מאמרים בנושא תיאטרון הקאמרי

  
ע 17
17/05/2009  דן לחמן
חמישה נחלאים צעירים, חברי גרעין, המכירים אחד את השני מאז ילדותם יוצאים לשרות מילואים בעזה. השנה 1989. עזה הייתה סיוט למשרתים בה, אך לחמישה הללו היה מזל. הם זכו בפינוק. הושיבו אותם על גג הבניין הגבוה ביותר בעזה, הקומה ה17 משם היו צריכים להשקיף על מחנה הפליטים.
ברטולד ברכט / הנפש הטובה מסצ´ואן | תיאטרון הקאמרי
26/01/2009  דן לחמן
ברכט, בהתאם לתאוריה שלו כתב משל מומחז. לא דומה כלל ל "מותו של סוכן" נניח, שזעק זעקה חברתית, אחרת אמנם, אך היה נאמן לצרות המחזאות המקובלת. ברכט הביא את הדיאלקטיקה למרכז והעלים את התהליך הנפשי והפסיכולוגיה הפרוידיאנית שהיוותה ציר מרכזי במחזאות שרק גילתה פסיכולוגיה.
אמדאוס / תיאטרון הקאמרי
29/11/2008  דן לחמן
אמדאוס שבשם המחזה הוא כמובן מוצרט. אנשים רבים חושבים שהמחזה ביוגראפי ואלו אכן היו חייו של מוצרט. אלא שלא ממש כך הדבר. אין תיעוד מדויק של חייו של מוצרט. ידועה הצלחתו כמלחין, ידועה התדרדרותו הכלכלית מחלתו ומותו. חלק גדול ממה שנחשב לתולדות חייו הן המצאה של ספרות רומנטית.
השיבה לחיפה / התיאטרון הקאמרי
02/08/2008  דן לחמן
המחזה השיבה לחיפה הוא עיבוד לסיפור של ג'סאן כנפאני. בעז גאון כתב מחזה משובח מאוד לפי הסיפור הזה, ואני מקווה שהוא גם נאמן מאוד לסיפור. אני יכול לדמיין לעצמי את המהומה שהייתה נוצרת אלמלא היה נכתב המחזה בעקבות סיפור של ערבי פלשתינאי.
רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים בקאמרי
08/02/2008  דן לחמן
מחזה שהוא מחווה ומתבסס על שני מחזות שונים ומוצג בהצגה המתבססת ומתקשרת עם מחזה אחר המוצג בתאטרון. זה עשוי להישמע מתחכם מדי במקום להיות מתוחכם. רוזנ-שטרן (בקיצור) הם שני משתתפים צדדיים מאוד במחזה המלט. מלבד העובדה שהם ידידיו ללימודים לא יודעים עליהם כלום. הם הוזמנו כדי לרגל אחריו אך אינם מבינים באמת את כל הנכלולים המתרחשים סביבם ומסבכים אותם עד למותם. הם פוגשים את גיבורי מחזהו של שייקספיר.
היה לא היה / תיאטרון הקאמרי
01/02/2008  דן לחמן
היה או לא היה הוא מחזה על שני אנשים ששמם המציאותי עדיין מהדהד בתוככי ההיסטוריה המקומית שלנו. חיים בנינו אנשים שעדיין זוכרים גם את חנה רובינא, שחקנית מהוללת וגם את אלכסנדר פן משורר שנוי במחלוקת. בתחילת שנות השלושים התנהל ביניהם רומן גדול שכנראה היה הראשון שקיבל הד ציבורי גדול בשל מעמדם. המחזה מתחיל רגע אחד לפני שנפגשו השניים והיו ימים חשובים בחיי שניהם.
הרטיטי את לבי / חנוך לוין - תיאטרון הקאמרי
21/01/2008  דן לחמן
כל פעם, אם ימצאו ויועלו עוד מחזות מן העיזבון של חנוך לוין תעלנה מיד שתי שאלות מרכזיות. האחת שייתכן שהיא פרטית יותר משלי, האם המחזה עומד בפני עצמו, או שצריך לייחס אותו מיד לכלל יצירתו של חנוך לוין. איך לנתח את המחזה הזה בהתייחס למחזותיו האחרים. סוג של מחשבה של מבקרים וחוקרי ספרות- תיאטרון. אני חייב להתוודות שגם אני במודע או לא ניסיתי לעשות את הניתוח הזה בתוכי רגע אחרי ההצגה. האם "הרטיטי את ליבי" שייך לזרם המחזות האנשים הקטנים.
אני לא דרייפוס / אלכס אנסקי - ראיון
06/09/2007  דן לחמן
אלכס אנסקי מעלה הצגת יחיד שנושאה ריתק אותי מראש. מחזה על פרשת דרייפוס מנקודת מבטו של אסתרהזי, זה ששיקר רימה והפליל את דרייפוס. צריך לזכור שדרייפוס הוא אחת מאבני הפינה של הציונות. הרצל נסע מוינה לפריז לכסות את משפטו שעורר רעש גדול בעולם ובשל מה שגילה התחיל לעסוק בציונות המעשית שהביאה את כולנו למקום שאנחנו נמצאים בו. על פרשת דרייפוס אמר: "אסתרהזי הוא אירופה". שם נפגש באנטישמיות בצורת התבטאותה החריפה ביותר, ולא שווינה הייתה נקייה מאנטישמיות. אסתרהזי הוא אבן הפינה, אומר לי אנסקי, כפי שתראה.
המלך ליר / תיאטרון הקאמרי
04/06/2007  דן לחמן
הקהל הישראלי איננו מפונק מדי במחזות שיקספיריים. את המלך ליר, מחזה הנחשב לגדול ולחשוב במחזותיו של שייקספיר, לא העלו כאן מזה חמישים שהנה. ראינו לא מכבר עיבוד אידישסטי למלך ליר "מירלה אפרת" ויש מי שיזכור את עיבודו המופלא של אקירה קוראסווה בסרט "ראן" שהוא עיבוד חופשי למלך ליר וזהו. ל המלך ליר אנחנו יודעים פחות. יש תמונות מהפקות זרות בו הוא נראה כאיש זקן עם זקן ארוך וזהו פחות או יותר. מי שילך לראות את החיזיון הזה בקאמרי מוטב לו שישכח מה שהוא יודע או חושב שהוא יודע על הצגה שייקספירית וליר בכלל זה
מותו של סוכן / תיאטרון הקאמרי
06/04/2007  דן לחמן
וילי לומן, גיבורו של המחזה "מותו של סוכן" הפך להיות כבר מזמן סמל לאדם הקטן החולם חלומות גדלות ומנסה להגשים אותם דרך בניו, בעיקר בנו הבכור. מכל המחזות הגדולים של המאה העשרים דומני שהוא הוצג בארץ הכי הרבה פעמים. וצריך לדעת מראש שזה אכן מחזה גדול ויותר מזה. המחזה זכה עם הצגתו בכל הפרסים האפשריים. מ-פרס פוליצר ועד פרס טוני. האגדה מספרת שכשהמחזה הוצג לראשונה אחד המיליונרים בין אם רוקפלר או בני חוגו כל כך התרגשו מדמותו של לומן שבדמעות בעיניו הכריז שהחל ממחר לא ירשה יותר שיפטרו עובד בגלל גילו המתקדם.
זה הים הגדול / תיאטרון הקאמרי
07/03/2007  דן לחמן
יוסף בר יוסף הוא מחזאי פורה מאוד שבאופן די מפתיע לא מוצג מספיק בארץ. את מחזהו הראשון "טורא" העלה תיאטרון הקאמרי כבר ב 1963. מחזה בו התגלה לראשונה יהורם גאון והוכיח שהיה יכול להיות מבכירי השחקנים בארץ. "אנשים קשים" הוצג פעמיים אך מסיבות לא ברורות לא תמיד מזכירים את שמו כשמונים מחזאים מקומיים למרות שזכה בפרס ישראל. סיפור המחזה פשוט. השנה 1950. זוג חרדי צעיר עובר מירושלים לתל אביב ועובר לגור ליד הים. הוא ילך ויתפקר, היא תשמור על גחלת הדת או לפחות המסורת העמוקה. כמו הוריו של המחזאי, לפי הודאתו שלו.
אנטיגונה: הפקה משותפת הבימה-קאמרי
05/01/2007  דן לחמן
ההחלטה להעלות טרגדיה יוונית, כמות שהיא, על בימת התיאטרון היא יום חג לתאטרון. שני התיאטראות הגדולים, תיאטרון הבימה ו- תיאטרון הקאמרי חברו יחד להעלות את הטרגדיה התובענית הזאת. אוריפידס נחשב לגדול הטרגיקונים היוונים. רבים ממחזותיו זכו בפרסים הראשונים בהצגות הפומביות באתונה. הוא עשה כמה שינויים במבנה במחזות כפי שהיו מוכרים עד אז. הוסיף קולות למקהלה המדברת, אך בעיקר הוסיף דמות נוספת לסצנות הדרמטיות ששוחקו בידי שני שחקנים בלבד קודם לכן וכך אפשר ליצור מעמדים דרמטיים שלא נראו קודם.
סטרינדברג - האב תיאטרון הקאמרי
21/09/2006  דן לחמן
סטרינדברג נחשב לאחד מאבות התיאטרון המודרני. בצעירותו כשחי תקופת מה בפריז הושפע מהתיאוריות של שרחשו אז באוויר ועסקו ב-נטורליזם ובריאליזם. יש הרואים ב-סטרינדברג כמי שנע בין הצורות השונות אך מחזה זה אינו משתייך ומחויב לאף אחד מהזרמים הללו ולכן כוחו הדרמטי פועל על הצופה גם היום..
יתוש בראש / ז'ורז' פדו - תיאטרון הקאמרי
21/08/2006  דן לחמן
קומדיה הולכים לראות כדי לצחוק, זוהי אקסיומה. אך מה באמת מצחיק אותנו. האם קומדיה היא הבטחה למבט אופטימי על החיים? קומדיות טובות מראות אנשים רגילים במצבים שעולמם משתנה ונכנס לתזזית או לכאוס. הפתרון הטוב בא להחזיר את הסדר על כנו, אך מתחת לצחוקים מסתתר כאב. בעיני הצרפתים ז'ורז' פדו הוא אחד הקלסיקונים, בוודאי של הקומדיות. יש להם דרך משלהם להציג אותו, לדבר אותו, לסגנן אותו.
שמנה / תיאטרון הקאמרי
29/05/2006  דן לחמן
ב"שמנה", גבר צעיר נכנס לסוג של דיינר, צהריים. המקום היחידי הפנוי הוא ליד אישה שמנה. הלן, היא כדרכן של הרבה שמנות פיתחה לה יכולת להתבדח על עצמה. חוש הומור סרקסטי המסתיר את חוסר הביטחון וחוסר הקבלה שלה. "לא הלן שהשיקה אלף אוניות. אני הלן שיכולה להשקיע אלף אוניות", היא צוחקת. הוא בחור חביב. הם מתחילים לדבר, מוצאים חן האחת בעיני השני ומתחילים להיפגש.
צחוק של עכברוש / האופרה
24/04/2006  אלי אשד
אופרה "צחוק של עכברוש", פרי עטה של נאווה סמל, העוסקת בהפיכת סיפור שואה מצמרר למיתוס עתידני במאה ה-21, במשמעויות ובהשלכות על נושא הזיכרון והשכחה. בספר ובאופרה חוקרת סמל את תופעת שכחת השואה על כל היבטיה, החל בניצולים וכלה בעתיד הרחוק, בכל הנוגע לשואה עצמה ולעבר בכלל. ב"צחוק של עכברוש" הלכה סמל מספר צעדים קדימה וניסתה לתאר, בפעם הראשונה בספרות העברית, כיצד יתמודדו בני הדור העשירי לשואה, בשנת 2099, עם הנושא
ציפור שחורה בתיאטרון הקאמרי
10/03/2006  דן לחמן
הקאמרי מיהר להציג את המחזה "ציפור שחורה". רק באוגוסט 2005 הוצג לראשונה בפסטיבל אדינבורו, משם עברה לווסט אנד הלונדוני וכבר הוא כאן אצלנו. ואפשר בהחלט להבין למה. תארו לעצמכם את לוליטה חוזרת אחרי חמש עשרה שנה אל הומברט ומבקשת... מה? לנקום? לחדש את הקשר?
לילה טוב אמא / הקאמרי
01/02/2006  דן לחמן
המחזה "לילה טוב אמא" בנוי על מתח בין שתי גישות להתאבדות. הבת, ג'סי, המודיעה שהיא עומדת  להתאבד, והאם שבהתחלה מתייחסת להודעה כבדיחה משפחתית
המלט בקאמרי
25/12/2005  דן לחמן
מה אפשר להגיד על מחזה שנכתב לפני ארבע מאות שנים ומאז לא ירד מהבמה. מחזה שאין ספור ניתוחים נכתבו עליו. לכל אדם, גם אם לא קרא את המחזה יש איזה דימוי שלו, של המחזה ושל השחקן האמור לגלם אותו. בארץ אין לנו בדרך כלל זיכרון של הצגות עבר. אצלנו מחכים "שייוולד" שחקן המתאים לתפקיד לעומת אנגליה שבה כל שחקן שמכבד את עצמו עושה גרסה משלו ל-המלט וכמעט כל שנה שלישית מופק המחזה מחדש. ב-אנגליה אתה יכול לשמוע עדיין ניתוחים של הפקות משנות השלושים על המלט של ג'ון גילגוד מול המלט של לורנס אוליוויה. להפתעתי וחוסר זכרוני מסתבר שגם אצלנו המלט הוצג כמה וכמה פעמים. אין לנו זיכרון של ה-המלט הראשון ב-תיאטרון הבימה, שמעון פינקל ב 1946.
ביבר הזכוכית / טנסי ויליאמס בקאמרי
30/07/2005  דן לחמן
בשנות השיא שלו שחקנים נלחמו לקבל תפקיד במחזות של טנסי ויליאמס, שהיה לתקופת מה גדול המחזאים האמריקאיים. הוא אהב לכתוב תפקידים לשחקנים שאהב וש