אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

קנאה הורסת אהבה


התמונה של אביגיל אגלרוב
קנאה הורסת אהבה
קנאה הורסת אהבה

קנאה נחשבה במשך שנים כאפוטרופוס של האהבה. אך בדרך כלל היא מבטאת באופן משמעותי יותר את נפילת האהבה. אנשים נוטים להאשים את בן או בת הזוג שלהם בחוסר תשומת לב, אבל הבעיה האמיתית עשויה להיות מה שהקנאה מלמדת אדם על עצמו.

רגשות קנאה נוטים להתלקח בעוצמה כזו שהם פוגעים במוח. מחיקת יכולת החשיבה הרציונאלית וחוסר היכולת למתן התנהגויות שיוצרות נבואה שמגשימה את עצמה באמצעות הדיפת בן הזוג, רצונותיו או צרכיו, גורמת להרס האהבה, ובאופן אירוני, מתוך רגשות של אהבה.

יחד עם זאת, מומחים מסכימים שקנאה היא מנגנון הישרדות, למרות שמה שמונח על כף המאזניים הוא יותר עניין של ויכוח. תשוקות הרסניות ביותר אלו הן גורם מוביל לרצח, בדומה לכל הרגשות שנולדו מצורך, עם שורשים עמוקים בעבר האבולוציוני של בני אדם. מטרת רגש זה היא לעזור לשמור על מערכות יחסים אינטימיות.

קנאה מתעוררת כשמערכות יחסים מופרות על ידי יריבים שמאיימים לקחת משהו שהוא במובן מסוים, ובצד מסוים, שלך. היריב עשוי או לא עשוי להיות בעל תכונות המסיתות את הקנאה, אבל תחושת הקנאה אינה בהכרח מבוססת על מרכיבי הצד השלישי. היא נובעת מהעובדה הבסיסית שכל כך הרבה ממרכיבי החיים מגיעים מהאופן בו אנשים משווים את עצמם לאחרים. זה מתעורר כשאדם אחר בעל תכונה מסוימת אוחז באובייקט שאתה רוצה, וכולל תערובת של חוסר שביעות רצון, תחושת נחיתות ותסכול שעלול להיות נגוע בטינה.

והעובדה המפתיעה: קנאה עלולה לאבד את השירות שלה בחיים העכשוויים, והיא הייתה שימושית יותר לאדם הקדמון מאשר לתרבות של היום. כפי שמעיד שיעור הגירושין הגבוה של היום, לפעמים אנשים פשוט אינם מעוניינים בהצלחת מערכות היחסים הקרובות ביותר שלהם. יתכן גם שקנאה מהווה חלק משמעותי מהמרכיבים הרגשיים, והיא עוברת מרגש חברתי כפוי, דרך תגובות חברתיות לבגידה, עד לתחום הפתולוגיה האישית.

התבוננות מעמיקה על הקנאה

קנאה היא רגש כואב ביותר. זוהי הדרה חברתית, ובין אם היא אמיתית או מדומה, היא תמיד כואבת. היא גורמת למוח להיות מוצף במחשבות אותן קשה לעקור. אנשים הנאחזים בה בדרך כלל מאשימים את חוסר הנוחות אותה הם חשים כשבן זוגם מעניק תשומת לב לאחרים, אך קיימים הבדלים אישיים עצומים בנטייה לקנאה, ואותה תצוגת הקנאה מצביעה על כך שהרגש לא צריך להשתחרר בנתיב הרסני, אלא לשרת מטרה בונה וסימן יקר ערך המאותת לאדם להתבונן בתוך עצמו ולתקן את תפיסת העצמי שלו כאדם, על מנת לשפר את מערכת היחסים.

אף אחד לא יכול לומר בוודאות מה היא קנאה, והניסיון להגדירה חומק כשמחפשים את הסיבה. רגש מורכב זה כרוך ברגשות מצערים כגון פחד, נטישה, אובדן, צער, כעס, בגידה והשפלה, והוא מגייס שורת תהליכים קוגנטיביים שהשתבשו, המהווים בסיס לעיסוק בחוסר האמונה של בן הזוג. זוהי שיטת הפעלה שגויה של מערכת התקשורת במוח, המשולבת עם המעגל הגנטי הטבוע, המהווה את הבסיס של הקשרים החברתיים.

לדברי הפסיכולוג דוד באס מאוניברסיטת טקסס, קנאה היא רגש הכרחי, המהווה הרתעה פוטנציאלית לבגידה המתעוררת בגברים ונשים, כאשר איום מתממש ופוגע ביחסים אינטימיים. החבר מדבר עם אישה יפה במסיבה ומחייך אליה בהערצה, יריבה נולדה, ואזהרה זו של מה שהיא חשבה ששייך לה, עשוי להיות עכשיו בסכנת הכחדה. או אישה שפתאום יוצאת לסדרת טיולים קצרים מחוץ לעיר עם עמיתים לעבודה, מעמיד בסכנה, מדומה או אמיתית, את הישרדות מערכת היחסים.

"היגיון הגבישים" של הפסיכולוגיה האבולוציונית, נעוץ בתשוקה מסוכנת. גברים ונשים חווים קנאה שונה והאיום של הבגידה המינית הוא שמעורר את הקנאה העזה בקרב גברים. נטל הגבריות הוא חוסר ודאות של אבהות.

קנאה משמשת לשמירה על בן זוג מסטייה מדרך הישר, והעלאת הביטחון של אדם שהוא האב הגנטי של ילדי בני הזוג. הקנאה התעוררה על מנת למנוע ממנו להשקיע משאבים בגידול ילדים של איזה גבר אחר.

נשים מגיבות לאובדן האפשרי של אהבה לאישה יריבה, דרך הגנה על המחויבות הדרושה לבן זוג, לבית ולילדים, ובמשך רוב ההיסטוריה האבולוציונית, הקנאה הייתה יעילה בשמירה על בן זוג מנדידה למחוזות אחרים.

כן. קנאה יכולה לגרום לגברים להתפוצץ באלימות, למרות שזוהי רק דרך להפחית את הסיכויים שבנות הזוג שלהן יבגדו. קנאה הי לא רק המוטיבציה העיקרית לניגוח בן זוג, אלא קנאה מינית היא הגורם המוביל לרצח בני זוג ברחבי העולם. זה לא באמת שהקנאה אשמה, אלא האשליה שאדם אהוב ביצע בגידה גם כאשר זו מעולם לא התרחשה.

לא בלתי נמנע

פסיכולוגים סבורים כי אין הכרח להתייחס לקנאה כאל רע הכרחי, מחקרים חדשים מצביעים על כך שהיא לא ממש בלתי נמנעת. מחקר שעקב אחר כמעט אלף אנשים בשלבים שונים של מערכות יחסים מחיבות, נמצא כי הנטייה האינדיבידואלית לקנאה מושפעת במידה רבה על ידי גורמי אישיות שונים, הקשורים באופן חיובי עם נוירוטיות או חוסר יציבות רגשית, האחראים לרגשות לא נעימים כמו כעס, חרדה ודיכאון, והרמה הגבוהה יותר של חוסר יציבות רגשית, מובילה לקנאה.

וזה קשור באופן שלילי לתכונות נועם. הנטייה להיות שיתופי ורחום לא נחשדת כעוינת. כמו כל גורמי האישיות הגדולים, נוירוטיות ונועם מושפעים מתורשה וסביבה, כולל ניסיון מוקדם בקשיי חיים בעל מאפיינים שווים פחות או יותר.

פסיכולוגים מצאו בעקבות המחקרים האחרונים שנוירוטיות המשולבת עם שורה ארוכה של היבטים בחיי זוגיות, כולל תמרוני הגנה וערנות מוגברת שנועדו לשמור על בן הזוג מפני תעייה, יחס נעים התגלה כמאפיין שלילי, ואנשים חסרי נעימות נוטים להשתמש בטקטיקות שליליות להחזקת בני זוגם, כמו לצעוק על בן זוג המדבר עם מישהו אחר, לנתקו מחברים ומבני משפחה, לערער את הערכה העצמית שלו, או לאיים באלימות אם ייתפס. פסיכולוגים תופסים אנשים כאלו כנתעבים, אך זוהי הדרך היחידה אותה הם מכירים לשמירת בני זוגם בתוך מערכת היחסים.

תגיות נושא: 
מאמר מקצועי\פרסומי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב