מחבר: elybikoret
תאריך: 16/06/07 17:16
ההצגה הראשונה של "הכתובה" הנוכחית התקימה בתיאטרון הקאמרי ב16.3.07 בעוד שהבכורה
הרשמית התקימה בימים אלו בלבד.אינני יודע מה הסיבה לעכוב זה אך לפעמים כאשר התיאטרון חושש
שהצגה מסוימת לא תצליח הוא מעכב את הבכורה למבקירם וכך נותן אפשרות לקהל להביע את דעתו
ללא השפעת המבקרים .במקרה זה אם היו חששות כאלו הם לא היו מוצדקים.
בפעם הראשונה הוצגה הכתובה בתיאטרון אהל בשנת 1961 עם מאיר מרגלית בתפקיד הראשי.מאז
הוצגה הקומדיה הן בהבימה והן בתיאטראות אחרים פעמים מספר.
למרות ש אפרים קישון נחשב כמלך הבילתי מוכתר של ההומור הישראלי עם הצלחה כבירה גם בחו"ל
ולמרות שהוענק לו פרס ישראל הוא כמעט והוחרם בארץ וחבל.
הכתובה הנו מחזה הידוע והמפורסם ביותר שלו.בכל כתיבה שלו יש מסר מסוים או ביקורת כל שהיא על
משהו.הכל מובא ברוח טובה,בהומור ובתקוה שכתיבתו תעזור במשהו לתיקון.
כזאת גם הקומדיה "הכתובה".יש בה ביקורת על מוסד הקיבוץ והמוסד הדתי.
משפחה יוצאת קיבוץ עוברת משבר בגלל שאינה יכולה למצוא את הכתובה לאחר 25 שנות נשואין.היא
דרושה להם כוון שאם חתן בתם דורשת לראותה כדי שנשואי בנם יהו כשרים למהדרין וכדי שלא יהיה פגם
הלכתי כל שהוא.
חיפוש אחרי הכתובה מביא למצבים מבדחים. כמעט להרס המשפחה כי האשה אינה מוכנה להנשא
לבעלה "הלא חוקי" כביכול פעם שניה.מגיע שליח מהקיבוץ-בוקי בתקוה שיוכל לעזור במציאת הכתובה
אם בכלל נכתבה.אמנם הוא לא עוזר הרבה כי בסופו של דבר הכתובה נמצאה אך בינתיים וגם היא לא
דרושה היות והוא והבת מתאהבים ולצורך החתונה שלהם הכתובה של ההורים אינה חשובה.
זאת קומדיה חביבה על רמה, ללא צורך לרדת מתחת לחגורה כדי להצחיק.ההצחקה אינה בא מתנועות
אויליות של השחקנים, פתיחת וסגירת דלתות או הבעות פנים אלא מהמצבים, התמליל והמשחק.
התפאורה -לילי בן נחשון נאה, מוקפדת ומתארת חדר של משפחה ישראלית טיפוסית מהמעמד הבינוני
בתקופת הצנע בשנות החמישים. רואים בה את האביזרים של אז כרדיו המנורות,הסיפון המפורסם לסודה
וכו.
התלבושות -עפרה קונפינו והמוסיקה-רן בגנו עוזרים להצלחת הערב.
המשחק טוב מאוד.שלמה בר אבא -אלימלך- מצחיק ,דואג, שלוו ורגזן.משחקו מדוד היטב אך ברגעי הרוגז
נראה לי שהוא מפריז בצעקות ומשחקו גולש לפסים לא רצויים ולא אמינים.
ענת וקסמן-שפרה אשתו מעולה.אישה נכנעת, תמימה,עקרת בית המבצעת במסירות את שגעונותיו של
בעלה הקפדן והרגזן ויחד עם זאת עומדת על כבודה,עקרונותיה ודרכה.כועסת אך דואגת ואוהבת.
רוזנה קמבוס-יפה- משחקת את השכנה האלמנה המנסה לנהל רומן עם אלימלך,היא טבעית,נודניקית
חביבה ומכניסה רגעי הומר רבים ומעולים להצגה.
אבי גרייניק-רוברט החתן הוא "ילד של אמא"טוב לב, לא עצמאי המבצע בקפדנות את הוראותיה
ודרישותיה של אימו ללא עוררין.
דני שטג-בוקי הוא קיבוצניק טיפוסי ישר-דוגרי-המביא בסופו של דבר את התסבוכת לסוף הטוב.
הבימוי של משה נאור שוטף,קיצבי,מדויק ללא רגעים מתים או סצינות מתמשכות ללא צורך, קל, הגיוני
ונעים.
לראות או לא לראות:קומדיה כתובה היטב, מבוימת היטב ומשוחקת היטב.שעה וחצי של הנאה ,בידור טוב
וסוף טוב.
נכתב על ידי elybikoret , 16/6/2007 14:45
|
|
