אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הפוך את ביתך לבית אבות או דיור מוגן – מדריך מעשי ומפורט שיכול להציל חיים!


הפוך את ביתך לבית אבות או דיור מוגן
מדריך מעשי ומפורט שיכול להציל חיים!

 כיצד לשפץ בצורה שתתאים לגיל הזהב ותגן מפני נפילות?

 

הקדמה

לצורך פירסום מאמר זה ערכתי שיחה טלפונית עם מי שנחשב היום בארץ לאוטוריטה בתחום גיל הזהב, מר דנחי דוד מיד לקשיש.

פניתי למר דנחי מאחר והוא יועץ לגיל הזהב המתמחה במעברים של קשישים לבתי אבות או דיור מוגן וכמו כן הוא כיהן כמנכ"ל של עמותה לאפוטרופסות וטיפול בחסויים, בעל הסמכה לניהול בתי אבות ואדם משכמו ומעלה שמילה שלו היא מילה.

מהשיחה עימו עלה בבירור שהתאמת הבית מראש הנה צעד מנע הכרחי שיוכל למנוע את הצורך במעבר לבית אבות או דיור מוגן במקרים רבים.

"באיזה גיל היית ממליץ לקשיש להתאים את ביתו?" שאלתי את דוד, "זה לא הולך לפי גיל אלא לפי רמות תפקוד ישנן אנשים בני 80 וגם 90 שעושים כושר וחזקים יותר ממני... ברגע שרמות התיפקוד מתחילות לרדת סכנת הנפילה (שבדרך כלל יוצרת שרשרת של אירועים שמערערים את התפקוד הכללי של הקשיש עד שהוא נזקק לבית אבות) עולה יותר ויותר וחבל להיות מאלו שצועקים ובוכים על חלב שנשפך לאחר מעשה". עוד הוסיף דוד ואמר כי "ישנם מצבים בהם המדינה עוזרת כלכלית בשיפוץ ובתכנון הבית ללא עלות וישנן גם חברות שמתמחות בכך אשמח לעזור למי שזקוק בעצה והכוונה ללא תשלום."

ניתן ליצור קשר עם דנחי דוד דרך האתר שלו לייעוץ מקיף בנושא זה וכן בכל הקשור לגיל הזהב, התאמת בית אבות או דיור מוגן וכדומה.

כשמתחילים לחשוב על שנויים בדירה, השאלה הצצה לא אחת היא האם לשפץ, או לעבור לדירה אחרת? כדי לקבל את התשובה הנכונה לשאלה, עלינו לבדוק את התאמת המגורים לצרכי הקשיש בכמה תחומים

התאמת הבית לצרכים המשתנים של בני גיל הזהב, בעיקר לאחר שהילדים עזבו- מתבססת בעיקר על שתי הנחות יסוד:

א. תאונות אינן קורות, אלא נגרמות גם כשהן נראות מקריות ביותר.

ב. קל יותר לטפל במניעת תאונה, מאשר בתוצאותיה.

ישנן סיבות שונות לתאונה: מכשולים בדרכי גישה, תאורה לקויה, העדר אמצעי בטיחות הולמים ועוד. עם העלייה בגיל, חלים אצל רבים מאתנו שנויים גוניים המגבירים את רמת הסיכון, ולכן יש להפחית בשלב זה את המכשולים בסביבה. בתכנון מחדש של הדירה עלינו להביא בחשבון גורמים כמו החלשות החושים שלנו, אפשרות למוגבלות גופנית או מחלה כרונית, הצורך בנטילת תרופות וכמובן החלשות הזיכרון.

לעבור או לשפץ?

 

כשמתחילים לחשוב על שנויים בדירה, השאלה הצצה לא אחת היא: האם לשפץ, או לעבור לדירה אחרת? כדי לקבל את התשובה הנכונה לשאלה, עלינו לבדוק את התאמת המגורים לצרכינו בשלושה תחומים:

 

  1. הדירה- האם היא גדולה מדי? האם קשה לתחזק אותה? האם האחזקה יקרה מדי?
  2. הבניין האם מצבו הפיזי טוב או ניתן לתיקון? האם מספר הדרגות עד לדירה רב מדי? האם יש בבניין מעלית?
  3. הסביבה- האם יש תחבורה נוחה לבית? האם ישנם בסביבה שירותים קהילתיים, האם השכנים מוצאים חן בעינינו?


אם ההחלטה היא לעבור לדירה חדשה, כדאי לשים לב לפרטים החשובים שלהלן:

  • לכמה חדרים אנו זקוקים? חשוב שהדירה לא תהיה גדולה מדי כדי שלא תכביד באחזקתה, אבל רצוי שהיא תכלול גם חדר אירוח לנכדים או לתחביבים.
  • האם יש מעלית בבניין? אם לא, כדי לבחור בקומה נמוכה.
  • האם יש בדירה סורגי-מיגון? בעיקר אם זו דירת קרקע.
  • האם המדרגות והמעקות במצב תקין?
  • האם הדירה מוארת ומאווררת?
  • האם הדירה במצב תקין? צריך לבדוק בעזרת איש מקצוע, שכן, או חבר שמתמצא, את תקינות האמבטיה והמקלחת, השירותים, חדר השינה, המטבח, מערכת החשמל, המים והביוב וכדומה.
  • האם הדירה סמוכה למקום מגוי הילדים והנכדים? אם כי זו כשלעצמה אינה סיבה למעבר.
  • האם יש מקומות חניה ליד הבניין?
  • האם יש תחבורה ציבורית נוחה?
  • האם יש גינה צמודה לבניין, או האם יש גינה ציבורית בקרבת מקום?
  • האם יש בקרבת מקום שירותים כמו מכולת, דואר ובנק?
  • אלו שירותים מספקים גופים ציבוריים באיזור כמו הרשת המקומית למשל, לגמלאים ולזקנים?

 

אם עורכים שיפוצים בדירה, מומלץ להתקין שטיח מקיר לקיר מלבד במטבח, בחדרי השירותים ובמקומות מועדים ללכלוך. לשטיח מקיר לקיר כמה יתרונות:

 

  • בטיחות- הוא לא מועד להיתקלות ונפילות כמו שטיחים נפרדים.
  • ניקוי- אפשר לשאוב בקלות את האבק, במקום לשאוב את השטיח הבודד, לגלגל אותו, לשטוף את הרצפה ולהחזיר הכל למקומו.
  • כסוי נאה- השטיח מקיר לקיר יכול לפתור בעיה של מרצפות ישנות ופגומות.
  • בבחירת שטיח כדאי לשים לב לחסינותו לאש (שטיח צמר פחות דליק), לעמידותו בפני שחיקה (שיער קצר וצפוף עמיד יותר) ולרגישותו לכתמים (סיבים סינתטיים פחות פגיעים ולכן כדאי שהשטיח יהיה שילוב של צמר וסיבים סינתטיים).

 

התאמה למצב

 

בתכנון הדירה חשוב שנהיה מודעים להחלשות החושים ובעיקר לירידה בכושר הראייה, ולכן יש לתת תשומת לב לתאורה חזקה (לא חזקה מדי, כדי שלא תסנוור) ואחידה. במעבר ממקום מואר למקום חשוך, נמתין מעט ונחכה עד השעין תתרגל ותבחין בפרטים. כדאי הבליט פרטים מסוימים ובכך להקל על זיהויים. למשל: להבדיל בין צבע הדלתות לצבע הקיר, להבליט ידית לעוממת צבע הדלת, להבדיל שקעי חשמל לעומת צבע הקיר, להניח מתחת לסכו"ם מפיות צבעוניות כדיל הבליט אותם ועוד.

 

יש בתים שבהם המטבח הוא חדר חשוב ומרכזי, שבו יושבת המשפחה ומאחרת חברים. לעתים משמש המטבח גם מקום לבצוע עבודות שונות, כמו גיהוץ או כבידה. לכן עלינו להקפיד שהתנועה במטבח תהיה קלה ונוחה ושנשתמש באביזרים נגישים שאינם דורשים להתכופף אליהם, או למתוח את היד. מרחב התנועה הוא מרכיב מפתח בתכנון המטבח, ולכן יש לבדוק, למשל: אם יש במטבח שולחן אירוח גדול שאינו נחוץ עוד, אפשר וכדאי להחליפו בדלפק קטן יותר וכך נקל על התנועה במרחב המטבח.

 

בנושא התאורה רבים ממליצים על נורות פלורסצנטיות, המאירות לאורך זמן ואינן יקרות. מלבד מנורות אלה רצוי להתקין גם מקורות אור קרובים יותר למשטחי העבודה. בדרך כלל משטחי העבודה הם בגובה הכיורים, אולם רצוי שיהיו במטבח משטחי עבודה שיאשפרו גם עבודה בישיבה. משטחים כאלה ניתן לבנות בצורה נשלפת. מכיוון שאין אנשים רבם בבית, רצוי שכלי הבישול יהיו קטנים וקלים, ושלסירים יהיו שתי ידיות. רצוי להשתמש גם בכפפות אחיזה לסירים חמים.

 

 
 

לאנשים מבוגרים מומלץ מאד להשתמש בתנור מיקרוגל. יש לו יתרונות רבים: הוא פשוט וקל להפלגה, הוא בטוח והאוכל אינו נשרף בו. הוא חוסך בישול יומיומי ושטיפת סירים תכופה, מאחר שניתן לבשל כמות גדולה, ואחר כך לחמים מנות קטנות במהירות. יחד עם זאת יש לנקוט באמצעי זהירות בעת הפעלתו ובעיקר לא להשתמש בכלי מתכת במיקרוגל. חשוב להזמין טכנאי לבדיקה תקופתית של המכשיר, כדי לוודא שאין בו דליפה.

 

הסכנה העיקרית במטבח, היא התלקחות אש וישנן כמה דרכים למנוע זאת:

 

  • להרחיק גפרורים ומצתים מהישג ידם של ילדים.
  • להימנע מהתזת שמן מהמחבת על האש. זאת יל ידי הנחת המחבת על רשת והדלקת האש רק לאחר ששמים במחבת את השמן.
  • די לא לשכוח לכבות את האש בכיריים, אפשר להשתמש בשעון מעורר, או בקוצב זמן (טיימר).
  • במטבח חשוב להתקין גלאי עשן שמפעיל אזעקה.
  • אין להתקרב לתנור פועל, או לכיריים, בבגדים דליקים (כמו כותונת לילה מניילון, למשל).

 

כדי למנוע דליפות גז, אפשר לעושת את הדברים הבאים:

 

  • מתג ההפעלה צריך להיות נגיש וקל להפעלה.
  • אין להשאיר תבשיל על האש ולצאת מהבית, שכן האש אולי תכבה, אך הגז ימשיך לדלוף.
  • לאחר השימוש בכיריים ולפני השינה, יש לסגור את ברז הביטחון של הגז.
  • ישנם עזרים שונים למניעת דליפת גז. ביניהם: גלאי המתריע על דליפה, ואלגז, המנתק את זרימת הגז לכיריים כאשר האש אינה דולקת.
  • כדאי שיהיה בבית מטף כבוי.

 

    החיים בשירותים

 

תכנון מחדש של חדר הרחצה והשירותים עשוי לשפר את איכות חיינו ולהקל מאד את התפקוד בהווה ובעתיד. ובעיקר לתרום למניעת תאונות ונפילות, ששכיחותן בחדר הרחצה והשירותים רבה ביותר. לכן, גם אם אין עורכים שיפוצים כללים בדירה, רצוי להתאים את חדר הרחצה לתנאים המשתנים ולהגביר את הבטיחות בו.

 

הנה כמה עיצות כיצד ניתן לשפר את הבטיחות בחדר הרחצה:

 

  • הרחבה- כדאי להרחיב את חדר הרחצה והשירותים, להגברת הבטיחות, הנוכחות וההנאה. חדר גדול יותר משרה הרגשה נעימה ומותיר מרחב תנועה נוח, בעיקר אם נזקקים למלווה, להליכון או לכסא גלגלים. ניתן להרחיב את חדר הרחצה על חשבון חדרים ופרוזדורים שבוטלו. גם חיבור חדר הרחצה עם חדר השירותים הוא פשוט יחסית ושינוי כזה גם מאפשר התקנת דלת רחבה אחת, במקום שתיים צרות.
  • החלפת אמבטיה- מקלחת עם וילון היא פתרון זולן וגם מומלץ מבחינת בטיחות. בגיל מבוגר מומלץ            להשתמש במקלחת, משום שהכניסה והיציאה מהאמבטיה אינן קלות ואינן בטוחות. עדיף להשתמש בוילון ולא במקלחון, הם משום שסף המקלחון עלול לגרום לתקלות בו, הן משום שקשה להכנס למקלחון כדי לסייע למתרחץ.
  • כסא לסטיק- כדאי להשתמש בכסא פלסטיק יציב בחדר הרחצה, כשקשה לעמוד.
  • מקלח נייד- מקלח ידני (טלפון) עדיף, משום שניתן להרכיבו על מוט ולהתאימו לגובה המתרחץ.
  • ברז ידית- הרבה יותר קל לשלוט על ברז-ידית, מאשר על ברז סיבובי.
  • שקעי חשמל- אין להתקין בחדר הרחצה יותר משקע מוגן אחד. תנור יש להתקין רק באמצעות חשמלאי מוסמך, ואין לקבוע אותו מעל לאמבטיה או מעל למקלחון. תנור כזה יש לחבר בחיבור קבוע הכולל הארקה, ולא בעזרת שקע ותקע.
  • מאחזים- על קיר חדר הרחצה ובתוך המקלחון כדאי להתקין מאחזים (ידית אחיזה) מנירוסטה או מפלסטיק, שניתן להיאחז בהם במקרה של אי-יציבות.
  • שטיח גומי- רצוי להניח או להדביק על הרצפה ובתוך האמבטיה שטיח גומי מחוספס.
  • לחצן מצוקה- אם יש שרות מצוקה, כדאי מאד להתקין לחצן מצוקה בחדר הרחצה ובשירותים. למי שיש משדר מצוקה על היד, כדאי להתרחץ כשהוא עונד אותו.

 

    חיי הלילה

 

תאונות הבית השכיחות ביותר הן נפילות והן קורות גם בלילה, בחדר השינה, כאשר אנו קמים עייפים ורדומים בחדר חשוף. להלן כמה עיצות כיצד להתגבר על הבעייה:

 

  • נגישות- חדר השינה צריך להיות ללא מכשולים בעיקר סביב המיטה ובדרך לשירותים ולמטבח.
  • ריהוט- חייב להיות יציב, תקין ולא שובר. כשקיימת מגבלה גופנית או מחמת הגיל, קשה יותר להתיישב ולקום ולכן גוברת חשיבות גובה המיטה, הכורסא או הכסא. הגובה הנכון הוא כשכפות הרגליים נמצאות על הרצפה בזוית של 90 מעלות.
  • מזרן- החלק החשוב ביותר מביטה הוא המזרן ומומלץ לשכב על מזרן שמשקל הגוף מתחלק עליו באופן שווה. במיטה כפולה עדיף להשתמש בשני מזרנים, הן משום שקל יותר להרים אותם לניקוי, הן כדי לצמצם את ההפרעה לבן הזוג במהלך השינה.
  • שידה- על שידה יציבה אפשר להניח חפצים הכרחיים כמו שעון (עם ספרות גדולות) פנס (למקרה של הפסקת חשמל), משקפיים, תרופות, כוס מים (עדיף עם מכסה וקש) וכדומה. בשידה יציבה אפשר להיעזר גם לקימה..

 

  • ארון הבגדים- אם קונים ארון חדש כדאי לחשוב על דלתות הזזה. בארונות בעלי דלתות רגילות, יש להשאיר מרחב של לפחות מטר אחד לפני הארון (למשתמשים בכסא גלגלים 120 עד 150 ס"מ). בגדים שימושיים יש לאחסן בגובה נוח, כדי למנוע את הצורך להתכופף או לטפס לשם השגתם.

 

  • מיפלסים- אם יד בחדר השינה מיפלסים או הבדלי גובה, כדאי לצבוע את המפתן או את המדרגה בצבע זוהר ולהוסיף פס הדבקה מחוספס.
  • תאורה- חדר השינה חייב להיות מואר היטב וכדאי להוסיף לצד המיטה גם מתג המכבה ומדליק את האור שבתקרה. חשוב שתהייה בחדר השינה תאורת חירום הנדלקת מאליה, בעת הפסקת חשמל.
  • נעלי בית יש להניח ליד המיטה. אולם מכיוון שהן נוטות להעלם מתחתיה, יש להחזיק ליד המיטה "יד עזר", מקל הליכה או כף נעלים ארוכה, כדי 'להשיב' את האבדה (וגם כדי 'לשלות' עיתון או ספר שנפלו מאחורי המיטה...).
  • סדין חשמלי- מומלץ לחמם את המטה בסדין או בשמיכה החשמליים לפני הכניסה לתוכה, ולכבותם לקראת הכניסה.

 

 

 

שיחות סלון

 

  • רוב ההנחיות להתאמת הריהוט ולשמירה על הבטיחות בסלון, הוא חדר המגורים, דומות לאלה שניתנו לגבי מקומו אחרים בדירה. לכן נחזור עליהם בקצרה:
  • חלונות- אם עורכים שיפוצים בדירה, כדאי להנמיך את סף החלונות, כדי שנוכל לצפות דרכם גם ממצב שדל ישיבה.
  • אירוח- כדאי לשים לב אם חלו שנויים בהרגלי האירוח שלנו. למשל: רם לא כל כך נוח לנו לשבת בכורסאות סביב שלחן נמוך, אולי כדאי לארח במטבח ליד שלחן האוכל.
  • ישיבה נוחה- חשוב שהכסאות והכורסאות בבית יהיה גובה נוח לקימה ולישיבה ועדיף שיהיו להם גם משענות יד.
  • קריאה- לקריאה נעימה ולא מעייפת דרושה תאורה טובה, ורצוי להשתמש במנורות הניתנות לכיוון.
  • טלפון- מומלץ שיהיה מכשיר טלפון קבוע או נייד ליד מקום הישיבה בחדר המגורים. למתקשים בראייה מומלץ על טלפון עם ספרות גדולות. המתקשים בשמיעה יכולים להיעזר בטלפון בעל יכולת הגברת הצליל וקולו של המטלפן. מומלץ להשתמש בטלפון אלחוטי, כדי להימנע מחוטים הנגררים על הרצפה.
  • טלוויזיה- מקלט הטלוויזיה צריך לעמוד במקום נוח, ואם מספר האנשים בבית הצטמצם, אפשר לקבוע אותה בפינה משלה.
  • חמום ואוורור- גם בחורף צריך להקפיד על אוורור החדר. הטמפרטורה המומלצת בחדר היא 21 מעלות.


 

   ברוכים הבאים

 

  • לא כדאי למהר ולפתוח את דלת הבית לכל צלצול או דפיקה. חשוב תחיל לזהות את האדם שמאחורי הדלת ולשאול מיהו. כמובן שרצוי להשתמש באמצעי בטיחות כמו עינית ושרשרת ביטחון.
  • כאמצעי בטיחות חשוב שתהיה מוקמת ידית שבעזרתה ניתן לפתוח את הדלת גם מבחוץ. בכל מקרה, אסור להשאיר מפתח תקוע בדלת מצידה הפנימי, ובוודאי שלא מצידה החיצוני.
  • כדאי מאד שיהיה מפתח לבן משפחה נוסף שאפשר לסמוך עליו בשעת חירום. אין להשאיר מפתח בארון החשמל, מתחת לשטיח הכניסה וכדומה!
  • חשוב שצלצול הפעמון ישמע בכל חדרי הבית.

 

 

 

   במדרגות, במעלית ובבית

 

  • מדרגות- יש לוודא שהמדרגות תקינות וכדאי להדביק עליהם פסים זוהרים. כדאי שיהיה מעקה יציב משני צדי המדרגות, בצע נוגד לצבע הקיר, ועליו להתחיל 40 ס"מ לפני המדרגה הראשונה. אם יש לעלות מדרגות רבות, אפשר להניח ברחבות הביניים ספסל למנוחה.
  • תאורה אם חדר המדרגות חשוך יחסית, כדאי להדליק בו תאורה גם ביום. מתגי החשמל צריכים להיות מותקנים בכל קומה, בגובה נוח, זוהרים וצבועים בצבע נוגד לקיר. ניתן גם להתקין חיישן המדליק את האור אוטומטית בכניסה כשמתקרב אדם. לחילופין אפשר להתקין תאורה אוטומטית הנדלקת עם רדת החשיכה, או על פי שעון.

 

 

 

להלן כמה עיצות לשימוש בטוח במעלית:

 

  • טכנאי מעליות יכול לכוון את משך הזמן שבו הדלת נשארת פתוח, ולהתאימו לצרכים שלנו, כדי שלא תיסגר לפני שנשלים את המעבר דרכה.
  • יש להקפיד שבעת העצירה רצפת המעלית תהיה בגובה אחד עם רצפת הקומה.
  • חשוב שבכל קומה יסומן מספרה על הקיר, או בתצוגה חשמלית בתוך המעלית, כדי שניתן יהיה לראות בברור באיזה קומה נמצאים.

 

  עבודות בית

 

  • גיהוץ- המגהץ חייב להיות יבש. אסור לעמוד ולגהץ ברגליים יחפות. חשוב שקרש הגיהוץ יהיה בגובה מתאים ולא יאלץ אותנו להתכופף. אפשר גם לגהץ בישיבה.
  • שטיפת הרצפה- מומלץ להתקין ברז נשלף המאפשר למלא את הדלי מבלי צורך להרים אותו. כן כדאי להשתמש בעגלה גבוהה, הכוללת מקום לדלי ולחומרי הניקוי. אין לשטוף את הרצפה בחומרים הגומרים להחלקה, כמו פוליש או ווקס.
  • כביסה- עדיפות מכונות כבידה בעלות פתח עליון.
  • טיפוס- הטיפוס על סולם הוא מסוכן ואין לעשת זאת אלא מחוסר ברירה, וגם אז רק על סולם יציב וחזק, בעל מדרגות מכוסות גומי מחוספס. בשום אופן אין לטפס על כסא, או על שולחן.
  • לסיום: תמיד כדאי לחזור ולהזכיר ש- 90% מנפילות של מבוגרים אינן מסתיימות בנזק גופני, אך הן גורמות לטראומה נפשית ועלולות לפגוע בתפקוד העצמאי ובחיי היומיום בחברה. נפילות קטלניות קורות בעיקר בקרב בני 65 ומעלה ו- 40% מהזקנים שנפלו, מחליטים בעקבות זאת לעברו לבית אבות. שברים בידיים, באגן הירכיים וברגליים נגרמים, בדרך כלל משילוב של אוסטיאופורוזיס ונפילה. אצל בני אדם מבוגרים שברים מתרפאים לאט ומרתקים אותו למטה או לכסא גלגלים. רוב הנפילות מתרחשות תוך פעילות שגרתית, כמו הליכה שינוי תנוחה. לכן חשוב תמיד להיזהר. 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת ערן כהן