אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

כל הסודות להפקת צילומי הריון מופלאים נחשפים כאן


התמונה של דודי שרון
צילומי הריון

מאת: מיה פלינק

העניין ההולך ומתעצם בצילומי הריון הוא דבר חדש. רק בעשר השנים האחרונות זוכים צילומי נשים בהריון לפופולאריות שכזו. איך אני יודעת את זה אתם בוודאי שואלים?! הסיבה פשוטה – לפני 13 שנים אני הייתי בהריון, ואז צילומי הריון נראו לי הדבר הכי רחוק ממני. אז, בתקופה ההיא, גם אם הייתם משלמים מיליון דולר כדי לתעד את ההריון לא הייתי לוקחת. הרגשתי כמו דובה, מכוערת, שמנה, נוזלית, כואבת ודואבת ולא היה שום סיכוי בעולם שאשנע את עצמי לאיזה סטודיו צילום על מנת להצטלם עם הבטן התפוחה שטיפחתי. אז, בימים ההם לא הייתי בטוחה שהריון זה משהו שראוי לתעד...

האמנם?

אומרים שרק חמור לא משנה את דעתו. ואם זה נכון אז אני שמחה לבשר לכם שאני לא חמור (בעצם אתון). כי הדעות שלי השתנו מקצה לקצה. עם העליה בפופולאריות של צילומי נשים בהריון התחלתי להסתכל על דברים אחרת, וממשהו שנחשב בעייני למוקצה הפכו צילומי ההריון לתשוקה שלי ומאוחר יותר -  לעיסוק העיקרי שלי. היום אני מצלמת נשים בהריון, ואת החוויות שאני והנשים שאני מתעדת עוברות אי אפשר לתאר במילים בכלל. וזה בסדר גמור, כי אני לא בתעשייה של מילים, אני בעולם של ויזואל'ס ותמונות.

ולמרות כל היופי, הטבע והפלא והנס, זה עדיין לא הכי נוח למצב מצלמה מול אישה בהריון, כי אני יודעת איך האישה מרגישה בימים האלו; כשהמשקל שלה מוכפל, יש קושי לנוע ולא תמיד אנחנו מרגישות "הכי יפות".  אז הנה ההארות שלי בנוגע לצילומי הריון.

על אף שהנשים שאני מצלמת יודעות שהן בהריון והן מודעות לכך שמשקלן הוכפל כמעט, הן עדיין רוצות לצאת 'רזות' בתמונות. וכמי שזוכרת היטב את ימי ההריון שלה אני מאוד מתחברת לזה. הדרך שלי ליצור תחושת "רזון" היא על ידי צילום מלמעלה. הצילום מלמעלה מאריך את גוף האישה ומעניק אפקט מרזה. כאשר אני נמצאת שם למעלה אני מנסה להתמקד בבטן וברגליים כדי להדגיש את פרטי ההריון. תמונות שכאלו מאוד מחמיאות לנשים בהריון, במיוחד אם מדובר בצילום של כל גוף האישה.

עוד הארה שאשמח להעביר הלאה נוגעת לזווית הצילום. מאחר ואני מצלמת נשים בהריון אני כמעט ולא עושה תמנות שהן לגמריי פרונטליות. אני מבקשת מהנשים לזוז ולו במעט הצידה כדי שאוכל להנציח את הבטן המדהימה שלהן. תמונות שהן פרונטאליות לגמריי יחמיצו את הבטן התפוחה, ויהפכו את הצילומים לרגילים, בעוד שכאשר האישה עומדת בזווית מעט צדדית ניתן לראות את ההריון במלוא הדרו.

להעיז להיות יצירתיים זה העצה הבאה שלי. צילום זו אמנות ולכן יש לנו את הפריבילגיה לחשוב מחוץ לקופסה, לנסות דברים חדשים, להעז ולחלום. שחקו עם הפוקוס, עם הזוויות, עם התאורה, עם צילומי פנים וצילומי חוץ, עם התפאורה והרקעים, חפשו לספר סיפור, את הסיפור של האישה שלפניכם.

כאשר מדברים על צילומי נשים בהריון עולם הצילום מתחלק לשניים. יש את הגישה שגורסת שצילומי הריון נועדו אך ורק לתיעוד גופה של האם. מנגד עומדת גישה נוספת ולפיה צילומי הריון נועדו להנציח רגעים מיוחדים. אני נמנית על חסידי הגישה השניה, עם אלו שטוענים שמטרת צילומים אלו היא הנצחת הרגעים הייחודיים בחיינו. לכן, לפני כל סשיין צילומים אני שואלת את האם לעתיד האם היא מעוניינת לשלב גם את הפרטנר/ית שלה בסט התמונות?!. יש נשים שמעוניינות לשלב את הפרטנר/ית וכאלו שלא, וזה בסדר גמור. שמתי לב שכאשר  אני מסבירה לנשיםאותן אני מצלמת שההשקפה שלי היא תיעוד התקופה ולא תיעוד בלעדי של גוף האם הן הופכות להרבה יותר רגועות, וכאשר עומדת לפני אישה רגועה התמונות יוצאות הרבה יותר יפות, לכן מאוד ממליצה להשקיע גם בתמונות משפחתיות.

ההארה האחרונה שלי באה מהלב. אני מאוד מצטערת שאין לי תיעוד בתקופת ההריונות שלי. הבאתי לעולם 2 ילדים מדהימים וחבל שצילומי ההריון לא היו פופלאריים בתקופתי. אני ממליצה לקחת ברצינות רבה כל סשיין של צילומי הריון והסיפור הבא ימחיש מדוע. לפני כמה שנים צילמתי אישה בהריון, תמונות שלה לבד ועם המשפחה שלה. יצאו יופי של תמונות אולם האישה עברה לחו"ל ולא הגיעה לקחת את אלבום התמונות המעוצב שלה (למרות ששילמה על העבודה). לאחר כמה שנים היא פנתה אליי וביקשה שאשלח אליה את התמונות שצילמתי עבורה כי בנה נפטר עקב תאונת דרכים טרגית. לטענתה, התמונות שאני צילמתי אלו התמונות הכי יפות שיש לה והיא רוצה להשתמש בהם על מנת ליצור זכרון עבור בנה שנפטר. מה שאני מנסה בעצם להגיד זה שיש ערך גדול מאוד לתמונות האלו, וחשוב לזכור את זה בכל פעם שאנחנו מכוונות צמצם ולוחצות על המצלמה.

שם מחבר: 
מיה פלינק
תגיות נושא: 
מאמר מקצועי\פרסומי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דודי שרון