מאמרים בנושא אגודת הסופרים

 
שליחות של אור
08/10/2007  אורנה רב הון
בועות מספר לפני חופשת סוכות צלצל אלי יו"ר אגודת הסופרים, בלפור חקק, ביקש ממני לנסוע לייצג את אגודת הסופרים בכינוס סופרים בינלאומי בבלגרד, כראש המשלחת, שהייתה אמורה למנות ארבעה סופרים, יונתן גורל, עדנה מיטווך-מלר, לאה טרן ואנוכי. בסופו של דבר ביטלו עדנה מיטווך-מלר ויונתן גורל את השתתפותם בכינוס, והמשלחת הצטמצמה לשתי נציגות, כאשר תפקיד ראש המשלחת מוטל על כתפי. די התלבטתי. הכינוס התרחש בדיוק בסוכות, החג המשמעותי ביותר מבין חגי תשרי.
כתיבה נשית או כתיבה פורנוגרפית?
23/05/2007  שושנה ויג
בוועידה האחרונה בבית הסופר ב15.5.07 התקיים דיון על מצב הספרות כיום. מנחה הדיון ד"ר משה גרנות העלה בקצרה טענות קשות באשר לתימות להן נזקקות סופרות. האמירות של גרנות היו אמירות נוקבות ובלתי מתפשרות. האמירות הכוללניות הללו היו אמירות שמטרתן הייתה "לעצבן" את הקהל באולם הוועידה, אלא שבוועידה לא קמו הנשים להתנגד לדברים של גרנות, אולי עקב האווירה הנינוחה והנעימה. הרהרתי מעט בדברים וכעת אנסה להפריך את הטענות של גרנות.
בחירות באגודת הסופרים- אחד משבעת פלאי תבל
18/05/2007  שושנה ויג
ב 15.5.07 נערכו בחירות לאגודת הסופרים. בעת ההמתנה לבחירות עמדתי לפני פרופ' הלל ברזל והוא תוך כדי הלצה אמר "האגודה כמו אחד משבעת פלאי תבל" ממשיכה להראות סימני חיים למרות שמספידים אותה השכם והערב. כן, גם אני באתי למבנה האגודה ברחוב קפלן 6 למלא את חובתי לאגודה. בשעות אחר הצהריים החלו להתקבץ חברים ותיקים, פנים מוכרות מאירועים ספרותיים שפוקדים את המקום בשנים האחרונות. רבים מן הבאים חברים ותיקים שכבר עשרות שנים מתדפקים על דלתה של האגודה וממלאים תפקידים אלה ואחרים באגודה.
לקסיקון אגודת הסופרים - יש תמורה לאגרה?
20/03/2007  אלי אשד
בימים אלו יצא לאור ספר שכמוהו מעטים בעברית: "לקסיקון הסופרים העבריים בהווה", בעריכת משה גרנות ובהוצאת אגודת הסופרים. לקסיקון הסופרים העבריים הוא פרוייקט חדש של אגודת הסופרים שהתממש לבסוף שמונים שנה לאחר שהוצע לראשונה. נשאלת השאלה האם אין מדובר בפרוייקט אנכרוניסטי? איזה מקום יש ללקסיקון מודפס בעידן האינטרנט? הלקסיקון אמנם יצא לאור רק לפני מספר חודשים, אבל הוא כבר אינו עדכני. מאז יציאתו לאור, ועוד לפני כן, נפטרו כמה מהסופרים שהוזכרו בו, כמו ס.יזהר, גילה אוריאל, דליה רביקוביץ ו-עמוס מלר. המידע הופך ללא מעודכן במהירות מפחידה.
סובלנות בספרות ובשירה, רשמים בעקבות ערב עיון
22/02/2007  שושנה ויג
ביום שלישי האחרון בכ"ה בשבט תשס"ז 13.2.07 התקיים ערב עיון שכותרתו "סובלנות בספרות ובשירה" בבית הסופר בתל אביב. את הערב יזמה מנכ"לית תנועת "סובלנות" הגב' ציפי רון. יוזמתה של הגב' רון התקבלה בברכה על ידי יושב ראש האגודה המשורר בלפור חקק, אשר בשנה האחרונה מעניק חסות מטעם האגודה לאירועים ספרותיים שיש בהם עניין לציבור הרחב. בית התנ"ך, המועצה לשימור אתרים והמועצה הציונית משתתפים בפעולות האגודה המחדשת ימיה.
מסע ספרותי לבלגרד, סיבוב שני 2006
19/10/2006  בלפור חקק
לפני חמש עשרה שנה פרצה מלחמה באירופה במרחב שנקרא אי-אז "יוגוסלביה", וכילדים כולנו הכרנו את יוגוסלביה (מילולית: סְלַביה הדרומית) מן המפות. מי שהניפה אז את נס המרד הייתה קרואטיה. נסעתי אז עם רעייתי מטעם משרד החוץ ואגודת הסופרים העברים לקונגרס אוקטובר המסורתי בבלגרד( 1991), הנערך אחת לשנה. הייתי אז חבר ועד אגודת הסופרים (ארז ביטון היה אז היו"ר) והייתה זו עת מלחמה אפילו במשרד החוץ יעצו לי לשקול אם רצוני לנסוע, כיוון שליוגוסלביה לא היו אז יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
בית הסופר רוקד סטפס כדי לשרוד
28/12/2005  שושנה ויג
בית הסופר משנה אט אט את פניו. כן, יש תוכניות לשיפור מעמדו של הבית, שידע ימים טובים. נערכים להריץ את הבית כמותג יוקרתי בדומה לבית ביאליק בתל אביב או בית עגנון בירושלים. יש תוכניות למתג את הבית כבית טשרניחובסקי ולעת עתה מנסים האמונים על אירועי בית הסופר בשיתוף עם חברי הוועד הנבחר להעלות ערב לטשרניחבסקי שעל שמו נקרא הבית ברחוב קפלן 6.
המשוררת והסופרת ציפי שחרור התמנתה לעורכת כתב העת מאזניים של אגודת הסופרים
18/07/2007  אלה איתן
המשוררת והסופרת ציפי שחרור התמנתה לעורכת כתב העת "מאזניים", והיא תחליף את העורך הנוכחי, משה בן-שאול שסיים את תפקידו.מֹאזְנַיִם הוא כתב העת של אגודת הסופרים העבריים. כתב העת נוסד באספת הסופרים בשנת 1928 הגיליון הראשון יצא לאור במרץ 1929. עורכו הראשון של כתב העת היה חיים נחמן ביאליק.
רוח חדשה באגודת הסופרים העבריים
10/03/2008  שושנה ויג
אפשר לאפיין את השינויים באגודת הסופרים העבריים בכמה תחומים. ראשית, ניהול האגודה בידי יו"ר האגודה המשורר בלפור חקק והמנכ"ל מר משה מיטלמן עדות לשיתוף פעולה יוצא דופן בין איש המעשה, מיטלמן לבין איש הרוח חקק.
איש החרב: על גבריאל מוקד
18/09/2005  אלי אשד
גבריאל מוקד ידוע בראש ובראשונה כמבקר, חוקר ועורך ספרות, למחייתו הוא מכהן כמרצה לפילוסופיה, באוניברסיטת בן גוריון דווקא, וזאת גם, על פי טענות שונות, משום שחוגי הספרות שבאוניברסיטאות השונות מעדיפים שלא לתת לו דריסת רגל בתוכם. גבריאל מוקד (לשעבר מונבז) נולד בפולין ב-1934, להורים שהיו בני השכבה התרבותית העליונה, המיוחסת, של יהדות פולין. על פי חקירותיו, מוצאו ממשפחה פורטוגלית שהגיעה לפולין במאה ה-17. הודות לקשריו הטובים של האב, שהיה פעיל במפלגה הקומוניסטית ונרצח בתקופת השואה, הצליח גבריאל הצעיר להימלט מגטו וורשה עם אימו, כשהם נלווים לקבוצה של נוצרים פולנים, ב- 1943. האם ובנה חיו עם חברי הקבוצה, מחופשים, וכעבור שלוש שנים הגיעו הליווי אביו המאמץ, רופא ידוע, לארץ ישראל, שם קיבלה את פניהם לא אחרת מאשר פולה בן גוריון, שהייתה קרובת משפחה של אימו
מה קורה באגודת הסופרים?
11/09/2005  אלי אשד
אגודת הסופרים העבריים נוסדה לפני חמישים שנים בתל אביב. לצורך הקמתה נתכנסה בעיר העברית הצעירה ועידת הסופרים הראשונה, בנשיאותו של נחום סוקולוב. עם הקמת האגודה הוכרז כי תפקידיה העיקריים הם - "טיפוח הספרות העברית והגנה על העניינים הרוחניים והחומריים של העובדים בשדה הספרות". הזיקה לחזון הקמת המדינה ולהקמת המדינה עצמה נשמרה בכל תולדותיה של אגודת הסופרים העברים וקבעה את דרכה, אולם אז איש לא התייחס ברצינות יתרה לקבוצה הזערורית ולמטרותיה המופרזות. לאחר עלייתו לארץ ישראל של המשורר חיים נחמן ביאליק, ניתנה דחיפה עצומה  לפעילות האגודה. ביאליק הועמד בראש אגודת הסופרים וזו הפכה מאז לארגון רב כוח והשפעה גדולה בציבוריות הארץ ישראלית.
להציב לי יד: ערב המחווה הראשון לרחל המשוררת כאבן הייסוד לבית לרחל המשוררת
23/10/2006  שושנה ויג
לקראת סיור ביום ג' 24.10.06 בחצר כנרת מטעם המועצה לשימור אתרים בשיתוף עם אגודת הסופרים העבריים אני מביאה דברים שנאמרו באירוע הפתיחה של השקת היוזמה בית לרחל המשוררת. ב – 20.9.06 התקיים ערב הפתיחה לייסוד בית לרחל המשוררת במלאת לרחל 116 שנים להולדתה ו- 75 שנה למותה.
מכון גנזים עובר בית
22/06/2005  אלי אשד
על הארכיונים החשובים ביותר של מדינת ישראל ניתן למנות את מכון "גנזים" שבבית הסופר בתל אביב. מדובר בארכיון הכולל את כתבי ידם ומסמכיהם האישיים של חלק גדול, למעלה מ-700, מן הסופרים העבריים הידועים והוא מהווה חלק חיוני שלא ניתן להגזים בחשיבותו בכל מחקר העוסק בחיי וכתבי סופרים אלה.