אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

כנס נשים ועסקים 2011


לרגל יום האשה הבינלאומי

פעם נחשבו הנשים לכח מניע מאחורי הקלעים, וזאת ברוח הפתגם הצרפתי "חפש את האשה" שעומדת מאחורי כל גבר מצליח.
כנס נשים ועסקים של מגזין דה-מרקר, שהתקיים לרגל מאה שנה ליום האשה הבינלאומי, יותר משהוכיח את מעמדן המקופח של נשים בחברה ,שיקף את דמותן של נשים שעברו לקידמת הבמה: נשים מודעות, חזקות, אמביציוזיות ונחושות להגשים חלום וחזון.
לא רק נשים, גם גברים לא מעטים, יכולים ללמוד מאותן נשים כיצד לפלס את דרכם בחברה שלעתים מגלה חוסר חמלה לחלשים בקרבה.
פאנל בהנחית סיוון קלינגבייל נתן מקום לדעות של נשים שכירות בתפקידים בכירים במשק ששיתפו את הקהל בתובנות שלהן לגבי הצלחה, קריירה ומגבלות הכח.
אפרת ליאני סמנכ"ל משאבי אנוש במיקרוסופט, לקחה מעולם ההייטק, את הצורך להכין תכנית ברורה,להגדיר מטרות ויעדים וכמובן לקבוע דרכים אפשריות להשגת אותן מטרות.ריקי אביב מנהלת חטיבה ב-HP, הדגישה שאין לחכות לטפיחה על השכם מצד האחראים, וכדאי ללמוד מהגברים אשר יודעים ליח"צן ולשווק את עצמם גם כאשר הם משקיעים פחות מנשים. עו" ד ארנה שר, דיברה על הצורך כנשים לעזור ולפתוח דלתות לנשים אחרות שראויות לכך. תמר אחיטוב מאסם, העלתה את הקונפליקט הפנימי, רגשות האשם והצורך לשלב בין בית ומשפחה וסיגל שפירא מנהלת מריל לינץ', ציינה את חשיבות החינוך בבית כמקור לשאפתנות, חתירה למצוינות ואמונה בעצמך שהכל בר השגה ומעבר לכך ראוי לאמץ מודל השראה וחיקוי נשי, ובעיקר להיות בר מזל עם שותף ותומך לחיים.(כמו שנאמר: טובים השניים), ד"ר מיכל אגמון גונן שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב הנמיכה ציפיות, היתה פחות אופטימית וסברה שרק החזקות באמת שוברות את תקרת הזכוכית.

את ההצגה גנבו דווקא אותן נשים עצמאיות, יוזמות ויזמות שעשו זאת בזכות עצמן והקימו במו ידיהן עסק; נשים שראויות להערכה רבה ועשויות להוות דוגמה לאומץ, תעוזה ואף חוצפה שמוכיחה את עצמה.
במרתון יזמות בועטת ראיינה טלי חרותי –סובר מספר נשים שבודאי נשמע עליהן בעתיד;

יוליה גל, עלתה ארצה לפני אחת עשרה שנים מאוזבקיסטן וגילתה את הצורך בטיפולי יופי "מעכשיו לעכשיו" מבלי צורך לקבוע תור מראש. היא לא הססה לרגע , נטלה הלוואה לא גדולה מהבנק, החלה בעסק קטן וצמחה לעסק משגשג עם מספר סניפים, כולל בעל ותינוקת בת פחות משנה. כשידה עוד נטויה.
סיפור שונה ודומה של תעוזה והצלחה הוא גם נחלתה של דריה שועלי שייסדה אתר אופנה ועובדת בשתי יבשות, וכל זה החל מרעיון על הניר, סיעור מוחות עם חברה, בדיקת התכנות, גיוס כסף ממשקיע, חיפוש שותפים ובעיקר נטוורקינג... זה היה קשה לדבריה, אך בד בבד מתגמל מאוד כשזה מצליח, וזה אכן הצליח לה, לא מיד, לאט לאט ובהדרגה וכעת אפילו ילד נמצא בדרך.

גלי רוס מייסדת חברת הייטק רזוס לא יחסה אי פעם חשיבות לנושא המיגדר ומשווה כיום את החברה הגברית למעין לול שכל אחד מתחכך בשני, התנהלות שהיא נחלתם של גברים החל מהשרות הצבאי, דבר שאצל הנשים חסר ולכן היא מצפה שנשים יתנו הזדמנויות לנשים, יתמכו יעודד ויעשו.
ואחרונה חביבה היא מקבולה נסאר שדרנית רדיו א-שמס שהחלה דרכה כעובדת סוציאלית וברוב תסכולה ורצונה לפרוק כעסים ,הגיעה למקום שמתאים לה יותר מכל , המקום שאיפשר לה לעשות את הדבר שהיא יודעת לעשות יותר טוב מכל דבר אחר, לדבר , ובעיקר על כל מה שכואב לה ללא כחל ושרק. ושם אכן שומעים אותה ומפרגנים לה.

ובכן, אם יש כל כך הרבה נשים מוצלחות עם פוטנציאל תרומה אדיר, מדוע אין בישראל של 2011 שוויון בשוק העבודה בין גברים ונשים כפי שעולה ממפקד קטליסט הראשון שבדק ייצוג מספרי של נשים בתפקידי מפתח? איילין לאנג נשיאה ומנכ"לית קטליסט טוענת שלחברות עם יותר נשים יש ביצועים טובים יותר, תוצאות פיננסיות טובות יותר ובכלל גיוון מגדרי בהנהלה, מתגלה כאפקטיבי יותר.

הבעיה והתשובה הינן שתקרת הזכוכית שמונעת מנשים להתקדם, נובעת מחשיבה מסורתית על תפקידי גבר ואישה בחלוקת הנטל המשפחתי, ןכן מדימויים של מאפייני גבריות מול נשיות בהקשר של תפקוד בעבודה.

בת' ברוק אורחת בכנס, סגנית יו"ר של ארנסט אנד יאנג גלובלי שהופיעה מספר פעמים ברשימת הנשים המשפיעות בעולם של מגזין "פורבס" תולה את ה"אשם" בכך שאנשים אוהבים להיות מוקפים בדומים להם, גם אם המחקר מוכיח ששונות מביאה תוצאות טובות יותר.לכן גברים יקיפו עצמם בגברים. הנשים והגברים הם שונים ומתנהלים אחרת בעסקים, גברים מסתערים על מה שהם חושבים כהזדמנות ונשים שוקלות ושואלות בטרם קבלת החלטות.

את העמדה הזאת מחזקת הבמאית נ'ולי שלז שגילתה במהלך עבודתה על בחירת דמויות לתכנית "מחוברים" כי לגברים "לא היה אלוהים" והתחרות בינהם היתה גלויה לעומת הנשים שגילו יותר סולידריות ,אנושיות והתחרות בינהן היתה פחות גלויה חעין.
פרופ' גבריאלה שלו מאששת את התזה וציטטה חוקרת פמיניסטית בשםקרול גיליגאן מחברת הספר " בקול שונה" לפיה נשים מתעניינות ביחסים וגברים בשאיפה לכח, ולכן המנהיגות שלהם שונה. ההתיחסות של גברים לנשים כפי ששלו חוותה היא עדיין בחלקה שוביניסטית ומתייגת.
עפרה שטראוס יו"ר קבוצת שטראוס דיווחה דווקא על שינוי בכנס דאבוס, שם עלה לראשונה ביתר שאת הנושא המגדרי, הכלת השונות כיתרון, וכהזדמנות שממנה אפשר לצמוח, ולכן מדד השוויון המגדרי קיבל משנה חשיבות לצד מדדים אחרים. נוצרה ההבנה שאם נשים מהוות כמחצית מההון האנושי בכלכלה אזי חשוב לסגור את הפער ולשלב יותר נשים.

ברוק טוענת ששילוב נשים זה מנוע צמיחה כלכלי וזה הדבר החכם ביותר שצריך לעשות במיוחד על רקע המשבר הכלכלי העולמי. היא רואה בנשים עצמן כשוק מתפתח, בעל כח כלכלי כמו השווקים באסיה,עמדה שגם הילרי קלינטון מזכירת המדינה בארה"ב הביעה לא מכבר.
אם נאמץ את עצותיה של ברוק לטובת נשים ששואפות להגיע לעמדות מפתח, וגם גברים יכולים כמובן ללמוד מזה,- הרי שכדאי להיות עצמך, לבנות רשת חברתית ולבצע כל מטלה או התנדבות שמאפשרת התנסות , גילוי תחומים חדשים ויכולות לא מוכרות שיכולים להביא אותנו למחוזות חדשים. וכאן אפשר לאמץ את גישתה של קארן טל מנהלת בית הספר ביאליק רוגוזין האומרת לילדים שמותר להם לחלום. לכולנו יש חלום.

תגיות נושא: 

Comments

כותב הכתבה

הכתבה נכתבה על ידי צלילה אבנר הלמן

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת nimrod

.