אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

דיכאון או רק עצב?


התמונה של אביגיל אגלרוב
דיכאון  או רק עצב? מודליאני 1918
דיכאון או רק עצב? מודליאני 1918

כל אדם חש מידי פעם עצבות, אך אלו בדרך כלל רגשות קצרי טווח החולפים בתוך מספר ימים. כשאתה סובל מדיכאון, הוא מפריע לחיי היומיום וגורם לכאב לך ולסביבתך. דיכאון הוא מחלה נפוצה יחסית אך רצינית. אנשים רבים עם דיכאון אינם פונים לקבלת טיפול, אך רובם, גם אלו עם הדיכאון החמור ביותר, יכולים לשפר את מצבם עם טיפול. טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי ושיטות הרפיה מטפלים ביעילות במצב זה.

קיימות מספר צורות של הפרעת דיכאון:


דיכאון מג'ורי. התסמינים העיקריים מתבטאים בהפרעה ליכולת לעבוד, לישון, ללמוד, לאכול וליהנות מהחיים. התקף דיכאון יכול להתרחש פעם אחת בלבד בחיים, אך בדרך כלל אנשים סובלים ממספר התקפים.
מצב רוח מתמשך של דיכאון. זוהי הפרעה הנמשכת לפחות שנתיים. אדם שאובחן עם הפרעה זו עשוי לחוות התקפי דיכאון בשילוב עם תסמינים חמורים פחות, אך עליהם להימשך שנתיים.
קיימים מספר היבטים שונים מעט של דיכאון, או שהם עשויים להתפתח בנסיבות ייחודיות אלו כוללים:

דיכאון פסיכוטי. מתרחש כשאדם סובל מדיכאון חמור בשילוב עם צורה כלשהי של פסיכוזה, כגון הפרעת אמונות שווא, אשליות, או שמיעת או ראיית דברים מטרידים אותם אנשים אחרים אינם יכולים לשמוע או לראות.
דיכאון לאחר לידה. שהוא רציני בהרבה מעצבות רגילה אותה חוות נשים רבות לאחר הלידה, כשההורמונים, שינויים פיסיים והאחריות החדשה של טיפול בתינוק בן יומו עשויים להיות מכריעים. ההערכה היא כי בין עשה ל-15% מהנשים סובלות מדיכאון שלאחר הלידה.
הפרעה רגשית עונתית (SAD). מאופיינת בדיכאון המופיע במהלך חודשי החורף, כשקיים מעט אור שמש טבעי. הדיכאון בדרך כלל נעלם באביב ובקיץ, וניתן לטיפול ביעילות עם טיפולי אור, אך כמעט מחצית מהאנשים הסובלים מהפרעה זו אינם משפרים את מצבם עם טיפול באור בלבד. תרופות נוגדות דיכאון ופסיכותרפיה מפחיתים את התסמינים.
הפרעה דו קוטבית. נקראת אף מניה דפרסיה. היא אינה נפוצה כמו דיכאון מג'ורי או הפרעת דיכאון מתמשכת. הפרעה זו מאופיינת בשינויים במצב הרוח ממצבי שיא קיצוניים, כגון מאניה, עד לשפל קיצוני, כגון דיכאון.

הגורמים
סביר להניח שדיכאון נגרם כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים, ביולוגיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. זוהי הפרעה מוחית, וטכנולוגיות הדמיה מוחית, כגון הדמיה בתהודה מגנטתי (MRI), מחקרים מוכיחים כי המוח של אנשים הסובלים מדיכאון נראה שונה ממוחם של אנשים ללא דיכאון. חלקי המוח המעורבים במצב הרוח, חשיבה, שינה, תיאבון והתנהגות נראים שונים, אך תמונות אלו אינן מסבירות מדוע הדיכאון מתרחש, ולא ניתן להשתמש בהן על מנת לאבחן דיכאון.

סוגי דיכאון מסוימים נוטים לעבור בתורשה, אך דיכאון עשוי להופיע אצל אנשים ללא היסטוריה משפחתית של דיכאון. מדענים בודקים את הגנים המסוימים אשר עלולים לגרום לאנשים מסוימים לנטות יותר לדיכאון.
מחקר גנטי מצביע על כך שהסיכון לדיכאון נובע מהשפעת מספר גנים הפועלים בשילוב עם גורמים סביבתיים או אחרים. בנוסף, טראומה, אובדן אדם אהוב, יחסים קשים, או כל מצב מלחיץ, עלולים לעורר התקף דיכאון.

סימנים ותסמינים
אנשים הסובלים מדיכאון מתקשים לצאת מהמיטה בבוקר, ואינם מסוגלים לתקשר עם אחרים. הם מאבדים את התיאבון ומפחיתים מהמשקל באופן משמעותי. שום דבר אינו נראה מהנה יותר, הם עייפים כל הזמן, ואינם ישנים טוב.
הם חווים תחושה כללית כאילו שום דבר אינו הולך להשתנות או להשתפר. לא כל האנשים הסובלים מדיכאון חווים את אותם תסמינים באותה חומרה, תדירות ומשך. התסמינים משתנים בהתאם לאדם ולמחלתו המסוימת.

אבחון
הצעד הראשון לקבלת הטיפול המתאים הוא להתייעץ עם רופא או מומחה לבריאות הנפש. תרופות מסוימות ומספר מצבים רפואיים כגון וירוסים או הפרעה בבלוטת התריס, עשויים לגרום לתסמינים הזהים לדיכאון. רופא יכול לשלול אפשרויות אלו באמצעות בדיקות מעבדה, שאלון ובדיקות פיסיות. אם לא נמצא כל מצב רפואי אשר עלול לגרום לדיכאון, השלב הבא הוא הערכה פסיכולוגית.
הרופא מפנה את המטופל לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש, הבודק את ההיסטוריה של דיכאון או הפרעה נפשית אחרת במשפחה, ומקבל היסטוריה מלאה של התסמינים. יש לדון עימו בתחילת התסמינים, הימשכותם, חומרתם, אם התרחשו בעבר, ואם כן, כיצד טופלו. איש מקצוע בתחום בריאות הנפש עשוי אף לשאול לגבי שימוש באלכוהול או בסמים, ולבדוק מחשבות על מוות או התאבדות.

הפרעות משותפות לדיכאון
הפרעות משותפות לדיכאון הן הפרעות חרדה, כגון הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת פאניקה, פוביה חברתית, והפרעת חרדה כללית. PTSD עשוי להתרחש לאחר שאדם חווה אירוע או חוויה קשה, כגון תקיפה אלימה, אסון טבע, תאונה, טרור או מלחמה.  אלכוהול ושימוש בסמים או התמכרויות שונות עשויים להתקיים בשילוב עם דיכאון. מחקרים מראים כי הפרעות מצב הרוח ושימוש בסמים מתרחשים בדרך כלל יחד.
דיכאון עלול להתרחש אף עם מחלות רפואיות חמורות אחרות כגון מחלות לב, שבץ, סרטן, איידס, סוכרת ומחלת פרקינסון. אנשים הסובלים מדיכאון בשילוב עם מחלה רפואית אחרת נוטים לחוות תסמינים חמורים יותר של הדיכאון והמחלה הרפואית, ומתקשים יותר להסתגל למצבם הרפואי, כמו גם להוצאות הרפואיות הגבוהות יותר מההוצאות שיש לאנשים שאינם סובלים מדיכאון המשותף עם מצבים אחרים. טיפול בדיכאון מסייע לשפר גם את תוצאות הטיפול במחלה המשותפת.

טיפולים
לאחר האבחון, אדם הסובל מדיכאון יכול לטפל במצבו במספר שיטות. הטיפולים הנפוצים ביותר הם תרופות ופסיכותרפיה.
תרופות. תרופות נוגדות דיכאון עובדות בעיקר על חומרים כימיים במוח הנקראים נוירוטרנסמיטורים, במיוחד סרוטונין ונוראפינפרין. תרופות נוגדות דיכאון אחרות עובדות על הנוירוטרנסמיטר דופאמין, ומדענים מצאו כי כימיקלים מסוימים אלו מעורבים בויסות מצב הרוח.

פסיכותרפיה
זוהי שיטת טיפול בייעוץ המתבססת על שיחות במהלכן מבין המטופל טוב יותר את מצבו ורוכש את הכלים להתמודדות והתגברות על המחלה. קיימים שני סוגים עיקריים של טיפול פסיכולוגי: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), וטיפול בין אישי (IPT), ושניהם יעילים לטיפול בדיכאון.
CBT מסייע לאנשים עם דפוסי חשיבה שלילית ומלמד אותם לפרש את סביבתם ואת המגעים שלהם עם הסביבה באופן חיובי ומציאותי. הטיפול מסייע אף לזהות היבטים התורמים לדיכאון ומעניק כלים לשינוי התנהגויות הגורמות להחמרת הדיכאון. טיפול בין אישי מסייע לאנשים להבין ולעבור דרך מערכות יחסים בעייתיות אשר עלולות לגרום לדיכאון או להחמירו.

שם מחבר: 
אביגיל אגלרוב
תגיות נושא: 
מאמר מקצועי\פרסומי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב