אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פרוביוטיקה, תעשו משהו טוב לבריאות שלכם


התמונה של דודי שרון
תוסף תזונה

אין שטח אפור בכל מה שנוגע לפרוביוטיקה ולבריאות שלנו. ויותר ויותר מחקרים מדגימים את ההשפעה החיובית של הוספת פרוביוטיקה, החיזוק שלו זוכה המערכת החיסונית שלנו הוא דוגמה נהדרת לכך.

בעוד שמרבית המומחים והרופאים מהרפואה המערבית שיערו עד לא מכבר שהימצאותן של יותר מדי בקטריות הן שגורמות להשמנת יתר ועל כן רשמו אנטיביוטיקה, הרי שמחקר שנערך ממש לאחרונה מציע דווקא את ההפך. המחקר מצא שדווקא כמות נמוכה של בקטריות אחראית להשמנת יתר. חשוב להבין שהמעיים שלנו הם חממת גידול לבקטריות – חלקן טובות לנו, חלקן מזיקות. אך עם פרוביוטיקה אפשר לתחזק ולשמר את האיזון של הבקטריות הטובות.

פרוביוטיקה מקושרת באופן טבעי עם שיפור מערכת העיכול, אך האמת היא שהיא משפיעה על עוד מערכות חשובות בגוף שלנו. בקטריות טובות לא רק חיוניות לעיכול המזון שאנחנו אוכלים, הן גם מייצבות מצבי רוח משתנים, תורמות לתפקוד הקרדיו וסקולרי שלנו והן מספקות לנו חוסן גופני.

הנה עוד כמה עובדות על פרוביוטיקה שלא בטוח ששמעתם עליהן וכדאי לכם להכיר.

ייצור הפרוביוטיקה מתחיל עוד לפני הלידה. בעבר סברו מדענים שהמעיים של עוברים ריק וסטרילי. הם האמינו שהחיידקים והבקטריות מתחילים להיווצר לאחר הלידה ובשנת החיים הראשונה של התינוק. אולם, מחקר שנערך לאחרונה מציע שייצור הבקטריות והחיידקים מתחיל בעובר זמן רב לפני הלידה. מחקר אחר שנערך ובדק את רקמת השלייה לאחר הריון גילה דמיון רב בין החיידקים שהיו בו לבין חיידקים בפה של האם. מחקרים כגון אלו מטילים ספק בהנחת היסוד של מדענים, שתינוקות נולדים ללא בקטריות – טובות או רעות, ומוכיחים שהעובר נחשף לבקטריות וחיידקים עוד לפני הלידה.

קולגן – זריקה או תוספת לקפה

לפרוביוטיקה יש השפעה טובה על הבריאות הנפשית שלנו ועל המוח. עד לא מזמן היה קשה למצוא מדען או רופא שידבר על הקשר שבין פרוביוטיקה לבין הבריאות הנפשית או המוח של אדם. אך היום כבר נמצא הקשר, קשר אמיץ ישר לומר. מחקר חדש מציע ששיפור רמות של בקטריות מעיים מסוימות מקושרות למצבים של אוטיזם ולדיכאון. על פי דיווח אחר, שהלך צעד נוסף קדימה כדי לבדוק את הקשר שבין פרוביוטיקה לבין אוטיזם, עולה טיפול פרוביוטי יכול לסייע לילדים עם אוטיזם. נכון, מחקרים אלו אמנם עדיין חדשים, אך הם מצביעים על קשר ברור בין מה שקורה במעיים שלנו לבין מה שקורה במוח ובנפש שלנו.

לפרוביוטיקה יש השפעה על בריאות הלב. ידוע לכל שאימון כושר ותפריט תזונה מאוזן תומכים בבריאות הלב, אך מחקר חדש מגלה לנו שגם לבקטריות שנמצאות במעיים שלנו יש תפקיד חשוב בשמירה על בריאות הלב. במחקר אחד ניסו להפחית את נוכחותם של כמה חיידקים בעזרת פרוביוטיקה. כתוצאה מכך כמות ההורמון בדם - לפטין, שעל פי מחקרים קודמים פוגע בבריאות הלב, ירדה. המחקר אמנם נערך על עכברושי מעבדה, אך ניתן להקיש ממנו שכמות מופחתת של הורמון לפטין בדם מורידה את הסיכוי לנזק בלב. מחקר זה יכול להוות בסיס למחקרים דומים בבני אדם.

חוואים עוברים לפרוביוטיקה עבור בעלי החיים. בעשורים האחרונים יותר חוואים השתמשו באנטיביוטיקה כאמצעי לשמירת בריאות החיות. ה- FDA העריך כי בעלי חיים חקלאים צורכים כ-80% מסך האנטיביוטיקה שנמכרת בארצות הברית. עקב כך, הרופאים רואים יותר אנשים חסינים מפני אנטיביוטיקה. כלומר, האנטיביוטיקה שהתחילה את דרכה אצל הפרה, הכבש או העז מגיעה בסופו של דבר לגוף שלנו והופכת אותנו לעמידים בפני ההשפעות המבריאות של האנטיביוטיקה. ממשלת קנדה ערה  לסוגיה זו וממש בימים אלו עורכת מחקר שיעזור לה ולנו להבין כיצד אפשר להתמודד עם התופעה המדאיגה הזו. הפתרון האפשרי לבעיה זו יכולה לבוא בצורת פרוביוטיקה. כי כאשר מזינים את בעלי החיים החקלאיים בנוגדי חמצון ובפרוביוטיקה אפשר להתחיל ולוותר על שימוש באנטיביוטיקה.

אסיים באנקדוטה מעניינת. תוחלת החיים של נשים יפניות היא מהגבוהות בעולם, רבים מייחסים את זה לעובדה שיפנים צורכים 50% מכלל הפרוביוטיקה העולמית

מאמר מקצועי\פרסומי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דודי שרון