אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

בית אבות, צוואות, וסוף הימים


צוואה היא כבר מזמן לא פיסת נייר מהוהה שמתגלית מתחת לכרית של סבתא בבית האבות או הדיור המוגן וגורמת לכל בני המשפחה להזיל דמעה בצוותא. מדובר במסמך עם משמעויות משפטיות וחקיקה מחייבת בתחום, וכדאי להבין את כל מה שעומד מאחוריו- למען הדורות הבאים
עו"ד עזריאל רוטמן*

חוק היורש הקובע את הכללים שעל פיהם עובר ומתחלק עזבונו של אדם במותו הן בבית אבות סיעודי והן בביתו הפרטי. קבוצת היורשים על פי דין- הם קרובי המוריש- כוללת את מי שהיה בעת מותו של המוריש בן זוגו, את ילדי המוריש וצאצאיהם ואת הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם. החוק קובע גם את אופן החלוקה בין קרובי המוריש, את סדר העדיפות ביניהם ואת החלקים בעיזבון שבהם זוכים חברי הקבוצה השונים.
עם זאת, בכוחו של המוריש להוריש מנכסיו בהתאם לרצונו לאנשים שאינם נמנים עם יורשיו על פי דין או לחלק את רכוכו בין קרוביו באופן שונה מזה הנקבע בחוק. הדבר נעשה באמצעות צוואה, שבה מביע המוריש את רצונו באשר לאופן חלוקת רכושו כאמור. הצוואה הינה ההוראות שאדם נותן, בכתב או בעל- פה, שלפיהן ינהגו היורשים בו וברכושו לאחר מותו. הדרך היחידה שבה יכול אדם להורות מה ייעשה ברכושו לאחר מותו הוא באמצעות צוואה.
החוק מונה ארבע צורות שבהן ניתן לעשות צוואה: הראשונה- צוואה בכתב יד. על המצווה לכתוב צוואה זו כולה בכתב ידו, לציין בה תאריך בכתב ידו ולחתום עליה את חתימתו. אין איסור בחוק על עריכת שתי צוואות במסמך אחד, ואולם, על כל אחד משני המצווים לקיים בדייקנות רבה את הוראות החוק, דהיינו, לכתוב את צוואתו, לציין את תאריך כתיבתה ולחתום עליה, והכל בכתב ידו.
השנייה- צוואה בעדים. גם צוואה בעדים חייבת להיות בכתב, אף כי לא בכתב ידו של המצווה, ואפשר למשל שתהיה מודפסת. חייב להיות מצוין בה תאריך, ועליה להיחתם ביד המצווה בפני שני עדים, לאחר שהבהיר בפניהם שזהו צוואתו. חובה על העדים לאשר באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר בפניהם זהו צוואתו וחתם כאמור.
צוואה בעדים יכולה להשתרע על פני כמה דפים, אך יש להקפיד ולחתום על כל אחד ואחד מן הדפים.
תפקיד העדים הוא לאשר כי המצווה חתם על הצוואה בפניהם,

 ודרישת החוק שהעדים יצהירו כאמור, מטרתה לגרום לעדים לוודא שהמוריש מבין שהוא חותם על צואתו ושזהו רצונו האמיתי. על מנת לממש מטרה זו יש להקריא למצווה את צוואתו, במיוחד כאשר המצווה אינו יודע קרוא וכתוב.
הצורה השלישית שהחוק מונה היא צוואה בפני רשות. צוואה זו נעשית על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, או בהגשת דברי הצוואה בכתב על ידי המצווה עצמו לידי אחד מבעלי הסמכות האמורים. ניתן לעשות צוואה כזו גם בפני נוטריון וגם בפני קונסול ישראלי בחו"ל. בחוק נקבע עוד, כי דברי הצוואה ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר כי זו צוואתו, ובעל הסמכות יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. אם הצוואה נכתבה בשפה שהמצווה אינו מבין, היא תיקרא בפניו בתרגום לשפה שהוא מבין, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.
האופן הרביעי שבו ניתן לערוך צוואה היא צוואה בעל פה, ואולם זו יכולה להיעשות אך ורק על ידי שכיב מרע, או על ידי מי שרואה עצמו בנסיבות המצדיקות סאת אל מול פני המוות, למשל, חולה המרגיש שקצו קרב. צוואת שכיב מרע נעשית על ידי כך שהמצווה אומר את דביר צוואתו בעל פה בפני שני עדים המבינים את שפתו. סמוך ככל שניתן יערכו העדים זכרון דברים של דברי המצווה ויציינו בו את תאריך ונסיבות עשייתה, יחתמו עליו ויפקידוהו אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה בעל פה מתבטלת מאליה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה והמצווה עודנו בחיים. בנסיבות כאלה על המצווה לעשות צוואה באחת הדרכים האחרות המפורטות בחוק.
צריך לזכור שהרשימה הכוללת את ארבע צורות עריכת הצוואה היא רשימה סגורה.
על מנת שהיורשים יוכלו לתבוע ולקבל זכויות בנכסיו של המוריש, עליהם להגיש בקשה לצו קיום צוואה.
הסמכות לתת צו קיום צוואה נתונה לרשם לענייני ירושה. סמכות מקבילה מסורה גם לבית הדין הדתי' שהיתה לו סמכות שיפוט בנייני המעמד האישי של המוריש. כך למשל, מוסמך גם בית הדין הרבני לתת צו קיום צוואה בעניינו של מוריש יהודי.

עם הגשת הבקשה לצו קיום צוואה, ניתן להגיש התנגדויות לבקשה. "כל המעוניין בדבר" רשאי להגיש התנגדות, ובמסגרת זו נכלל כל מי שעשוי להנות מעזבון המנוח אם תידחה הבקשה לצו קיום הצוואה, למשל בנו של המצווה המנוח שלא נכלל בצוואה שאת קיומה מבקשים, ושיהפוך ליורש על פי דין אם תידחה הבקשה לקום הצוואה, ולא רק בנו של אותו מצווה רשאי להגיש התנגדות, אלא גם נושה של אותו בן, שהרי אם תבוטל הצוואה והבן החייב יהפוך ליורש על פי דין יוכל הנושנה להיפרע ממנו.
אם מוגשת התנגדות לצוואה, מועברת הבקשה לצו ירושה לבית- המפשט והוא אשר ידון בה.
העלות והטענות שבהן ניתן לתקוף צוואה הן מגוונות. צוואה שנעשתה על ידי מי שהוכרז פסול דין- קרי: שאינו מסוגל לדאוג לענייניו בשל מחלת נפש או ליקוי בשכלו- בטלה, וכך גם צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה. כן הכוונה היא למוגבלות נפשית וגופנית של המצווה. הדרך המקובלת להוכיח את חוסר כשירותו של מצווה כזה היא באמצעות עדות רפואית.
על מת שמצווה ייחשב כמי שיודע להבחין בטיבה של צוואה עליו להיות מודע למהותה של צוואה על דרך הכלל, ולמהותה של צוואתו שלו על דרך הפרט¬ כל זאת כשהוא בדעה צלולה ומפרש נכונה את המציאות הסובבת אותו.
לא כל מחלת נפש שוללת בהכרח את כושרו של המצווה. יש לבחון כל מקרה לגופו, לבדוק את השלב שבו היתה מהחלה אצל המצווה שעה שציווה את רכושו ולבחון אם אותה מופרעות אכן מנעה ממנו להבחין בטיב הצוואה.
הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית- תהיה בטלה. אם יווכח בית המשפט כי האפשרות והיו האמצעים להפעיל את אותה השפעה, וכי הצוואה נחזית להיות תוצאה של השפעה בלתי הוגנת, אזי תיקבע השפעה בלתי הוגנת שתוצאת קיומה הינה בטלות הצוואה.
עם זאת, השפעה או שכנוע המופעלים על המצווה אין בהם כדי להביא לבטלות הצוואה כל עוד הם נעשים בלא לחץ או איומים.
מי שעושה צוואה תחת אונס או איום, אף שהוא מודע ללחץ המופעל עליו והשולל את רצונו האמיתי- צוואתו בטלה. הוראה בצוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי- בטלה. כך למשל, הוראה בצוואה שעל פה יש לבצע עבירה פלילית ברכוש המצוה אינה חוקית- וככזו בטלה, ואשר לאי מוסריות של הוראה, הכוונה היא להוראות המגבילות את הזוכה.

החוק מוסיף וקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה או שהיה עד לעשייתה או שלקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה- בטלה.
מיש ערך צוואה הוא זה שניסח או כתב אותה. מי שהיה עד לעשייתה הוא זה ש"צוואה בעדים" נחתמה בפניו, ואין די בכך שהוא נכח בעת עשייתה. בתי המשפט מפרשים הוראת החוק זו על פני נסיבות כל מקרה.
לפני כשנתיים התקבל בכנסת תיקון לחוק הירושה העוסק בצוואות הדדיות ההערכות בין בני זוג, ובביטולן. התיקון קובע את האופן שבו יכול לבטל אחד מבני הזוג את הצוואה בחיי בני הזוג ולאחר מותו של אחד מהם. שעה ששניהם חיים חייב מבקש הביטול למסור הודעה בכתב על הביטול למצווה השני. עם מסירת ההודעה- בטלות שתי הצוואות ההדדיות.
באשר לביטול לאחר מות אחד מבני הזוג נקבע כי, כל עוד לא חולק העיזבון, מותנה הביטול בהסתלקותו של בן הזוג הנותר בחיים מכל מה שהוא עתיד לרשת בעזבון בן זוגו.
באשר לביטול לאחר חלוקת העזבון- על בן הזוג הנותר בחיים להשיב את כל אשר ירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, יש לציין כי התיקון האמור חל רק לגבי צוואות שנעשו לאחר הכנסתו.
לא התכוונו וגם לא ניתן להקיף ברשימה זו את כל ההוראות והסוגיות הקשורות בנושא הצוואה, שהוא מורכב ורב פנים. ברור מאליו כי הרשימה האמורה אינה יכולה להוות תחליף לייעוץ מקצועי, שרק הוא יכול לכוון באופן ראוי ולסייע בידי מי שמבקש תשובות בנושא הצוואות בפרט ובנשוא דיני ירושה בכלל.

*הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס ושות'

תגיות נושא: 
מאמר מקצועי\פרסומי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מערכת אימגו