מאמרים בנושא מבקרי ספרות

  
יוסף אורן: ריאיון עם החוקר ומבקר הספרות
17/09/2008  הרצל ובלפור חקק
יוסף אורן, זכה פעמיים בפרס הביקורת על שם מרדכי ברנשטיין וכן זכה בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספריו האחרונים "סוגות בסיפורת הישראלית", "משבר ערכים בספרות הישראלית" ו"משמרות בסיפורת הישראלית" היו שיאים של כתיבה מעמיקה ולמדנית לאורך שנים. מסותיו של אורן האירו את עינינו.
שאול טשרניחובסקי: עשר השנים הראשונות - הביקורת השלילית
17/08/2008  משה גנן
סקירה זו מבקשת לעקוב אחר דברי המבקרים כפי שאלה התפרסמו משנת 1893 ועד 1903, במשך 10 שנים. בהתאם לכך הסקירה מאורגנת על פי עקרונות כרונולוגיים. המבקרים, כמעט בלא יוצאים מן הכלל, קיבלו את שירת שאול טשרניחובסקי בשמחה ואהבה, הם ראו בו מרענן השירה העברית.
אביב עקרוני / על כפות המאזנים
15/01/2008  הרצל חקק
אסופת המאמרים של אביב עקרוני היא הזדמנות למסע מרתק בעקבות מבקר ספרותי, מסע בנתיבים של התבוננות בגוונים שונים של הספרות העברית והספרות הכללית, ומעבר לכך – פרקים של הגות מקורית בנושאי יהדות וחינוך. ממרחק שנים ניתן לראות פעלו של מבקר ספרותי – והפריזמה המוצגת בפנינו רחבת אופקים. אביב עקרוני פרסם מאות מאמרים במשך השנים, והאסופה שלפנינו היא מבחר, תמצית משנתו של עקרוני בקליפת אגוז.
קרברוס ומבקר הספרות
23/11/2007  משה יצחקי
עורך מדור ספרות ותרבות של העיתון לאנשים חושבים, סבור שביקורת טובה היא רק זו שמתלבשת על העורק הראשי של היוצר והיצירה, ושופכת את דמם על פניהם של הקוראים הבורים שאינם יודעים להבחין בין טוב לרע. משימתם, אליה הם יוצאים בסכין ובסיף, במגל ובחרמש קציר היא שספר לא יזהם את הטוהר והטהרנות של עדתם הפיינשמעקרית, ומוטב שהספר לא היה נולד. אך אם נולד ממהרים הם להוקיע ולצלוב את המחבר וספרו.
כשמבקר לא מסתדר טוב עם ההיסטוריה
02/04/2007  אילנה גומל
ביקורת ספרותית עשויה ללמד אותנו לפעמים על התחבטויותיו של המבקר יותר מאשר על הספר שבו מדובר. כך קרה בביקורת של יצחק לאור על ספרי "אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל". הביקורת פקחה את עיניי, אם כי לא בהכרח את עיני הקורא שביקש הערכה נטולת פניות של צדי החולשה והחוזק בספר. מה שהבנתי מלהט גישותיו של איש השמאל הישן הוא, שחטאתי בכך שלא הצגתי את הישראלים הרוסים כחבורה מיוסרת הסובלת מדיכוי. באותה מידה הטריד את לאור משקל ההיסטוריה בתודעתם.
יורם ברונובסקי / ביקורת תהיה
29/12/2006  דן לחמן
שלושה פולנים חשובים השפיעו על חיי הרוח והתרבות בארץ החל מסוף שנות החמישים. שניים מהם כבר אינם אתנו. דן צלקה, סופר ואיש רוח, יורם ברונובסקי, מסאי ויבדל לחיים ארוכים גבריאל מוקד, מבקר ועורך נחשב. לקוראי "הארץ" הותיקים אין צורך להציג את יורם ברונובסקי שהמסות שלו היו מתפרסמות בעיתון זה באופן קבוע. לא רק שהיה עורך מדור התרבות והספרות, הוא היה מתרגם נעלה שתרגם לעברית שירה ופרוזה. מספיק אם אציין רק את תרגומי קוואפיס שלו. את "גן השבילים המתפצלים" שעשה לרבים את ההכרות הראשונה עם חורחה לואיס בורחס.
אדם ברוך / מה נשמע בבית
02/01/2006  דן לחמן
אדם ברוך הוא אחד מאנשי הרוח החשובים והמשפיעים ביותר על חיי המחשבה בארץ. כעיתונאי כתב ניתח והאיר בדרך המיוחדת לו כמה וכמה תופעות ואנשים שנויים במחלוקת בחיינו. כשכתב על אמנות הכתיר אמנים לחשובים כשהתייחס אליהם בחיוב. בכתיבתו המציא כמה וכמה מטבעות לשון כמו "גיבור תרבות" או למשל "סוכן זיכרון" - אחד מהמטבעות שטבע לאחרונה ודרכה הוא מנתח מי נדון לשכחה ומי נידון לזיכרון ולמה. ( דן בן אמוץ, פנחס שדה, בנימין תמוז לשכחה, חנוך לוין לזיכרון).
איש החרב: על גבריאל מוקד
18/09/2005  אלי אשד
גבריאל מוקד ידוע בראש ובראשונה כמבקר, חוקר ועורך ספרות, למחייתו הוא מכהן כמרצה לפילוסופיה, באוניברסיטת בן גוריון דווקא, וזאת גם, על פי טענות שונות, משום שחוגי הספרות שבאוניברסיטאות השונות מעדיפים שלא לתת לו דריסת רגל בתוכם. גבריאל מוקד (לשעבר מונבז) נולד בפולין ב-1934, להורים שהיו בני השכבה התרבותית העליונה, המיוחסת, של יהדות פולין. על פי חקירותיו, מוצאו ממשפחה פורטוגלית שהגיעה לפולין במאה ה-17. הודות לקשריו הטובים של האב, שהיה פעיל במפלגה הקומוניסטית ונרצח בתקופת השואה, הצליח גבריאל הצעיר להימלט מגטו וורשה עם אימו, כשהם נלווים לקבוצה של נוצרים פולנים, ב- 1943. האם ובנה חיו עם חברי הקבוצה, מחופשים, וכעבור שלוש שנים הגיעו הליווי אביו המאמץ, רופא ידוע, לארץ ישראל, שם קיבלה את פניהם לא אחרת מאשר פולה בן גוריון, שהייתה קרובת משפחה של אימו
תיבת הזמרה: שיחה עם פרופ´ זיוה שמיר
16/09/2005  שושנה ויג
פני כמה ימים בעת שהשכבתי את ילדיי הקטנים לישון נטלתי לחדר הילדים את ספרה של פרופ' זיוה שמיר "תיבת הזמרה חוזרת". ענת שכבר בקיאה בקריאה ביקשה להחזיק את הספר בעצמה ואף להקריא לנו שיר מחורז. עידן שכב על המיטה עייף פיהק ולא בדיוק התכונן למופע תיאטרלי. אבל אני האמת, לא יכולתי לוותר על הקריאה, או שמא רציתי להחיות משהו מעולם שאבד. בהתלהבות רבה שוררתי על האפרוח העשירי. משסיימתי להקריא הבטתי בילדיי, ולא נותר אלא לזהות פליאה, אולי אף התרגשות. השפה, החריזה והסיפור ריתקו אותם. סיימתי בהבטחה שיהא המשך, יש עוד כמה שירים לשורר. הספר שאינו ספר ילדים עבר אצלי הסבה בשל הטקסטים המלווים את המחקר.
החיים והספרות / מרסל רייך רניצקי
02/08/2005  דן לחמן
מרסל רייך הוא מבקר הספרות הגרמני החשוב ביותר מזה חמישים שנה. כל גדולי הספרות הגרמנית נשפטו בידיו. את כולם הוא מכיר, על כולם הוא כתב.
השוליים המסורסים של הספרות העברית
16/07/2005  רונית ליברמנש
מאמר זה יוחד למגרש המשחקים הספרותי בישראל, ולניסיון למפות הן את טעמיו הספרותיים של הקורא הישראלי והן את הסיבות שבעטיין -סוכני התרבות המתווכ