אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

השמות שמורים במערכת- רומן מכתבים / שושנה ויג ו-בלפור חקק


השמות שמורים במערכת- רומן מכתבים / שושנה ויג ו-בלפור חקק

השמות שמורים במערכת- רומן מכתבים / שושנה ויג ו-בלפור חקק. הוצאת פיוטית. 2012, 184 עמ' .בלפור חקק ושושנה ויג וספרם החדש צילם הרצל חקק

הקשר הגורדי של מכתבי האהבה

 (השמות שמורים במערכת- רומן מכתבים / שושנה ויג ובלפור חקק, "פיוטית" תשע"ב, 184 עמ')

שני הכותבים של רומן המכתבים יוצאים בעקבות רומן גנוּז לכתוב רומן חדש.

תוכן הספר כתוב בצורת דיאלוג המבוסס על חילופי מכתבים,  אך זהותם של גיבורי הרומן נשארת עלומה. יצאתי בעקבות המכתבים לפענח את הסוד מאחורי המכתבים.

הרומן הגנוז

הספר בנוי מחדש  על בסיס דברים שנכתבו קודם ואין בו תיאור של חוויות ראשונות של מפגשים התחלתיים. מעידים על כך דבריה של גיבורת הספר (עמ' 7 ): "אני יודעת שהספר הגנוז מספר על מפגשנו הראשון וחלק מחוויות העבר שלנו". אגב, כחודש לפני שהחלתי בקריאתו של ספר זה , נוכחתי בהופעתם של המחברים בפני קהל בבית -הסופר, בתל-אביב, בעקבות הופעת ספרם המשותף "השמות שמורים במערכת". התרשמתי עמוקות לטובה, מעצם ההגשה הנפלאה, בשומעי קטעים מן הספר  חשתי כי מילות הקטעים שהוגשו על ידם  קולחות מפיהם בלטף ובעדנה .

מסתבר שקשה היה לגיבורת הספר להשלים עם גניזתו של ספר קודם, אך מצד שני היא שלמה עם הוצאתו לאור של הספר החדש אשר יש בו דברים חדשים, דבר זה בא לידי ביטוי בכתוב  (עיינו עמוד 10 ).

 הכינוי שבחרה גיבורת הספר לשותפה ברוב התכתבות הוא "אהובי", ומצביע על קשר הדוק בין הלבבות, ולפי דבריה (המשתקפים בעמוד 12 ) שהקשר הוא איתן "קשר גורדי" .

בפגישות הראשונות בין השניים, היה  קשר חלומי ובתולי, שמשולב בו רצון לקטוף את קולו של האהוב , אף דרך שפופרת הטלפון,

 כפי שמעידים דבריה (בעמוד13 )"הייתי מצלצלת אליך סתם דרך אגב , כדי לשמוע את קולך", גיבור הספר , כותב באחד מן המכתבים שהוא משגר לאהובה, כי הוא מוצא דמיון לקשרים בינו לבינה , והוא מדמה זאת לקשרים אשר משייכים למשוררנו הלאומי ביאליק , עם הציירת ששמה "אסתר סלפיאן" שכינויה הספרותי , היה "אירה יאן" (אשר השיר הידוע "הכניסיני תחת כנפך" מתייחס אליה , כפי שקבעה החוקרת זיוה שמיר) .

דו שיח של פורצי גדר

האהבה משתקפת בעיני גיבורת הספר כפורצת סייגים וגבולות אותה מציבה החברה שמסביב . דבר זה משתקף מן ההערה של עובר אורח "היא אישה נשואה, אסור לך" (עמ' 35). התגובה של גיבור הספר כנגד הדברים האלה "ומותר לאהוב", עקב כך מאשרת האהובה את דבריו באומרה "כן אני מאמינה כעת , מותר לאהוב" (בהשראת השיר של לאה גולדברג, "האמנם עוד יבואו ימים לתפילה ולחסד").

החברה אמנם מציבה גבולות וסייגים בפני הפרט בכל הקשור לאהבה אסורה בין המינים כבמקרה של אדם נשוי ושל אישה נשואה- כאן ברומן נפרצים כל הסייגים.

מפגש בין עולמות זרים

ניכר בהמשך הספר , שהאהובה מנסחת לאהוב לבה מכתב  ומשגרת אותו אליו , ובו היא מנסה לתת הדפס או חותם של חוקיות  לקשר בין שניהם , כך שיהיה גם מקובל  על האהוב , אך הוא מתחמק שמא חושש מפגיעה במעמדו הציבורי.   היא מתרפקת על דלתות הזיכרונות הנעימים , המהולים ברגשות אשם כלשהם ,דבר זה משתקף "שאולי בבואנו לשם , חיללנו את כבודה של העיר" (בעמוד 47), והכוונה כאן לעיר המקובלים "צפת" . עד לאותה נסיעה לצפת . המתוארת על כל פרטיה בעמוד 47 לא הייתה שום סטייה מהיחסים הנחשבים כמקובלים בחברה, מעתה והלאה הכול נשתנה ואף על שינוי זה הצביעה  גיבורת הספר כנזכר למעלה . בהמשך הספר מודה המאהבת שהיא לרוב נועזת יותר מאשר אהוב לבה בכתיבה, דבר זה משתקף מדבריה "אני נועזת יותר ממך בכתיבה"  (בעמוד 82):

מסתבר שגיבורת הספר ואהוב ליבה , באו מעולמות שונים, עולמות זרים אחד למשנהו . האהוב בא מעולם מסוגר , מבוצר ומוקף חומה לעומת עולמה של גיבורת הספר שהוא פתוח ,  וים אין סוף נושק את חופיו , דבר זה משתקף מדבריה של האהובה (עמוד 91 ): "בעוד אני גרתי לאורך חופו של הים התיכון, אתה התבצרת מעבר לחומות העיר הבצורה". עם כל המחויבות שיש לגיבורת הרומן , לכל צורכי ביתה שכוללת דאגה לחמשת ילדיה , היא מוצאת זמן להמשך קשר המכתבים .

 בכל הקשור לכך כתוב : "ילדים חמישה כל אחד עם צרכים מיוחדים משלו ואני רק  אחת"  (בעמ' 108 ), ובהמשך אותו עמוד "ואני יודעת שאני מוסחת רוב הזמן , אני לא מצליחה להתמקד רק באהבתך".

רגע ונדמה לנו שאנו ניצבים בהמונו של שוק , כשהמלפפון והפירות מככבים בו בהרמוניה נפלאה, ואני מצטט

" הוצאת מלפפון ובירכת על הפרי שבגופי .  אכלת והתענגת ממלפפון שהיה תוכי , וגם אני נשכתי בחלומי באותו  הירק"  (מעמוד 86 ). לאחר שיתייבשו נחלי הדמעות וכל לטף אהבה מפנק  עם עדנתו יימוג , ייוותרו רק הזיכרונות .

חלומה של המאהבת גיבורת הרומן הוא להיות תמיד בקרבתו של אהוב ליבה , כמו כן הייתה מוכנה להסיר כל מכשול בכדי להגיע למשאת נפשה , אך היא נתקלת בקיר אטום של מציאות שנכפתה עליה . דבר זה משתקף בעמוד 117 : " פעם חשבתי לעבור לירושלים אתך" . ובהמשך אותו עמוד: "לא הצלחנו להקים פרויקט משותף . לא הצלחתי ללדת לך ילד אמתי" .

פנטזיות וארוטיקה

הקורא בספר זה יצטרך להתמודד עם פנטזיות כה מלהיבות הכלולות בתוכנו , שהן פרי דמיונו הסוער של האהוב , כמעין צירופי מלים כנזכר: "עמוד האש ניצב בך" (בעמוד 119 ) וכן למושגי תיבול אשר משגרת האהובה לעבר הקורא , כשהיא מציירת לפנינו את התמונה המשתקפת לקראת עונג שבת המלכה ,  (סוף עמוד 118). המאהבת כפי שמשתקף בספר אצה לה הדרך והיא מצפה לחיזוק היחסים למען יהיו חדים וברורים , אך לאהוב ליבה לא אצה הדרך.   הוא  אינו מוכן להגדרה ברורה של היחסים . המאהבת מוסיפה ואומרת , כמה זמן נמשיך כך . אני לא מתכחשת לכל הכתוב בספר . כך זה משתקף בעמוד 142 שורה 6:"כמה זמן נוכל להתחבא מאחורי שמות בדויים" . דבר חשוב ניתן להסיק מן הקטעים האחרונים שבספר ,  שאהבה אמתית ככל שתהיה , אי אפשר למחוק מלוח הלב אף אם מתעלמים מקיומה. היא תמיד צפה שוב עם הזיכרונות הכרוכים בה. דבר זה מתבטא בכתוב :"ומישהו חסר על החוף, ואז ברגע של זיכרון מתוק , רק אז תזכרי" (עמוד 170 )". הנתינה באהבה אמתית היא לאין קץ וישנו רצון עז למי שנכווה בה להדדיות . כאן בא הציטוט מתוך דברי האהובה באזכור לשירו של ביאליק "הכניסיני תחת כנפך".  האהובה מסתמכת עליו "והיי לי אם ואחות , קן תפילותיי הנידחות" . והיא רואה עצמה גם אחות ואם לו.

בין דמיון למציאות

ברומן מכתבים זה לא יכול אף קורא או מבקר ספרותי, להצביע בצורה חותכת וברורה , שהספר הוא פרי עובדות מציאותיות או שכל פרטיו הם בדויים ופרי דמיון קודח ממש , מאחר וזהות גיבוריו עלומה וכי השמות- שמורים במערכת . אכן יש לדון בכל המשתקף מתוכנו  לבלי ראיה פולשנית , לחיי דמות זו או אחרת הקיימת במציאות . הדברים בספר עמומים, ולא פלא שהם שמורים במערכת.

אם כי יש בתוכן רומן מכתבים זה רמזים בצירופי המלים , וכן במלים בודדות שיש בהן זיקה למציאות  כאלה המופיעות בעמוד 174 כמו "רשאד"- שהוא ירק עלים. וכן בעמוד 117"ירושלים" , ובנוסף בעמוד 91 "העיר הבצורה".

 אדגיש שבתחילת הרומן אומנם הייתה בריחה מצד המאהב ממיסוד הקשר בינו לבין אהובתו גיבורת  הספר מטעמים שונים, אך לקראת סוף הספר, הוא אף פונה אליה ואומר כי היא לא תוכל כלל להתחמק ולהתנער מכל מה שהיה ביניהם , כפי שנכתב בעמוד 170, ואשר הזכרתי זאת קודם: "ואז ברגע של זיכרון מתוק , רק אז תזכרי" . דבר זה דומה הוא

למקרה הפיתוי של אדם בגן העדן ע"י חוה:  היא הציעה לו לאכול מעץ הדעת , והוא התפתה. מדברי האהובה מסתבר כי עתים קצה נפשה מהעובדה , שהיא ואהוב ליבה מתחבאים מאחורי שמות בדויים. היא רומזת בנוסף , שישנם קטעים לא מוזכרים בספר,

והיא שואלת, מה יאמרו קוראי הרומן אם היו מתגלים בפניהם פרטים עלומים אלה .

מעל לכל ספק, עם  כל הנסתר והחבוי , רומן מכתבים זה  לוט בערפל.

בטוחני שעוד ידושו בפרטי רומן מכתבים  זה  המבקרים וחוקרי תולדות הספרות , כי יש בו מן המסקרן , ואולי יתגלו בעתיד פרטים עלומים  ותקווה מקננת בלב, שבשורתם תבוא על כנפי-העתיד .

סרטון וידאו על הספר: השמות שמורים במערכת ירושלים 21.11.11

 

 

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יחזקאל מוריאל

.