אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הפרעות שינה בקרב ילדים ומתבגרים


התמונה של אביגיל אגלרוב
הפרעות שינה בילדים
כשילד סובל מבעיות תשומת לב והתנהגות, בעיות שינה עלולות להיות הגורם.

רופאים ופסיכולוגים מעריכים כי כשלושים אחוזים מהילדים עלולים לסבול מהפרעת שינה בשלב מסוים בילדות. להפרעות שינה יש גם השלכות על ההסתגלות החברתית והרגשית ועל הביצועים בלימודים.

מסיבה זו, חשוב שהורים ומורים יבינו את תהליך השינה וכיצד הפרעות בדפוסי שינה נורמאליים עשויים להשפיע על ילדים ובני נוער. מאמר זה מספק מבוא לדפוסי שינה, הגדרות  ותיאורים של סוגים שונים של הפרעות שינה שעשויים להשפיע על ילדים ובני נוער, ותיאור קצר של טיפולים מומלצים.

סוגי דפוסי שינה

שינה מסווגת באופן כללי לשני סוגים: שנת REM, שהיא שינה עם תנועת עין מהירה, ושנת MREM, שהיא שינה עמוקה. לימוד גלי המוח מסביר כי שינה עמוקה מורכבת ממספר שלבים, החל מהנמנום דרך השינה העמוקה.

בשלבים המוקדמים, שהם השלב הראשון והשני, אדם מתעורר בקלות ואפילו לא יכול להבין כי כבר ישן. בשלבים העמוקים יותר, שהם השלבים השלשי והרביעי, קשה מאוד להתעורר, ואם אדם מתעורר, הוא עשוי להיות מבולבל. בשינה עמוקה השרירים רגועים יותר מאשר בשעות הערות.

שנת REM פעילה יותר. קצב הנשימה והלב אינו סדיר, העיניים נעות במהירות תחת העפעפיים, ובקרת טמפרטורת הגוף לקויה, כך שאדם אינו מזיע כשחם ואינו רועד כשקר. מתחת לצוואר, לעומת זאת, לא מתבצעת פעילות היות והדחפים העצביים העוברים במורד עמוד השדרה לשרירי הגוף, חסומים. הגוף למעשה משותק. זהו שלב החלימה.

מאפיינים התפתחותיים

תינוקות וילדים

שני מצבי שינה אלו מתפתחים לפני הלידה. תינוקות עוברים מחזורי שינה רבים במהלך היום. ככל שהם מתפתחים, הם ישנים יותר בלילה ופחות במהלך היום. עד גיל חצי שנה הם ישנים כ-13 שעות ביום. בשנתיים הראשונות לחייהם, ילדים ישנים במשך 12 שעות, כולל תנומות, ועד גיל ארבעה הם ישנים בין עשר לשתים עשרה שעות ביום.

מהלך השינה יורד באופן משמעותי בגיל ההתבגרות, אך פחות מסיבות ביולוגיות ויותר מסיבות חברתיות תרבותיות. חוקרי שינה למדו מהלכי שינה אופטימאליים של ילדים ומצאו כי כאשר מחזור השינה נלמד במעבדה בתנאים מבוקרים, לדוגמא עם הסרת שעונים ורמזי תאורה, ילדים ישנים בדרך כלל תשע שעות בלילה.

בעולם האמיתי, במיוחד בתקופת הלימודים, חלק מהם ישנים פחות ולכן הם מתמודדים כל הזמן עם בעיות למידה כאלו או אחרות. ואילו תינוקות נכנסים לשנת REM מיד. הם עוברים במהירות מנמנום ושלבי השינה הקלים, לשלב הרביעי, בו מתרחש מחזור השינה העמוקה.

בני נוער

מגיעים לדפוסי שינה קבועים ומוקפדים בגיל ההתבגרות במיוחד בשל ההשפעה האפשרית על הלימודים. רק בעשרים השנים האחרונות חוקרי שינה הכירו בכך שקיימים שינויים ייחודיים בדפוסי השינה בגיל ההתבגרות.

קיימים שינויים בשעון הביולוגי של בני נוער. עם תחילת גיל ההתבגרות, הם מתחילים לחוות עיכוב בשלב השינה, כך שהם מפתחים נטייה טבעית להירדם מאוחר יותר ולהתעורר מאוחר יותר. גם בני נוער שחוו מניעת שינה נוטים להרגיש ערניים יותר בערב, ולכן מתקשים יותר ללכת לישון בשעה סבירה.

תחילת השינה מופעלת על ידי שחרור מלטונין, הורמון טבעי בגוף. לקראת עלות השחר, מלטונין מכבה הורמון אחר, קורטיזול, המאותת לילד להתעורר. מחקרים מראים כי תבנית הפרשת מלטונין מקשה על בני נוער להירדם מוקדם בערב ולקום מוקדם בבוקר.

בתי ספר המפעילים לוחות זמנים מוקדמים, בכל עת לפני 08:30, מציבים תלמידים בעמדת נחיתות מבחינת עוררות וערנות לשיעורים בשעות הבוקר המוקדמות ובכל היום, היות והמקצבים הביולוגיים של המתבגר אינם מסונכרנים עם שגרת בית הספר הטיפוסית.

הכרה וטיפול בהפרעות שינה

חלק מהפרעות השינה נפוצות למדי ודי קלות לטיפול. אחרות עשויות להיות עקשניות יותר, או שהן עשויות להוות סימנים לבעיות פיסיות אפשריות שעלולות להשפיע לטווח הארוך אם אינן מטופלות.

אבחון

הפרעות שינה בדרך כלל מאובחנות על ידי רופא ילדים או מומחה לשינה. לא כל רופאי הילדים מכירים במגוון בעיות השינה של ילדים ובני נוער, ולכן מומלץ להתייעץ עם מומחה שינה או לקבל הפנייה למרפאת שינה.

ניתן להתייעץ עם פסיכולוג המשתמש בראיון אבחון כחלק מההערכה. הראיון כולל שאלות על דפוסי השינה הנורמאליים של הילד, כולל שגרת שינה במהלך הלימודים ובסופי השבוע, הקושי בהירדמות, הקושי בשינה רצופה ותדירות הסיוטים.

כשילד סובל מבעיות תשומת לב והתנהגות, בעיות שינה עלולות להיות הגורם. הסיבה לכך היא תופעות לוואי הקשורות להפרעות שינה או חסך כולל בשינה המשפיע על חוסר תשומת לב, עצבנות, היפראקטיביות, ובעיות שליטה בדחפים.

טיפול בהפרעות שינה

סוגים שונים של הפרעות שינה כרוכים בטיפולים שונים.

הרטבת לילה

זוהי הפרעת שינה נפוצה בקרב ילדים בגילאי שש עד 12, המתרחשת רק במהלך השינה העמוקה. ההרטבה קשורה עם היסטוריה משפחתית של הבעיה, פיגור התפתחותי או בעיות בקיבולת שלפוחית השתן, ואין זה סביר שהיא מאותתת על בעיה רצינית.

הישנות הרטבת לילה לאחר שנה או יותר של שליטה על השלפוחית קשורה יותר למצוקה רגשית. התערבויות כוללות שימוש באימוני חיזוק ואחריות, הכשרת שליטה על שלפוחית השתן, אזעקות הרטבת לילה ולעיתים תרופות.

במקרה של הרטבה חוזרת, מומלץ לקבוע כל מקור של מתח נפשי ולטפל בו ישירות. לדוגמא, אם הילד מתחיל להרטיב במיטה לאחר הפרדה מההורים או גירושין, יש לקבל ייעוץ לטיפול בבעיות אובדן המסייע להקלת הרטבת לילה.

דום נשימה בשינה חסימתית

למרות שהפרעה זו נפוצה יותר בקרב מבוגרים, אחד עד שלושה אחוזים מהילדים חווים קשיי נשימה בגלל מעברי אוויר חסומים. התסמינים כוללים נחירות, קשיי נשימה במהלך השינה או ישנוניות מוגזמת בשעות היום.

סוג זה של הפרעת שינה בילדים בדרך כלל אינו רציני, אבל רוב הילדים מטופלים עם הסרת השקדים והפוליפים. כשטיפול זה אינו עוזר, ניתן לטפל במצב על ידי רופא עם הליך המכונה לחץ אף מתמשך חיובי בדרכי הנשימה (CPAP).

תסמונת שלב שינה מושהה

זוהי הפרעת קצב שינה, המתבטאת בחוסר יכולת להירדם בשעה נורמאלית, וקושי בהתעוררות. תסמינים בקרב ילדים כוללים ישנוניות מופרזת בשעות היום, שינה עד שעות אחר הצהריים המוקדמות בסופי שבוע, השתמטות מהלימודים, איחורים וירידה בלימודים.

הטיפול כולל טיפול באור, קידום הדרגתי של לוח זמני שעות שינה עד השגת שגרת שינה נורמאלית, שמירת לוח זמנים עקבי לשינה, או טיפול תרופתי קצר עם תרופות הרגעה המסייעות לילד להשיג את לוח הזמנים החדש.

ביעותי לילה. אלו הן יקיצות פתאומיות הקשורות בהתפרצויות רגשיות, פחד ופעילות מוטורית. הפרעות אלו מתרחשות בתדירות הגבוהה ביותר בקרב ילדים בגילאי ארבע עד שמונה, במהלך השינה העמוקה, כשהילד אינו זוכר את הביעותים כשהוא ער לחלוטין. במקרים קיצוניים, מצב זה עשוי לדרוש התערבות רפואית.

הליכה בשינה. הפרעה זו נפוצה ביותר בקרב ילדים בגילאי שמונה עד 12. בדרך כלל, הילד יושב במיטה בעיניים פקוחות אך אינו רואה והוא עלול להסתובב בבית. הוא ממלמל ומדבר באופן שאינו ברור. בדרך כלל ילדים נגמלים מסהרוריות עד גיל ההתבגרות. בינתיים, יש לנקוט באמצעי זהירות, כגון למקם את חדר השינה בקומה הראשונה, אבל להקפיד על מינימום התערבות. התעוררות הילד בלוח זמנים קבועה עשויה להפחית או לבטל התקפי סהרוריות.

חרדת שינה. הפרעה זו מתייחסת לקושי להירדם בגלל פחדים או דאגות מוגזמים. הבעיה עלולה להיגרם כתוצאה מאירועים טראומטיים או מלחיצים, או בגלל הרהורים על נושאים בשגרת היום. סוג זה של בעיית שינה נפוץ ביותר בקרב ילדים בגילאי בית הספר היסודי. שיטות הטיפול כוללות חיזוקים, הרגעת שגרת שינה ובמקרים מסוימים טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שמטרתו לסייע לילדים לפתח שיטות התמודדות יעילות לטיפול בדאגותיהם.

נרקולפסיה. זהו מצב נדיר אך מסוכן, המבוסס על הפרעות נוירולוגיות גנטיות שעשויות לכלול התקפות שינה המתבטאות בדחפים בלתי נשלטים לישון, שיתוק שינה או הזיות שינה. מצב זה משפיע על אחד מתוך אלפיים מבוגרים ועשוי להופיע לראשונה בגיל ההתבגרות. מומחה שינה מטפל בהפרעה זו עם הבטחת 12 שעות שינה מלאות בכל לילה או יותר, תנומות מתוכננות או תרופות.

מאמר מקצועי\פרסומי

תגובות

חשוב לעקוב אחר ההתפתחות

שכן דפוסי שינה נקבעים בילדות, ואם הם מופרעים ואינם מטופלים, הם ממשיכים לבגרות.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב