימה ושיעול, והוא עלול לגרום לתחושת צריבה בעיניים כאשר הוא מתערבב עם מזהמים שונים ויוצר את אפקט הערפיח.

במהלך המאה ה 20 התחמם כדור הארץ ב 0.6 מעלות צלזיוס. על פי התחזיות, עד שנת 2100 יתחמם כדור הארץ ב 1.4 – 5.8 מעלות נוספות. בנוסף, במהלך המאה שעברה, עלו פני הים באוקיינוסים בשיעור של 1-2 מ"מ בשנה (כ-1 ס"מ בעשור). על פי התחזיות, עד שנת 2100 יעלו פני הים בשיעור של 90-10 ס"מ. שינויי האקלים כבר החלו ותופעות ההתחממות הגלובאלית נותנת את איתותיה. ניתן להעלות מספר השפעות ישירות על איכות הסביבה בישראל כתוצאה מההתחממות הגלובאלית.

האקוויפרים התת-קרקעיים של ישראל שרויים בתהליך מתמשך של התדלדלות מאז החורף הגשום של 1991/2. אקוויפרים הנם למעשה מי תהום שחלחלו לתוך האדמה עד שנתקלו בשכבת סלע בלתי חדירה. את המים הללו שואבים באמצעות משאבות שמגיעות לעומקים של עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע. ישנם קרוב ל 3,000 קידוחים כאלו ברחבי ישראל. שני האקוויפרים העיקריים מהם נשאבים המים הם אקוויפר החוף ואקוויפר ההר. הם מספקים כ-50% מתצרוכת המים של ישראל.

גשם חומצי נוצר מזיהום אוויר. כאשר דלק נשרף, כמקלים רבים נוצרים ובהם גזים שפוגעים בסביבה. תחנות כוח שפועלות על דלקים פוסיליים, בתי חרושת, מכוניות – כולם פולטים לאטמוספרה גזים רעילים. חלק מהגזים הללו, בעיקר תחמוצת החנקן (NO2) וגופרית דו חמצנית (SO2), גורמים לריאקציה עם טיפות מים זעירות בעננים ויוצרים חומצה גופרתית וחומצה חנקתית. הגשם מהעננים הללו נופל כחומצה חלשה ומכאן הכינוי גשם חומצי. גשם חומצי לא חייב להופיע כגשם, הוא יכול לרדת כשלג או אפילו ערפל. הוא גם יכול לנוע מרחקים עצומים באטמוספרה, לעבור בין מדינות ואפילו בין יב

היה מאמין, אבל מסתבר שאחת הסכנות הגדולות שאורבת ליונקים הימיים הגדולים היא הרעש. הימים והאוקיינוסים, בניגוד למה שרבים חושבים, אינם עולם של דממה. יש להם את הצלילים שלהם, והייחודיים ביותר הם קולות הלווייתנים. אלא שב 50 השנה האחרונות נוספו עוד רעשים שאינם מטיבים עם ההרמוניה הווקאלית של האוקיינוסים. ישנם המחמירים ומכנים רעשים אלו בשם זיהום רעש וביולוגים ימיים מוטרדים מהשפעותיו על עתיד הישרדותם של הלווייתנים ויתר היונקים הימיים.

דלקים ביולוגיים (biofuels) הינם תחליף לדלקים פוסיליים (fossil fuels) ולפיכך משמשים כמקור אנרגיה חילופית. דלקים ביולוגים מיצרים באופן משמעותי כמות קטנה יותר של גזי חממה בהשוואה לפחם, דיזל או בנזין. דלקים ביולוגיים מופקים מבִּיוֹמָסָה שמקורה בחקלאות, יערות, ובנוסף, מסחר ותוצרי לוואי בייתים. היתרון הגדול של הביו-דיזל הוא עובדת היותו זול ובלתי מזהם כמעט. כמות דו תחמוצת הפחמן שנפלטת מבעירה של מנוע המבוסס על ביו-דיזל הינה מעטה מאד בהשוואה לדיזל רגיל או בנזין.

אטמוספרת כדור הארץ מכילה באופן טבעי ריכוזים של גזי חממה. ישנם גם גזי חממה שמצויים באטמוספרה כתוצאה מפעילות אנושית – תעשיה וחקלאות. גזי חממה המצויים באופן טבעי באטמוספרה כוללים אדי מים, פחמן דו חמצני, מתאן, תחמוצת החנקן ואוזון. גזי חממה שהם תוצר אנושי כוללים Sulfur hexafluoride (SF6) ו Hafnium carbide (HFC). אולם, בל נטעה, פעילות אנושית מייצרת גם גזי חממה שמצויים באופן טבעי באטמוספרה וגזים אלו מזיקים לא פחות כשהם מצויים בכמויות גדולות יתר על המידה.

בנייה ירוקה פירושה תכנון, בצוע, שיפוץ ותפעול באופן שמבטיח שימור אנרגיה ומים, איכות סביבה, גהות, תפוקה, תעבורה יעילה, שימוש מינימאלי בחומרים רעילים, ייצור מוקטן של פסולת ומזעור ההשפעה השלילית על הסביבה. מבנים ירוקים הינם כדאים מבחינה כלכלית והם מקומות בריאים לעבודה. "בניין ירוק" מותאם לסביבה על ידי הקטנת נזקים אפשריים מעצם הקמתו וניצול מרבי של משאבי טבע כגון שמש, אויר ואור.

התנהלותו של מר בנימין נתניהו בימים אלה איננה אלא דורסנות אלימה לשמה, שפורצת שערים למרחב לא נודע של פשיזם ישראלי שיש לגנותו בתוקף ולדחותו כמוקצה, בטרם יהפוך לצרעת קטלנית. ההצעה שהוא מוביל לכפות עלינו אפילו בחירות אם לא ישיג את כוונת חוק הלאום היהודי, מסיבותיו האישיות, פסולה מכל בחינה.

סופרי המקרא, כאשר כתבו על האיברים המוצנעים בגוף האדם, השתמשו בדרך כלל בשלוש מילים - ערווה, חלציים ועורלה. המונח ערווה מתייחס הן לגברים והן לנשים. במקרא קיים ציווי אכזר וכפוי טובה , המוטל על הגברים. פצוע דכא פירושו גבר שאשכיו נפגעו, ואילו כרות שופכה, גבר שאיבר-מינו נכרת, וכוונת מחוקק המקרא הייתה לדעתי, שגבר בישראל שלא יכול להוליד ילדים, שילך לחפש אלוהים אחרים. מפרשי המקרא לדורותיהם ישבו וליבנו את הפסוק, וחיפשו דרכים על מנת להקל על גברים הנמצאים בקטגוריה זו. חכמי המקרא לדורותיהם, הצמידו כל דבר אפשרי למונח כלי-גבר -שלאשה לא יהיה כלי זיין, שלא תצא למלחמה, שלא תענוד תכשיטי גברים ושלא תלבש בגדי גברים ועוד.

הייתכן מעשה או מחווה מוסריים אותם אדם עושה לרעהו המבוססים לחלוטין על אלטרואיזם, ואולי יותר מכך – האם מושג האלטרואיזם כשלעצמו משקף מצב אפשרי של נתינה מזוככת ע"י האדם מבלי שיצפה לתמורה פיזית או רוחנית כלשהי? פילוסוף ימי הביניים תומס אקווינס נתן על כך את הדעה בהגותו את מושג "העונג".

לאורך כל ההיסטוריה מנהיגים רבים זכו באמון העם בגלל אותה רטוריקה של מלחכי הפנכה. ההמון, כמו היחיד, ניחן ברגש קולקטיבי, אשר משתנה בהתאם לתקופה ולהלך הרוח הנקודתי. היטלר למשל, ניצל את מצב הרוח הירוד של העם הגרמני לאחר ההפסד במלחמה"ע הראשונה והמצב הכלכלי הגרוע כדי להלעיטו באמונות שווא חסרות שחר. במאמר זה ארצה להתייחס לעניין החנופה אותו ע"פ תפיסותיהם של סוקרטס ואפלטון ממשיכו. לדידם, הרטוריקה היא זרוע אחת מתוך כמה בחנופה. עניינה של החנופה הוא להשפיע על הנפש

אליבא דיום כדי ליצור פילוסופיה ראויה ונכונה עלינו לחקור את טבע האדם, משום שהוא-הוא המקור לכל המדעים. לכשיעמוד על טיבו – יעמוד על טיבם של כל שאר המדעים. כמו כן, על המתודה הזו להיות מבוססת על תצפית וניסיון גרידא, שישמשו לה בסיס מוצק. רק בצורה כזו נוכל לדעת דברים בצורה ודאית ומוחלטת. בפרק הראשון נוקט יום בשתי חלוקות אודות תפיסת רוח האדם. במאמר זה רפאל עמרם יציג אותן ויסביר על היחס השורר ביניהן

על פי הפילוסוף עמנואל קאנט, עלינו לבחון דילמות מוסר שונות ע"פ היחס שלהן אל החובה. ע"פ קריטריון זה הוא קובע האם מעשה הוא מוסרי או לא.

במאמר מס' שש ב-"סומא תיאולוגיה" עומד תומס אקווינס על טיב הרעיון לפיו עשיית טוב לאדם אחר גורמת לעונג. במאמר זה, אציג כיצד הלה מגיע למסקנה הסופית כי עשיית טוב אינה אלא אמצעי לקבלת עונג. כמו כן, אתאר את צורת ההוכחה שבה הוא נוקט כדי לעשות כן. צורה האופיינית לדרך המחשבה הסכולסטית.

על פי אוגוסטינוס כל מה שקיים בעולם נוצר מן האל שהוא הטוב העילאי, ולכן, כל מה שבעולם הוא טוב בהכרח. אולם, על פי הנצרות קיים רוע בעולם. כאן, מנסה אוגוסטינוס לפתור את הבעיה על ידי הגדרת הרוע. לדידי אוגוסטינוס האל ברא את העולם יש מאין (Ex Nihilo), ולכן, בניגוד אליו העולם איננו מושלם. זאת אומרת, כל בריאות האל הקיימות בהכרח טובות, אך בין היתר שונות ממנו מבחינה מטאפיזית ואונטולוגית ואף תלויות בו

אחרי הלווייתה של מרגריט, ב-1996, יאן בן ה-44 עובר לגור בדירת החדר שירש מחברתו, מול דירתה. מרגריט מינתה אותו למנהל עזבונה הספרותי. הוא המחליט בכל הקשור לפרסום יצירותיה. לבנה היחיד, המבוגר ממנו בחמש שנים, לא נותר אלא לקבל את הדין.

ברוכים הבאים לעונה השנייה של 'הרשימה השחורה'. בעונת הבכורה, הפכה סדרה זו מהר מאוד לאחד מהמופעים הפופולאריים יותר שנראו בטלוויזיה. העלאת המפרשים של NBC, שמביאה לנו את המיטב מג'יימס ספיידר, סגרה את 22 הפרקים הראשונים עם חגיגה בת שני חלקים ששמו את החיים של רד (ספיידר) במקום מסוכן ומסתורי בברלין, בשילוב עם מעטפת יחסים ארוכה ומסויטת של ליזי (מייגן בון) עם בעלה המרגל.

אב מזמין את בנו לביקור, דבר שמפתיע ומוזר בעיני הבן... הבן מעריך שצפויה להם שיחה על ספרים, לא סתם ספרים אלא על ספרו היחידי של הבן שפרסם "חיים בגלות" – חייה של שרה גוטרמן בת למשפחה יהודית וידידת המשפחה מאז ומעולם, מיום שהגיעה לקולומביה מגרמניה בשנות ה-30.

התחלתי לקרוא את "כיסא פנוי" של ג'יי-קיי רולינג בגרירת רגלים. אין לי חיבה מיוחדת לספרים היפר ריאליסטיים ועוד עבי כרך על עליבות החיים. הספר הזה הוא ניגודה של סדרת הארי פוטר וכנראה שרולינג נזקקה לעבור מקצה אחד לשני. תוך כדי קריאה גם אני עברתי מכאן לכאן ודעתי התהפכה. ניגודי מעמדות משוועים – עיירה מטופחת מול שיכונים מוזנחים ומעופשים, התעללות בילדים, גילוי עריות, התמכרות לסמים, מעשי אונס, תאונות, התאבדויות, יחסים מעוותים במשפחות מרעילות.

התקשורת ברובה נסחפה לנשיפת תדהמה לוהטת נוכח הגילויים המעידים שבראש ממשלת ישראל עמד איש חולה ומסואב שקלקל גם רבים אחרים בסביבותיו. בסיפור הרע הזה המקור איננו אלא הגולם שיצר אולמרט עצמו מנערה בת שש-עשרה והפך אותה לשותפה בחיי הפשע הנסתרים שלו עד שקמה עליו. העובדות הן אלה הזועקות אלינו מכל קיר כאותיות בוערות באש ופסיקתן שלסדום דמינו לעמורה היינו.

בראשון לדצמבר, 1997 נפגשו נציגיהם של 150 מדינות בקיוטו, יפן, לדון בשינויי אקלים מתוך המטרה היומרנית לטוות את גורל האקלים העולמי במילניום הבא. תוצאות הדיונים היו מאכזבות. הנציגים הסכימו על לא יותר משינויים קלים בהפחתת פליטת גזי החממה לאטמוספרה.

לא הרבה אחרי שהומצא הקולנוע בסוף המאה התשע עשרה, מישהו כבר הבין שלמדיה החדשה, או יש לומר האמנות השביעית, יש כוח עצום לחולל מהפכה בנפש האדם במחשבתו ובעמדותיו. לסרטי התעמולה שמומנו על ידי משטרים אפלים, יש באופן פרדוקסאלי מקום של כבוד בתולדות הקולנוע והתפתחותו.

מגמות השמירה על הסביבה והגל הירוק ששוטף את העולם, לא יכולים להתקיים ולקבל תאוצה ללא התלות והסיוע של הסקטור התקשורתי – הוא זה המחליט על מה לשים את הדגש. קובעי המדיניות ושומרי הסף של כלי התקשורת, עורכים, בעלי אמצעי תקשורת ומובילי מדיה – הם אלה המחליטים מה יסוקר, מה ימודר, ומה יזנח.

המונח 'נישואין פתוחים' הורחב מאז שנטבע לראושנה על ידי ג'ורג' וננה או'ניל בספרו באותו השם בשנת 1972, ומתאר היום בני זוג הבוחרים לחיות יחד ללא נישואין, או סוג אחר של מערכת יחסים פתוחה הנקראת 'פוליאמוריה – אהבות מרובות'. פשוטו כמשמעו.בני זוג החיים במערכת יחסים פתוחה או פוליאמורית, טוענים לעיתים קרובות שהם חופשיים מהנחת כללי היסוד המאפיינת יחסים קונבנציונאליים וחוסרים מעצמם כאב ואכזבה.

בשכונת בת-גלים בחיפה, התקיים בחול המועד סוכות, פסטיבל "בית-גלים" זו השנה החמישית. זוהי הזדמנות להמחיש את ייחודיותה של "שכונת הגנים" החיפאית, שהיא "תא-גזע" ישראלי שנוסדה בשנת 1922 בחוף חיפה. יש לציין לטובה את יונה יהב, ראש העיר, שהוא הראשון מאז הקמת המדינה שפועל למען השכונה באהדה ובהערכה רבה.

התפרעותו התמוהה האחרונה של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי שהעלה טענה מופרכת מהיסוד כי אי-קיום שלום בינינו לבין הפלשתינאים תורם לחיזוק דאעש, איננו טרגדיה של לשון טיפשית-מקרית, אלא עלילת דם קלאסית שכל בר-דעת צריך לדחות אותה כגזענות אנטישמית שנאמרה בנוסח ימים אפלים.

המדינה הגדירה את האזרח הוותיק בישראל בני 62 לנשים ו67 לגברים. ההגדרה הוצמדה לגיל הפרישה הרשמי. מתנהלים דיונים בגופים המוסדיים להעלאת גיל הפרישה ובכך לשנות את הגיל שבו אדם יהיה זכאי להטבות בגין היותו אזרח ותיק. כידוע, אין קשר בין יכולתו הקוגנטיבית והכלכלית של האדם לבין הגדרתו הרשמית כאזרח ותיק. המודלים הכלכליים הם הגוזרים על האזרח לצאת לפנסיה ובכך להגדיר אותו כאדם הסופר את ימיו לאחור.

על פניו השאלה הבאה אמורה הייתה לזעזע אתכם: האם בעידן שסרטו "הקאנוני" נקרא "ספרות זולה" יש עוד בכלל מקום לדבר על קאנון? לפני שאחזור לשאלה זו אבקש לקחת כמה צעדים אחורה. בפשטות: משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופית של כתבים לקובץ סגור, שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

סקירת 'אורפאן בלאק': טטיאנה מסלני מסנוורת, מרשימה ומרתקת. 'אורפן בלאק' היא סדרת טלויזיה קצת יותר מיוחדת בנוף הסדרות הייחודית. זהו מופע של אישה צעירה, שמגלה יום אחד לתדהמתה, שהיא חלק ממשפחת "שיבוטים קנדיים". לא. זה בקושי ספוילר. זה משהו שמבינים בשלב מוקדם באחד הפרקים הראשונים. הייחוד של הסדרה הוא ההופעה, או יותר נכון ההופעות של טטיאנה מסלני, כוכבת הסדרה.

דוד גרוסמן, המספר המרחף מעל, מספר לנו סיפור "על גאווה ודעות קדומות": נושא המוות הוא הנושא המרחף מעל הספר, ויתכן שגרוסמן מספר את סיפורו האישי כאמן מול קהלו, חשיפת הכאב מול הקהל, חשיפת היתר שהאמן מחויב לקהלו, או הקהל הישראלי באופן ספציפי שתאיו לחשיפה וכאב. אך זהו סיפור עמוק מזה, ראשית, זהו סיפור על אכזריותו ואדישותו של הנוער מול כאבו של החלש והמוזר.

אגוטה כריסטוף סופרת הונגריה, 1935-2011. החלה את דרכה דווקא כמשוררת ומחזאית. פרסומה דרך עם ספרה "המחברת הגדולה" ב-1986, הראשון מבין טרילוגיה. ב-1988 פורסם "ההוכחה", וב-1991 "השקר השלישי". זוהי קריאה חוזרת בספר שקראתי עם גיוסי לצבא, וזכרתי שמאוד אהבתי אותו. הספר נכתב מנקודת מבטם של תאומים, גילם לא ידוע, המקום לא ידוע, שמם לא ידוע. הדבר היחיד שמרומז הוא שהרקע הוא זמן מלחמה.

מבצע "צוק איתן" הסתיים ללא הכרעה. הסטגנציה הכלכלית והמדינית חוגגת. המסקנה: נחוץ מנהיג חלופי, החלטי ונחוש מנוגד לנתניהו. נתניהו מוביל את ישראל למבוי סתום מדיני, בטחוני, כלכלי וחברתי בסגנון גולדה מאיר. כך סוברים גם במערכת הגלובלית וגם בזו המקומית, הכוללת: שמאל וימין. למרות תמימות הדעים ביחס לביצועיו הבעייתיים של נתניהו כנותן שירות "מנהיגות" לא ראויים למדינת ישראל, לא קם עדיין מנהיג שנתפס על ידי הציבור כמי שקורא תיגר על מנהיגותו, לא ב"ימין" ובוודאי שלא ב"שמאל".

באחד מהרגעים הרבים בספרו האחרון של ג'ון גרישם, 'הסחטן', מוצא הקורא את מלקולם בניסטר, הדמות הראשית, מתגרה בחוקרים פדרליים, כשהוא מכריז: "פשוט אין שום סעיף בקוד הפדרלי העצום שלך, בו אתה יכול להשתמש נגדי". בדרך כלל, כותב מר גרישם על עורכי דין אמיצים ויצירתיים, וזאת הפעם הראשונה בה ראיתי אותו יוצא בגלוי נגד סמכות ממשלתית. שלא לומר קורא לילד בשמו.

הגיונות אד"ג | כל פעם טעימה אחרת מרעיונותיו של אהרון דוד גורדון. הגיון שני | "המלאך הממונה על היצירה": על ערכו של הייאוש בתהליך היצירה. לא אחת קורה לנו שאנו מגיעים לייאוש גדול מאוד, מרגשים שאין דבר שיכול לנחמנו, שאיננו מסוגלים להכיל את המצב הקיים. אנו מרגישים קריסה נפשית שגורמת לנו להיות מושבתים, לא מסוגלים להתרכז בכלום

תופעות הטרור ההמוני, הרצחני והמוקצן של דאע"ש, בעירק ובסוריה, מחייבת חשיבה חדשנית, שינוי דיסקט ומציאת דרכי טיפול מערכתיות משולבות, גלובליות מסונכרנות, דיפרנציאליות ומעודכנות. בעולם נוצרים תהליכי התפתחות כאוטיים של טרור פוליטי, פלילי, כלכלי, תרבותי כולל פיראטיות ימית. אלה צוברים תאוצה בעיקר באיסלם כריאקציה לתרבות המערב המְנָכֶּרֶת, המובילה את הגלובליזציה. זה מוביל למלחמת תרבויות גלובליות בין קידמה נאורה לבין ריאקציה פונדמנטליסטית. את התהליך הגדיר השבוע האפיפיור פרנציסקוס כ"מלחמת עולם שלישית".

התגובה הראשונה שרובנו צריכים לחשוב עליה כשאנחנו שומעים חדשות על התאבדות היא: למה? על אחת כמה וכמה כשהחדשות עוסקות במותו הטרגי של רובין וויליאמס. איך איש שהביא כל כך הרבה שמחה והאיר את היום לכל כך הרבה אנשים, לא יכול היה לחוות את האור בעצמו? אך החלטתו העצובה לקחת את חייו היתה, למרבה הצער, נפוצה מידי.

מלחמת "צוק איתן" – ללא הכרעה. התוצאה: אי סיום מוחלט של הלחימה גורם לאי-ודאות הולכת וגוברת, במחירים הולכים וגדלים. הביטחון והחוסן הלאומי הישראלי נפגעים בשל תהליכים אלה. צריך להודות ששורש הרע הוא "תוכנית ההתנתקות" החד-צדדית ללא הסכם של אריאל שרון "המאותרג" בשנת 2005. זה יצר ואקום ופלונטר

"בחדר הסגור, המואר והריק" - הדימויים בספר מלאים בצלליות של משאות אשר מונעות בין אור וצל. כשהאור צלול, ואינו נוטה לטשטוש, אז שומעים את צלילי 'הקולות' אשר מפכפכים ובאים להיטיב עם הטבע, ובד בבד מזרימים אנרגיות באדם. כך שהיחס בין הטבע לאדם, מקבל מימד שווה ומאוזן.

לאחר גיל הפרישה ישנה חזרה של המבוגר מבחינה אמוציונלית לדירה סטודנטיאלית, אלא שבמהופך. הפעם כל עולמו של הדייר הוא בבית פנימה. מבוגרים רבים מגיחים מהבית החוצה לפעילויות הכרחיות או כחלק מתרבות הפנאי אך לפרקי זמן מתוכננים וקצובים. הבית הופך כל כך קבוע, שההנחה של המבוגרים היא שזו הדירה האחרונה שלהם, לפחות כעצמאיים. לכן הדירה מתוכננת פונקציונאלית לא רק ביחס להווה, אלא גם לירידות הפיזיולוגיות שהמבוגר חושש שעוד תהיינה לו.

תיקו בין ישראל וישות עזה הנפרדת מ"הרשות" ב"צוק איתן", יוצר היתכנות ל"הסדרה", שתביא לפירוז עזה מטילים ומנהרות תמורת הסכם להסרת המצור מעזה ולשיקומה בפיקוח בינלאומי של בעלי עניין ואינטרסים. פיענוח התנגשות העמדות ליברמן-נתניהו הוא המפתח להבנת המציאות.

הגיונות אד"ג - כל פעם טעימה אחרת מרעיונותיו של אהרון דוד גורדון הגיון ראשון: "הם ואנחנו" - על הגדרת "העצמי הלאומי" של עם ישראל. אז מה אומר לנו בעצם אד"ג? הוא מסביר לנו על חשיבותה של העצמיות הלאומית, על בנייתנו כעם המתבסס על ערכיו העצמיים, הפנימיים, היונקים מתוך המורשת היהודית. בניית הזהות הלאומית של עם ישראל בעת החדשה צריכה להיות מבוססת על תשתית חיובית, המגדירה עצמה באמצעות ערכינו הייחודיים שלנו ולא על ידי גורמים שמחוץ לנו, לעומתיים או מאידך מתוך היגררות אחרי תורות הזרות לרוחו של העם היהודי רק מתוך אופנה אקטואלית כלשהי.

טועה או צודק, תפישת ראש הממשלה את משמעות ממשלת האיחוד הלאומי של הפלשתינים, היתה נושא לויכוחים רבים בתוכנו, והויכוח טרם הוכרע. יחד-עם-זאת, התנהלותו המשונה, בלשון המעטה, של בנימין נתניהו כיום כבעבר, מחזקת תפישה הפוכה לחלוטין מהצהרתו שעשה לה פומבי בהתגלותו לאומה לפני שנים רבות, שעם טרור אין מקיימים משא ומתן.

קטאר המפרצית הקטנה היא מעצמה איזורית-גלובלית חתרנית המושכת בחוטי חמאס וקוראת תיגר על ישראל ב"צוק איתן" ומחשקת את ארה"ב. לקטאר כמממנת ראשית וכתומכת בחמאס בעזה ובאחים המוסלמים במצרים בשיתוף תורכיה של ארדואן – יש דיפלומטיה ורשת אל-ג'זירה כמנופי השפעה על ארה"ב, תורכיה והחמאס. היא קוראת תיגר על: ישראל, מצרים של הנשיא א-סיסי, סעודיה, ירדן, הרשות הפלסטינית ואיחוד אמירויות המפרץ. היא דוחקת בחמאס להתעקש ולהקצין את דרישותיו ומשתפת פעולה עם תורכיה של ארדואן לקראת בחירתו לנשיא, כדי לדחוק את ישראל לפינה.

איש היה בארץ ושמו אביגדור המאירי, סופר ומשורר, מחזאי וסטיריקן. במרוצת שנות ילדותי היה בביתנו תצלומו בו הוא נחשף במלוא קומתו ברחוב אלנבי בתל-אביב של מחצית שנות השלושים של המאה הקודמת. בצדו עמד סופר צעיר ממנו בחצי דור, אבי יוסף אריכא. בימים אלה נזכרתי בספריו כאשר התבוננתי בפניהם של הלוחמים הצעירים הנושאים על כתפיהם את מלחמת "צוק איתן" – מתוך מסירות שלמה.

עובדה ידועה ש"הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" של יונס יונסון (2009) היה לרב מכר שתורגם לשפות רבות. אולם, סרט הרפתקאות שבמרכזו דמות של אדם בן מאה, היא כבר אתגר מסוג אחר. קבוצת הגילאים של בני מאה ויותר הינה אמנם הקבוצה הגדלה ביותר באחוזים באוכלוסייה של עולם המערבי, אך זה אינו מכשיר את בני המאה לשמש דמויות "סקסיות" לעולם הבידור הקל.

בבקרים האחרונים אני יוצא למרפסת שעה ארוכה לפני עלות השחר. מעלי נפרשים שמיים מעורבים מקטעים גבוהים חופשיים משולי סיעות עננים, ומקטעים נמוכים מכובד סיעות עננים אפורים כמתאבלים. תחלוף לה שעה קלה וכבר באופק המזרח תהיה ניכרת תחילתה של התבהרות, שטיח המבשר לידתה של שמש חדשה. בכיוון מערב עוד עושה דרכו חרמש ירח מזרח תיכוני.

הגיע הזמן לעדכון פרדיגמת תפיסת הביטחון הלאומי הישראלי לאור השינויים המואצים באיזור ובעולם הגלובלי. יש להכיל ישות "עזתית חמאסית", מפורזת מטילים, בפיקוח בינלאומי במנהיגות מצרית. השינויים הגיאופוליטיים הנובעים מסוציולוגיה דתית ופונדמנטליסטית במזרח התיכון הם מהירים, מערבלים, סוחפים ומסחררים וגורמים לשבירת פרדיגמת הבנת המציאות לשם עידכונה ואיתחולה מחדש, באופן פרגמטי.

עדיין לא הסתיימה החקירה של המשטרה ברצח הנתעב של מוחמד אבו חאד'יר אך יש לומר דברים ברורים כתער גם ברגעים אלה: הדעת לא קולטת רצח של ילד בכל מקום, בוודאי לא תחת שלטון מדינת ישראל. כי הילדים, יהיה מקורם אשר יהיה, הם באחריות כולנו בארץ הזאת, מוסלמים, נוצרים, עברים ואחרים. ישנם חוגים רחבים בהם בני-אדם נוהגים לבטא תסכולים באמצעות רצח, כזה הגורר אחריו נקמת-דם, כזה הסוחף למהומת התחסלות עשרות, מאות, אלפים ועוד יותר למעגל טירוף שתחילתו שפך דם ניגר כשלולית צנועה וסופו איים עשנים ומוצפים בנחילי דם, לעתים הופכים ארץ נושבת לימת-דמים שחורים.

ג'ומפה להירי נולדה בלונדון להורים מהגרים ממזרח בנגל, וגדלה ברוד איילנד, ארה"ב. כיום מתגוררת בניו יורק. יש לה תואר מוסמך בספרות אנגלית ודוקטורט בלימודי הרנסנס. שלושה ספרים מאחוריה: פרשן המחלות שזיכה אותה בפרס פוליצר, השם הטוב וקרקע לא מוכרת. ספרה האחרון, The Lowland, פורסם ב-2013 וזיכה אותה בפרס Man Booker . עלילת הספר הנוכחי כמו ב"שם הטוב" עוסק בהגירה, וגם כאן שוב אנו חוזרים לכלכותא וההגירה לארה"ב, רוד איילנד (כמו גם חייה של לאהירי עצמה). תחילתו של הסיפור מתרחש בכלכותא, או בשמה המודרני קולקטה. קולקטה היא בירת מערב בנגל, ולא בכדי אני מציינת זאת.