אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מחלת עורקים היקפית ברגליים - גורמים ותסמינים


התמונה של אביגיל אגלרוב
מחלת עורקים היקפית ברגליים - גורמים ותסמינים
מחלת עורקים היקפית ברגליים - גורמים ותסמינים. 123rf stock photos

מחלת עורקים היקפית היא היצרות העורקים. היא מתרחשת בעיקר בעורקים אשר מספקים דם לגליים. התסמין העיקרי הוא כאב באחת או שתי הרגליים בעת הליכה. הטיפול כולל בדרך כלל: הפסקת עישון, פעילות גופנית סדירה, טיפול תרופתי להורדת רמת הכולסטרול, משככי כאבים והורדת לחץ הדם, אם הוא גבוה. תרופות לפתיחת העורקים עשויות לסייע. ניתוח עשוי להיות נחוץ רק במקרים חמורים.

הגורמים והתסמינים של מחלת עורקים היקפית

היצרות העורקים נגרמת באמצעות טרשת. טרשת דומה לכתמי שומן אשר מתפתחים בתוך הציפוי הפנימי של העורקים. היא אינה גורמת לבעיות בהתחלה, אך במהלך השנים עלולה להחריף. התסמין הטיפוסי הוא כאבים באחת או שתי השוקיים בעת פעילות גופנית. הכאב משתנה ממקרה למקרה, והחולה עלול לחוש התכווצויות או עייפות ברגליים. מצב זה נקרא צליעה לסירוגין, הנגרמת בשל היצרות של אחד או יותר מהעורקים ברגל. העורק השכיח ביותר מושפע מעורק הירך.

בעת הליכה, שרירי השוקיים זקוקים לתוספת דם ואספקת חמצן. כאשר העורק אינו יכול לספק את הדם, מופיע כאב מהשרירים הרעבים לחמצן. הכאב מגיע במהירות רבה יותר בזמן הליכה במעלה גבעה או בעת טיפוס במדרגות.

אם עורק אשר ממוקם גבוה יותר מצטמצם, עלול האדם לפתח כאבים בירכיים או בישבן בעת ההליכה. במצב גרוע יותר של אספקת הדם לרגליים, יש להיבדק אצל הרופא.

מקרים חמורים

אם אספקת הדם מופחתת מאוד, האדם עלול לפתח כאבים גם בעת מנוחה, בעיקר בלילה. בדרך כלל, הכאב מתפתח לראשונה באצבעות הרגליים ובכפות הרגליים ולא בשוק. פצעים עלולים להתפתח על עור כפות הרגליים או הרגל התחתונה אם אספקת הדם לעור מופחתת. במספר קטן של מקרים, עלול להיגרם נמק של כף הרגל. יחד עם זאת, מצב זה ניתן בדרך כלל למניעה.

כיצד מאובחנת מחלת עורקים היקפית?

האבחנה מבוצעת בדרך כלל באמצעות התסמינים האופייניים. בדיקה פשוטה שהרופא מבצע היא בדיקת לחץ הדם בקרסול והשוואתה ללחץ הדם בזרוע. אם לחץ הדם בקרסול שונה בהרבה מזה של הזרוע, מעידה התוצאה על צמצום של אחד או יותר מהעורקים ברגל. למרות שהבדיקה תסייע לאבחן את מחלת העורקים, היא אינה מאבחנת תופעה של כלי דם חסומים.

ברוב המקרים, אין צורך בביצוע בדיקות מתוחכמות יותר, אלא אם כן האבחנה מוטלת בספק, או אם קיים שיקול של ניתוח, שהוא נכון רק לגבי מיעוט המקרים. לדוגמה, בדיקת CT, בדיקת MRI או סריקת אולטרסאונד של העורקים, עשויים למפות את העורקים ולהצביע על המקומות בהם הצטמצמו.

בנוסף לטיפול תרופתי אשר נרשם על ידי הרופא, קיימים סוגים שונים של סיוע עצמי אשר יכולים להועיל לשיפור תסמיני המחלה.

סוגי טיפול עצמי

הפסקת עישון

אם האדם מעשן, הפסקת עישון היא הטיפול היעיל ביותר. הפסקת עישון מגבירה את יכולת ההליכה עד פי שתיים או שלושה בקרב למעלה משמונה מתוך עשרה אנשים עם מחלת עורקים היקפית. ההפסקה מפחיתה גם באופן משמעותי את הסיכון ללקות בהתקף לב או שבץ.

אם קיים קושי להפסיק לעשן, יש להיעזר באנשי מקצוע. גם מסטיק או מדבקות שיסייעו להפסיק את הניקוטין עשויות להיחשב כאופציה.

התעמלות על בסיס קבוע

פעילות גופנית סדירה מעודדת את העורקים הקטנים האחרים ברגליים להגדיל ולשפר את אספקת הדם, לשפר את התסמינים, וללכת ברגל למרחקים ארוכים יותר לפני שהכאב יתפתח. ההליכה היא הפעילות הגופנית הטובה ביותר אם אדם סובל ממחלת עורקים היקפית. יש ללכת מידי יום או ברוב ימות השבוע, עד שהכאב מתפתח, לנוח למספר דקות, ולהמשיך ללכת כאשר ההקלה מופיעה. יש להמשיך בפעילות זאת לפחות במשך שלושים דקות עד שעה מידי יום. יש לנסות לבצע לפחות שעתיים של פעילות גופנית מידי שבוע. הכאב אינו גורם נזק לשרירים.

תרגילים אחרים, דוגמת רכיבה על אופניים ושחייה עשויים גם הם לסייע לכושר טוב ולפעילות סדירה של הלב. יחד עם זאת, אלו צריכים להתבצע בנוסף להליכה.

שמירה על בריאות הרגליים

יש לנסות לא לפגוע ברגליים. פציעה עלולה להוביל להתפתחות דלקת בקלות רבה יותר אם אספקת הדם לרגליים מצטמצמת. יש להימנע מנעילת נעליים או גרביים הדוקים אשר עשויים להפחית את אספקת הדם. יש להיוועץ עם הרופא בעת פציעה ברגל, או כל שינוי ניכר בצבע העור או בטמפרטורה באחת מכפות הרגליים.

 

 

מאמר מקצועי\פרסומי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב