אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מחיר החופש – משמעויות סבסוד ההשכלה הגבוהה בישראל


מחיר החופש – משמעויות סבסוד ההשכלה הגבוהה בישראל
מחיר החופש – משמעויות סבסוד ההשכלה הגבוהה בישראל

חופש אקדמי משמעו החופש שניתן למרצים, לסטודנטים ולמוסדות אקדמיים לחתור להרחבת הידע באשר הוא ללא התערבות של גורמים חיצוניים. הבעיה נעוצה בכך שהחתירה להרחבת הידע דורשת השקעת משאבים ממקור חיצוני – עובדה שעלולה להתבטא בניגוד אינטרסים בין הגורם המממן למוסד הלימודים.

המצב בארץ

מוסדות הלימוד האקדמיים בארץ נחלקים בגדול לשני סוגי מוסדות: אלו המסובסדים על ידי המדינה, ואלו שאינם. במוסדות המסובסדים, שכר הלימוד נקבע על ידי המדינה. במוסדות שאינם מסובסדים, שכר הלימוד משמש למימון הפעילות האקדמית ועל כן גבוה מזה הנהוג במוסדות המסובסדים.

נוסף על קביעת שכר הלימוד, קיים גוף המפקח על תכני הלימודים. כל מוסד המאפשר קבלת תארים אקדמיים, מסובסד או שאינו מסובסד, נמצא תחת פיקוח וכפוף לאותו הגוף - המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).

המודלים הקיימים בעולם לשכר הלימוד

ישנם מספר מודלים מקובלים בעולם לגובה שכר הלימוד. מודל אחד הוא מודל הנפוץ בחלק מארצות אירופה וסקנדינביה ובו הלימודים במוסדות האקדמיים ניתנים בחינם והמדינה מממנת באופן מלא את תקציב המוסדות. מודל נוסף דומה למודל הקיים בארץ, בו המדינה מסבסדת חלק משכר הלימוד ואילו ביתר הנטל נושאים הסטודנטים באופן שווה, ללא תלות במקצוע הלימודים. על פי המודל השלישי, האוסטרלי, שכר הלימוד במוסדות האקדמיים הינו מלא, אך הסטודנטים זוכים להלוואת מדינה בתנאים נוחים וללא ריבית. מודל נוסף הוא אוניברסיטה פרטית והוא נפוץ במיוחד בארה"ב (כדוגמת סטנפורד, ייל, הרווארד) בו בוחר המוסד האקדמי להימנע מלהיות מסובסד על ידי המדינה על מנת לזכות בחופש יחסי בתחומים כמו תכנית הלימוד, דת, פוליטיקה ועוד.

שיווין שכר הלימוד לתחומי לימוד שונים

קיימים תחומים אשר עלותם גבוהה מתחומים אחרים כיוון שהם דורשים ציוד, מעבדות וכיוצא בזה. לדוגמה, לימודי רפואה או כימיה יקרים מלימודי כלכלה או משפטים. השאלה הנשאלת היא האם שכר הלימוד בשני התחומים צריך להיות זהה? שוויון בין תחומי לימוד גם נוגע לשאלת ההשתכרות העתידית של הסטודנטים. ישנם תחומי לימוד, כגון ספרות או היסטוריה, אשר אינם מגדילים באופן משמעותי את יכולת ההשתכרות העתידית של הבוגר. לעומתם, מקצועות כגון הנדסה או מדעי המחשב צפויים להגדיל את ההשתכרות הצפויה של הבוגר.

ומה האינטרס של המדינה?

מדע, מחקר ועובדים בעלי השכלה גבוהה מקדמים את התעשייה בישראל ובכך תורמים לחברה כולה. בעבר למדינה היה אינטרס לקדם את ההשכלה בארץ ולעודד צעירים מבריקים לרכוש השכלה אקדמית, אולם בעשורים האחרונים העלייה ברמת החיים הובילה את החברה הישראלית למצב בו רבים מסוגלים לממן בעצמם תארים אקדמיים והיום ברור שגם אם המדינה לא תממן תארים – יהיו מספיק בוגרי תארים בשוק העבודה הישראלי. כמובן שיש להמשיך לסבסד את תחום המחקר שתלוי לגמרי בהשקעות של המדינה ותורמים.

טיעונים בעד סבסוד של תארים

הטיעונים בעד שכר הלימוד הנמוך מתרכזים סביב נושאים חברתיים. הטענה המרכזית גורסת כי העלאת שכר הלימוד תמנע מהשכבות החלשות השכלה גבוהה ותארים אקדמיים. פערים אלו יבואו לידי ביטוי גם לאחר סיום הלימודים עם הגדלת הפערים החברתיים הקיימים.

בנושא שוויון בין שכר הלימוד בתחומים שונים, הטענה גורסת כי העלאת שכר הלימוד במקצועות שעלותם גבוהה אך הם נדרשים על ידי המדינה עלולה להביא להקטנת הביקוש למקצועות אלו. חופש אקדמי, על פי גישה זו, נקבע לא רק כתוצאה מהתערבות ממשלתית אלא גם ממקורות חיצוניים אחרים כגון עסקים פרטיים אשר תורמים למוסדות הלימוד האקדמיים ויוצרים ביקוש בשוק העבודה.

טיעונים בעד העברת הסבסוד ממוסדות הלימוד אל הסטודנטים עצמם

כאשר המדינה מעורבת באופן ישיר בתקצוב מוסדות הלימוד האקדמיים, קיים חשש סביר כי תהיה התערבות ופגיעה בחופש האקדמי הניתן למוסדות אלו. כבר היום, ייתכן כי קיים רוב של אישי ציבור ואנשים הממונים על ידי הממשלה במועצה להשכלה גבוהה.מגמה זו עלולה ליצור פערים בין דרישות השוק ולימודים תיאורטיים ואינה מאפשרת הקניית השכלה רלוונטית ופרקטית שתתרום לקריירה של הסטודנטים. כאשר קיים חופש אקדמי רב, כפי שקיים יותר דווקא במוסדות שאינם מסובסדים ומציעים לימודי תואר ראשון במימון הסטודנטים או בשילוב עם תורמים או מלגות, הסטודנטים זוכים לקבל הכשרה פרקטית מעבר להכשרה תיאורטית עיונית, אולם חשוב לציין כי גם תכניות אלה כפופות למל"ג ומבוקרות על ידו.

הקולות העולים לאחרונה קוראים להעברת הסבסוד ממוסדות הלימוד האקדמיים אל הסטודנטים עצמם. משמעות הדבר היא כי שכר הלימוד יעלה כיוון שעל מוסדות הלימוד יהיה לממן את פעילותם ללא סבסוד. על מנת להבטיח כי ההשכלה גבוהה תישאר נגישה לכל שכבות הציבור, יינתנו לסטודנטים האמצעים לעמוד בתשלומים אלו. במסגרת התואר יתאפשר לכל סטודנט לקבל מלגה שתכסה חלק משכר הלימוד תמורת שירות קהילתי על ידי הסטודנט. בנוסף, תתאפשר קבלת הלוואה ממשלתית, ללא ריבית, אשר תוחזר רק לאחר סיום הלימודים ותיפרש לתקופה ארוכה. סבסוד כזה יאפשר לנתק בין שכר הלימוד והתערבות פוליטית ומדינית, ויקדם את החופש האקדמי הניתן למוסדות.

הדיון על הקשר בין שכר הלימוד והחופש האקדמי הוא דיון מתמשך אשר ספק אם יגיע לקיצו בקרוב. מדיניות סבסוד המוסדות האקדמיים בארץ, מאידך, הוא דיון שנסגר מדי שנה עם קביעת התקציב, ועמו השאלה עד כמה חל כרסום בחופש האקדמי עם הסבסוד הקיים.

 

המאמר נכתב בסיוע המרכז הבינתחומי הרצליה המציע לימודי תואר ראשון במגוון תחומים.


מאמר מקצועי\פרסומי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת ירין איזק