אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

משחקי וידיאו אלימים ובני נוער


התמונה של אביגיל אגלרוב
מדענים אחרים קוראים תיגר על ההשקפה הפופולארית לפיה משחקי וידיאו אלימים מזיקים

מדענים סבורים שילדים לומדים באמצעות התבוננות, חיקוי ואימוץ התנהגויות, כעיקרון בסיסי של תיאוריית הלמידה החברתית

מומחים חולקים על הנזק הפוטנציאלי הנגרם לילדים כתוצאה משימוש יתר במשחקי וידיאו, אבל מציעים מספר צעדים בהם יש לנקוט על מנת להגן עליהם. דם ניגר. אלימות אינטנסיבית. תוכן מיני חזק. שימוש בתרופות. אלו הם רק חלק מהביטויים המשמשים לתיאור התוכן של מספר משחקי וידיאו פופולאריים בקרב בני נוער.

מחקר שנערך בשנת 2008 דיווח כי 97% מבני הנוער בגילאי 12 עד 17 שיחקו סוגי משחקי וידיאו בסגנון פעולות והרפתקאות המכילים תוכן אלים. מחקרים אחרים מצביעים על העובדה לפיה בנים נוטים יותר להשתמש במשחקי וידיאו אלימים, ומשחקים בהם בתדירות גבוהה יותר בהשוואה לבנות.

ניתוח מחקרים אחרים מצא כי למלה ממחצית מכל משחקי הווידיאו מכילים אלימות, כולל למעלה מתשעים אחוז מהמשחקים המדורגים כמתאימים לילדים בגילאי עשר ומעלה. בהתחשב בפופולאריות של משחקים אלו, אין זה פלא שרופאי בריאות הנפש מוצאים עצמם משיבים לעיתים קרובות על שאלות הורים המודאגים לגבי השפעת משחקי וידיאו אלימים על ילדיהם.

התצוגה שאושרה על ידי ארגונים כגון האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP) והאקדמיה האמריקנית הפסיכיאטרית לילדים ומתבגרים (AACAP) קובעת כי חשיפה לתקשורת אלימה, כולל משחקי וידיאו, עלולה לתרום להתנהגות אלימה בחיים האמיתיים של ילדים ופגיעה בדרכים אחרות.

אבל מדענים אחרים הטילו ספק בתוקפו או תחולתו של חלק גדול מהמחקר התומך בדעה זו. לטענתם, רוב בני הנוער אינם מושפעים ממשחקי וידיאו אלימים. הדבר היחיד עליו מסכימים שני צידי ויכוח זה הוא שהורים יכולים לנקוט בצעדים המגבילים את ההשפעות השליליות האפשריות של המשחקים.

נקודת מבט אחת

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים פרסמה הודעה כוללת בנוגע לאלימות בכלי התקשורת, משחקי וידיאו, טלוויזיה, סרטים ומוסיקה, וציטטה מחקרים המקשרים חשיפה לאלימות בתקשורת עם תוקפנות והתנהגות אלימה בקרב בני נוער.

מדיניות האקדמיה מתארת את המשחקים כבעלי השפעות רבות על ההתנהגות, ומציינת כי תוכניות טלוויזיה וסרטים רבים של ילדים מכילים סצנות אלימות. אבל המדענים מאמינים כי משחקי וידיאו מזיקים במיוחד, היות והם אינטראקטיביים ומעודדים תפקידים. בתור שכאלו, המדענים חוששים שהמשחקים עשויים לשמש חזרות וירטואליות לאלימות בפועל.

מדענים סבורים שילדים לומדים באמצעות התבוננות, חיקוי ואימוץ התנהגויות, כעיקרון בסיסי של תיאוריית הלמידה החברתית. ארגונים אלו מבטאים חשש לפיו חשיפה להתנהגות או אלימות אגרסיביים במשחקי וידיאו ומדיה אחרים עלולה, לטווח הארוך, להגביר את רמת רגישות בני הנוער באמצעות שיתוק מבחינה רגשית, לגרום לסיוטים ובעיות שינה, לפגוע בביצועים בבית הספר ולהוביל להתנהגות אגרסיבית ובריונות. סקירת מחקרים פסיכולוגיים ומחקרי תצפית גדולים שפורסמו בשנת 2001 מצאו קשר בין משחקי וידיאו אלימים וחשיבה והתנהגות אגרסיבית מוגברת בקרב בני נוער.

מבט מורכב יותר

בשנים האחרונות, מדענים אחרים קוראים תיגר על ההשקפה הפופולארית לפיה משחקי וידיאו אלימים מזיקים. חלק מהם תיארו את ממצאיהם בגיליון מיוחד של סקירת הפסיכולוגיה הכללית, שפורסמה ביוני 2010 על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי.

באחד המאמרים, ד"ר כריסטופר פרגוסון, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה הבינלאומית A&M בטקסס, טען כי מחקרים רבים בנושא אלימות בכלי התקשורת מסתמכים על אמצעים להערכת תוקפנות, שאינם מתואמים עם אלימות בעולם האמיתי, וחשוב מכך, רוב גישות התצפית אינן מוכיחות סיבה ותוצאה. הוא ציטט גם נתונים מסוכנויות משפט פלילי פדראליות המוכיחות כי עבירות אלימות חמורות בקרב בני נוער ירדו מאז 1996, למרות שמכירות משחקי הוידיאו הרגיעו שחקים.

מדענים אחרים קוראים תיגר על הקשר בין שימוש במשחקי וידיאו אלימים וירי בבית הספר, וציינו כי רוב הצעירים המתנהגים באלימות נמצאו עם תכונות אישיות כגון כעס, פסיכוזה ותוקפנות, שאפיינו אותם לפני הירי ונטייתם לאלימות.

גורמים אלו מקשים יותר על קבלת משחקים אלימים כגורם סיכון עצמאי. דו"ח מקיף ממוקד של אלימות בבית הספר שהוזמן על ידי השירות החשאי האמריקאי והמחלקה לחינוך הגיע למסקנה לפיה למעלה ממחצית מבני הנוער התוקפניים הפגינו עניין בתקשורת האלימה, כולל ספרים, סרטים או משחקי וידיאו. יחד עם זאת, הדו"ח מזהיר כי לא קיימת התנהגות מסוימת, כולל אלימות מוגברת, אשר יכולה לשמש ליצירת "פרופיל" של בן נוער בעל סיכוי להפוך ליורה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר