פורום תרבות
 נושא חדש  |  חזור למעלה  |  עבור לנושא  |  חיפוש  |  התחברות   הודעה קודמת  |  ההועדה הבאה 
 Re:פה
מחבר: ירוןכ 
תאריך:   29/06/06     20:53

"אם מדובר בחברה פרטית, אין זה עיסקה של הממשלה כמה החברה משלמת
לעובדיה. אסור לממשלה להתערב ויש לתת למנגנוני השוק לקבוע משכורות.
ההתערבות היחידה שמחובתה של ממשלה ליזום היא בשכר מינימום שמטרתו להבטיח
ולשמר את כבוד האדם וכבוד העבודה ולמנוע ניצול"
מדוע על הממשלה לקבוע מהו סף המינימום אך לא לקבוע מהו סף המקסימום?
הבעיה בעמדה הזו היא לא בטענה עצמה אלא בחוסר עקביות שלה. אם יש מקום
שרגולטור יגביל את השכר מלמטה, מטעמי כבוד האדם, יש להחיל טעמים אלה בכל
מקןם. לדעתי, הפרשי שכר של אלפי אחוזים, באותה חברה ציבורית (בורסאית)-
שבה זכות הקניין הופכת להיות אמורפית ולא ברורה- או ממשלתית (ולגבי
הפרטית- גם שם ניתן להחיל ביקורת זו) מביאים לידי סכנה לכחברה מכיוון
ששכבה שלמה של עובדים (מבלי להשתמש במושגים טעונים של פרולטריון) נתפשת
ככלי לשימושם של אחרים, ללא כבוד ורק בצלם אדם (שגם אם כישוריהם שונים,
פערי השכר אינם ביטוי ממשי של שוני זה). אז מאותו עיקרון נאור של כבוד
האדם, יש לתת את הדעת על המשמעויות של פערי השכר -מאנשים בעלי כישורים
שונים, לאנשים שונים במהותם הבאה לידי ביטוי בכשוריהם.

בשני דברים הבנת אותי לא נכון. אחד- אני בוודאי לא קורא לשכר שווה. אני
מנסה להבין ולפענח את הבסיס ההיגיוני (שלפני כל הההסברים הכלכלים) לפערי
שכר אלו, ולא מוצא אותו מלבד ההצדקה ב"חופש" של השוק, ובפרשנות מגמגתית
מסגנונו של מילטון פרידמן, שמבטלת כל ערך מלבד הזכות לרווח.
דבר שני, אני בוודאי לא קורא לשילטונות לקבוע רסנים. אני מאמין שאלו לא
יעילים עד תומם מסיבות שונות, שאחת מהן ציינתי כבר (מי שהיום הוא
הרגולטור, מחר הוא "עושה לביתו"). אני מאמין בריסון העצמי שניתן להשגה
על ידי חינוך.
ולפני שיגידו כאן "נאיבי נאיבי, מדגדג בנוצה", יש לזכור שגם השיטה
הנוכחית, זו המייתרת כל שיקול מוסרי בשם עצמו (ולא קבלת ערכים לצרכי
רווח בכלל "המוסריות משתלמת לפירמה"), נלמדת באופן עקבי ומיוצגת על ידי
כל גופי היצוג, כגון התיקשורת, החינוך הרשמי (האוניברסטיאות), קהילת
העסקים, כאילו היא מהותית ובלתי ניתנת לשינוי. אך בסופו של דבר, זה
עדיין חינוך לערכים מסויימים. אם חברה יכולה להפנים ערכים מסוג אחד, היא
גם תוכל להפנים ערכים בעלי תוכן שונה.

ולגבי התרומה לחברה, לא ניתן לדעת מי תורם יותר ומי תורם פחות, ומי יעיל
יותר ומי פחות. אך קושי זה אינו צריך להותיר אותנו חסרי אונים ועונים
בשאלות כגון מה המשמעות החברתית וההשפעה של פערי שכר (שהם רק מקרה מבחן
לפרשנות הנוכחית והמוטעת של מהי הכלכלה הראויה) לטווח ארוך. אם לא ניתן
למדוד תרומה של אדם לחברה, כיצד ניתן לבדוק מהי תרומותו של מנהל בנק
לרווחי הבנק מלבד השורה התחתונה? אך השורה התחתונה לרוב לא מייצגת רק את
מעשי ידיו, ומהווה מדד נוח בלבד למדידת רווחיות הפירמה ולא של תרומתו של
המנהל.

ובשביל שלא יהיה ספק. אין בדברי אלו בכדי להצדיק שיטות כלכליות אחרות
(טוטאלריזם), אלא בכדי להראות כיצד השיטה הכלכלית היעילה ביותר יכולה
וצריכה גם להיות מרוסנת מתוך עצמה, על ידי הבנה נכונה של יסודותיה. אני
רואה בפערי השכר (שוב, רק כדוגמה) כביטוי לדרך הקלוקלת שבה פורשו ויושמו
לא רק עקרונותיו של סמית´ אלא גם עקרונות הייסוד של הדמוקרטיה. אם ישנה
סכנה בכך, היא נובעת מהשחתת הדמוקרטיה עצמה. דעתי היא שבכדי לשמור על
השיטה הליברלית ועל הדמוקרטיה, יש הביא לשינוי מתוך המערכת ולא על ידי
הגבלתה מבחוץ (כמובן שקודם כל צריך להכיר שישנה כאן בעיה).



 רשימת הפורומים  |  מצב שטוח   נושא חדש  |  נושא ישן יותר 

 נושאים מחבר  תאריך


 הנושא הזה סגור