אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

כל ההיסטוריה של ישראל על שני גלגלים


רכיבה על אופניים הייתה חלק בלתי נפרד מההתפתחות של מדינת ישראל, ובמסגרת זו עברה תרבות זו לא מעט תהפוכות וקשיים.

ניתן לראות את החשיבות של רכיבה על אופניים בכל יום כיפור – למעשה, עבור רבים זהו יום הרכיבה הלאומי, ולאו דווקא הצום המסורתי. הכבישים הפנויים, חופש התנועה המלא, כל זה מהווה את התגשמות חלומם של רוכבים צעירים ומבוגרים כאחד.

רכיבה על אופניים צוברת פופולריות הולכת וגדלה בישראל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ארעה עלייה של 21% בשימוש בכלי תחבורה בעלי שני גלגלים בין שנת 2012 לבין 2015. והודות להתפתחות תחום האופניים החשמליים בשנים האחרונות, המספרים האלה עלו באופן ניכר גם בין 2015 לבין 2018, למרות שעדיין לא נמדדו במדויק.

אך על מנת ליהנות מכל היתרונות של החיים על אופניים – הדרך לחופש תנועה מלא על שני גלגלים עדיין ארוכה. בקיץ 2017, וועדת החקיקה פסלה את ההצעה של איגוד האופניים בישראל לעידוד הרכיבה שהיו יכול לדרוש מהרשויות המקומיות ליצור תנאים מיטביים לרוכבי אופניים בעירם.

תחילת הדרך

לא ידוע בוודאות מתי הגיע זוג האופניים הראשון למזרח התיכון, אך תמונתו הידועה של תיאודור הרצל עם זוג האופניים שלו מעידה על כך שמדובר היה באמצעי תחבורה מוכר עבור מייסד הציונות. בנוסף, בגלל שבריטניה וסקוטלנד נחשבות למדינות המקור של האופניים, למנדט הבריטי הייתה השפעה מרחיקת לכת על ביסוס מנהגי הרכיבה על אופניים בתחומי מדינת ישראל.

ארגוני הספורט מכבי והפועל שיחקו גם הם תפקיד משמעותי בעניין, בעיקר בתקופה שלפני קום המדינה. משחקי המכביה הראשונים התקיימו במרץ 1932 וכללו מרוצי אופניים. והפועל ארגנו את מדור האופניים שלהם עוד ב-1930 וקיימו את מרוץ האופניים הראשון ברחובות תל אביב בשנת 1932.

באותה התקופה, הפועל פיתחו קשרים ושותפויות עם קהילות יהודיות בתפוצות, מה שאפשר להביא משלחות רבות של רוכבי אופניים ואופנועים יהודיים מכל העולם להשתתפות בפעילויות ספורט תחרותיות וחגיגיות בארץ ישראל.

אירוע אופניים מעניין נוסף אוזכר על ידי אריה דורון שעמד בראש מדור האופניים בהפועל. הוא סיפר על מרוץ אופניים משותף שהתקיים בין מכבי והפועל לבין המשטרה הבריטית בירושלים בשנת 1940.

ייבוא ויצור אופניים בישראל

ב-1921, תושב תל אביב מנחם גולדברג החל לייבא אופני פיליפס ואריאל מבריטניה לפלשתינה. לאחר הקמת המדינה ב-1948, הממשל החדש החל להציב מגבלות ותשלומים כבדים על ייבוא, מדיניות שגרמו ליבואנים לשעבר, דוגמת גולדברג, להפוך ליצרנים. כך, הוא הקים את חרש אופן, המפעל הראשון בארץ לייצור אופניים, ובשיא פעילותו העסיק 50 איש, ייצר 600 יחידות בחודש וחלש על 40% מהשוק. אחד המנהלים של חרש אופן, אשר כשר, סיפר במסגרת ריאיון בשנת 2015, שהקיבוצים היו צרכנים בולטים ביותר של האופניים, היות וכל ילד שהגיע למצוות קיבל זוג אחד לרשותו.

במהלך שנות ה-50 התבססו בישראל חמישה יצרני אופניים מובילים שהוצגו בהרחבה במסגרת תערוכה מיוחדת במוזיאון לעיצוב בחולון המוקדשת לעיצוב אופניים ותרבות האופניים באופן כללי.

לדברי דוד סלע, יו"ר המועצה לקידום מורשת ישראל ועורך האתר "נוסטלגיה און ליין": "תחילה, כולנו רכבנו על חרש אופן, שהיו די גרועים. כולנו אהבנו את ראלי האנגליים, אבל האופניים האלה היו נדירים מאוד בארץ. הם לא יובאו בשנים הראשונות לקום המדינה וכל מה שהיה זה עודפים שאחרי הבריטים. לאחר מכן נכנס לשוק יצרן חדש - אופיר דהר, שהיה קצת יותר טוב מחרש אופן. לבסוף נכנס יצרן ישראלי נוסף ויצר אופניים הידועים בשם ICM; הדגם שנחשב למוצלח ביותר היה אחד ללא בלם רגל, כך שניתן היה להפוך את הגלגלים גם לאחור."

האופניים והחוק – עליות ומורדות

נושא קריטי נוסף היה רישיון האופניים. אחד מכותבי האתר "נוסטלגיה אונליין", אורי שרון, נזכר: "פקחי העיר נהגו לעצור ילדים ברחוב ולבדוק האם לאופניים שלהם יש רישיון, והרישיון עלה כסף, כמובן. ואיך נראה הרישיון? האופניים קיבלו מספר המודפס על פיסת מתכת, שהודבקה לאחד ממגני הבוץ של האופניים. אם מפקח תפס ילד שלאופניו לא היה מספר - הוא היה מוציא לו את האוויר מהצמיגים... צו זה בוטל ב -1984."

בשנת 1979 שוק האופניים עבר שינוי משמעותי כאשר בוטל המכס על ייבוא אופניים. למרות משחקים רבים שהתקיימו מאחורי הקלעים של מהלך זה, השינוי אפשר לחברות מקומיות להתחיל לייבא אופניי BMX ואופני הרים.

איגוד האופניים הישראלי הוקם בשנות ה-80 כארגון ללא כוונת רווח והוא הנציג היחיד של איגוד האופניים הבינלאומי (UCI) ושל משרד התרבות והספורט הישראלי בכל הנוגע לרכיבה על אופניים בישראל.

האיגוד מונה יותר מ-10,500 רוכבים ויותר מ-60 מועדונים רשומים מדי שנה. פרויקט  Bikes4 All של האיגוד ביסס יותר מ-100 מועדוני נוער חדשים שמאחדים יחד יהודים ועברים באווירה חברותית.

החל משנת 2010 תל אביב נחשבת לעיר ירוקה, הודות להרחבה של מסלולי האופניים בעיר וביסוס מערכת השכרת אופניים. בראייה לעתיד, ניתן לשער שמערכת דומה תושק גם בירושלים, והתקווה היא שכל ישראל תנוע יחד עם העולם הבוחר להתנייד בעיקר בעזרת אופניים ומערכות תחבורה ציבורית מתקדמות.

המאמר באדיבות:  אלקטריק קונספטס – אופניים חשמליים

 

תגיות נושא: 
מאמר מקצועי\פרסומי

תגובות

אופניים בישראל

תודה על המהמאר, נהניתי לקרואֿ!

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת חן גוזי