|
|
מחבר: זיוה שמיר
תאריך: 20/11/05 17:27
אין סתירה של ממש בין דבריכם. אביו של אלתרמן (וגם אביו של רטוש) ניהלו גן-
ילדים וכתבו שירי ילדים דידקטיים. אלתרמן מעולם לא כתב בצורה דידקטית או
פדגוגית. הוא השאיר הרבה "חוטים פרומים" בשיריו לילדים, כך שהשירים מתאימים גם
לקריאה חוזרת ונשנית. הוא בהחלט הטעין את שיריו בערכים שבהם האמין, אך לא האכיל
את הילד "בכפית קטנה", והשאיר חידות בין שיטי השיר. לאמתו של דבר, יש בשירים
אלה גם לא מעט עניינים ששום ילד לא יבין, אבל זה לא נורא, כי מהשירים יכולים
ליהנות גם ההורים.
אגב, גם ביאליק נהג כך בשיריו לילדים. שניהם - ביאליק ואלתרמן - למדו מהמשורר
הרוסי צ´וקובסקי ("ברמלי", "לימפופו", שאלתרמן תרגם לעברית),שביסס תאוריה של
ספרות ילדים, שלפיה אין לכתוב לילד דברים "קלים" ו"נעימים". שיר ילדים טוב, לפי
תאוריה זו, צריך להיות טוב לפחות כמו שיר למבוגרים (ואפילו טוב יותר משיר
למבוגרים, כי הוא צריך לקלוע גם לטעמם של ילדים, ואת הילדים אי אפשר לרמות).
|
|
