כתבות, דעות, מאמרים קצרים

הפעם אני מתחילה מהסוף: אני חושבת שהספר הצנוע הזה (בעצם לא כל כך צנוע..) לא זכה ליחסי הציבור הראויים לו. הוא לא ספר קל לקריאה למרות רוחב יריעתו הקצר, והסגנון הקליל שהסופר מאמץ, מכיוון שהסופר הצרפתי ז'אן-פול דידילורן מצטרף לסגנונם של הרמן קוך וארנון גרונברג, סגנון ביזאר ומחניק.

שלא תזלזלו במתקפה החריפה על נתניהו מצדו של אהוד ברק הקורא לסלק מזירתנו את בנימין נתניהו אחת ולתמיד בגלל מסוכנותו למדינה. אכן, הרחקתו של נתניהו מחיינו היא צו השעה כי זמנו הרצוח במו מחדליו, תם; הקברניט שלנו הוא מתחזה ושנותיו כראש ממשלה בוזבזו לריק. עשר שנים הוא נמצא ליד ההגה של ספינה נדירה שהפכה בידיו לספינת רפאים מטלטלת בין סופות, ולא הפיק החלטה היסטורית משמעותית אחת.

זהו הרומן השלישי שכתב אלחנדרו סמברה, יליד צ'ילה, 1975, לאחר "בונסאי" ו"החיים הפרטיים של העצים", והראשון שאני קוראת. סמברה הוא מרצה לספרות באוניברסיטה בסנטיאו, צ'ילה.

עלילת הסרט "שלושה קופים" מתחילה בסצנה ארוכה שבה רכב נוסע בכביש ארוך, המצולם כמנהרה ארוכה שבסופה יש נקודת אור, בנקודת האור הזו, מסתבר, קרתה תאונת פגע וברח, בה מעורבת דמות פוליטית, סרווט. סרווט מתקשר לנהגו איופ ומבקש ממנו לקחת על עצמו את האחריות על התאונה, אף על פי שלא היה נוכח כשקרתה. בשל מצבו הכלכלי העגום מסכים איופ לעסקה.

הפעמונים מצלצלים וחוזרים להזעיק את תושבי ישראל בני כל העדות והדתות, בני כל המפלגות; ישראל נמצאת מול מתקפה מסוכנת מצדם של הרפתקנים חסרי שדרה ומוסר שהשתלטו על השלטון וגורמים נזק עצום לא רק לתדמית המדינה אלא לעצם הישרדותה כמדינה מתוקנת ודמוקרטית.

וינסטון צ'רצ'יל היה ראש ממשלתה המיתולוגי של האימפריה הבריטית רוב מלחמת העולם השניה. גם לפני שנתמנה לראש ממשלה (ב-10 למאי 1940), היה חבר קבינט, והלורד הראשון של האדמירליות. בריטניה נאלצה לסגת מצרפת, וכניעתה של צרפת העמידה אותה במצב בו היא למעשה בודדה במלחמה נגד גרמניה.

אין מלים ראויות לבטא את הסלידה שיו"ר "המחנה הציוני", יצחק הרצוג, עורר בימים אלה. האיש שאמור היה לבנות מחנה אמיץ הנלחם לסלק מחיינו את בנימין נתניהו, נחשף כרכיכה סרת-טעם. האיש שהתחייב לעמוד בראש אופוזיציה לוחמת להציל שארית תבונה, גרם נזק אדיר למחנה השלום בעצם המשא ומתן הטראגי שניהל במחשכים עם נתניהו שסובב אותו בכחש על אצבעו הקטנה, כדרכו מאז ומעולם.

ב-10 בינואר, 2016, ביום שבו נפטר דיוויד בואי, נסע זמר אחר, ידוע פחות, קולין ורנקומב, מביתו בכפר קטן באירלנד לעבר נמל התעופה של קורק. בתוכניתו היה לטוס לאדינבורג בסקוטלנד כדי לערוך מסע כתיבת שירים. קולין, הידוע בכינוי שבחר לו – בלאק, לא הגיע לנמל התעופה. המוזיקאי נהג הוא עצמו במכוניתו ותאונה חמורה שקרתה לו בדרך הובילה אותו לבית החולים בקורק.

גאנדי הקטן קיבל את שמו מפרופסור אמריקאי מכיוון שדמה בחזותו לגנדי ההודי, אבל לא באופיו. גאנדי הוא מצחצח נעליים שיהפוך לבעל מסעדה ויחזור לצחצח נעליים, הוא מצחצח ומבריק נעליים כל כך טוב בעיקר את אלו השחורות שהן יכולות להפוך למראה

מדענים סבורים שילדים לומדים באמצעות התבוננות, חיקוי ואימוץ התנהגויות, כעיקרון בסיסי של תיאוריית הלמידה החברתית. ארגונים אלו מבטאים חשש לפיו חשיפה להתנהגות או אלימות אגרסיביים במשחקי וידיאו ומדיה אחרים עלולה, לטווח הארוך, להגביר את רמת רגישות בני הנוער באמצעות שיתוק מבחינה רגשית, לגרום לסיוטים ובעיות שינה, לפגוע בביצועים בבית הספר ולהוביל להתנהגות אגרסיבית ובריונות. סקירת מחקרים פסיכולוגיים ומחקרי תצפית גדולים שפורסמו בשנת 2001 מצאו קשר בין משחקי וידיאו אלימים וחשיבה והתנהגות אגרסיבית מוגברת בקרב בני נוער.

פסיכולוגיה בתקשורת היא ענף פסיכולוגיה המתמקד ביחסים בין התקשורת וההתנהגות האנושית. היא חלה על הפרט ועל החברה בכללותה. בעיקרון, אנשי מקצוע בתחום זה ביצעו מחקר לגבי הדרך בה אנשים מתקשרים עם התקשורת וזה עם זה, בשל השפעות התקשורת.

הסרט מבוסס על פי ספרו של איליה טרויאנוב, ואת הסבא המדהים מגלם מיקי מנוילוביץ, שחקן סרבי (שאותו ראינו בעיקר בסרטיו של אמיר קוסטריצה). המבסס את תפיסת עולמו על משחק השש בש – "הגורל הוא קובית המשחק שלך אבל ההטלה היא שלך".

השימוש בכפייה להאיץ את התפתחות הקרבה הוא סימן אזהרה נוסף נפוץ להתעללות. אם מתעלל יכול לקבל מחויבות מלאה מקורבנו, מוקדם ככל הניתן, הוא בעצם "נועל" בכך את הקורבן ומונע ממנו לברוח.

הקשת, בימאי: קים קי-דוק, קוריאה, 88 דקות. הזקן ונערה חיים בבידוד על ספינת דייגים שהסמל על דופנה הוא הבודהה. הם חיים ביחד כבר עשר שנים, מאז שהזקן מצא אותה נטושה. הנערה לא עזבה מעולם את הספינה והיא לא מכירה את היבשה, למעשה (אולי בבחינת משל המערה). היבשה בסרט אינה נראית, רק הים מצולם, אך היא נזכרת על ידי הדייגים שבאים ממנה אל הספינה.

דרמת ה"גז הטבעי" בישראל והזכיון להפקתו על ידי "נובל אנרג'י" ו"דלק" של יצחק תשובה מגיעה לשיאה שיהיה בבג"ץ. במקביל גובר שיתוף הפעולה האיזורי ב"גז הטבעי" בין ממשלות ישראל-קפריסין-יוון-מצרים-ירדן והרשות הפלסטינית. גם פוטין וארדואן מעוניינים.

תופעת "אפקט החממה" מחממת ומשנה את אקלים כדור הארץ באופן הפוגע בסיכויי קיימות ושרידות המין האנושי בפלנטת ארץ. זה גורם לתהליך התפכחות ושינוי תודעה גלובלית.

הספר סובב סביב שנות השישים הקיצוניות, העוצמתיות ולעיתים אף מסוכנות. הקורא ימצא בו תיאורים והדגשים של שנות השישים כמו סקס, סמים, היפיות, חופש, לבוש ותספורות מיוחדות של שנות השישים ואחר כך השבעים והשמונים, על רקע אירועים היסטוריים: רצח אלדו מורו, ראש ממשלת איטליה, רצח קנדי נשיא ארצות הברית, מותם של ג'ניס ג'ופלין וג'ימי הנדריקס, הופעה של ג'ת'רו טאל, מרד הסטודנטים באירופה, ועוד והמון המון מוזיקה.

הנרטיב כתוב כחקירה עצמית, נבירה בנבכי הנפש אולי כדי לבדוק למעשה את האוטוביוגרפיה שלו-עצמו, את המשמעות שלו כמחסל, כבנאדם שעברו לא ברור לקורא ולו-עצמו. הדבר היחידי שברור בעברו זאת אימו שהיא גרמניה, שמשפחתה הביאה לחיסול חייו, שהיא זאת שלימדה אותו הרבה דברים. אך יחד עם זאת, עצם העובדה שהאם מבטלת את זיכרונותיו ולא ברור לגמרי מהי האמת ומה בדיוק עברו מפריך את אמינות הנרטיב – האם באמת הייתה פליטת פה? האם תמרה באמת קיימת? האם באמת הוא מחסל? את מי בעצם הוא מחסל? האם המתים מתערבבים בקולו שלו?

מערכת היחסים בין סמים ופשע מורכבת, ואחת השאלות הנפוצות היא האם שימוש בסמים מוביל אנשים לפעילות פלילית, או אם אנשים שמשתמשים בסמים כבר היו בעלי נטייה לפעילות כזו. הסטטיסטיקות בנושא זה אינן חד משמעיות, אך ברמות אינטנסיביות ביותר של שימוש בסמים, סמים ופשע מתואמים באופן ישיר, ושימוש בסמים קשים עשוי להגביר ולהנציח פעילות פלילית.

תהליכי הדתה לאומנית והסכנות לישראל בעקבות מותו של תהליך השלום.

קירוב הקץ האסכטולוגי ("אחרית הימים") בעקבות הגשמת הקמת "בית המקדש השלישי" בהר-הבית במקום המסגדים – יביא למלחמת "גוג ומגוג" ולשיבתו של ישו הנוצרי המשיח הגואל. כך מאמינים בחזונם המיסטי האוונגליסטים הנוצרים המשיחיים, המכנים עצמם "ציונים נוצרים".

צדקיהו (או צדיק) ילינק הוא לא גיבור שהקורא מתאהב בו, הוא קצת מעיק, אלכוהוליסט וחרמן, לא נעים ואולי אפילו מצחין. מה שנקרא בשפה המקצועית אנטי-גיבור. לא פשוט לכתוב בספר ביכורים על אנטי-גיבור, אך האנטי גיבור הזה מספר לנו מהי כתיבה, מהי אמת בכתיבה ועל הבחירה בין שתיהן. הספר מציג בפנינו את הדגנרטור, מחולל הניוון שבעצם כך מחולל (מעלה מן האוב) נשכחות ומעלה אותם על הכתב. הוא כותב את סיפור חייהם של ניצולים שעומדים לפני המוות אולי למען העתיד. הדגנרטור הוא גם הדה גנרטור = De Generate, והוא גם סלקטור בעולם של סלקטורים. צדיק.

אין ספק שאכילה מעוררת שחרור כימיקלים מוחיים הגורמים לתחושה טובה, אך התרחשות זו אינה הופכת מזון לחומר ממכר. קיימות ראיות מדעיות המצביעות על העובדה לפיה מדובר בהתנהגות. מחזור הגבלת המזון ובולמוסי האכילה הם הגורמים לתלות, ולא המזון עצמו.

הארץ נשטפת בדמים, באש ובתימרות עשן. מלחמת דת בדת. מאמינים נלהבים באותו אל משני צדי המתרס הורגים אלה באלה. רובם אף מתכחשים בדעתם לעובדה כי אלוה ואללה חד הם.

אני מוקפת בקקופוניה ברמה אינסופית של פופקורן שנטחן על ידי אנשים שלא למדו את האמנות העדינה של לעיסה בפה סגור. יש עוד משהו רועש? אה, כן. למישהו יש שקית עם סוכריות קשות והרעש נע לסירוגין ברציפות בין רשרוש עטיפות הפלסטיק לבין קולות המציצה הרמים.

ולדימיר פוטין פועל בעקביות להקמתה מחדש של מעצמת "רוסיה האימפריאלית הפרבוסלאבית-הביזנטינית" ההיסטורית כתחליף לברית המועצות הקומוניסטית שקרסה לפני 25 שנים.

בשתי עלילות מקבילות בונה אנתוני דואר רומן היסטורי אפי המשתרע בין 1934, ממשיך בעיקר במלחמת העולם השנייה ומסתיים ב 2014. זהו סיפור אגדה המשולב עם אירועים היסטוריים אמיתיים, רגיש ונוגע ללב על ילדה, מארי-לור, צרפתייה, עיוורת, וילד, ורנר, הצמא לידע ומדע, גרמני. לכאורה, שתי עלילות מקבילות שלא נפגשות, אך דואר מפגיש את המובן מאליו בקצב משלו. הספר זכה בפרס פוליצר לספרות לשנת 2014.

בעוד שפריס נאבקת כיום למתג את עצמה מחדש בתדמית פחות שלילית, התיידדותה עם הפפראצי, מובילה להגברת הפופולאריות שלה בעולם, אך הניסיונות לדרג ולסכם את חייה אינם משמעותיים יותר מבחינת הציבור, ששמח שהיא נמצאת סוף סוף מחוץ לדיווחי התקשורת היומיים.

יש עדיין למה לצפות, ויש עוד אינספור מחקרים של מחקרים על גבי מחקרים, שיקבעו דעות שונות חדשות לבקרים. כל מה שצריך זה רק לעקוב אחר הדיווחים, ותהיו בטוחים שהמילה האחרונה לא תיאמר אף פעם.

ההתנהגות של אדם צריכה להיות אדיבה, מקבלת וסלחנית כלפי עצמו וכלפי אחרים. לדברי מומחים, כשאדם מאמץ אהימסה, הוא מאמץ באופן מלא את הגברת הביטחון הפנימי והופך להיות חזק באופן מפתיע.

הסרט מתחיל עם לידת תאומים של אישה בשם מאלי, ואם בעלה מלווה אותה. לפי המסורת בכפרים בלאוס, כשנולדים תאומים אחד מהם נולד מבורך השני מקולל. אחד התאומים מת עם לידתו, וחמותה של מאלי מבקשת להמית את התאום הנותר, כיוון שהוא מקולל. מאלי מבקשת ממנה לא לספר לאף אחד שהרך הנולד הוא תאום, גם לא לבעלה, וקוראת לו בשם האלו. הסרט עטור הפרסים, הוקרן לראשונה בשנת 2013, בוים על ידי קים מורדאונט, יליד אוסטרליה אך חי ועובד בלאוס, וייטנאם, תאילנד. מורדאונט הוא בימאי סרטים דוקומנטריים ו"להאיר את השמים", הוא סרטו העלילתי הראשון. באנגלית, שמו של הסרט: The Rocket

עכשיו, המין עבר לאינטרנט, ואנשים מקבלים אותו בקלות. הם לא הולכים לראות סרטים בקולנוע כדי להתגרות. הם יכולים לקבל את הסרטים בלחיצת כפתור בטלפונים החכמים שלהם. לכן זהו ז'אנר שזוכה ל'קאם בק' באופן משמעותי.

אנשים שעוברים תהליך השפלה בדרך כלל נותרים המומים, אילמים וחסרי קול. כשמותחים ביקורת על אנשים, במיוחד על אנשים עם הערכה עצמית נמוכה, יש לדאוג שלא לתקוף את סמכותם העצמית על מנת שלא לערער את יסודות הגדרתם העצמית.

אדם שסובל מסכיזופרניה יוצא למסע ירי בכיכר העיר ודוקר בבטן אישה הרה. אלו הן סצנות פתיחה של סרטי דרמה, אך זוהי גם מציאות בה ניתן לחזות במחלקות הפסיכיאטריות של בתי חולים.

מרגע בואי לאוויר העולם בעיר הלבנה גדלתי, למדתי ושירתי בצבא עם בני כל העדות וראיתי בהם אחים מכל הבחינות. אולם לדאבוני במרוצת השנים התוודעתי לאותו שטן מרקד בינינו המוכר בשם הרע הזה, "השד העדתי".

סוד גלוי שמשטרת ישראל נקלעה למשבר חריף שלא זכור כמותו מאז הקמתה. רבים מדי בצמרת המשטרה נחשפו כאנשים שלא היו ראויים להימנות עם סגל הפיקוד הבכיר שלה. מכאן ועד לביטול המשטרה ורמיסתה ברגל גסה - כפי שעשו זאת גלעד ארדן וגל הירש, רבה הדרך ויש בתגובתם היהירה מטעם של זלזול והשתלחות מקוממת המטילה צל כבד על המינוי הזה.

נושא התרבות עלה על סדר היום הציבורי, הפוליטי, החברתי והתקשורתי מאז הקמת ממשלת נתניהו הרביעית, ושיבוץ מירי רגב כשרת התרבות, ונפתלי בנט כשר החינוך. מתלהט השיח הציבורי שעוסק רָבות בהיבטי ההעדפות ותיקצוב הרב-תרבותיות. הנושא כולל כמובן את גורל "רשות השידור" שאמורה להפוך ל"תאגיד שידור" שיש לשמר כי תפקידיו כוללים, בין היתר, את שימור מורשת ה"אודיו-ויז'ואל" (קול ותמונה) התרבותית של מדינת ישראל מתקופת היישוב במנדט הבריטי ועד ימינו

למרות שינויים רבים שחלו במשך השנים בכל הנוגע לטיפול בקורבנות אונס, עדיין קיימת בורות ואמביוולנטיות בחברה כלפי הקרבנות, הגורמים לרבות מהן ללחץ נוסף. נכון להיום, קיים כבר גם קצת מחקר על ההסתגלות הפסיכולוגית של הקורבן.

שנת חורף עוסק באיידין והתפתחות דמותו, הוא מתרחש בעונת החורף והחורף עצמו בסרט מתפתח ועובר שינויים (מגשם קל למטר כבד ולאחריו שלג קל ושלג כבד), שנת חורף הוא אכן העונה שבה מתרחש הסרט, אך עוסק גם בשנתו החורפית הפנימית והקפואה של איידין. הסרט עוסק בחקירת הנוף וחקירת הדמות (או הנפש) והקשר ביניהם. בכדי להשיב את נפשן ולהתחמם, הדמויות מתקבצות סביב האש, האח והחום. וסביב החום נערכות גם שיחות אינטלקטואליות וקיומיות. לנוף, לתאורה ולמזג האוויר תפקידים מרכזיים בסרט והם סימבוליים למתרחש בלב הדמויות או להתפתחותן.

מבחינה היסטורית, הגוף הנשי האידיאלי היה גוף חזק ומלא, כפי שניתן לראות בסמלי אופנה כגון מרילין מונרו. יחד עם זאת, גם בשנת 1800, כאשר מחוכים כואבים שפגעו בבריאות שימוש להדגשת החזה, הירכיים והישבן, נשים שאפו לאידיאל מסוים של יופי.

נקודת המבט של פסיכותרפיה אינטגרטיבית, הנוגעת לעצמי ומתייחסת לאחרים, עוסקת למעשה בשני היבטים של אותו תהליך התפתחותי. מטפלים בגישה זו מעריכים את המצב האנושי הטבעי של חיבור הדדי בין גוף לנפש באופן שווה עם הצורך של אנשים ליצור גבולות אישיים, תחושה נפרדת של עצמי, וחווית הצבת יוזמות אישיות במרכז.

הפרעת ניתוק היא הקשר העמוק שנוצר בין ילד לבין המטופל העיקרי שלו, המשפיע עמוקות על התפתחותו ועל יכולתו לבטא רגשות ולפתח מערכות יחסים. הורים לילד עם הפרעה זו, משקיעים מאמצים מרובים למציאת השיטות להתחברות עם הילד.

למרות שקהילות חברתיות מקוונות אלו נושאות תכונות חיוביות רבות, קיימת תכונה מרכזית שלילית אחת המשותפת לכל האתרים האלו: התעללות ברשת החברתית.

אישים רבים תרמו ממיטבם ללא קבלת תמורה לאותו מהלך היסטורי כביר שניתן להגדירו "בהישגב עם". מביניהם הטביע בעיקר דוד בן-גוריון את חותם אישיותו כאבי האומה המתחדשת.

דרמה עוצרת נשימה מתחוללת לכאורה נגד עינינו הכלות כשקמים רבנים נשואי-פנים מחוגי הציונות הדתית ומתמרדים לכאורה כנגד הכפייה הדתית המחמירה של הממסד הדתי הקלאסי; זה שחונק את חופש הפולחן במדינת ישראל מאז ימי הישוב העברי בארץ-ישראל. העיתונות יוצאת מגדרה בכותרות ענק נרגשות על "מרד רבנים ליברלים ברבנות הרשמית והמעופשת עד צחנה". האמנם?

מערכות השקיה יעילות יותר יפתחו את ייצור החקלאות ויגבירו אותו, במיוחד במקומות בהם מים הם מצרך נדיר. אבל רווחי פריון דורשים גם גישה מתוחכמת יותר לשימוש בדשנים כימיים, כמו גם לזבל וקטניות.

אם אי פעם הייתה לך התגלות שהובילה אותך למעט עוררות, באותו רגע דעתך הפסיקה לחשוב וידעת והרגשת מעבר להיגיון אינטלקטואלי. נתפסת ישירות על משהו באופן שהתעלה מעל למילה תיאורית.

'יער ההתאבדות' של יפן הוא אחד המקומות הרדופים ביותר בעולם, ולא בכדי. במשך שנים אנשים מדוכאים חשו כאילו לא קיימת עבורם אפשרות אחרת לסיים את חייהם, מלבד לנסוע ליער Aokihagara. הסמוראים של יפן נודעו בשיטותיהם לסיים את חייהם מתוך כבוד לסובבים אותם, לפני שהתנסו באות קלון. זו הייתה, מבחינתם, הדרך המכובדת למות. אך יער ההתאבדות הוא משהו שונה לחלוטין.

יש להתנגד לרצון הקואליציה להפוך את המשרות הבכירות ב"שירות המדינה" ל"משרות אמון", שבהן יאויישו מקורבים פוליטיים על בסיס "נאמנות אידיאולוגית" ולא ממלכתית. מדינת ישראל ירשה בהקמתה שירות מדינה מקצועי, ענייני, תכליתי ולא פוליטי, מהמנדט הבריטי.

איתן דרור-פריאר נולד בירושלים, למד מוזיקולוגיה והלחנה באוניברסיטה העברית, וזה ספרו הראשון. האצבעות על הגבעה ספר בעל שלוש נובלות, ויש לו מספר נושאים משותפים שעוברים כחוט השני בין כולם. הנובלות כתובות בהווה, אך הפגיעה, הנטישה, האשמה, מחזירה כל אחת מהדמויות אחורה בזמן, כך שהנובלות נעות אחורה ולהווה כל הזמן. דבר נוסף שמשותף לכולן, פרטי העלילה מתגלים אט אט, וכמו מוסיקה נעימה שאמנם בנויה משלושה פרקים שונים, יש להן מוטו משותף וסגנון ברור שמלווה את המאזין. כל אלו מוסיפים לקסמו של הקובץ הקצר הזה גם עם התוספת שהאשמה והעזיבה מתבלים את האווירה המלנכולית אך מוסיפים להנאת הקריאה.

במגזרים אקדמיים מסוימים, משחקי וידיאו הפכו לאחרונה לנושא לתשומת לב. מספר תכניות חינוך מכשירות אמנים בטכנולוגיה המשמשת לפיתוח משחק ודוקטורט תכניות המוקדשות לחקר משחקי מחשב ומדיה אינטראקטיבית.

חלק מהפמיניסטיות סבורות שהנצרות, התנ"ך והכנסייה הם אנטי נשים ומדכאים נשים. מאמר זה מתבונן על העובדות המוכיחות כי הנצרות היא הדבר הטוב ביותר שקרה לנשים, ועל הדרך בה שינתה הנצרות את העולם.

הערותיו של הוקינג מתועדות בספרו 'העיצוב הגדול' שיצא בשנת 2010, בו הוא טען כי יוצר אינו צריך להסביר את קיומו של היקום. הספר עורר תגובה חריפה ממספר מנהיגים דתיים, שהאשימו אותו בביצוע "כשל יסודי" של ההיגיון.

לא כולם מבינים את משמעות הצגת התמונות על שערי מגזיני אופנה הכוללים תמונות שהשתנו באופן משמעותי באמצעות הפוטושופ. מצגי שווא אלו חודרים לטלוויזיה, לוידיאו ולמותגים אהובים ברשת האינטרנט. הפוטושופ נמצא בכל מקום.

עולם הקולנוע אף פעם לא יצר משהו חדש באמת. האולמות פשוט השתנו, ולעיתים נוצרו גרסאות 'מכובדות' יותר של יצירות עבר.

ראובן ריבלין צומח מול עינינו כדמות מופתית היונקת מבית ציוני מובהק, מאב מזרחן בעל שיעור קומה שכל חייו תרם תרומה ממשית וערכית להניח גשרי הבנה בינינו לבין הערבים.

עמקפלסט ברומן הישראלי והיפה הזה הוא מפעל לייצור פלסטיק ופולימרים בעמק יזרעאל, עפולה. ברקע פיגועים ברחבי הארץ, אריק שרון נכנס לתרדמת ופריצת מלחמת לבנון השנייה. הרומן הוא רב-קולי ונוגע בדמויות רבות, בסביבת עפולה, דמויות שוליים (לכאורה) מהפריפריה: יעלי, נורית, דפנה ושאדי. לא בכדי רוב הדמויות, שהן גם החזקות והדומיננטיות בספר הן נשים.

אל-קעידה-דעא"ש-ISIS ושלל אירגוני הפאזל של הסונה הפונדמנטליסטית הסלאפית-הג'יהדיסטית, שואפים להקים חליפות אומת האיסלאם העולמית הרביעית. זאת תהיה יורשת החליפויות ההיסטוריות: אומיה, עבאס והעות'מאנים. מאמר זה בא ליצור פרספקטיבה מפענחת תודעתית ותובנתית. זה הבסיס לכל פעולת מנע מקדימה, ולשינוי הפרדיגמות שאבד עליהן הכלח.

דיויד הרברט לורנס הוא סופר ומשורר אנגלי 1885-1930. לורנס נדד רבות בעיקר ביקר באיים ובאוקיינוסים. בספריו הוא מבטא את ההשקפה שתרבות התיעוש פוגעת ביסוד האנושי שבאדם, ועל האדם להגביר את מודעות לגוף ולנטיותיו הטבעיות, ועליו להתמזג עם הטבע. כך גם באיש שאהב איים, אחת מהיצירות האחרונות של לורנס, שכתב את מאהבה של ליידי צ'טרלי, בנים ואוהבים ועוד, יצירה שזכתה לתרגום של ניצה פלד בהוצאת נהר ספרים עכשיו. בספר זה ניכר שיש לכותב היכרות מעמיקה עם הטבע, עם איים ועם החיים על איים.

התיעוד ההיסטורי מראה כי מוחמד התייעץ עם נשים ושקל את דעותיהן ברצינות. נשים קיבלו מעמד משמעותי בקוראן, והן מתפללות כיום במסגדים יותר מגברים.

מאמר זה בוחן את הפחד מכישלון, מה זה אומר, מה גורם לו ואיך להתגבר עליו וליהנות מהצלחה אמיתית בעבודה ובחיים.

הדור החדש של הרובוטיקה יעניק יותר ויותר אוטונומיה ויכולת תגובה ללא תכנות מוקדם, מה שמסבך את הדיונים הנוכחיים על רובוטיקה.

מרוץ שליחים הוא ענף באתלטיקה שבו משתתפים ארבעה רצים שמעבירים אחד לשני מקל, כל משתתף רץ רבע מסלול. בספרה של אריאלה גולדמינץ, המוטיב של מרוץ השליחים משתקף היטב כמוטיב מרכזי המוליך את הנארטיב. "הרץ" המרכזי, מרכז כובד הספר, המרכז שממנו יוצאים שאר ה"רצים" הוא "עוגה" – קונדיטוריה ותיקה ביותר בהדר הכרמל, שבעליה קרול הוא בעל כושר אלתור וקונדיטור וירטואוז, קונדיטוריה ותיקה מאוד שאיתה מזדקנים הקליינטים וכל הסביבה הפיזית והמנטאלית.

בספרה, האישה מן המראה, המשוררת פנינה עתיר רושמת בספר שיריה החדש את החוויות הקיומיות והרוחניות מהזווית הנשית בצבעים עזים וחדים. השירים מבוססים על דמויות נשיות רבות פנים אשר צופנות בחובן אישה אחת דומיננטית אשר מהויותיה משתנות חליפות. אותה דמות חיה את העולם הגשמי במציאות היומיומית העכשווית.

הרצוג פרש במקביל ראיית עולם שלמה עם חזון, ארוגה ביד אמן. הוא גם השתמש בהזדמנות הזאת לקבוע אחת ולתמיד כי מעולם לא יצטרף לממשלה הזאת בראשות נתניהו, וכי מעולם לא התכוון לבגוד בבוחריו

ספר מתחיל כך: "אני עייף". התחלה כזאת, יש בה מן הסקרנות: למה, ממה, מה עושים עם זה ואיך נחים, איך מתעוררים מחדש. דני פוחד להתפרק, הוא מתגעגע לבית סבתא נינט – לאוכל, לחוויות הילדות, לנוף. כבר בילדותו הוא אהב מאוד ספרים, אהב לברוח לעולם של גיבוריו ובספר מוזכרים כותרים רבים של ספרים, רובם קלאסיקות של ילדות, מוסיקה וסרטים. הנראטיב מלווה כולו ברשימה מרשימה של ספרים ופסקול נהדר של מוסיקה נפלאה. דני חש חצוי וחציו רחוק מאוד מדניאל אלבז, השאיפה שלו להתקרב לאותו דניאל הרחוק ולהשלים איתו. הוא מרגיש שהוא התרחק – פיזית ומנטלית – מנוף ילדותו.

יחסי ישראל-פולין הם יחסים "מורכבים" בשל משקעי השואה. למרות זאת יש עובדות שרצוי שיהיו במודעות הישראלית בשל היות פולין ידידותית מאוד לישראל ובגלל מורשת ואינטרסים משותפים. מאז הקמת הרפובליקה הפולנית השלישית ב-1989 בסיום המשטר הסובייטי ששרר בה מאז מלחמת העולם השניה – התחילו הישראלים להגיע אליה בהמוניהם לביקורים בעיקר במשלחות. ביקורים אלה כוללים: נוער, צבא ואזרחים – מתקיימים בעיקר במסלולי מכונת ההשמדה הנאצית בפולין.

הסיפור על חוני המעַגל הזה הוא עלינו היוצרים, על הסופרים ועל המשוררים. כמה אנו יגעים לנטועַ עצים של מלים בתוך התרבּות שלנו. כמה מתייגעים אנו. ואיננו יודעים מתי השְתילים שאנו נוטעים יִתנו פרי, וּלמי. התרבות נבנֵית נדבךְ על נדבךְ , נטיעה על נטיעה, וכך אנו יוצרים בַּעמל כפינו את הרפובליקה העברית. וכשם שנטעו אבותינו לנו, אף אנו נוטעים לבנינו. וכשאנו נוטעים, אינֶנו מתעַלמים מהַנטיעות של אבותינו. אדרבא, אנו בונים את הנדבך שלנו , איש איש בסַדנת היוצר שלו, אִשה אִשה בסדנת היוצר שלה, אנו עמלים ובונים על הנדבכים שקָדמו לנו.

תחת הכותרת תמונות עירום מנגישה לנו ענת עינהר עוד שלושה סיפורים קצרים, סיפורים שיש בהם מן המשותף. עינהר היא כותבת רציונאלית, כלומר אל לו, לקורא, לחפש איזשהו סיפור רגשי או רגשני, או סחיטה רגשית, אם כי הכאב קיים. בדרכה הרציונאלית יודעת עינהר לעורר חשקים, להעביר תסכולים ולפגוע באופן כזה שמשאיר תמיהה בקורא. עינהר גם מאפשרת לקורא אינטרפרטציה אישית וחשיבה עצמאית. היא בהחלט מאתגרת את הקורא שלה. ובדרכה הרציונאלית היא משאירה את הקורא במתח לגבי גורל הדמות ואופן פעולתה, המתח מתגבר עד לפתרון אפשרי בסופו של כל סיפור.

בסיפור מספר דמויות: אלכס, מורה למתמטיקה, היסטוריה ופילוסופיה, גבר ביישן ושתקן, ויש לו חתולה בשם שרה. כל שבוע הוא מנגן שיר חדש אותו הוא מנגן עד שהוא חושב שהביא אותו לידי שלמות. הוא גר באותו בניין שבו גרה אלי (אלישבע) דיין, אם חד הורית לנועם בן הארבע עורכת מדור תרבות באתר לייף סטייל ועוסקת בכתיבה שיווקית. בין לבין מסופר סיפורה של סיוון, תלמידת תיכון שתקנית, כותבת למגירה שירים וסיפורים ואוהבת אהבה אמיתית ספרים, שבעטיים היא הופכת ללעג מול חבריה, עד שביום אחד היא מצליחה לפצוח פיה בשיעור שבו ידובר דווקא על אלבר קאמי והאבסורד.

היום כשאנו מברכים אותה ומרעיפים עליה שבח והלל, יודעים אנו, כי נורית גוברין מוכיחה בשער, הצופה לבית ישראל. נורית צופה ממעוף הציפור על הדורות והיא קוראת הכול בעין בוחנת, מאירה באור מופלא את דברי הימים של הספרות העברית. ומֵעבר לזאת, ראויה לשֶבח על שהעמידה דורות של תלמידים, ויש לה ממשיכי דרך.

במאמר זה אנסה לנסח את הזיקה בין מושגים בפסיכואנליזה לבין תהליכים היסטוריים וקולנועיים בסרט "החיים יפים". ראשית על מושג הטראומה אצל פרויד, הטראומה הוא אירוע בעל אופי טוטלי, שבו חש הסובייקט "פחד עז, חוסר ישע, אובדן שליטה וסכנת הכחדה" (לה קפרה, 2006, עמ' 14), מנגנוני ההגנה אינם מסוגלים למנוע את הערעור הנפשי והסובייקט אינו מסוגל להגיב באופן הולם ונתקף בחוסר אונים

קאזואו אישיגורו, יליד 1954, הוא סופר אנגלי ממוצא יפני, ספריו היו מועמדים לפרס מאן בוקר, אחד מהם – שארית היום – אף זכה בו ב-1989 ועובד לסרט. הוא עזב את יפן כשהיה בן שש אך רק שני ספריו הראשונים עוסקים ביפן. הספר הנוכחי הוא ספרו השביעי.

הסדרה 'מבוקש" (Person of Interest) נותנת לנו הכול, וכמעט לא מבקשת דבר בתמורה. בכל פרק יש כמה דקות של קומדיה כתובה היטב, מנה עיקרית של שירות מסור למען הציבור, כמעט ללא כוונות רווח, למעט תחושת הסיפוק העצמי, מאות תובנות מעניינות לגבי הדרך בה בינה מלאכותית יכולה לחוות את המציאות, וקצת טרגדיה נוגעת ללב. אני עדיין מסוחררת. גם אחרי הפרק התשיעי של העונה הראשונה.

היו זמנים בהם יעד מקצוע הפסיכיאטריה היה ברור ומקובל. הוא עסק ב"טירוף", כלומר, בדפוסי התנהגות שהיה ברור שהם מעבר לטווח הנורמאליות. בתפיסת חלק מדעת הקהל של מספר דיסציפלינות רפואיות אחרות, ובאופן פרדוקסאלי של חלק מהמבקרים הנלהבים של ההגדרות הישנות לשיגעון, היעד המסורתי של פסיכיאטריה נותר ללא שינוי: פסיכיאטרים מטפלים באנשים שהם "משוגעים".

באמרנו "מדינה מטורפת" טוען דרור כי מדינה (או ארגון טירור כמו : "חמאס" או "חיזבאללה" ) נתפשת כ"מטורפת", כאשר יש לה את המימדים הבאים : נסיון לכפות אמונה חדשה על העולם; דבקות ביעדים ונכונות טוטאלית לשלם מחירים גבוהים להשגתם; הקרבה עצמית להשגת מטרות; נטייה לסיכון והעדפה קיצונית של סיכונים גבוהים; קורלציה שלילית בין אמצעים ליעדים, כלומר : קובעי ההחלטות במצב של "טירפון" אינם טוענים שקיים קשר בין אמצעים ליעדים, מצב הנתפש כאבסורדי בעיני נושאי תרבות המערב; וכן: דוגמטיות בדפוסי מנהיגות ונטייה לחידוש סגנוני הסוטה מדיעות מקובלות ומדפוסים נפוצים ( ראה דוגמת דעא"ש הנוקט בטקטיקות הפחדה ע"י מעשים אכזריים).

קובץ השירים "איזון שביר" מאת יערה בן-דוד (הקיבוץ המאוחד 2015) הוא רחב הקף, יחסית לקבצי שירה, ועשיר ומלא. שם הספר מעולה בעיני, קומפקטי וקולע, פנינה שירית בפני עצמה. השירים נקיים וצלולים. כולם עד אחד, כל מלה ומלה, אות באות. רבים מהם רוויי עצב ופרידת עולמים.

שתי שואות התרחשו במרוצת המאה העשרים, הראשונה בשנות מלחמת העולם הראשונה (1915 – 1918), כאשר התורכים טבחו באכזריות מטורפת בבני העם הארמני כמיליון וחצי מבניו, והשניה שפקדה את העם היהודי במלחמת העולם השניה כאשר ששה מיליון מבני עמנו נספו. מספרים מפלצתיים אלה מטעים, שכן מבחינת המכה היתה שואת הארמנים כשואה השניה ליהודים.