אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לעבודה ולמלאכה עם או ללא מוסיקה: על מוזיקה ופרודוקטיביות.


התמונה של דודי שרון
כינור

עוד יום בעבודה. המסך מולך, יש תכונה במשרד, אנשים מסתובבים הלוך ושוב במסדרונות, מדברים, ולפנייך רשימת המטלות של היום. אתה מסתכל במטלות שעלייך להשלים ואז על המסך ואז שוב מתבונן במטלות ושוב מתבונן במסך, וחושב לעצמך איך אני מעביר את היום הזה מבלי למות משעמום?!. המוטיבציה לא גבוהה, בלשון המעטה, והשעה בקושי 09:15 בבוקר. האם אצליח להחזיק עד 18:00? לא ברור. אתה מסמן את שעת ארוחת הצהריים כיעד משני לחתור אליו, מתכנן סיבוב סביב הבניין בשעה 10:30 ואפילו שוקל להתחיל לעשן, רק כדי לצאת קצת לשאוף קצת אוויר צח (אלוהים, האירוניה!). אז אתה אוסף את עצמך ומנסה להתחיל לעבוד, אך אתה מבין שאתה לא פרודוקטיבי (=יצרני) כפי היית מצפה מעצמך. אבל מילא שאתה מבין שאתה לא יצרני מספיק אבל עוד מעט גם הבוס שלך יבחין, וכאן תתחיל בעיה. אתה מבין שאתה חייב להגביר את קצב העבודה ומ ה ר. מה עושים?

אתה לקוח את האוזניות, שם מוזיקה טובה ולפתע אתה רואה שאתה מצליח להשלים מטלה משעממת במהירות. אתה ממשיך למטלה השנייה ורואה כי טוב. המוזיקה, כך מסתבר, הגבירה את הפרודוקטיביות שלך והזמן שעד לא מכבר דידה כפיסח במדרון תלול החל לרוץ ומחוגי השעון סוף סוף זזים. אתה ב – Zone!!!

מוזר?
ממש לא.

כי כאשר שום דבר לא עוזר לנו להיות פרודוקטיביים, המוזיקה הנכונה יכולה לעשות כן. יש מחקרים רבים המראים כי האזנה למוזיקה יכולה לשפר את הפרודוקטיביות, היצירתיות ותחושת האושר שלנו – בעבודה.

מוזיקה, מוזה, יצרנות ויצירתיות.

מקורה של המילה מוזיקה הוא ביוונית והיא נגזרת של המילה המוכרת לנו כל כך "מוזה". מוזיקה מצליחה להביע מה שאנחנו לא מצליחים להגיד במילים והיא נחשבת לאחד הניצחונות הגדולים ביותר של המין האנושי. היא השראה, היא פורקן, היא מביאה להתעלות, לצמרמורות, לשמחה, לבכי, היא יצירה אך האם היא גורמת לנו להיות יצרניים יותר?

שאלה זו חשובה והיא הופכת לקריטית עוד יותר בשנים האחרונות מאחר והמוזיקה הפכה לחלק אינטגרלי מחיי העבודה המודרניים. אנחנו עובדים כל היום מול מסך המחשב והזמינות של המוזיקה הפכה אותה לנוכחת ולאמצעי שעוזר לנו להפר את השעמום שבשגרת יום העבודה.

מחקרים שבחנו את הקשר שבין מוזיקה לפרודוקטיביות בעבודה:

כדי להבין בצורה טובה יותר את הקשר שבין מוזיקה לבין פרודוקטיביות בעבודה הבאנו כמה מחקרים שנערכו ב – 50 שנים האחרונות. מחקרים אלו הצביעו על קשר ישיר בין השניים, והתוצאות מדהימות.
המחקר ""Music — an aid to productivity שנערך בשנת 1972 ופורסם ב – Applied Ergonomics בחן האזנה למוזיקת רקע במפעל המאופיין ברעשי רקע רפטטיביים (חוזרים ונשנים). המחקר  הראה כי מוזיקת רקע יכולה לשפר את הפרודוקטיביות כאשר מדובר במטלות מונוטוניות החוזרות על עצמן.

בשנת 1994 פורסם מחקר נוסף בנושא בשם " Effects of Music on Cardiovascular Reactivity Among Surgeons". המאמר פורסם ב - The Journal of the American Medical Association ובחן את ההשפעה של מוזיקה על הפעילות הקרדיו וסקולרית של מנתחים. מהמחקר עולה כי מנתחים שעבדו עם מוזיקה ברקע הראו ביצועים מדויקים יותר והיו גם יותר פרודוקטיביים. עוד עולה מהמחקר שכאשר המנתחים בחרו את המוזיקה הם הציגו את הביצועים הטובים ביותר. אך גם כאשר המנתחים עבדו כשברקע מוזיקה אשר נבחרה על ידי מבצעי המחקר, הם עדיין הראו ביצועים טובים יותר ממנתחים שעבדו ללא כל מוזיקה ברקע.

מתקדמים למילניום החדש. בשנת 1999 פורסם המאמר " Recognition of visual images in a rich sensory environment: musical accompaniment" ב – Neuroscience and behavioral physiology. מחקר זה הראה כי מוזיקה קלאסית או מוזיקת רוק מאפשרת לנבדקים לזהות במהירות רבה יותר וברמת דיוק גבוהה יותר מספרים. מכאן הסיקו החוקרים כי מוזיקת רקע משפרת את יכולת זיהוי של דימויים. 
ב – 2005 פורסם המאמר "The effect of music listening on work performance"   ב - The journal of Psychology of Music של אחת החוקרות המוכרות ביותר בתחום - תרזה לסיוק מאוניברסיטת וינזדור שבקנדה. מחקרה הראה כי מפתחי תוכנה חווים מצב רוח טוב יותר, מספקים ביצועים איכותיים יותר ואף יותר יצרניים כאשר הם מאזינים למוזיקה.

ויש עוד מחקרים רבים שתומכים בהנחה הזו. אך בואו נחזור רגע לחוקרת תרזה לסיוק (Teresa Lesiuk). היא אמנם הוכיחה, כמו חוקרים רבים נוספים, שמוזיקה משפרת את הפרודוקטיביות אך היא טענה שלא בכל משימה מוזיקה מסייעת וגם לא כל סוג של מוזיקה משפרת את הפרודוקטיביות שלנו.
בטח שמת לב לזה בעצמכם, כאשר ניסתם לעבוד עם מוזיקה ברקע. כשם שקשה לעבוד כאשר מסביבנו אנשים מברברים, כך גם יהיה לנו קשה לעבוד כשברקע מוזיקה עם מילים. המילים מסיחות את דעתנו, לא פעם.

5 פקטורים שיקבעו אם מוזיקה בעת העבודה מועילה או מפריעה:

למרבה המזל ד"ר אקה מאנגליה זיהתה 5 פקטורים שיעזרו לנו להחליט באם מוזיקת רקע בעבודה תשפר את הפרודוקטיביות שלנו או תפריע לה. הנה הם לפניכם:

מבנה המוזיקה. שירים בעלי מבנה מורכב, דוגמת שירו של פראנק זאפה Muffin Man" עלולים להפריע לנו יותר בעת העבודה מאשר האזנה לשיר בעל מבנה פשוט, בעל 3 אקורדים, כגון שירו של ג'ון דנוור  "Leaving on a Jet Plane".
מילים, מילים. כאמור, שירים עם מילים עלולים להסיח את הדעת שלנו בעת העבודה מאחר והם גורמים לנו להתרכז במסרים של השירים ולפרש אותם במוחנו, ומונעים מאתנו להתרכז במטלות שלנו, וכך הם בעצם מפריעים לנו לעבוד.
הרגלי האזנה. אם אדם רגיל להאזין למוזיקה בעת העבודה, אז המוזיקה צפויה להועיל לו. ולהפך, אדם שאינו רגיל להאזין למוזיקה בשעת עבודתו – ימצא שהיא מפריעה לו.
סוג המטלה. אם המטלה דורשת מחשבה וריכוז, אז מוזיקה עלולה להפריע לפרודוקטיביות של העבודה. אם המטלה פשוטה, מוזיקה תגביר את הפרודוקטיביות.
שליטה. אם נכפה על עובד מסוים להאזין למוזיקה, היא צפויה להפריע לו. אם המוזיקה נמצאת בשליטת המאזין, היא צפויה להועיל לו.

עם זאת, נמצא כי מוזיקה עם מילים יכולה לשפר פרודוקטיביות כאשר אנחנו מבצעים מטלות פשוטות, משעממות או משימות שחוזרות על עצמן. הסיבה לכך היא שככל הנראה מוזיקה עם מילים מסיחה את דעתנו מהמונוטוניות שבמשימה.

אז רגע לפני שאתם מתפטרים מהעבודה והולכים אל הנודע, נסו את הפעולות הבאות:

חפשו מוזיקה שאתם אוהבים ונסו לשמוע אותה בעת העבודה. אם המטלות שלכם מורכבות חפשו מוזיקה ללא מילים, בלי פרסומות, בלי חסויות ובלי הסחות דעת. למשל, נסו את פורטל תחנות הרדיו האינטרנטיות: rdio.co.il. פורטל זה יעיל יותר מיו-טיוב כי הוא מנגן שירים ברצף, בלי כל הפרעה של פרסומות. בחרו בז'אנר מוזיקה ללא מילים, למשל טראנס, אלקטרו או מוזיקה קלאסית.

אם אתם עובדים בעבודה שכוללת מטלות מונוטוניות, בחרו בתחנת רדיו אינטרנטית שמשדרת מוזיקה עם מילים ברצף, למשל בחרו בז'אנר רוק, דאנס, ג'אז, פופ או רגאיי. כל אחד על פי העדפותיו. כי מוזיקה זו תקפיץ אתכם, תוציא אתכם מהשעמום ותעלה את רמת הפרודוקטיביות שלהם.

השתמשו באוזניות והשתדלו לא לכפות האזנה למוזיקה על הקולגות שלכם. צריך להבין ולכבד אנשים שמוזיקה אינה מגבירה את הפרודוקטיביות שלהם, ולא משנה באיזה סגנון, וכמה המוזיקה היא שמיימית וסוחפת.
אם אחרי שניסיתם את כל אלו אתם עדיין חושבים להתפטר, אז כדאי ש"תבחרו עבודה שאתם אוהבים, ולא תצטרכו לעבוד יותר אפילו יום אחד בחייכם", כה אמר קונפוציוס.

 
ביבליוגרפיה:
J.G.Fox E.D.Embrey (1972), Music — an aid to productivity,  Applied Ergonomics, Pages 202-205.
Karen Allen, PhD; Jim Blascovich, PhD, JAMA (1994), Effects of Music on Cardiovascular Reactivity Among Surgeons,. The Journal of the American Medical Association 272(11):882-884. doi:10.1001/jama.1994.03520110062030.
Pavlygina RA, Frolov MV, Davydov VI, Milovanova GB, Sulimov AV (1999). Recognition of visual images in a rich sensory environment: musical accompaniment. Neuroscience and behavioral physiology; 29(2):197-204.
Lesiuk Teresa (2005), The effect of music listening on work performance, journal of Psychology of Music, Volume: 33 issue: 2, page(s): 173-191.
Haake, A.B. (2011) Individual music listening in workplace settings: an exploratory survey of offices in the UK. Musicae Scientiae, 15 (1), 107-129.

תגיות נושא: 
מאמר מקצועי\פרסומי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דודי שרון