פורום תרבות
 נושא חדש  |  חזור למעלה  |  עבור לנושא  |  חיפוש  |  התחברות   הודעה קודמת  |  ההועדה הבאה 
 Re: האינסוף אצל עמנואל לוינס מאת: איתי אהרה
מחבר: ג'קי גלעד 
תאריך:   03/03/08     09:43

קשה לתפוס מושג של אינסוף, אבל קשה עוד יותר לקבל אינסוף שיש לו
נקודת התחלה. אינטואיטיבית זה מעורר מחשבה על אינסופיותה של
ההתחלה, כלומר של התודעה העצמית. הרי אני הוא האחר עבור האחר ולכן
גם תודעתי אינסופית. קשה גם להימנע ממחשבה על סימטריה בצד של מקבל
האחריות, כלומר שגם חסיון תחת אחריותו של האחר, אותה תחושת חסינות
כביכול מוחלטת, האם גם היא ביטוי של האינסוף?
הייתי שמח לקבל הסבר עמוק יותר של הקשר הקונקרטי בין תחושת
האחריות לאחר לבין האינסוף, כי למרות כל הצהרות הקונקרטיות
שבעניין, עדיין יש פה קשר מופשט עד כדי מיסטיקה. מהו בדיוק האלמנט
האינסופי שבאחריות הזו. האם הכוונה היא שהמניע לקבלתה על עצמך היא
דאגה למשהו נצחי, אינסופי? מעין יצר שלא מן הטבע אלא מעולם אחר
כלשהו?

תודה על המאמר היפה ועל הצגת פילוסוף יפה עם עיניים טובות בשם
לוינס. נעים מאד להכיר. כל פילוסוף שהמוסר הוא העניין הנעלה
בעיניו הוא פילוסוף כלבבי. למעשה זה חל על כל אדם, ולא רק על
פילוסופים. שטף המידע לגבי הוגים דטרמיניסטים ופוסט מודרניסטים,
חשובים ככל שיהיו, גורם לי לגירוי שכלי אך לעוגמת נפש באשר לגורלו
של עולמנו. ללא היענות לצו מוסרי מוחלט ואינסופי כלשהו, ובכניעה
מלאה לצווים קיומיים קונקרטיים בלבד, שכלו של האדם רתום למכונת
החלטות דטרמיניסטית הפועלת אך ורק על-פי חוקי הטבע הוא מכונת הרס.
על כך יעידו מצבו האקולוגי של עולמנו, מצבן של כל יתר צורות החיים
המשועבדות לרצוננו, ומצבם של בני אנוש משכבות חלשות הכורעים תחת
עול השכבות שמעליהן.

לצערי, אחריות אינסופית לאחר בעולמנו הסגור עלינו דורשת לעיתים
מאבק במי שמאיים על אותו אחר, שמשמעותו אינסופית באותה מידה. כך
הופכת מלחמה על זכויות גיאוגרפיות ושלטוניות של עם לעוד היבט ברור
של האינסוף. שנאתו של הנרמס אל הרומס היא כנראה משהו אינסופי,
וזאת במקביל לפן המיסטי של אותה שנאה, המבוטא באמצעות הדת. בשלילת
זכות אותה הנרמס רואה כזכות אינסופית לחיי נצח, הרומס מונע ממנו
את אותו נצח ובכך חורץ את גורלו לסופיות. השנאה הנוצרת היא לפיכך
אינסופית.

אם כך, חסרים לי במידע שהובא על הגותו של לוינס ההיבטים הבאים:
- הסימטריה בין מתן אחריות לקבלת אחריות כהתגלות של האינסוף
- הסימטריה או יחס כלשהו בין מתן אחריות ורמיסת זכויות כהיבטים
מנוגדים של האינסוף
- התייחסות לצד של היקום הפיזי, אשר לא ניתן לתפוס את סופיותו
בשום מימד ולהפריך את היותו אינסופי אף הוא. כלומר, היקום הפיזי
הוא בהכרח אינסופי והפרדוקס של קיומנו הסופי בצירי הזמן והמרחב
האינסופיים קיים ובלתי פתיר בעליל.
- האם לא ניתן לסכם ולומר שכל מה שמחוץ ליכולת התפיסה האנושית הוא
למעשה ביטוי של אינסוף? ואז כל נושא האידאות והמוסר הם פשוט אחד
מאינסוף ביטויים של האינסוף? מהות החומר, מהות הנסיבה, מהות
החוויה, מהות המחשבה, וכמובן מהות התודעה, האם כל אלו אינם
ביטויים לגיטימיים של אינסוף?

נראה כי המכנה המשותף לכל ביטויי האינסוף הוא בכך שכל מה שנתפס
בשכלנו ומתרחש במציאות הסופית שלנו הוא נקודות מפגש. עם שהכחיד עם
אחר ביטל את דרכו הנצחית כדי להמשיך את דרכו שלו אל חיי נצח. גוש
חומר במסה של 3 ק"ג הוא מפגש של מהויות אינסופיות היוצרות חומר
לכדי ארגון חד פעמי בתכונותיו. כנ"ל גנום אנושי. כל המציאות שלנו
היא נקודת מפגש בין אינסוף ביטויים של האינסוף.

לכן, כנראה שלא ממש הבנתי את תורתו של לוינס, על-אף החיבה
האינטואיטיבית שאני חש כלפיה.
אשמח מאד לכל הארה בנושאים אלו.

 הגב להודעה זו  |  רשימת הפורומים  |  מצב שטוח   נושא חדש  |  נושא ישן יותר 

 נושאים מחבר  תאריך




הפורום פועל במתכונת ארכיון.
לא ניתן להוסיף תגובות חדשות.