מאמרים בנושא פילוסופיה גרמנית

  
קופרניקוס, קאנט והמהפכה הקופרניקנית / חלק א
22/11/2008  ירון כהן צמח
בהקדמה למהדורה השנייה של "ביקורת התבונה הטהורה" מכריז קאנט על פרוגראמת הביקורות שלו. לפי כוונתו, מבקש קאנט להביא את הפילוסופיה לשלב שבו היא הופכת למדע. התקדמות זו תושג על ידי "שינוי אופן החשיבה"- מחשיבה המבוססת על "ההכרות החייבות לכוון את עצמן לפי המושאים" לחשיבה שלפיה "המושאים יהיו חייבים לכוון את עצמם לפי הכרתנו".
אסכולת פרנקפורט, הורקהיימר, אידיאולוגיה
21/09/2008  קג´טי נגהי
מקס הורקהיימר, ממייסדיה של אסכולת פרנקפורט, מנסה להסביר מה מסתתר מאחורי מושג האידיאולוגיה שהוא מושג כה מרכזי בחיינו. אנו יצורים אידיאולוגים, ראיית העולם שלנו מונחית על ידי אוסף של אמונות שיוצרות אידיאולוגיה. הפוליטיקה, נראה כך, משוללת זכות קיום ללא אידיאולוגיה.
עמנואל קאנט: הנחות יסוד למטפיזיקה של המידות
10/08/2007  מיקי סמיה
בספרו "הנחות יסוד למטפיזיקה של המידות", פותח עמנואל קאנט במשפט "לא יצוין דבר בעולם וגם לא מחוץ לעולם שיוכל להיחשב לטוב בלא הגבלה, אלא הרצון הטוב בלבד". בעוד שאריסטו זיהה את המהות עם התכלית, הרי שקאנט בוחן את המעשה על פי המניע. אם כוונת עושה המעשה טובה, אזי, אין משמעות לתוצאה. קאנט אדיש לתוצאת המעשה בשיפוט המוסרי שלו. גם מעשה שתוצאותיו חיוביות אבל לא נעשה מתוך כוונה טובה לא יחשב למוסרי. יסוד המרכזי בתיאוריה של קאנט הוא הכוונה
דייוויד יום: מהי ביקורת הסיבתיות וכיצד קאנט פתר אותה?
27/06/2007  מיקי סמיה
בדומה לדויד יום, גם לקאנט, הייתה ברורה חשיבותו העצומה של מושג הסיבה, הן בחיי היומיום, הן במדע והן במטפיזיקה. בחיי היומיום, לא ניתן לתאר אירוע , ולו הפשוט ביותר, מבלי להשתמש בלשון סיבתית. בפילוסופיה, הוכחת דקארט למציאות האלוהים מתבססת על ההנחה שאלוהים הוא הסיבה להימצאותה של אידיאת האלוהים בכל אחד מאיתנו. על פי ברקלי, אלוהים גורם ישירות את תפיסותינו. גם שפינוזה במשנתו טוען כי העצם הוא סיבת עצמו, וכן סיבת כל דבר אחר הקיים במציאות.
עמנואל קאנט: ההיסטוריה של העתיד - מלחמה ושלום בהגותו
11/04/2007  אוהד לוי זלוסצר
מאמר זה יציג בקצרה את הגותו הפוליטית של קאנט, ובעיקר את הגותו באשר למלחמה ולשלום. מקום מרכזי ינתן לחיבור המרכזי שכתב קאנט באשר לסוגיית המלחמה והשלום, הרי הוא "לשלום הנצחי" שנכתב ב-1795. כיוון שהמאמר הוא מאמר מבוא מקדים לתרגום של "לשלום הנצחי" הוא יתאפיין בקיצור ובסקירה של הסוגיות והמאפיינים המרכזיים בהגותו של קאנט, ולא יכיל התייחסות לכל החומר העצום והרב שנכתב אודות קאנט והגותו ושכתב קאנט עצמו. כמו כן יעשה במאמר ניתוח של הרלוונטיות של "לשלום הנצחי" למצב היחסים הבין-לאומיים בזמננו.
עמנואל קאנט / לשלום הנצחי: שרטוט פילוסופי - תרגום
11/04/2007  אוהד לוי זלוסצר
תרגום חדש זה נכתב על פי המקור הגרמני כפי שהוא מופיע באתר textlog.de. התרגום שם לו למטרה את הבנת הקורא העברי בן זמננו ואת בהירות הטקסט ולכן נעשו בו מפעם לפעם שינויים מהמקור, כדי להקל על קריאת החיבור ועל הבנתו. לשם כך נעזרתי בהערות הסיום של תרגומם הקודם של ברגמן ורוטנשטרייך, ובמקורות להקדמה. בכדי להקל על הקריאה וכדי לספק מידע על אודות הרקע לכתיבת החיבור, צירפתי לו את ההקדמה: "ההיסטוריה של העתיד: מלחמה ושלום בהגותו של עמנואל קאנט".
עמנואל קאנט / לשלום הנצחי: שרטוט פילוסופי - תרגום (חלק שני - נספחים)
11/04/2007  אוהד לוי זלוסצר
המוסר, כמכלול של חוקים המחייבים באופן מוחלט ושעל פיהם אנו חייבים לפעול, שייך במובן אוביקטיבי לתחום המעשי (Praxis).  לאחר שהודינו בסמכות של מושג זה של חובה, תהא זאת איוולת ברורה לומר כי איננו יכולים לפעול כפי שהמוסר דורש, שהרי אז לא יהיה מושג החובה שייך לתחום המוסר. מכאן שלא יכולה להיות מחלוקת בין פוליטיקה, כדוקטרינה משפטית מעשית, לבין המוסר כדוקטרינה משפטית תאורטית (ז"א בין התאוריה למעשה). מחלוקת כזאת יכולה להתרחש רק כאשר המוסר יתפרש כדוקטרינה תועלתנית כללית, זאת אומרת תאוריה של עקרונות מנחים לפיהם יכול אדם לבחור את האמצעים היעילים ביותר להשגת יתרון, לפיכך נצטרך להכחיש את קיומו של מוסר.
שלינג על אחדות הטוב והרע
07/12/2006  קג´טי נגהי
הפילוסוף, הרומנטיקן והמיסטיקן הגרמני – פרידריך וילהלם שלינג – מהווה את אחד מעמודי התווך של האידיאליזם הגרמני. שלינג בדומה ל-קאנט האמין בקיומו של עולם הנמצא מחוץ לתודעה האנושית. עולם זה היווה עבורו את עולם הטבע שהוא סכום כל הדברים שהם אובייקטיבים לאדם. בין שני האלמנטים הללו –תודעה וטבע – מתקיים משחק גומלין כשהמוחלט מכיל את שניהם. האלוהות היא האחד המוחלט. בעולם ישנן פוטנציות רבות אך סכומם הוא הישות של הזהות המוחלטת שהיא הדבר האמיתי היחידי כי מחוצה לה ישנו כלום. לפיכך חומר ורוח, אידיאלי וריאלי, אובייקט וסובייקט אחד הם.
היידגר ומשמעות החיים
04/08/2006  עמרי אברמוביץ
המוות, "האדון המוחלט", תמיד נמצא בקרבנו כדי לאסוף אותנו אליו לכשלהבת התודעה תיפסק, הוא השלילה המוחלטת, 'מופיע' כדי לסיים את חיינו וכך מגדיר הוא אותם. אם כך, כיצד השלילה המוחלטת מסוגלת להעניק משמעות חיובית לחיינו? כיצד באמצעות ההרס נוכל ליצור? האם נוכל באמצעות המוות להפיח חיים, לברוא את עצמנו מחדש? במאמר זה אבקש לענות על השאלות הללו, אבדוק את הקשר בין המוות לשאלת משמעות החיים, וזאת דרך הגותו של מרטין היידגר.
שפינוזה הגל - מיסטיקה רציונלית חלק ב'
19/12/2005  איתי אהרה
בחלק זה, כאמור, נרצה לבחון כיצד קורא הגל את שפינוזה, וזאת באמצעות ביקורתו על שפינוזה. הנחת העבודה העומדת בבסיס מאמר זה היא כי הביקורת של הגל על שפינוזה מצביעה על כך שהגל קורא את שפינוזה כ’מיסטיקן-רציונאלי’. כלומר, הטענה היא שאם לא היה הגל קורא את שפינוזה כ’מיסטיקן-רציונאלי’, לא היה מבקר אותו בדרך בה ביקר. אם נפרק טענה זו למרכיביה, אזי ניתן לומר כי הביקורת של הגל מעידה על כך שהגל קיבל את שפינוזה כמי שמחויב למתודה רציונאלית.
ניטשה: האדם היוצר והיצירה העצמית
18/11/2005  אריה קיזל
בספר החדש "יצירה עצמית – חיים, אדם ויצירה על פי ניטשה" יוצא ד"ר אלי אילון למסע ממושך ומעמיק שמטרתו לבחון את נסיונו של ניטשה לתאר את טיפוס האדם
קאסירר: תקופת ההארה
12/09/2005  תומר ריבל ויעקב עיון
ארנסט קאסירר בספרו "הפילוסופיה של ההארה" מנסה להציג את המאה ה 18, המאה של ההארה, במונחים של אחידות קונספטואלית. כלי העבודה שלו מתבססים על בנייתה של היסטוריה אינטלקטואלית באמצעות הצגת ההגות של אנשי רוח ומחשבה בולטים של התקופה. עם זאת, המאה ה 18 עבורו אינה נמדדת במונחים של פילוסוף אינדיבידואלי כזה או אחר אלא במונחים של 'רוח התקופה' - במה שהוא מגדיר כ'נפש של המאה'. כלומר, תיאור נפשה של המאה אמנם מתבסס על התייחסות להוגים אינדיבידואלים, אולם כל הוגה והוגה מתואר כפועל יוצא של הלך הרוח שאפיין את המאה ה 18 ולא ההפך. 
הגל - שפינוזה: מיסטיקה ראציונלית חלק א'
13/08/2005  איתי אהרה
מאמר זה אינו שם לו למטרה להציג קריאה צמודה של הגל או של שפינוזה, אלא להצביע על מהלך אפשרי שיכול לספק מסגרת לקריאה צמודה בכתביהם של שני פילוסופים חשובים אלו. כלומר, מאמר זה מהווה נימוק לקריאת הגל ולא את הקריאה עצמה. הקריאה המוצעת היא קריאת הגל כתגובה לשפינוזה, כאשר אנו קוראים את שפינוזה כ’מיסטיקן-רציונאלי’
שימת על - מיסטיקה ראציונלית
17/05/2005  איתי אהרה
יש להבין כי ביקורתו של הגל על שפינוזה הינה דיאלקטית, וכי מטרתה לשמר את הגרעין המהותי של תורת שפינוזה בתוך שיטה חדשה, נכונה יותר.