אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אפקט הפלצבו


התמונה של אביגיל אגלרוב
אפקט הפלצבו
פלצבו נראה, נטעם או מרגיש בדיוק כמו הטיפול בפועל.

פלצבו הוא חומר או סוג אחר של טיפול שנראה בדיוק כמו טיפול או תרופה רגילים, אבל הוא לא. זה בעצם טיפול שאינו פעיל, שעובד כ"כפיל" או חומר. כלומר, זוהי אינה תרופה. בדרך כלל, האדם שמקבל פלצבו אינו יודע בוודאות שהטיפול אינו אמיתי. לעיתים פלצבו ניתן בצורת גלולת סוכר, אך עשוי להינתן גם בהזרקה, נוזל או אפילו הליך. זה נועד להיראות כמו טיפול אמיתי, אך אינו משפיע ישירות על המחלה.

מהו אפקט פלצבו?

למרות שהוא אינו פועל על המחלה, פלצבו משפיע על הדרך בה חלק מהאנשים מרגישים. זה קורה במקרים של אחד מתוך שלושה אנשים. שינוי בתסמינים כתוצאה מקבלת פלצבו נקרא אפקט הפלצבו. בדרך כלל, אפקט זה משפיע באופן מועיל על הקלת התסמינים, ונמשך זמן קצר בלבד. התהליך קשור ליכולת הטבעית של הגוף להקל על כאב ותסמינים אחרים לזמן קצר.

אבל לעיתים האפקט פועל בכיוון הנגדי, ונראה כי פלצבו גורם לתסמינים שאינם נעימים. אלו עשויים לכלול כאבי ראש, עצבנות, בחילה, עצירות או עד כמה שהמונח אפשרי: "תופעות לוואי", שאינן נעימות המתרחשות לאחר קבלת פלצבו.

שתי תופעות אלו ביחד נקראות לעיתים ציפיית השפעות. כלומר, האדם שנטל את הפלצבו עשוי לחוות משהו בסגנון של מה שהוא מצפה שיקרה. אם אדם מצפה להרגיש טוב יותר, כך עשוי לקרות. אם האדם מאמין שהוא מקבל תרופות חזקות, פלצבו יגרום לתופעות לוואי. לא הפלצבו הוא שגורם לתופעות אלו באופן ישיר, אלא מה שמשתנה הוא האמונה של האדם שהפלצבו מסייע לשנות את התסמינים, או שהוא משנה את הדרך בה הוא מתייחס לתסמינים.

יש אנשים שמקבלים את אפקט הפלצבו בלי לקבל כדור, זריקה או הליך. חלקם עשויים להרגיש טוב יותר מביקור רופא או ביצוע פעולה אחרת שהם מאמינים שתעזור. סוג זה של אפקט פלצבו קשור יותר למידת אמון שלחולה יש ברופא או בפעילות.

אפקט הפלצבו יכול להידמות למספר טיפולים שכביכול מסייעים לתסמינים מסוימים, כשלמעשה הם אינם עושים כלום על מנת לגרום ישירות לשינוי במחלה. גורמים נוספים שלעיתים כרוכים עם אפקט פלצבו יכולים גם להיראות כאילו הטיפול מסייע כאשר הוא אינו עושה כלום למחלה. אלה נקראים "דברים אחרים שיכולים להוסיף או להיות מבולבלים עם אפקט הפלצבו".

פלצבו במחקר

פלצבו עשוי לשמש בניסויים קליניים, שהם מחקרי בדיקת תרופות חדשות או טיפולים אחרים בקרב מתנדבים. לפני שטיפול חדש מבוצע על אנשים, הוא נלמד במעבדה. אם מחקרי מעבדה מציעים שהטיפול יעבוד, השלב הבא הוא לבדוק אותו על בעלי חיים. אם זה נותן תוצאות מבטיחות, הטיפול עשוי להיבדק בניסויים קליניים על מנת לראות אם יש לו ערך עבור בני אדם.

אם טיפולים סטנדרטיים למחלה זמינים, הטיפול החדש יבוצע בדרך כלל בהשוואה לאחד מהם. כלומר, החוקרים בודקים אם הטיפול החדש טוב, או כמה הוא טוב יותר מהטיפול הזמין כיום. אם לא קיים טיפול מאושר למחלה או מצב, חלק מהאנשים במחקר מקבלים תרופת דמה, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש. הסיבה העיקרית לשימוש בקבוצת פלצבו היא להבטיח שכל התופעות שמתרחשות בפועל, נגרמות על ידי הטיפול ולא כתוצאה מכל גורם אחר.

פלצבו נראה, נטעם או מרגיש בדיוק כמו הטיפול בפועל, כך שציפיות המטופל והרופא אינן משפיעות על התוצאות. שליטת פלצבו מאפשרת לחולים ורופאים להיות "עיוורים" לטיפול שהם מקבלים. זה נקרא מחקר כפול סמיות מבוקר, ולא מתנדב שלוקח חלק במחקר, ולא הרופאים שלו, יודעים מי מקבל איזה טיפול.

עיצוב מחקר זה מסייע למנוע הטיות במדידת תוצאות שיכולות להיגרם כתוצאה מציפיות החוקרים או החולים לגבי הטיפול. ניסיונות אלו אינם נחקרים במקרים גדולים כמו טיפול בסרטן, שבו מדדי תוצאה אובייקטיביים משמשים לרוב, אלא סביר יותר במחקרים הדורשים דיווח מטופל לתסמינים כמו דיכאון, נדודי שינה או כאב.

אנשים במחקרי פלצבו חייבים תמיד להיות מודעים לכך שיש סיכוי שיתכן שיקבלו פלצבו. מי שמקבל פלצבו במחקרים רפואיים, משרת תפקיד חשוב. התגובות שלו מסייעות לספק שיטה טובה למדוד את ההשפעה בפועל של הטיפול הנבדק.

קבוצת הפלצבו מספקת בסיס חשוב אותו משווים עם קבוצת הטיפול. זה עוזר לחוקרים לראות מה היה קורה ללא הטיפול, למרות ששתי הקבוצות עדיין עשויות לחוות מספר השפעות לטווח הקצר, המבוססות על מה שהמטופל מצפה.

לדוגמא, לעיתים הציפייה היא שמחלות ייעלמו בכוחות עצמן וישתפרו בגלל התרופה, אלא אם כן האנשים בקבוצת הפלצבו משתפרים יותר. בצד השני, השפעות שליליות שעשויות להתרחש בכל מקרה, או שמתרחשות מסיבה שאינה קשורה, יכולות להימצא כקשורות לטיפול, אלא אם כן הן מתרחשות גם בקרב אנשים בקבוצת הפלצבו.

איך עובד אפקט הפלצבו?

בעבר, חוקרים חקרו אם קיימת הוכחה משכנעת שלאפקט הפלצבו יש השפעה ממשית. אבל קיימים מספר מחקרים שמראים שאפקט הפלצבו אמיתי במצבים מסוימים. לדוגמא, מדענים רשמו פעילות מוחית בתגובה לפלצבו.

מאחר ובדיקות מדעיות רבות הראו כי אפקט הפלצבו קיים, זוהי שיטה אחת המאפשרת לקבוע בוודאות שהנפש והגוף קשורים. מספר ראיות מדעיות מצביעות על כך שאפקט פלצבו על כאב עשוי להתרחש בחלקו עקב שחרור אנדורפינים במוח, שהם משככי הכאבים הטבעיים של הגוף. אבל נראה שיש בזה יותר.

אפקט הציפייה

רבים סבורים שאפקט הפלצבו מתרחש משום שהמטופל מאמין בחומר, בטיפול או ברופא. מחשבות המטופל ורגשותיו גורמים איכשהו לשינויים פיסיים לטווח הקצר במוח או בגוף. המטופל מצפה להרגיש טוב יותר, ואז הוא מרגיש טוב יותר לזמן מה.

אבל גם אם אדם מרגיש טוב יותר לאחר נטילת תרופת דמה, אין זה אומר שמחלתו או תסמיניו לא היו אמיתיים. לדוגמא, האדם עשוי להרגיש פחות חרדה, כשהורמוני הלחץ יורדים. נטילת פלצבו עשויה לשנות את תפיסתו, ואדם יכול, למשל], לפרש מחדש כאב חד כעקצוץ שאינו נוח.

אפקט הפלצבו משמעותי גם ברפואה. קיימות עדויות לכך שמה שהמטופל מצפה שיקרה כתוצאה מנטילת תרופות אמיתיות, עשוי להשפיע על האופן בו הוא מרגיש אחרי שהתרופה נלקחת. למרות שתגובות מתרופות אמיתיות אינו משפיעות כלל על אפקטי פלצבו, מספר השפעות לטווח הקצר מושפעות מציפיות טובות ושליליות.

אנשים רבים מרגישים טוב יותר לאחר שהם מקבלים טיפולים רפואיים שהם מצפים שיעבדו. אבל גם ההפך יכול לקרות, וזה תומך יותר ברעיון אפקט הציפייה. לדוגמא, במחקר אחד, אנשים עם מחלת אלצהיימר חוו פחות הקלה מתרופות נגד כאבים.

מטופלים אלו נדרשו לקבלת מינונים גבוהים יותר, אולי משום ששכחו שהם מקבלים תרופות, או שהם שכחו שתרופות הכאב עבדו עבורם בעבר. הדבר מצביע על כך שחוויות העבר משמעותיות אף הן לאפקט הפלצבו.

מאמר מקצועי\פרסומי

תגובות

אבחנה מדויקת

בלי בדיקות מדויקות של השפעת אפקט הפלצבו, לא ניתן יהיה לקבוע טיפולים רפואיים מדויקים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר