חורבת עתרי, צילום: ganot, 2008. רשיון: רשות הציבור. ראה קישור.
הכפר עתרי היה כפר יהודי מהמאה ה- 4 לפנה"ס עד לחורבנו במרד בר- כוכבא
המאמר מוקדש לאבות אבותינו שנהרגו בקרב, נרצחו, או נמכרו לעבדות ע"י הכובש הרומי.
הארכיאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור ערכו בחורבת עתרי חפירות בשנים 1999 – 2000. הם חשפו כפר יהודי שהתקיים בין המאה ה- 4 לפנה"ס ו- 135 לס'.
הכפר עתרי נמצא בשפלת יהודה בין עמק האלה לנחל גוברין, כלומר בדרך בין בית שמש לבית גוברין.
תולדות היישוב
התקופה הפרסית (538 – 333 לפנה"ס )
הכפר נוסד בתקופה הפרסית, במאה ה- 4 לפנה"ס ע"י עולים שעלו מבבל בעקבות הכרזת כורש מ- 538 לפנה"ס, שהתירה לגולי בבל לחזור ולהתיישב בארץ. הממצא הקושר את תושבי הכפר לעולי בבל הוא מטבע שנטבע בבבל ונמצא במקום.
התקופה ההלניסטית (333 – 142 לפנה"ס )
מבני הקבע נבנו, כנראה, בתקופה זו. מתקופה זו נחשפו בורות מים, מחצבות וחדרים ששולבו במבנים מאוחרים. הארכיאולוגים התקשו לקבוע את גודלו של היישוב ומספר תושביו בתקופה זו.
התקופה החשמונאית ( 142 – 63 לפנה"ס )
בתקופה זו, קבעו הארכיאולוגים, שגודלו של היישוב לא עלה על 7 דונם. זיהויו של הכפר ככפר יהודי התחזק לאור חשיפת מקוואות טהרה. עפ"י ההערכה שקבע פרופ' זאב ספראי, שצפיפות האוכלוסין בדונם נעה בין 35 ל- 40 נפש התגוררו במקום בין 245 ל- 280 נפש.
התקופה הרומית הקדומה ( 63 לפנה"ס – 135 לס' )
הכפר הגיע לשיא התפתחותו במחצית הראשונה של המאה ה- 1 לס'. שטח הכפר היה בין 10 ל- 20 דונם. השטח הבנוי היה 10 דונם ו- 10 דונם נוספים היו שטחי העיבוד החקלאי. מספר תושביו נע בין 350 ל- 400.
בתקופה זו נבנו מבני מגורים חדשים מאבן מקומית מסותתת והגגות נבנו מקורות עץ שעליהם הונחו ענפים או קנים וטיט . מי הגשמים נוקזו לתעלות ומשם הובלו לבורות מים ול- 4 מקוואות טהרה. מתחת למבני המגורים נחשפו מערות מסתור, שבחלקן נחשפו סירי בישול , קנקנים, נרות ונמצאו מטבעות.
החקלאות
תושבי הכפר עסקו בגידול גפנים ליין ועצי זיתים לייצור שמן. כמו כן, הם גידלו עצי תאנים. במקום נמצא שובך יונים שנועד לאיסוף זבל לזיבול השדות. התושבים עסקו בייצור יין ושמן כפי שמעידים בתי הבד שנחשפו. כמו כן, התושבים עסקו בטוויה ואריגה.
המרד הגדול (66- 70 לס' )
תושבי הכפר השתתפו במרד. הכפר לא היה מוגן בחומה ונכבש והועלה באש. הוא נהרס, עפ"י תיאורו של יוספוס פלביוס, ע"י הלגיון ה- 5 בעת מסעו באזור ב- 69 לפנה"ס. הקרב התנהל בחלק המזרחי של הכפר ואזור זה נהרס. החלק המערבי של היישוב לא נפגע ונתגלו בו מטבעות משנות המרד. חלק מתושבי הכפר הסתתרו במערות המסתור וחלקן נהרסו. הכפר נינטש ע"י התושבים ששרדו את הקרב. פלביוס כתב שכפר עתרא הוא כפר עתרי, היה גדול מכפר קטן אבל קטן מעיירה.
התקופה בין המרידות (70- 132 לס' )
כעבור זמן התחדשה ההתיישבות במקום אבל לא ידוע אם היו אלה התושבים שחזרו או מתיישבים חדשים. הם שיקמו את החלק המזרחי שנהרס. בתי המגורים נבנו בצורה שהם יצרו כלפי חוץ מעין חומה שהקיפה את כל מבני המגורים של היישוב. הקירות החיצוניים נבנו מאבנים גדולות. מתחת למבנים נבנו מערות מסתור. הכניסה למערות המסתור הייתה מפיר שנחצב ברצפת הבתים. הפתחים הוסתרו. בתוך מערות המסתור נאגרו מזון וציוד. במערות המסתור נחצבו בורות מים.
בית הכנסת
חשיפת מבנה ציבורי, שלדעת הארכיאולוגים שימש כבית כנסת, מעידה שהתושבים החדשים היו יהודים. הארכיאולוגים קבעו שהמבנה הוקם ב- 70 לס', כלומר, לאחר חורבן הבית השני. המבנה היה פשוט וצנוע. מבנה בית הכנסת כלל מבוא ובו 2 דלתות, שממנו הייתה יציאה לאולם מרכזי, וכן לחצר פנימית שבה היה מקווה טהרה. בצמוד לכניסה המזרחית למבוא היה מקווה טהרה קטן. רצפת האולם הייתה בנוייה מסלע מפולס או מעפר מהודק ותקרת האולם נתמכה ע"י 3 עמודים ובראשם כותרות. בבית הכנסת לא נמצאה גומחה לארון הקודש והארכיאולוגים קבעו שהארון הקודש היה באותו זמן אביזר נייד.
מתחת לבית הכנסת נחצבה מערת מסתור. המערכת כללה מאגרי מים.
פרופ' י. לוין , שחקר את נושא בתי הכנסת, קבע שראשיתם של בתי הכנסת הייתה כבר בתקופה החשמונאית. הם שימשו כמרכזים קהילתיים, בהם קראו בכתבי הקודש, עסקו בהוראה, משפט, איסוף כספי צדקה, וכן הם שימשו כאכסניה ומקום התכנסות למטרות פוליטיות.
בית הכנסת בעתרי אינו דומה לבתי הכנסת מהתקופה הרומית המאוחרת והביזאנטית. עד עתה נחפרו ביהודה אתרי כפרים מעטים בלבד. עד עתה נחשפו 4 בתי כנסת מהתקופה שבין סוף המאה ה-1 לפנה"ס והמאה ה- 1 לס', בגמלא, מצדה, הרודיון וקרית ספר. בית הכנסת דומה במקצת לבית הכנסת במצדה שהוקם ע"י הנצורים. כנראה, שבית הכנסת בעתרי הוא מודל של בית כנסת כפרי.
מרד בר- כוכבא (132 – 135 לס' )
תושבי הכפר עתרי השתתפו במרד בר- כוכבא. בעקבות קרב שהתנהל במקום היישוב נהרס והועלה באש. מערכות מסתור נשדדו בתקופה מסויימת, אבל במערכת שלא נשדדה, מימי מרד בר- כוכבא נמצאו נרות, ומטבעות של בר – כוכבא משנות המרד וכן מטבעות מימי הקיסרים אספסיאנוס, טריאנוס ואדריאנוס. במקווה טהרה, שהפך לקבר אחים, נחשפו עצמות כ- 15 בני אדם. עפ"י סימני חיתוך באחת מחוליות הצוואר של אחד האנשים קבעו הארכיאולוגים שראשו הותז בחרב.
בית הכנסת
בית הכנסת היה בשימוש עד מרד בר- כוכבא. מערכת המסתור שהייתה מתחת לבית הכנסת נשדדה, אבל, נחשפו בה ממצאים מהתקופה ההלניסטית, הרומית הקדומה, המרד הגדול ומרד בר – כוכבא. בית הכנסת נבנה במקום שבו היה בעבר בור מים שנסתם בעת בנייתו. בבור שנחפר נתגלו שברי קנקנים, סירי בישול, וחרסים ועליהם כתב יהודי. על אחד החרסים נכתב השם עתרי ומכאן הסיקו החוקרים שזה היה שם הכפר.
בכפר נחשפו מערות קבורה. הקברים נשדדו. הם היו בשימוש מתקופת החשמונאים עד מרד בר- כוכבא.
התקופה הרומית המאוחרת (135 – 324 לס' )
זמן לא רב לאחר שנת 200 נושב הכפר מחדש. המבנים ההרוסים שוקמו ומבנה בית הכנסת הפך למבנה מגורים. הארכיאולוגים קבעו שהמתיישבים היו פגאנים, אולי משוחררי הצבא הרומי שקיבלו נחלות בקרבת העיר בית גוברין, שנוסדה מחדש ונקראה אלבתרופוליס.
היישוב התקיים כ- 150 שנה. הוא נינטש במחצית השניה של המאה ה- 4 לס', ומאז פקדו אותו לעתים רועים ונוודים.
ממצאי החפירות בכפר עתרי פורסמו בכתב העת קדמוניות, ל"ה (123 ), 2002 , עמ' 18 – 27 , ע"י בועז זיסו ואמיר גנור, ובכתב העת מחקרי יהודה ושומרון, י"ד ב- , עמ' 104 – 111, 2005.
Comments
מחקר גנטי חדש: יהודי אירופה הם צאצאי הכוזרים.
זהו מחקר של גנטיקאי בודד לעומת מחקר של 12 מטובי הגנטיקאים בעולם.
ושוב איתכם ושוב איתכם
ידיד שוחח אמש עם 3 גנטיקאים מהאוניברסיטה העברית והם דחו את אלחיי
מכשול בפני עיוור
לא נכתב שאלחייק היה סטודנט של זנד. אתה הוא המגוחך.
קבוצה של גנטיקאים והיסטוריונים מכינה מאמרי תגובה לאלחייק וזנד
צאצאי הכוזרים
23and me
למי שעוד יש ספק כי מוצאם של היהודים האירופאים דורש בירור מעמיק, מוזמן ליצור קשר עם
23andme.com/
Add new comment