מאמרים בנושא סרטים |
|
|
|
|
מסה על אהבה ו-וודי אלן
08/01/2010 יונתן סופר
בסרט החדש של וודי אלן "מה שעובד" ("whatever works´) הוא
מתמודד עם התפיסות האלו, ומציע ראייה חדשה, מהפכנית מעט, של
עולם הקשר בין שני אנשים. בסרט זקן יהודי גאון ונרגן בשם
בוריס (לארי דיוויד), שמתאהב במלודי, נערה צעירה, דרומית
וטפשה, ומערכת היחסים ביניהם מתרקמת לאיטה. הסרט כופר בשלוש
אמיתות.
|
|
קלינט איסטווד / גרנד טורינו
27/12/2009 מתן אהרוני
כששומעים קלינט איסטווד, מיד חושבים על קאובוי קשוח, על
אינדיבידואליסט, על מערבונים ועל המשתמע מהם - כיבוש השממה
ועשיית סדר בבלאגן. כך גם מוצג סרטו האחרון של קלינט
איסטווד, “גרנד טורינו" (קלינט איסטווד, ארה"ב, 2008).
הסרט "גראנד טורינו" עוסק בפן הגלוי שלו בקאובוי עירוני
מזדקן שחי בשכונה בדטרויט, שבה זרים רבים מתגוררים.
|
|
סינגל מן
23/12/2009 דן לחמן
כדי להתחיל לדבר על הסרט סינגל מן צריך להגיד כמה דברים על
היוצר שלו. טום פורד שכתב וביים היה עד לא מעבר אחד ממעצבי
האופנה היותר מפורסמים ומשפיעים. הוא פרש מניהול בית "גוצ'י"
והחליט לשנות כיוון. קשה להגיד שצפו לו גדולות. פורד קנה
זכויות על ספר של כריסטופר אישרווד.
|
|
לבנון | סרט
16/10/2009 דן לחמן
לבנון הוא סרט קשה. לכאורה הוא סרט "יבש" יותר מהסרטים
האחרים. אין בו פאתוס. כמו בסרטי מלחמה אמריקאיים למשל. כל
הסרט מתרחש בתוך טנק. כל מה שקורה קורה בתוכו. ארבעה צעירים.
הטנק אפל,. מחניק, אולי יותר ממחילות הבופור. והאנשים אינם
מצוירים כמו בואלס עם בשיר.
|
|
נקודת מפגש: דוסטוייבסקי עד וודי אלן
14/10/2009 ריקי פרנקל
הסרט "נקודת מפגש" של וודי אלן מהווה התכתבות אינטרטקסטואלית
ל"חטא ועונשו" של דוסטוייבסקי. (וודי אלן רומז לנו על כך בכך
שכריס, הגיבור של "נקודת מפגש" קורא בתחילת הסרט את 'החטא
ועונשו' בהתעניינות רבה). בשני הסיפורים מתרחש רצח כפול, של
אשה זקנה ואשה צעירה, ובשניהם נופל החשד על עובר אורח.
|
|
עג´מי | סרט
04/10/2009 דן לחמן
הסרט עג'מי הוא סרט מדהים. אחד המורכבים ביותר שנכתבו ונעשו
בארץ. סרט המערב חיי יהודים וערבים בשכונה יפואית. שכונה של
בתים קטנים, צפופים ועניים שמולה ים כחול. מרחב התקווה. הסרט
מחולק לחמישה פרקים. כל פרק והגיבור שלו המתחבר לגיבורים
האחרים, כולם לסיפור אחד וכולם מסופרים על ידי ילד.
|
|
פרנהייט 451 / פרנסואה טריפו
03/05/2009 ריקי פרנקל
הסרט "פרנהייט 451" מתאר חברה עתידנית טוטליטארית, האוסרת על
קריאת ספרים, לעומת הצפייה בטלוויזיה, שמוערכת כחלק חשוב
בתירבות של האזרחים. על מנת לוודא שאנשים אכן לא יקראו
ספרים, קיים גם חוק האוסר על החזקתם. אדם שברשותו נמצאו
ספרים נחשב לאוייב החברה, הספרים מועלים באש.
|
|
מבצע ולקירי
06/04/2009 מתן אהרוני
לאחר הצפייה בסרט "מבצע ולקירי", התחזקה בי התחושה כי מתחולת
מהפכה תימטית (אם אשתמש במונחיו וברעיונו של פופר על מהפכות
מדעיות) בשדה הקולנועי בהקשר של סרטים שעוסקים בנושאים של
השואה בפרט ושל מלחמת העולם השנייה בכלל.– זוועות המלחמה
אינם מצטלמות עוד, הקורבנות לא מעניינים עוד.
|
|
סופרמן של מנחם גולן
29/08/2008 אלי אשד
לרגל שבעים שנה לדמות הקומיקס של סופרמן הינה ראיון עם האיש
שהפיק את הסרט "סופרמן 4 " סרט סופרמן האחרון בכיכובו של
שחקן סופרמן המפורסם מכל כריסטופר ריב, הלא הוא המפיק
הישראלי מנחם גולן. מנחם גולן ישוב במשרדו בתל אביב ומהרהר
על "מה היה קורה אילו".
|
|
הגרגר והדג
25/08/2008 צבי גיל
לסרט טוב יש מסר ברור, ובכלל זה הסרט הצרפתי המעולה "הגרגר
והדג" יצירתו של הבימאי ממוצא תוניסאי, עבדלטיף קשיש. המסר
שאני קבלתי הוא שגם בעולם הזר והמנוכר של ימינו ישנם איים של
עזרה הדדית, ובעת מצוקה הבריות חוזרות לאותו מוסד ישן ומוצק,
השבט- המשפחה.
|
|
סקס והעיר הגדולה – המשולש המשפחתי המושלם
24/08/2008 מתן אהרוני
הסדרה "סקס והעיר הגדולה" הסתיימה כבר דיי מזמן. עם סיומה
ולמעשה בכל מהלכה חשבתי לעצמי ולעיתים גם התרגזתי על כך
שכיצד ייתכן כי ארבעת הנשים הלכאורה עצמאיות, ליברליות
וחופשיות הללו שמוצגות בסדרה בסופו של דבר מחפשות דבר אחד -
את הבן זוג מהמין השני שיהפוך אותן להיות מאושרות.
|
|
אנטארקטיקה - סרט
19/08/2008 דן לחמן
הוכנר עשה צעד ענק קדימה הן מבחינת מבנה התסריט והן מבחינה
טכנית. אנטרקטיקה הוא סרט מבריק כמו סרט הוליוודי טוב. הוא
פחות סרט לילה וחשוך כמו סרטו הקודם "ילדים טובים" כאן הכל
מתרחש מול האור. המצלמה יציבה, אין צורך להסתיר דבר. להיפך.
זה סרט של אור יום.
|
|
נערת בולין האחרת
25/04/2008 שושנה ויג
הסרט האחרון בו מככבת נטלי פורטמן הוא סאגה קולנועית יפהפייה
על אשתו השנייה של הנרי השמיני, אן בולין. הסרט בו משתתפים
כוכבים מכובדים כמו סקרלט ג'והנסון ו-אריק באנה מעלה כמה
סוגיות באשר לנורמות חברתיות שהיו נהוגות בחברה האנושית.
הרומן הקולנועי עוסק באהבה ורגשות בתוך המשפחה. אפשר לומר
שהמתחים בין בני המשפחה היו מאז ומעולם טעונים בפוטנציאל
רגשי חד מאוד.
|
|
הזייפנים – קייטנה שואתית שמכחישה שואה
07/04/2008 מתן אהרוני
הסרט "הזייפנים", שניצח בקרב האוסקר על "בופור" בקטגוריית
הסרט הזר, הוא סרט שואה בעייתי שמעלה שאלות חשובות כמו האם
צריך, האם מותר והאם בכלל מתאימה שפת הקולנוע המסורתית,
המיינסטרימית, לטפל בנושא חשוב ובלתי יציג שכזה, בשואה,
בחוויה שלה, בזיכרון שלה, בעדות אודותיה. מתוך הסרט נשאלת
השאלה כיצד צריך להציג את השואה? האם היא בכלל דבר שניתן
ומותר לטפל בו בכלים התרבותיים הקיימים או שיש להמציא עבורה
שפה אחרת לתיאור החוויה המחרידה שעברו הניצולים.
|
|
חקירה מעבר לקווים
28/01/2008 מתן אהרוני
הסרט "חקירה מעבר לקווים" עוסק בסוגיה מאוד חשובה, שהפכה
רלוונטית כעת בכל העולם - האם מותר לפגוע בחירותו של אדם
החשוד בטרור מתוך הטענה כי ייתכן שכך יימנעו פגיעתם של
אזרחים רבים אחרים? שאלות נוספות שעולות במהלך הסרט הן האם
מספיקות כמה ידיעות מודיעיניות שנויות במחלוקת כדי לפגוע
(פיזית ונפשית) באותו אדם? ומה מוביל למה? האם שיטות החקירה
הקטלניות של עינויים פותרים בעיה או רק מלבים אותה?
|
|
בוב דילן: אני לא שם
27/01/2008 דן לחמן
שוב בוב דילן. כמעט בוב דילן. אולי גברת בוב דילן. בוב דילן
השחור. ואולי בכלל לא. טוד היינס הרחיב את האפשרות שפתח טוד
סולונדז בסרטו 'פלינדרום' שבה שיחקו כמה שחקנים את אותה
דמות. היינס עשה סרט על מישהו ייצוגי המזכיר את בוב דילן.
כמו בספר של דילן עצמו, יוצאים מהסרט בלי לדעת שום דבר ממשי
על הזמר בוב דילן. זה איננו סרט ביוגראפי על זמר נוסח 'ריי'.
זה איננו סרט על זה סרט על המהות של.
|
|
בוב דילן / כרוניקות חלק 1
23/01/2008 דן לחמן
רוברט אלן צימרמן המוכר בשם בוב דילן ואחר כך בקיצור שמו ל-
דילן הפך להיות בעל כורחו ונגד רצונו לסמלו ודוברו של דור
שלם. בזמנו כשאמרו דילן השם עורר בקבוצה לא גדולה של
אינטלקטואלים אסוציאציה למשורר דילן תומס. צימרמן ידע את
משמעות השם כשבחר לו שם במה שכזה. הוא לא היה יכול לדעת עד
כמה יצליח ואיך ישנה את האסוציאציה של מעטים לכזאת שכה רבים
יחשבו מיד על בוב דילן.
|
|
אני האגדה – טיפול בטראומה וחיזוק מהות התפישה הכלכלית האיתנה
21/01/2008 מתן אהרוני
הסרט "אני האגדה", סרטו של פרנסיס לורנס בכיכובו של ויל
סמית, הוא גרסה חדשה (וקצת שונה) לשני סרטים ישנים, שבמודע
ובכוונה ממוקמת כעת במנהטן, הבירה הכלכלית העולמית. היא
מייצגת את הלך הרוח הפוסט טראומטי החברתי האמריקאי (והעולמי)
העכשווי ומחזקת ומאששת את המהות הקפיטליסטית, שמנהטן מייצגת
את מרכזה העולמי – האינדיבידואליות בשיאה. הסרט "אני האגדה"
מספר על מצבה של האנושות בשנת 2012.
|
|
אינלנד אמפייר – תת מודע של אישה/ דיוויד לינץ'
03/11/2007 מתן אהרוני
סרטו האחרון של דיוויד לינץ', "אִינלֶנד אמפאייר" (2006) הוא סרט קשה, סרט שונה ומיוחד, המבקש מהצופים לשנות הרגלים – לא לשבת על התחת ולקבל שטף תמידי של מידע מעובד, מסונן ומוכן,
אלא להתחיל לעבוד ולהרכיב את הפאזל, את החידה, לכדי אחדות אחת מובנת וברורה – משימה בכלל לא קלה, שלא בטוח שיש לה
פתרון אחד ויחיד, ובטוח שאין הרבה שישקיעו יותר מידי זמן ומחשבה. והכל, אם בכל זאת מסכמים בקצרה את שלל הסימנים,
מדובר על תת מודע של אישה, שמוצג בצורה ויזואלית אך לא בהכרח בצורה מסודרת וברורה.
|
|
סימנים של כבוד
02/11/2007 דן לחמן
האם אפשר לקרוא לשני סרטים " בני דודים"? כשהבמאי והשחקן
הראשי זהים משהו יכול לקרב את ההגדרה. כשהבמאי הוא דיוויד
קרוננברג ברור מראש שזה לא יהיה סרט "נעים" ברור שתהייה בו
אלימות ודם יותז על הקירות. כשהשחקן הוא ויגו מורטינסן שזה
לו סרטו השני עם קרוננברג ברור שהדמות תהייה רבת פנים
וחידתית יותר מהנראה לעין. לאחרונה, או לפחות בשני סרטיו
האחרונים, קרוננברג הפסיק לעשות סרטים בלתי קומוניקטיביים
וקשים לעיכול. אך לא ויתר על האלימות של קראש ומראות הזוועה
של הארוחה העירומה ו'הזבוב'
|
|
הרחק ממנה
23/09/2007 דן לחמן
דארלינג חולה באלצהיימר. איזה כאב לב. ואם לדארלינג יש
אלצהיימר אז סימן שעברו המון שנים והאישה היפה והמרנינה הזאת
הגיע לגיל שבו זה אפשרי. דארלינג היא ג'ולי כריסטי, וגם עליה
קשה לחשוב כעל מישהי עם אלצהיימר. הבחירה של כריסטי לתפקיד
כזה מעמידה את הסרט מיד במקום אחר. לכריסטי הייתה איכות שהיא
מעבר לאיכות משחרה או יופייה. הייתה בה איזו קרינה שהפכה אותה
מושא למישהי שהיית רוצה להתיידד אתה, להיות קרוב אליה. שרה
פולי מוכרת לנו כשחקנית. כעת עברה לצד השני של העשייה גם כתבה
את התסריט וגם ביימה את הסרט העצוב והנוגה הזה
|
|
חופשת קיץ
21/09/2007 דן לחמן
זה הסרט המינימליסטי ביותר שנעשה כאן אי פעם למיטב זכרוני.
בצילומים נפלאים ומוסיקה מתואמת במידה לא ידועה כאן אנו
נסחפים לתוך חיי אנשים זרים לנו כל כך. דויד וולך הבמאי היה
תלמיד בישיבת פוניבז' והוא חסר ניסיון קולנועי ואי אפשר
להפסיק לשאול מנין לו הידע לעשות סרט כזה. עם חזון והבנת
המצלמה והבד. לסמוך לאורך שמונים דקות על מבטי עיניים. אין
בסרט עלילה במשמעות שאנו מכירים. אנו עוקבים אחרי צורת חיים
ושגרה של משפחה חרדית, חרדית אמיתית.
|
|
עמוס גוטמן - מארז אסופת סרטיו
02/09/2007 דן לחמן
בימים אלו הוציאה "האוזן השלישית" אחרי עבודה ארוכה מארז של
ארבעת סרטיו הארוכים של עמוס גוטמן. ארבעת הארוכים, שלושת
הקצרים, זה כל ההספק של גוטמן. עליהם נוסף סרטו הדוקומנטרי של
רן קוצר "עמוס גוטמן, במאי". בסופו של כל סרט יש בונוס, דברים
שאנשים אמרו על עמוס גוטמן כשצולמו לסרט של רן קוצר ומפאת
קוצר היריעה לא נכנסו לסרט ההוא אך הותאמו לסרטים של עמוס
גוטמן. מכיוון שסרטיו של גוטמן לא זכו להצלחה מסחרית ואינני
יכול לדעת כמה אנשים טרחו לראות את סרטיו בהקרנות חוזרו
בטלוויזיה, שמו הפך למוכר וידוע יותר מסרטיו.
|
|
הארי פוטר ומסדר עוף החול
27/08/2007 מתן אהרוני
הסרט החמישי במספר של הארי פוטר וחבורתו, "הארי פוטר ומסדר
עוף החול", מדגיש כי הילדים של היום כבר אינם יכולים להיות ילדים תמימים ואגואיסטים, המתרכזים רק בעצמם ובעולמם הקטן והסגור, בתוך כותלי בית הספר או בשכונה השקטה והקטנה, אלא הם
נשאבים לתוך העולם האלים שבו אנו חיים, שבו הם צריכים להתבגר במהרה, להתגונן ולהלחם למען הצדק והאמונה, גם כשלפעמים
הפוליטיקה הקלאסית מסרבת לקחת יוזמה ולהכיר במצב הנורא שנוצר,
שבו גם אנשים רשעים ומסוכנים נמצאים סביבנו.
|
|
מדוזות
04/08/2007 מתן אהרוני
לא הרבה יוצא לך לצאת מהקרנה של סרט ישראלי עם הרגשה טובה,
עם הרבה מחשבות טובות שצפות ועולות בך, וגם עם תחושה של טוב
בנשמה, למרות שלא בהכרח הכל טוב אצלך. הסרט "מדוזות" (שירה
ואתגר קרת, ישראל, 2007) עושה את זה בדיוק. סרט הקולנוע
הישראלי "מדוזות" הוא סרט נפלא!!! סרט ברמה מאוד גבוהה שנעשה
ברגישות, אהבה וחוכמה בלתי רגילה!! זהו סרט פיוטי בעל תזה
אוניברסאלית, למרות שהוא גם כל כך ישראלי, וזה מה שהופך אותו
לכל כך נפלא. הוא עוסק בבדידות והשלמה – עם עצמך ועם האחר
שמולך.
|
|
פסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי הבינלאומי השני בתל אביב 2007
12/06/2007 דן לחמן
הפסטיבל הקווירי השנתי יתקיים השנה ב 18-23 ליוני בסינמטק בתל
אביב. השנה יבואו לפסטיבל כמה וכמה אנשי קולנוע קוויריים
מהעולם שיכבדו אותו בנוכחותם. בין האורחים שהקהל הישראלי יכול
לזהות הוא ג'יי בראנאו, כוכב הסרט שורטבאס שהוקרן לא מכבר
בסינמטק. מעניין לראות שזרם העשייה של הסרטים הקווירים הולך
ומתרחב בעולם. יוקרנו כאן סרטים נציגי ארצות שונות מאוד.
ראיתי בהקרנה למבקרים שלושה מתוך עשרות הסרטים שיוקרנו. הסרט
הפותח את הפסטיבל הוא "המתעמלת". סרט אמריקאי של הבמאי נד פאר.
|
|
המלך האחרון של סקוטלנד - אדיפוס באפריקה
25/04/2007 מתן אהרוני
הסרט הקולנוע "המלך האחרון של סקוטלנד" מציג מסע של התבגרות
ושל פרידה מהמשפחה בסיפור שמהדהד מיתוסים שונים – מרמז על
סיפור המיתולוגיה של אדיפוס, ממנו משתמע התסביך הפסיכולוגי
המפורסם מכולם – תסביך אדיפוס ומאזכר גם את צליבתו של ישו. אל
הסרט "המלך האחרון של סקוטלנד" בדרך כלל מתייחסים כסרט שמציג
במרכזו את חייו של השליט השנוי שמחלוקת של אוגנדה - אידי אמין
(הדבר גם מוצג בפוסטרים של הסרט ובטריילרים) אך למעשה הסרט
אינו עוסק בו, אלא הוא עוסק בנושאים אחרים לגמרי, כפי שאני
רואה זאת.
|
|
בופור
10/04/2007 דן לחמן
סרט מלחמה בלי מלחמה. סיפור על קבוצת גברים בלחץ קיצוני
חיצוני. יש "הם" שם בחוץ? לא רואים אותם אבל הם מפציצים ללא
הרף את הפנים. יש אויב אי שם, בתוך הנוף המדהים. החיילים חיים
במחילות הבטון וישנים במלוא הציוד. יום אחד אולי עוד יתגעגעו.
במציאות זה סיוט. לא קראתי את הספר ולכן אינני עושה השוואות,
מה גם שרון לשם שכתב את הספר השתתף בכתיבת התסריט והשתתף
בבחירות של מה נכנס ומה לא נכנס לסרט. תסריט טוב יכול להיות
חופשי מהמקור הספרותי.
|
|
מיס סאנשיין הקטנה
30/03/2007 מתן אהרוני
סרט הקולנוע (מיס סאנשיין הקטנה) או בשמו הלועזי ("ליטל מיס סנשיין") הוא דרמה נפלאה. הסרט הוא עצוב וגם דיי קשה, ממנו
יוצאים מדוכאים אבל גם עם הרבה מחשבות ותובנות על החיים "האמיתיים", שלפתע, ובניגוד לרגיל, אנו מבינים כי הם לא
תמיד צריכים לענות ולהתאים לסטריאוטיפים, לאידיאליים ולחלומות שדורשים מאיתנו הסרטים. ממנו אנו יוצאים בהרגשה כי זה בסדר עם חיינו הלא מושלמים.
הסרט מציג את סיפור מסעה של משפחה כל-אמריקאית זעיר בורגנית לא מתפקדת, שמחליטה לעשות הכל כדי להביא את צעירת המשפחה לתחרות יופי בשם "ליטל מיס סנשיין" בזמן.
|
|
חיים של אחרים
03/03/2007 דן לחמן
בימים אלו זכה הסרט הגרמני "חיים של אחרים" בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. זר לאמריקאים. הפעם בניגוד להרבה פעמים אחרות חשבתי שהפרס הגיע לידיים הנכונות. כשיצאתי מהסרט הייתי מזועזע ונרעש. כולנו יודעים משמועות, מסרטי מתח, ממקורות אחרים איך היו החיים במשטרים טוטאליטאריים, קומוניסטים בעיקר. מדינות סוציאליסטיות שהדמוקרטיה והחרות האישית מהן והלאה. בא הסרט הזה וממחיש בחדות, בדיוק ובצורה מצמררת איך התנהלו החיים של אנשים שפחד אנשי הביטחון, ההלשנות, הבגידות בין חברים. אתה יוצא ושואל את עצמך איך היו יכולים לחיות כך. אנחנו שגדלנו בארץ מערבית שחיינו חופשיים ואין עלינו פחד שלטוני.
|
|
לגעת ביהלום
01/03/2007 מתן אהרוני
על פי הסרט "לגעת ביהלום" נדמה כי רק כאוס, בלאגן, מוות,
אכזריות ושנאה קיימים באפריקה. זה, לצערנו, כנראה באמת המצב,
אך מהסרט נעדר הסבר רציני ונכון למצב. הקשר ליהלומים, למערב,
למלחמה הוא לא ברור, אלא רק מוזכר בתחילת הסרט, בשורה, כי
שדות היהלומים מהווים סיבה למלחמת אזרחים במדינה. אך למה?
ממתי? עד מתי? מה הפוליטיקה שעומדת מאחורי הדברים ומיהם
השחקנים הרלוונטיים במצב? לא ברור וכנראה, על פי הסרט, לא
באמת חשוב. העיקר שישנה התייחסות למערב, שבלעדיו לא הייתה
סיבה לעשיית הסרט. והוא, כמובן, יוצא הכי טוב שאפשר – צרכן
תמים, בעל חלק מהאדמה השחורה, שלא קשור באמת לזוועות, אלא
הוא
מסוגל להציל את המסכנים, וכמובן, המערב לא באמת נוגע
ביהלומים הנגועים, יהלומי הדמים, אלא הם לבסוף נכלאים
במרתפים סודיים.
|
|
חינוך רע ו-זאטואיצ'י
22/02/2007 דן לחמן
האם אפשר להגיד על במאי שככל שהוא נעשה קולנוען טוב יותר סרטיו נעשים פחות מרגשים? מסתבר שאפשר. דבר מה לא טוב קורה
בסרטיו האחרונים של אלמודובר. סרטו הקודם "דבר אליה" בישר על שינוי בתפיסה הסינמטית שלו. סרט אינטלקטואלי יותר, חכם אך קר יותר ומנוכר יותר מסרטיו הפרועים עד אז. כעת הוא עושה צעד קדימה ובסרטו האחרון "חינוך רע" הוא חוזר לסצנות מסרטו "חוק התשוקה" אלא שהפעם באיפוק רב. דמויות חוזרות ומצבים. אך המלודרמה הפרועה והצבעונית, היכולת המופלאה שלו להיות פרוע
ומאורגן עד הפרט האחרון דוכאה. כעת הוא מנסה להתחבב על האינטלקטואלים בעולם וזונח את מלכות הקמפ. מה שהיו בעבר סרטים רגשיים מאוד בעצמם הופכים להיות לסרטים על הרגש.
|
|
השעות, ספר- סרט
07/02/2007 דן לחמן
ראשונה הייתה וירג'ניה וולף; שני היה ספרו של מייקל קנינגהם, "השעות". שלישי היה סרטו של סטיבן דולדרי באותו שם. מוטיב השילוש בהקשר הזה יחזור שוב ושוב. וירג'ניה וולף האישה האמיתית, הסופרת, מסוללות הדרך של הכתיבה המודרנית בכלל ושל
הכתיבה הנשית בפרט. לפי כל העדויות היא הייתה אישיות מרתקת. האם אישה חולנית כל כך יכולה להיות מרתקת? מסתבר שכן, כל מי
שהתקרב אליה התאהב בה בצורה כזו או אחרת. כל היוצרים שהסתובבו סביבה העריצו אותה, לפי עדויות שהשאירו אחריהם. היא הייתה
דיכאונית בעלת נטיות התאבדות. הרבה נכתב עליה. המתעד החשוב ביותר שלה היה אחיינה, קוונטין בל, שכתב ביוגרפיה על דודתו. הספר תורגם לעברית ואני מניח שמי שיצפה בסרט יחזור לקרוא אותו מחדש.
|
|
דז'ה וו
27/12/2006 מתן אהרוני
מהסרט "דז'ה וו" היה לי דז'ה וו לסרטים אחרים עימם הסרט מתכתב. האינטרטקסטואליות, כן, זו שעליה רק קראנו בספרו של ענר
פרמינגר, היא רבה וחשובה בסרט, אשר מקנה לו עוד מימדים למחשבה. מלבד זאת, זהו סרט פעולה מותח עשויי היטב. הסרט הוא סרט פעולה אמריקאי מעולה שיש לו מה לומר גם מעבר לכמה יריות, פיצוצים, מרדפים ומתח. העושר שלו טמון בעיקר בהתכתבותו עם
סרטים אחרים ובמה שהם עוסקים ומייצגים. הוא מעלה לדיון נושאים שונים, מציג שאלות וגם מייחל לפתרונות אחרים, לא בהכרח נכונים.
|
|
בוראט - סרט
22/12/2006 מתן אהרוני
הסרט בוראט הוא קומדיה מעולה, מומלצת לכל אלו הצעירים ברוחם שלא חוששים מקצת נונסנס. בוראט (סשה ברון כהן) הוא כתב
מקזחסטן שמגיע לארצות הברית עם צוות צילום קטן המורכב בעיקר מהמפיק שלו, אזמט בגטוב, כדי להכין סרט תיעודי על האומה הגדולה בעולם, ארה"ב, למען מדינתו האהובה קזחסטן. הוא מתכון לצלם בעיקר ב-ניו-יורק, אך כשנחשף לתמונתה של פאמלה אנדרסון הוא מתאהב בה ומחליט לאתר את מקום הימצאה, עימה הוא מתכוון להתחתן. במהלך המסע לקליפורניה הוא עובר כל מיני חוויות בארץ
הפלאות.. אמריקה של העיירות הנידחות והמדינות הדרומיות.
|
|
פרנסואה טריפו, האיש שאהב סרטים / ענר פרמינגר
12/12/2006 דן לחמן
מדף הספרים בעברית העוסק בקולנוע הוא הדל ביותר. בעוד שבעולם נכתבים ומתפרסמים אין סוף ספרים הנוגעים לקולנוע הן מהצד
הביקורתי והן המחקרי בארץ אין כמעט ספרים כאלה. וזה במדינה הנחשבת, לפחות בעיני עצמה, לבירת קולנוע. אם פעם סרטים היו
מגיעים אלינו באיחור של חודשים ולעתים שנים, היום מוקרנים אצלנו הסרטים החדשים כמעט כמו בכל מקום בעולם. לפחות אלו
השייכים לזרם המרכזי של הקולנוע. כעת התפרסם ספרו של ענר פרמינגר על טריפו, וזו סיבה לחגיגה קטנה לאוהבי הבמאי הנפלא
הזה. ענר פרמינגר מתייחס למשפט שנטבע ביחס לביקורת וניתוח יצירות באופן כללי.
|
|
ג´יימס בונד / קזינו רויאל - 007 המטרוסקסואל
10/12/2006 מתן אהרוני
המטרוסקסואל, אותו "גבר חדש" עירוני שמודע לגופו, לבושו,
רגשותיו ולמראהו בכלל, כבש עוד חלקה - גם הדמות הכי גברית
ומאצ'ואיסטית, הסוכן של סרטי 007 – הסוכן ג'יימס בונד, הפך
בסרט ה-21 בסדרה לדמות יותר רכה, רגישה ופגיעה, מודעת למראיה
ומוכנה גם שילבישו אותה. המטרוסקסואל מוצג כעת גם בסרט החדש
על הסוכן הטוב בעולם, הסרט "קזינו רויאל" - סרט שמתעסק גם
בגבריות בכלל. זהו סרט שגם הבנות יכולות לראות וליהנות. הסרט
החדש של ג'יימס בונד, "קזינו רויאל" הוא סרט מעולה שיש לשקול
אם להכתיר אותו לסרט הטוב ביותר מבין כל הסדרה. זהו הסרט ה-
21 שמציג את התחלת עבודתו של הסוכן ג'יימס בונד, שזכה לספרות
007
|
|
רוברט אלטמן
22/11/2006 דן לחמן
רוברט אלטמן נפטר בגיל שמונים ואחת. רוברט אלטמן הוא מחשובי הבמאים האמריקאים של כל הזמנים. קצת מוזר להגיד שרוברט אלטמן
נולד בקנזס, העיר שממנה התחילה דורותי את מסעה אל הקוסם מארץ עוץ. והנה המקום הזה הוליד את אחת הדמויות המסעירות בתולדות
הקולנוע המודרני. רוברט אלטמן הוא המורה הרוחני של הרבה במאים מהדור החדש. זה התחיל עם אלן רודולף שהיה אחד הראשונים לאמץ את דרכו. מאז נולדו צעירים רבים שסרטיו של "הזקן" היו להם בית ספר לעשייה מודרנית. פול הגיס וסרטו התנגשות או סרטיו של פול תומס אנדרסון.
|
|
שורטבאס - להחזיר עטרה ליושנה
21/11/2006 מתן אהרוני
הסרט "שורטבאס", שעלה לכותרות בגלל ההתנגדות (הרגילה) של החרדים לסצנות המין והעירום הבוטים והמוחצנים, שמוצגים בסרט
בלי שום פילטרים וצנזורה עצמית, הוא סרט נוסף שניתן לשייכו לקטגוריית סרטי הטראומה האמריקאים שנוצרו לאחר אירוע הטרור
שזעזע את אמריקה והעולם כולו - 9/11, אשר התחילו, לדעתי, לאחר תקופת עיכול קשה של הכחשה והפנמה בסרטו המעולה של ספייק
לי, "השעה ה-25" וממשיכים בשנים האחרונות בגישה יותר ממוקדת ומעובדת. הסרט מבקש להחזיר את הניצוץ בעיניים, כמו גם ובשאר חלקי הגוף החשופים של האמריקאים, אך גם של כל האזרחים המפוחדים והטראומטיים בעולם כולו, שמרגישים כי משהו השתנה בעולם.
|
|
השער התשיעי / רומן פולנסקי
11/11/2006 אלי אשד
הסרט "השער התשיעי" הוא אחד הסרטים המעניינים והמשכנעים ביותר שנעשו אי פעם, על חוג סגור ומיוחד במינו, חוג חובבי המיסטיקה והמתעניינים בכישוף שחור על כל המשתמע מכך. חלק מהעניין שיש בסרט נובע מהעובדה שהוא בוים בידי אדם שאולי יותר מכל אחד אחר בתחום הקולנוע העכשווי יודע היטב במה הדברים אמורים, הבמאי הפולני היהודי רומן פולנסקי, שבילדותו חווה את האימים של תקופת השואה, החל להתבלט כבמאי יוצא דופן בשנות השישים ובראש ובראשונה הודות לכמה סרטי אימה מסוגננים ויוצאי דופן שכמוהם לא נעשו בעבר.
|
|
השתולים / מרטין סקורסזה
09/11/2006 מישל רוזנברג
מרטין סקורסזה חוזר לעוד ציון דרך בקריירה קולנועית מפוארת. זהו ציון דרך רביעי לאחר תקופה ארוכה של עשיית סרטים טובים
אבל לא ממש איכותיים, לא פורצי דרך ומשני כיוון (אם להשאיר בצד רגע את ללא דרך חזרה הבית: בוב דילן (2005), דוקומנטרי
המשרטט את האייקון האמריקאי בוב דילן בשנותיו המוקדמות). ציוני הדרך הקודמים היו נהג מונית (1976), השור הזועם (1980)
ו-החבר'ה הטובים (1990). דבר ראשון שקופץ לעין, והוא קופץ לעין יותר מידי פעמים לאחרונה, הוא עצם התרגום של סרט הונג קונגי מפורסם בשם יחסים לוהטים (Infernal Affairs). נדמה שהאולפנים הגדולים (וורנר במקרה זה) כבר לא משקיעים בלחפש תסריטים מקוריים אלא מייבאים את הקצפת מארצות אחרות
|
|
אלן רנה: סרטים מוקדמים
01/11/2006 דן לחמן
בסוף שנות החמישים בחור בשם שיש (ישעיהו) קולר, אוהב קולנוע גדול, היה מקרין בימי שישי, במחסן פרטי קטן, סרטי איכות הרבה
לפני שנולד כאן הסינמטק. אינני יודע מאין השיג את הסרטים. הימים היו לפני עידן הוידיאו וספריות הסרטים. בערב אחד הקרין
תכנית מסרטי נורמן מקלרן, יוצר קנדי שעשה ניסיונות בציור ישיר על הפילם. הערב המשמעותי ביותר שאני יכול לזכור היה ערב בו הקרין שלושה מסרטיו של במאי דוקומנטריסט צרפתי, אלן רנה. שמו עדיין לא היה מוכר. סרטיו הגדולים עוד היו לפניו.
|
|
בובות של נייר / תומר היימן
24/10/2006 דן לחמן
בבובות של נייר תומר היימן הוא חלק מהסרט והתהליכים הקורים בו הם דו- סיטריים. תומר היימן עוקב בסרט אחרי קבוצה של שישה
מטפלים פיליפיניים בקשישים, בארץ. מטפלים שביום הם גברים ובלילה הם נשים. קבוצה המקיימת להקת דראג קווינס של אנשים
זרים. זרים בכל המובנים. בארץ לא ממש פתוחה, למרות שתל אביב לפחות מנסה להצטייר ככזאת. להיות עובד זר, להיות הומו, להיות
גבר ביום ואישה בלילה. להיות דראג קווין. שישה אנשים שהופעה בפני פיליפינים אחרים גורמת להם סיפוק והנאה. את הישראלים לא
הצליחו לעניין, כלהקה. גרוע מכך, הישראלי המכוער, בעל מועדון מנצל פוגע וממש משפיל אותן.
|
|
השטן לובש פראדה
03/10/2006 מתן אהרוני
הסרט מספק לחובבי האופנה, וגם לאלו שעדיין לא התמכרו לתעשייה, ספקטקל מהנה של יופי ואסתטיקה של תעשיית אופנת-העילית (והמאוד יקרה). מדובר על מסע קצר וקליל לממלכת האופנה – על מה שניתן להשיג בהרבה כסף זמין ועל מה שניתן רק לחלום עליו- להמשיך להאדירו ולקדשו. אז לפני שאתחיל בביקורת האמיתית זהו סרט באמת נחמד. נחשב כסרט בנות אבל גם לבנים שלא מפחדים מבגדים יפים יש סיבה ללכת לראות. מעין קומדיה רומנטית חביבה (שמיד אעמוד גם על מהותה.
|
|
ידיים קשורות / דן וולמן
04/09/2006 דן לחמן
דן וולמן יצר כמה מהסרטים הרגישים המיוחדים בעשייה הישראלית. מספיק אם אזכיר את התימהוני, סרט שעסק ביחסים של צעיר העובד
בבית אבות ומתקשר בסיפור רגשי עם אחת הזקנות. אחר כך מחבואים, הסרט שעסק בהומוסקסואליות ממבט ראיה של ילד עם תערובת
פוליטית. ילד המגלה יחסים בין מורה יהודי וערבי. על מיכאל שלי אין צורך להכביר מלים. חייל לילה היה עוד סרט רגיש ומרתק. הוא
עשה עוד כמה סרטים לקולנוע וגם לטלוויזיה.
|
|
טקסט: השנים הבלתי נראות / גדעון בועז
22/07/2006 דן לחמן
ב-פסטיבל הקולנוע ההומו לסבי שהתקיים לא מכבר הוצג סרט דוקומנטארי קצר בשם "השנים הבלתי נראות". לכאורה אין שם הרבה
סרט ולא הרבה קולנוע. מצלמה סטטית עומדת מול פניו של אדם אחד ומאפשרת לו לדבר על עצמו חמש דקות. גדעון בועז ישראלי שלמד
בכמה מקומות בעולם עשה סרט קצר, עשרים וחמש דקות, ומרגש מאוד. הוא הצליח למצוא לו חמישה גברים בעלי יכולת התבטאות ורגישות.
ומכיוון שכולם עברו את גיל שישים וחמש יש להם תובנות על החיים.
|
|
בילי ויילדר בן 100
21/06/2006 דן לחמן
שמואל ויילדר נולד בגליציה ב22.6.06. הוא מוכר בשמו האמריקאי - בילי ויילדר. גאון קולנועי. את דרכו התחיל בווינה ובברלין,
שם התחיל לכתוב לקולנוע. כשעלו הנאצים לשלטון ברח, כמו כה רבים אחרים, והגיע להוליווד, בה החל לגלות את כישרונו הגדול.
בתחילה כתסריטאי ואחר כך כבימאי. בביקור שלו בפריז, נשאל אם ראה מסרטי הגל החדש. הוא נאנח "אני הגל הישן כנראה". הוא צבר
כעשרים מועמדויות לפרסי האוסקר כתסריטאי ובמאי וזכה בשבעה
|
|
אקס מן - X-מן 3: רב-תרבותיות גלויה אך גם שנאת נשים סמויה
05/06/2006 מתן אהרוני
הסרט השלישי בסדרת סרטי אקס מן, X-מן 3, הוא סרט עם כמה אמירות, חלקן, ברובד הסמוי, מאוד מכעיסות ומסוכנות, וחלקן,
ברובד הגלוי, מאוד ליברליות וחיוביות. לסרט כמה אמירות חברתיות בשתי רמות שונות שקיימות. ברובד הגלוי של הסרט, הסרט
מציג את המוטנטים כ"אחרים" שנמצאים בחברה של מדינה מסוימת. מוטנטים אלו דורשים הכרה וזכויות כחלק מבני החברה, אך להם
שתי גישות שונות, בהתאם לגישות השונות שקיימות בפרדיגמה הרב- תרבותית.
|
|
פסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי בתל אביב
05/06/2006 דן לחמן
פסטיבל סרטים בינלאומי שיוקדש ליצירה קולנועית הומו-לסבית יפתח ב-13 ביוני באולמות ההקרנה החדשים של סניף "האוזן
השלישית " בתל-אביב. אני מקווה שהטורח העצום בלהביא שבעים סרטים לארץ יצדיק את עצמו ואולמות ההקרנה יתמלאו. ושימו לב,
אולמות ההקרנה הם די קטנים. תאבקו על כרטיסים ומקומות ישיבה. הפסטיבל יתקיים באולמות ההקרנה של "האוזן השלישית" בביתה החדש שמול דיזנגוף סנטר.
|
|
ראית את הספר של סטרינדברג? - על הפשרות של וודי אלן
04/04/2006 יעל גלר
לאורך כל הסרט 'נקודת מפגש', ניכר היה שוודי אלן נאבק על הקהלים שלו. הסרט על-פי-רוב אלגנטי, אבל לא לעיתים רחוקות טורח להסביר את עצמו קצת יותר מדי. ה-Fine tunning הזה, שהבמאי ניסה לעשות בין קו נקי, "אלגנטי", ובין הפיתוי להיפתח אל הקהל הרחב, מתברר שוב ושוב כלא-קפדני.
|
|
אישה עם שלושה שדיים - נשים בקולנוע של פליני / גבריאל בן שמחון
16/03/2006 דן לחמן
פליני הוא יוצר ענק ורב רובדי. סרטיו ניתנים לפירושים שונים, כל סרט בפני עצמו וכמובן בהתייחסות לכלל יצירתו. כל פירוש מרחיב את היריעה ונותן עומק נוסף לסרטים. כך שכל מה שבן שמחון כותב הוא מעניין ומוסיף עוד נדבך להבנת סרטיו של הגאון האיטלקי. בן שמחון טוען פחות או יותר ש-פליני עשה קולנוע על נשים. זו רק דרך אחת לנתח את פליני, המזמין פרשנויות אחרות גם. הוא לא נתפס ככזה בזמנו אך כשבודקים את הטענה ואת הזיכרון מהסרטים מגלים שמה שנשאר חרוט הוא אכן לעתים קרובות דמויות הנשים הענקיות, מעט נשים קטנות, בעיקר כשג'ולייטה מסינה משחקת אותן
|
|
קפוטה
01/03/2006 דן לחמן
אני חייב להתחיל בזה שטרומן קפוטה אף פעם לא היה סופר מאוד חשוב בעיני, אך מצד שני הוא היה אחראי בעקיפין לאחד הסרטים שכנער מאוד אהבתי והכוונה ל "סעודה בטיפאני". לא סרט גדול אך שם התקבעה אהבתי לאודרי הפבורן. קפוטה היה דווקא נגדה, הוא לא אהב את הליהוק, הוא גם לא ממש אהב את העיבוד שנעשה לסיפורו הקצר.
|
|
הר ברוקבק
23/01/2006 דן לחמן
הוליווד איננה אוהבת לעסוק בנושא ההומוסקסואלי, למרות שכה רבים מאנשי התעשייה הם כאלה. לזכרוני זה הסרט המיינסטרימי הראשון שגיבוריו הם הומואים
|
|
|
במעבר - מחנה שבויים
31/12/2009 ד"ר אבי זלבה
במעבר" הוא סרט מרתק על מחנה שבויים ברוסיה הקפואה של שנת 1946.הסרט עוקב אחר קבוצה של 60 קצינים וחיילים גרמנים הכלואים במחנה שבויים רוסי בלנינגרד ואשר הצוות הכולא והשומר מורכב רק מנשים וגבר נכה אחד
|
|
הקולנוע העולמי 1959-1979 חלק ב'
16/11/2005 דן לחמן
מאמר זה מבקש לבחון שני עשורים חשובים בתולדות הקולנוע העולמי, באירופה ובארה"ב: במאים עלו ונפלו, השקפות אסתטיות חדשניות פילסו דרך, רעיונות חדשים פעפעו, הקולנוע נאלץ להתמודד בדרכו עם מציאות משתנה ומורכבת. הגוונים החדשים, השחקנים שפרצו את הדרך, הבמאים שעשו היסטוריה ו-הסרטים הבלתי-נשכחים (והנשכחים בעליל) הפכו את עשרים השנים הללו למיוחדות במינן.
|
|
הקולנוע העולמי 1959-1979 חלק א'
01/11/2005 דן לחמן
מאמר זה מבקש לבחון שני עשורים חשובים בתולדות הקולנוע העולמי, באירופה ובארה"ב: במאים עלו ונפלו, השקפות אסתטיות חדשניות פילסו דרך, רעיונות חדשים פעפעו, הקולנוע נאלץ להתמודד בדרכו עם מציאות משתנה ומורכבת. הגוונים החדשים, השחקנים שפרצו את הדרך, הבמאים שעשו היסטוריה והסרטים הבלתי-נשכחים (והנשכחים בעליל) הפכו את עשרים השנים הללו למיוחדות במינן. באולפנים המשיכו לעבוד כל הבמאים הגדולים של העשורים הקודמים. האולפנים שלטו בתעשייה, מוסד הכוכבים הנשלטים בחוזים דרקוניים בידי האולפנים היה במלוא עוזו. מערבונים, רומנטיקה מזויפת, קומדיות חסרות עניין, פה ושם סרט של אחד הגדולים שידע לעקוף את האולפן וליצור בתוך המסגרת סרט בעל סגנון אישי.
|
|
הקולנוע של פליני
27/10/2005 דן לחמן
אין משאל עולמי על הסרטים הגדולים ביותר שנוצרו אי פעם שלא
יכיל לפחות אחד, לעתים שניים מסרטיו של פדריקו פליני. תמיד
זה יהיה שמונה וחצי ועוד אחד לפי טעם המבקר. פליני מתחיל את
דרכו הקולנועית בשיתוף פעולה עם רוסליני. הזמנים הם הימים
הראשונים שלאחר מלחמת העולם השניה. הוא עומד על ערש הולדת
הגל הניאו - ריאליסטי שיביא כבוד רב לקולנוע האיטלקי העני.
פליני מחויב אליו בתחילת הדרך העצמאית שלו. אבל הוא לא ממש
הולך בדרכו. הניאו ריאליזם הביא את סיפורם של האנשים הקטנים
בימי מצוקה קשה. דה סיקה ו-רוסליני כמעט ולא השתמשו בשחקנים
מקצועיים, אלא אספו את אנשים מהרחוב לשחק את עצמם. פליני
בהמשך ישתמש בזה אך ירחיב את המשמעות.
|
|
עמוס גוטמן: חסד נגוע
12/09/2005 דן לחמן
בתוך הקהילה ההומוסקסואלית עמוס גוטמן היוצר לא היה שנוי במחלוקת, שנאו אותו. לא אותו אישית אולי, אך את סרטיו אין ספק. עמוס גוטמן לא הבין את איבת הקהילה. לדעתו הוא שיקף אמת. בוודאי שאת האמת הפנימית שלו. כפי שידוע, כל יצירה נולדת מכאב. גם כשהיא קומית, מקור הלידה הייה כאב. עמוס לא יצר סרטים לטעמם של דוברים פוליטיים של הקהילה, אך הוא הצליח לשקף את הפרטי, את הקונפליקט המתקיים בקרבם של כל כך הרבה אנשים, ובכל זאת, כשראו את ההשתקפות הזאת על הבד שנאו את מה שראו. אי אפשר היה להם להתמודד עם הפצע הפעור שפתח. לא היה מספיק ריחוק מכאן עכשיו ואנחנו. אילו היה יוצר ב-אוסטרליה, אולי היו סולחים לו ומקבלים אותו, כי האוסטרלים כולם פריסילות מלכות המדבר, כאילו אצלנו אין כאלה.
|
|
היוקרה: מרדף אחר אחיזת עיניים
28/01/2007 דסי אלבר
"היוקרה" הוא אחד מהסרטים המעניינים
ביותר שעלו לאקרנים בשנה האחרונה,
בבימויו של לא אחר מאשר כריסטופר נולאן,
החתום על יצירות מופת כמו "מעקבים", "ממנטו" ו"באטמן מתחיל".
למעריצי הבמאי צפוי תענוג אמיתי, ולא רק
להם. ה"יוקרה" עוקב אחר המאבק האכזרי המתחולל בין אלפרד בורדן ורוברט אנגייר, שני קוסמי במה מוכשרים באנגליה הויקטוריאנית. המאבק מתחיל כתחרות מקצועית גרידא, אך הוא מדרדר לפסים אישיים לאחר שבורדן, במעשה יהיר ופזיז, גורם למותה הטראגי של אשתו של אנגייר. אנגייר בתגובה מסתנן למופע קסמים של בורדן ופוצע אותו. מכאן ואילך היריבות ביניהם הולכת ומחריפה, כאשר בבסיסה ניצב המרדף אחר קסם הבמה המושלם.
|
|
פסטיבל הסרטים הבינלאומי השני בנושא זכויות אדם ודת נצרת
25/11/2006 אלה איתן
פסטיבל הסרטים בנצרת חורט על דגלו מאבק
ופיתוח תודעה בהקשרים חברתיים –
פוליטיים. הערכים העומדים בבסיסו הם:
קבלה של קבוצות דתיות ואתניות שונות,
קידום זכויותיהם של מיעוטים, מאבק באפליה
והעמקת הדיון הציבורי בנושאי דת, צדק
ושלום.
|
|
אדמה משוגעת
15/10/2006 מתן אהרוני
סרט אדמה משוגעת הוא סרט קשה תרתי משמע.
כדרמה טובה הוא קשה אך גם המבנה שלו הוא
קשה ולא רגיל. הוא שייך לז´אנר של סרטי
דרמה ישראלים שמסרבים להיות אופטימיים.
|
|
אדונית התבלינים - אגדה קסומה
23/09/2006 מתן אהרוני
הסרט "אדונית התבלינים" (פול מאידה
ברגס, ארה"ב, 2005) מספק שעה וחצי של
קסם, של שלווה, הרמוניה והנאה.
|
|
שודדי הקאריביים 2- תיבה של איש מת
07/09/2006 מתן אהרוני
עלילת הסרט "שודדי הקאריביים 2- תיבה של
איש מת" מתחילה ומסתיימת באותה נקודה.
הגיבור מת. פעם אחת בארון מתים ופעם
שנייה בפה גדול ולא כל כך נעים. כדי לא
לקלקל לאלו שלא מאמינים למבקרים ושמעו
מחברים כי מדובר בסרט מעניין לא אוסיף
עוד כדי לא לקלקל.
|
|
