אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התמכרות למין – השלכות וגורמים


התמונה של אביגיל אגלרוב
התמכרות למין – השלכות וגורמים
התמכרות למין – השלכות וגורמים

עבור אנשים רבים, הצעד הראשון בהבנת התמכרות למין, לאהבה או למערכות יחסים הוא לשכוח את כל מה שראו בנוגע להפרעה זו בטלוויזיה או בסרטים, המתארים בדרך כלל התמכרויות מסוג זה ככישלון מוסרי, או שהן מוצגת בצחוק. שכן, האמת על התמכרות למין רחוקה מלהיות מצחיקה.

אנשים שפיתחו התמכרות למין חווים בדרך כלל חוויות שמקורן בתענוגות משמעותיים המובילים אותם להתנהגות מזיקה מורכבת, מסוכנת ולהרס עצמי. התמכרות זו אינה עוסקת בהנאה, אלא מבטאת הפרעת התנהגות כפייתית אשר לעיתים קרובות גורמת לסובל ממנה לחוות מחסור רגשי, בושה וסכנה המתבטאת בתוצאות שליליות עצומות כתוצאה מהתנהגותו.

החדשות הטובות הן שככל שקיימת מודעות והבנה לגבי התמכרות למין, כך קיימת סבירות גבוהה יותר  להתמודד עם הפרעה זו, ולקבל גישה לטיפול מקצועי המסייע לסובלים מהתמכרות זו להשיב את השליטה על חייהם.

מתעוררת השאלה, כיצד סקס יכול להיות התמכרות, כשמדובר בפעולה טבעית שאינה כרוכה בשימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים כגון סמים או אלכוהול. הטיעון המדעי להתמכרות מבוסס, בין היתר, על ההתקדמות שחלה באחרונה בהבנת הכימיה של המוח, וההצעות לפיהן המקור להתמכרות זו מבוסס על כימיקלים ממכרים במוח.

כשמרכזי ההנאה במוח מגורים, כימיקלים הנקראים אנדורפינים משתחררים לזרם הדם. אנדורפינים קשורים לשינויים במצב הרוח, המגיעים לאחר שחרור מיני. כל חומר כימי שגורם לשינויים במצב הרוח, יכול להיות ממכר, עם חשיפה חוזרת ונשנית לשינוי הכימיה של המוח, עד כדי כך ש"דרוש" יותר חומר כימי על מנת להרגיש "נורמאלי".

אינדיקטורים להתמכרות מינית

המכור למין משתמש במין כפתרון מהיר, או כסוג של תרופה לחרדה, כאב, בדידות, מתח או בעיות שינה. מכורים למין מתייחסים למין בדרך כלל כאל "משכך כאבים" או כאל "משכך מתח". אינדיקטורים אחרים להתנהגות מינית החורגת משליטה כוללים אובססיה למין השולטת על חיי האדם, לרבות פנטסיות מיניות המפריעות לתפקוד; השקעת זמן רב בתכנון פעילות מינית, עד כדי הפרעה לפעילויות אחרות; תחושות עזים של בושה הנוגעים להתנהגות המינית; תחושת חוסר אונים או חוסר יכולת להפסיק, למרות ההשלכות השליליות הצפויות; חוסר יכולת להתחייב למערכת יחסים יציבה המבוססת על אהבה; תלות קיצונית במערכת יחסים כבסיס לתחושת ערך עצמי; או סיפוק רגשי קטן אותו משיג המכור מהאקט המיני.

התנהגות מינית כפייתית או ממכרת עשויה להתבטא באופנים שונים, ובכלל זה מה שרבים רואים כהתנהגות הטרוסקסואלית "נורמאלית". סוג הפעילות המינית, ואף תדירות הפעילות או מספר השותפים, אינם בעלי חשיבות משמעותית באבחון בעיה זו.

יש אנשים החווים באופן טבעי חשק מיני עז יותר מאחרים, והמגוון הנרחב של פעילות מינית הוא כה גדול, עד שקשה להגדיר התנהגות מינית "נורמאלית". מה שמשמעותי הוא דפוס ההתנהגות המינית המאופיין בהרס עצמי או בסיכון גבוה, אשר לעולם אינו מספק ושהמכור אינו מסוגל להפסיק.

המחקר המקיף הראשון אודות התמכרות מינית פורסם על ידי פטריק קארנס בשנת 1991. המחקר התבסס על שאלונים אותם מילאו 752 גברים ו-180 נשים שאובחנו כמכורים למין. רובם טופלו ביחידה להתמכרות מינית בבית החולים במינסוטה, ואחרים עברו לפחות שלוש שנים של השתתפות באחת מתוכניות 12 הצעדים לגמילה. במחקר זה, 63% מהמשתתפים היו הטרוסקסואלים, 18% הומוסקסואלים, 11% דו מיניים, ושמונה אחוזים לא היו בטוחים לגבי ההעדפה המינית שלהם.

המכורים למין, שענו על שאלון המחקר של קארנס, לא הצליחו בדרך כלל ליצור חברויות קרובות. תחושות בושה וחוסר ערך עצמי גרמו להם לא להצליח ליצור או לחוות אינטימיות אמיתית. הם היו בטוחים שאחרים יידחו אותם אם רק ידעו את מה ומי שהם "באמת", אז הם מצאו שיטות כפייתיות עצומות ליצור חברויות פוטנציאליות או בני זוג אהובים.

למרות שהיה להם מספר גדול של אנשי קשר איתם קיימו יחסי מין שטחיים, הם סבלו מבדידות. קארנס מצא כי 42% מהמכורים למין במדגם שלו לא סבלו מבעיה עם התמכרות לאלכוהול או לסמים, אך 38% מהמשתתפים סבלו מהפרעות אכילה.

שורשי התנהגות מינית חסרת שליטה עשויים להיות מגוונים למדי. התנהגות זו עשויה להיגרם כתוצאה מהפרעת אישיות בסיסית, או הפרעה פיסית. ההפרעות המסורתיות של מיניות מוגזמת, נגרמות כתוצאה מהפרעה בבלוטת יותרת המוח או גירוי קליפת המוח כתוצאה מגידול, טרשת עורקים או אפילפסיה, אך הפרעות גופניות אלו הן נדירות.

השלכות התמכרות מינית

מיניות עשויה להיות מחוץ לשליטה ובעלת השלכות שליליות חמורות. במחקר של קארנס, 38% מהגברים, ו-45% מהנשים לקו במחלת מין. 64% מהמשתתפים דיווחו כי הם ממשיכים בהתנהגות המינית שלהם למרות הסיכון למחלה או זיהום. שבעים אחוזים מהנשים הסתכנו באופן שגרתי בהריון שאינו רצוי, כתוצאה מכך שלא השתמשו באמצעי מניעה, ו-42% מהן דיווחו על הריונות שאינם רצויים.

מכורים רבים רדפו אחר הפעילות המינית שלהם עד כדי תשישות או אף פגיעה פיסית הכרוכה בטיפול רפואי. רבים מהם רדפו אחר פעילויות שבגינן הם היו עלולים להיעצר, ו-19% מהם אכן נעצרו. 65% מהמשתתפים דיווחו על הפרעות שינה, וכל המשתתפים הודו כי הם סובלים מלחץ או בושה הקשורים לפעילותם המינית. 56% ממשתתפי המחקר חוו קשיים כלכליים חמורים עקב הפעילות המינית שלהם. שמונים אחוזים מהם דיווחו על אובדן היעילות בעבודה, ו-11% מהם הורדו למעשה בדרגה כתוצאה מכך.

הגורמים להתמכרות למין

בדומה לרוב ההתמכרויות והפרעות ההתנהגות, לא קיים גורם אחד או השפעה זהה כגורם הישיר להתמכרות למין או למערכות יחסים. מומחים רבים מאמינים כי בעיות בתחומי הנאה ותגובת הגמול במוח עשויות להוביל להתמכרות זו. הסבר זה עולה בקנה אחד עם האמונה לפיה אותם אזורים במוח מעורבים בפיתוח התמכרויות לסמים והתנהגויות כפייתיות הקשורות למזון.

אנשים שחוו טראומות משמעותיות בילדות, כגון הזנחה הורית או התעללות מינית, נוטים יותר לפתח התנהגות כפייתית מינית בבגרותם. מבוגרים עם היסטוריית ילדות טראומטית נמצאים אף הם בסיכוי גבוה יותר להערכה עצמית ירודה ודימוי עצמי נמוך, הנפוץ בקרב אנשים המפגינים התנהגויות ממכרות למין ולמערכות יחסים.

תסמיני התמכרות למין

מכורים למין משתמשים במין כפי שמכורים לסמים משתמשים בסמים, וכפי שאלכוהוליסטים צורכים אלכוהול. כאמצעי כפייתי הנובע מחרדה, כאב, בדידות, מתח או תחושות אחרות הקשורות להזנחה עצמית. בדומה לאופנים אחרים של התמכרות, התמכרות מינית מתבטאת בהתנהגות כפייתית אותה הסובל מההתמכרות אינו מסוגל לעצור, גם לאחר חוויית תוצאות שליליות.

בין היתר, יכולה התמכרות למין להתבטא באוננות כפייתית, אובססיה לפורנוגרפיה, סקס וירטואלי, אקסהיביציוניזם ומציצנות. חשוב להבין כי התמכרות למין אינה עוסקת בדחף מיני חזק או "רומנטיות מוגברת". אנשים שנאבקים עם התמכרות זו, הגורמת להם בסופו של דבר להרס עצמי, חווים הפרעה המחייבת אותם להמשיך ולעסוק במעשים מסוכנים, הרסניים ומשפילים.

תכנית טיפול

הטיפול הוא מורכב ואישי ביותר, וצריך לקחת בחשבון את מספר הגורמים המובילים אדם להתנהגות זו מכורים למין הם בדרך כלל אנשים שעברו טראומות בילדותם, כגון התעללות מינית, ורבים מהם נאבקים אף בהפרעות משותפות כגון אלכוהוליזם, התמכרויות שונות ודיכאון או הפרעות אחרות הקשורות למצב הרוח.

בהתאם לנסיבות הייחודיות של המטופל, הטיפול בהתמכרות זו עשוי לכלול את השלבים הבאים:

טיפול תרופתי, כגון תרופות נגד דיכאון ותרופות פסיכיאטריות.

טיפול אישי, קבוצתי ומשפחתי.

ייעוץ ליחסים.

טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT).

שיטת 12 הצעדים.

טיפול בפסיכודרמה.

מאמר מקצועי\פרסומי

תגובות

צרות שיש לאנשים

גם אני רוצה

מכור בהכחשה והשלכה חמורה על הצד הסובל

אני ובן זוגי בחבטות שמהותם ניסיון שלי לעצור ולעזור ושלו להגן ולהשליך ושנים אחרונות הפכו סיוט בלשון המעטה.. התאוצה שזה תפס.. מאונן כפייתי במהלך היום וכל הלילה עד הבוקר.. כל ניסיון שלי לשבור לחדור לנסות לעזור.. עלה ביוקר.. עבורי.. כי גם אם תחילה זרם מיד חזר בו.. ויתרה מכך השליך שאני לא שפויה שהזיות בי.. שהמצאות וכו.. איך המעגל הזה יגמר?

מעונין לשוחח

רציתי לדעת יותר על זה אשמח לשוחח 0532776477

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב