מאמרים בנושא ראש השנה

  
מסע אל ימים רחוקים - ערב ראש השנה תשי
18/09/2009  רמי נוידרפר
כ"ט באלול תשט"ז , ערב ראש השנה תשי"ז, נפל בשנת 1956 ב5 בספטמבר. העולם חוזר למניין "נורמלי של השנים, שכן חלפו עלינו שתי שנים שבהן שונה שם השנה מטעמי מסורת. לא הייתה לנו שנת תשי"ה, וגם לא תשי"ו, שכן שמות כאלה, רחמנא ליצלן, כוללים בתוכם צירופי אותיות – י"ה וי"ו הקרובים מדי לשם המפורש.... ובכן, בכתבה זו נחזור אל ערב ראש השנה תשי"ז ונקבל מושג על המצב המדיני, הכלכלי, החברתי, והפוליטי, באותם ימים רחוקים, במיוחד כפי שהם משתקפים בברכות ראש השנה של אותם ימים.
נווה צדק: סליחות בבתי הכנסת, תל אביב
21/09/2008  הרצל ובלפור חקק
רצינו לטעום סליחות בעיר העברית הראשונה, תל אביב, שבשנה הקרובה ימלאו לה 100 שנה.באנו לנווה צדק. בתי הכנסת בנווה צדק משמיעים קולות של היסטוריה מעֵבֵר למנגינות התפילות הערבות. אחד המייסדים הידועים הוא אברהם שלוש, יליד אוראן שבאלג'יר.
שנה טובה תל אביב
11/09/2008  חיים גרוסמן
ראשיתו של הסיפור התל אביבי היא בעיר יפו, שלרגע קצר שמשה כפרק של מבוא מקדים להצגת תפארתה של העיר העברית. בהשראת הסגנון העיצובי הרומנטי שאפיין את עבודת "בצלאל" היתה העיר יפו לדימוי קדום של פסטוראליה "כמו תנ"כית" – עוגן אידאי להתחדשות הציונית בארץ ישראל.
מה עושה השופר? (האזינו, ראש השנה סח)
12/09/2007  נסים ישעיהו
הבעיה היותר חמורה היא, שמאחורי כל כישלון כזה מסתתר השורש הרעיוני, המרידה במלך מלכי המלכים הקב"ה, ואת זה אנחנו אמורים לתקן בקולות השופר של ראש השנה, המכריזים שאנחנו מקבלים עלינו מחדש את ה´ למלך. בשנים האחרונות אימץ לו הח"מ מנהג מוזר, לפיו במהלך חודש אלול הוא מסתובב עם שופר צמוד ומשמיע את קולו (סדר תשר"ת) באזני לקוחותיו, עוד בטרם יפרוק מן הרכב את הצמחים שהזמינו אצלו. בדרך כלל הלקוחות מגיבים בהתלהבות ואפילו מבקשים הדרן מדי פעם. עד כאן זה יכול להישמע כגימיק שיווקי מעניין, אבל לא זה הרעיון.
ראש השנה: סליחות בחצרות ירושלים
10/09/2007  הרצל חקק
אווירת ראש השנה מתחילה להלך עלינו קסם כבר בימי חודש אלול. הציפייה לחג, ניגוני הסליחות, תפילות הבוקר, כל אלה גורמים להתפעמות בלבבות. אנו חולפים על שכונת מאה שערים, וכבר מראשית תשרי נשמעים גם כאן ניגוני סליחות : כאן שובה את הלב הפיוט האהוב - תפילת "אבינו מלכנו". הרגלים מוליכות אותנו למעלה. בשכונת הבוכרים בירושלים מורגשת תכונה מיוחדת. כבר מימי תחילת אלול שרויים בתי הכנסת בכוננות סליחות. בבית הכנסת "בבא תמא" צליל שירי הסליחות באוויר.
תכלה שנה וקללותיה (ראש השנה)
22/09/2006  נסים ישעיהו
הכותרת לקוחה מפיוט בשם 'אחות קטנה' שיש קהילות הנוהגות לפתוח בו את תפילות ראש השנה. הכותרת היא הפזמון החוזר של הפיוט. ההנחה של הפייטן היא שמה שהיה, לא היה מספיק טוב; היה אפילו רע, ומבקשים מהבורא יתברך שבכלות השנה, יכלו גם קללותיה. דומה כי לא רבים יחלקו על הקביעה שאת השנה המסתיימת בערב ראש השנה, שנת תשס"ו, קשה להגדיר כשנה של ברכה לעם ישראל...
לשנה החדשה
20/09/2006  שושנה ויג
היום בטיילי ברחובות עירי בשעות הבוקר ניסיתי להקשיב לקולות הרחוב ולהתרחק מאבק הכוכבים המתעתע בנו. הקשבתי לצלילים שבדרך כלל אני חסרת סבלנות אליהם, כמו רובינו. הטיתי אוזן להקשיב לזמרה בקרן הרחוב. אישה ובעלה בגיל של אבא שלי ואמא שלי (לו הייתה חיה) ישבו והנעימו לעוברים ולשבים את דרכם ברחוב הסואן. הטיתי אוזני לקולות שהם השמיעו כדי לנחש מאין באו ולאן הם ילכו.
שנה טובה עם הרבה - זהבים ונוצצים
12/09/2006  חיים גרוסמן
מי מאיתנו אינו מתגעגע אל ה"שנות טובות" ההן, שכיכבו בימי מנדט ועשורים ראשונים של ימי מדינה. פעם, קצת מזמן, נהגנו לשלוח אגרות ברכה איש לרעהו, בפרוס השנה החדשה. הטלפון, הפקס והמחשב כרסמו כמובן גם במראות אלה. כל שנותר הוא מיעוט עכשווי של ייצור ומשלוח, המבשר על העתקת "ימי התום" למחוזות אחרים של אפיקי מכירה נוצצים, אך גם מעט סתמיים.
הרצל אמר - דיוקן הרצל באמנות שימושית
16/05/2006  חיים גרוסמן
דיוקן הרצל וביטוייו המגוונים באמנות השימושית היו לאורך המחצית הראשונה של המאה העשרים הסמן החזותי המובהק ביותר ללאומיות העברית החדשה בארץ כמו גם בכל רחבי העולם היהודי - ציוני. הדיוקן היה בבחינת הצהרת זהות: קנית הרצל , קנית חלק ושותפות בסיפור.
על חבלי לידה של שנה חדשה
03/10/2009  שי גיל
ראש השנה ידוע כיום הדין הגדול, על פי הזוהר, זהו יום רווי צער בו עומדות "שבעים קתידראות לדון דין לעולם" ( זוהר ח"ג ע"א-ע"ב ), זהו יום שבו מתכסה ומתעלמת הלבנה המסמלת את השכינה, והעולם כמו טבול באפילת ראש חודש ובהמתנה לבאות.
ראש השנה הסיני מתקרב: מופעי תרבות סינית קלאסית מוצגים
13/02/2007  
התרבות הסינית הקלאסית שמה דגש על "הרמוניה בין אלוהים לבני האנוש". בסין העתיקה האנשים למדו לטפח טוּב-לב, לכבד כוח עליון, רבים נהגו לזרום בהרמוניה עם הטבע. על-פי המסורת הסינית, אמנים בכל תחום היו צריכים קודם גל לטפח את אופיים המוסרי ורק אחר כך להתעלות בתחום אמנותם. לכן האמנים המפורסמים בתחומים השונים באותה תקופה, ואף הרופאים, היו לרוב גם טאואיסטים שטיפחו את אופיים המוסרי, וביססו את אמנותם על משמעות פנימית עשירה. האמנים האמינו בניקוי הלב לפני מלאכת אומנותם, וכך הפיקו מוסיקה ועבודות אמנות המרוממים את הנפש.
שנה טובה בטעם של פעם
24/09/2008  הרצל ובלפור חקק
כשהיינו ילדים היינו מחכים לשנה טובות, ל"שנה טובות"... ולא הרגשנו שיש כאן בעיה עם העברית...העולם היה פשוט ותמים. דוכני איגרות הברכה שובים את העין שוב, וקשה להאמין – אבל הנה שוב, זרי הפרחים המרהיבים, המלאכים פורשים כנפיים, זוג אוהבים וחץ ליד לב אדום... האם העולם חוזר לעידן התמים?
ראש השנה ומרכבת הדלעת של סינדרלה
17/09/2008  אברהם אופיר שמש
מנהג ישראל, בעיקר בקרב עדות המזרח והמג'רב (צפון אפריקה), לאכול דלעת בראש השנה ולברך: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתקע רוע גזר דינינו ויקראו לפניך זכיותינו". במאמר זה נתעכב על אחד הרעיונות הסמליים המלווים נוהג זה – השימוש בדלעת כסמל לגדילה מהירה ולשגשוג.