אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שמן דגים לריפוי טראומה מוחית חמורה (אומגה 3)


התמונה של אביגיל אגלרוב
שמן דגים לריפוי טראומה מוחית חמורה (אומגה 3)

אומגה 3 שמן דגים הוא אחד החומרים העשירים והמזינים ביותר שנחקרו היטב. יתרונותיו הבריאותיים רחבי ההיקף הוכחו שוב ושוב, וחומצות שומן אומגה 3, המבוססות על בעלי חיים, הן אחד מהתוספים המומלצים כמעט לכולם לשיפור הבריאות הכללית.

תוסף זה חיוני במיוחד לבריאות המוח, ומסייע אף לריפוי ושיקום תפקוד המוח לאחר פגיעה מוחית טראומטית. המחקרים האחרונים מצביעים על העובדה לפיה גם שמן דגים מסייע להאטת ניוון מוחי הקשור לגיל.

שמן דגים הוא זול, ולמרות שהוא פועל כמדלל דם, כמעט כל תופעות הלוואי שלו יעילות. מומחים רפואיים מדווחים כי השימוש בשמן דגים לפגיעה מוחית טראומטית, משפר את סיכויי הצלחת הטיפול הכולל.

שמן דגים כחומר ממריץ אנטי דלקתי

שומנים מסוג אומגה 3 מסייעים ללחימה בדלקת בכל הגוף, ומסייעים גם לשיכוך דלקות מוחיות. לאחר פציעה טראומטית, דלקת המוח עלולה להמשיך לפרקי זמן ארוכים, אלא אם כן נוקטים בשיטת טיפול תגובתי לכיבוי הדלקת. שמן דגים מסייע לפעולה זו בדיוק, כשהוא נצרך במינונים גבוהים מספיק.

מחקר שנערך בשנת 2011 ופורסם בכתב העת Medicine 2 הוכיח גם את ההשפעות הנוירולוגיות של שמן דגים, והמדענים הגיעו למסקנה לפיה בהתחשב בפרופיל הבטיחותי, הזמינות וההיתכנות של חומצות שומן אומגה 3, יעילות התוסף חשובה במיוחד לבריאות ספורטאים וחיילים, כמו גם לכלל הציבור, אבל במיוחד לאנשים הנמצאים בסיכון גבוה להשפעות או מחלות מוחיות. מנה של 4.5 גרם שמן דגים ביום, או ממנה ממוצעת של שלוש גרם ביום, הופכת את תוצאות מחקר זה לישימות במיוחד.

האופן בו משפיע תוסף אומגה 3 על בריאות המוח

גם מחקרים קודמים אישרו את ההשפעה המועילה של אומגה 3 על תפקוד המוח בקרב צעירים, ומדענים הגיעו למסקנה לפיה צריכת התוסף משפיעה על פעילות תפקוד קליפת המוח. שומן נוסף בשרשרת אומגה 3, חומצה אלפא לינולנלית (ALA), מאושרת גם היא כחשובה להתפתחות התקינה של מוח ילדים עד גיל 18.

אחד המחקרים עקב אחר 33 ילדים בריאים בגילאים שבין שמונה ועשר, שחולקו באקראי לקבוצות שקיבלו מנה יומית של ארבע מאות מיליגרם, או פלסבו, למשך חודשיים. לאחר מכן נמדדו דפוסי הפעילות המוחית של הבנים באמצעות הדמיה תפקודית בתהודה מגנטית (fMRI), והנערים התבקשו לשחק במשחקי וידיאו.

בקבוצה שקיבלה את המינון היומי הגבוה ביותר, רמות הפעילות המוחית בקרום תאי דם אדומים גדלו בשבעים אחוזים. הקבוצה שקיבלה מינונים נמוכים יותר הפגינה עלייה של 47%, ואילו קבוצת הפלצבו נמצאה עם הפחתה של 11% ברמות התפקוד המוחי בעת ביצוע סוג זה של משימת תשומת לב מתמשכת.

נתוני ההדמיה התפקודית בתהודה מגנטית מצביעים על העובדה לפיה חלה עלייה משמעותית בהפעלת חלק קליפת המוח הקדם חזיתית, בקרב הקבוצות שקיבלו את התוספים. זהו אזור המוח המשויך לזיכרון עבודה. המדענים שמו לב גם לשינויים בחלקים אחרים של המוח, כולל הקליפה העורפית, האחראית על מרכז עיבוד המוח החזותי, וקליפת המוח הקטנה, המשמעותית לשליטה מוטורית.

שמן קריל לעומת שמן דגים

מומחים רפואיים המבססים את מסקנותיהם על ראיות מדעיות מכריעות, סבורים כי כדי לוודא קבלה מספקת של אומגה 3 בתזונה, יש לאכול סלמון טרי או לצרוך תוספת באיכות גבוהה של אומגה 3 כמו שמן קריל, החיוני לחלוטין לבריאות אופטימאלית.

בעוד שניתן למצוא מקורות מועילים של אומגה 3 בזרעי פשתן, צ'יה, קנבוס ומספר מזונות אחרים, הצורה המועילה ביותר שלו מכילה שתי חומצות שומן, DHA, ו-EPA, החיוניות ללחימה ומניעת מחלות פיסיות ונפשיות, אותן ניתן למצוא רק בדגים וקריל.

למרבה הצער, כמעט כל הדגים, מכל המקורות, מזוהמים כיום באופן חמור עם כספית רעילה, ולכן פשוט לא מומלץ לרוב האנשים לאכול דגים. החריג היחיד בכלל זה הוא סלמון אלסקה הנתפס כפראי, אותו ניתן לאכול על בסיס קבוע והוא מומלץ כקור טוב לשומנים בריאים. הוא נבדק באופן קבוע ונמצא שאין לו רמה משמעותית של קרינה בפוקושימה.

מומלץ בחום להימנע מסלמון מעובד, המכיל רק כמחצית מרמות האומגה 3 של סלמון פראי. סלמון מעובד עשוי גם להכיל מגוון מזהמים מזיקים, כולל רעלים סביבתיים ואורגניזמים מהונדסים גנטית מהזנת התבואה שקיבלו.

המומלץ ביותר למקור חומצות שומן אומגה 3 באיכות גבוהה הוא שמן קריל. האומגה 3 בקריל מחובר לפוספוליפידים המגבירים את ספיגתו, כלומר, צריך פחות מזה, והוא אינו גורם לגיהוק כמו מוצרי שמן דגים רבים אחרים.

בנוסף, הוא מכיל כמעט פי חמישים יותר חומרים נוגדי חמצון רבי עוצמה, משמן דגים. הוא מונע את התכלות חומצות שומן אומגה 3 לפני שהן משתלבות ברקמות. בבדיקות מעבדה נמצא כי שמן קריל שומר על חיוניותו לאחר חשיפה לזרם קבוע של חמצן במשך 190 שעות.

כשמשווים נתונים אלו לשמן דגים, המתעפש לאחר שעה אחת בלבד, מוצאים כי שמן קריל עמיד יותר לנזק חמצוני כמעט פי מאתיים, בהשוואה לשמן דגים. בעת רכישת שמן קריל, יש לבדוק את התווית לגבי רמות החומרים נוגדי החמצון שהוא מכיל. המומלצים ביותר הם שמנים המכילים למעלה מ-0.2 מיליגרם המגנים עליו מפני התעפשות.

אומגה 3: אחד התוספים החשובים ביותר

ככלל, לא מומלץ לצרוך תוספים רבים. לא בגלל שאלת הבטיחות התזונתית שלהם, אלא בשל יעילותם לשיפור מגוון נרחב של מחלות המושרשות בחסרים תזונתיים. בריאות אופטימאלית מגיעה מתזונה המאופיינת במזונות מלאים. לא ניתן לרמות את הגוף באמצעות נטילת חופני תוספים והמשך צריכת מזון מהיר.

שמן קריל, לעומת זאת, הוא אחד החריגים. ריכוזים נמוכים של חומצות EPA ו-DHA הוכחו כגורמי סיכון מוגבר לתמותה מכל הסיבות, והאצת ירידה קוגניטיבית. הסובלים מדיכאון נמצאו כבעלי רמות נמוכת של אומגה 3 בדמם, בהשוואה לאנשים שאינם מדוכאים.

מה שמסבך עוד יותר את המצב הוא נטילת שפע אומגה 6 באמצעות מזון מעובד המכיל שומנים פגומים. ולמרבה הצער, המקור האידיאלי של מזון, שהוא דגים, נפרץ קשות על ידי זיהום, מה שהופך את תוספי אומגה 3 שומנים המבוססים על בעלי חיים באיכות גבוהה כמו קריל, לחשובים ביותר.

נשים הרות צריכות להקפיד במיוחד על המלצה זו, היות ורובן סובלות מליקויים עיקריים של שומן זה, וההשלכות עשויות להתבטא על התינוק. חשוב להבין כי הגוף אינו מסוגל ליצור חומצת שומן אומגה 3, כך שהעובר חייב לקבל את כל חומצות השומן אומגה 3 מתזונת אמו. לפיכך, ריכוזי הצריכה התזונתיים של האם משפיעים ישירות על העובר המתפתח, ובהתאם מושפעת אף התפתחותו המוחית.

שם מחבר: 
אביגיל אגלרוב
תגיות נושא: 
מאמר מקצועי\פרסומי

תגובות

בריא וחשוב - אבל

לא מסוגלת לסבול את הטעם.

הערה למאמר על אומגה 3

אומגה 3 נתפסת כתוסף תורם לבריאות בנושאי רמת שומנים בדם ולתחלואת לב האומגה 3 עליו את כותבת הוא סוג שונה במקצת
אומגה 3 מסוג smile שיש בו ריכוז גבוה במיוחד של חומצת הEPA לעומת האומגה 3 הרגילה (500 מ"ג לכמוסה.) מחקרית נראה שהתרומה של האומגה 3 "הרגילה" בנושאי שומנים בדם יותר מבוססת מאשר מה שמיוחס לאומגה 3 smile

התמונה של אביגיל אגלרוב

הערה חשובה

צודק. הייתי צריכה לדייק יותר במינוחים.
תודה :)

יש טקסט אחר

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב