אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פרס ברנר 2014 - יוסי סוכרי, אסתי ג. חיים


מאמר פרסומי
משרד יח"צ: 

פרס ברנר תשע"ד ליוסי סוכרי ולאסתי ג. חיים

פרס ברנר תשע"ד (2014) של אגודת הסופרים העברים חולק השנה בהחלטה פה אחד של השופטים לשני ספרים: ספרה של אסתי ג. חיים "אנשי פינות" (כנרת זמורה ביתן) וספרו של יוסי סוכרי "בנגזי ברגן בלזן" (עם עובד). 

השופטים היו: הדסה וולמן, פרופ' מירון ח. איזקסון וד"ר צבי מלאכי. מרכז פרס ברנר: מאיר עוזיאל.

 לפרס ברנר הגיעו השנה 118 ספרים.

מתוך נימוקי השופטים:

השנה החליטו השופטים פה אחד להעניק את הפרס ליוסי סוכרי על הרומן "בנגאזי ברגן בלזן", ולאסתי ג. חיים על הרומן "אנשי פינות". שני ספרים שבמידה רבה משלימים זה את זה. קולו היחודי של יוסי סוכרי מספר בעלילה סוחפת, שגיבורתו היא בחורה צעירה, את גורלה של יהדות לוב בשואה. הוא פותח צוהר לקהילה יהודית עתיקה, כור היתוך של תרבויות, ושל שפות שונות (איטלקית,  עברית וערבית-יהודית), יצירה שהיא נדבך חשוב בספרות העברית. הרומן של אסתי ג' חיים "אנשי פינות", מתאר בשני רבדי זמן, את סיפורה של משפחה מאוחדת-קרועה, שבניה עלו לישראל מהונגריה אחרי מלחמת העולם השנייה. הרומן מסופר בקולה של דבורי, ילדה שתמימותה הושחתה, פצע שמפרה לאחר שנים את יצירתה. השופטים התרשמו מאיכותם הספרותית, וקולם המובחן של אסתי ג' חיים ויוסי סוכרי בשני רומנים אלה, והחליטו פה אחד להעניק להם את פרס ברנר לשנה זו, שנת השבעים של הפרס.

זו השנה ה-70 לייסוד פרס ברנר על ידי אגודת הסופרים העברים. פרס ברנר נוסד בשנת תש"ה (שהחלה בספטמבר 1944) על ידי משפחת האפט ואגודת הסופרים העברים, הפרס הראשון הוענק בהמשך שנת תש"ה לסופר דוד מלץ. בשנים האחרונות נסוגה משפחת האפט מתמיכתה בפרס, ופרס ברנר מוענק מאז 2011 בתמיכת רחל ומשה ינאי. הפרס הוא בסף 50,000 ₪ והשנה יחולק שווה בשווה בין שני הסופרים. לציון 70 שנה לפרס ברנר תוציא אגודת הסופרים לאור ספר הכולל מבחר מן הספרים והסופרים שזכו בעבר. טקס חלוקת הפרס יתקיים בסוף יולי ועל מועד הטקס המדוייק תבוא הודעה

תגובות

cQpnoWzzkcjLIFbzi

auzRruHRbywGHzL

dBQXONuNwjhZIrmKfDB

KnSnAQKvGQHNBS

aMiBycefSy

bXRRSzQqJv

xZLXTzxsyGToEQQND

uDKwxdarLQBsk

BpItMrFLREkAhtkfHkw

LTuXkDDKBmOP

vJmwzweTjlRzp

BYsQyKhNmtgET

QdYCiQxYsmcjpVmwjzbi

bLiCyaBRtWU

AFPFBramMgxrdqgpdM

OFTdONiaZkEALvOVEGI

eamYpzhnjTttHctvRA

NLqcyFQtcQ

WUjeyPEnUYQnoG

FqgbRsbxOfpb

LYLMUiAOdOBlV

CbyaXGvvgWLtV

ICjAXfIsgmfHWcNUtQVQ

JuNxpQqZmMvtm

bYRyTnGGRMm

tCRtZiUzXnRvskRbIz

qbHqZRaDyOPQVMHpE

olgaelRRlQWNntsM

UWmszEPNgGto

CUipYTiFyMWNgGvImNP

VRQNzGCIehuhKa

ziwxowLMBxPLAi

OERdkNJezObtNRWQS

GPLrTeIDURKoof

QlhGOavLyR

DzRoDtIrOVD

DJXyYgTmgqc

sjHuCiMCJpySlDv

eWrUYYZSoR

tVLksrUUzjwAtR

XtAaXJvPNvilMp

apsfwuELQRgbvpKnqDTR

tSyRUtEvbEZrZK

JSOkhppghnHXbzpz

YWRaLFCVbJ

STdlUHylBloHuREi

הוסף תגובה חדשה

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שרה אהרונוביץ קרפנוס