אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הבניינים הגבוהים בישראל


תאריך פרסום קודם: 
2003

המאמר הראשון שלי היה סקירה "אקדמית" של התפתחות האדריכלות המודרנית. המאמר השני שלי היה סיפור ההיסטוריה של גורדי השחקים. הפעם, אני רוצה לערוך טיול אישי קצר וחוויתי יותר אל גורדי שחקים בארץ. קצת לספר עליהם, קצת להתבונן כדי לנסות להבין טוב יותר.

 מהוותיק ביותר: מגדל שלום מאיר

142 מטר, 34 קומות 

גם בערים אחרות בעולם , ישנו "האייקון" של המודרניות, גורד השחקים שהכניס באמצע המאה ה-20 את האדריכלות המודרניסטית, הדור החדש. זה היה דור של זריקת המסורת "המיופייפת" לטעמם של אירופה הקלאסית; דור של פונקציונאליות, של בנייה זולה עבור כולם, של פשטות חמורה – קווים ישרים, בלי עיטורים. גם במקומות אחרים הרסו בניינים היסטוריים כדי להכניס את "העולם החדש", וגם פה. הגימנסיה הרצליה, בית הספר הראשון ופנינה אדריכלית הוחרב ופנה את מקומו למגדל שלום הצעיר. הייתה אבל גם מטרה. הם רצו לאפשר לרחוב הרצל, אז ציר מרכזי מאוד בתל אביב,  לעבור מתחת למגדל, כך שהתנועה בהרצל תוכל להמשיך דרומה. 

לפעמים הפונקציונאליות גם משרתת מטרות אמנותיות. הנה אנחנו נוסעים היום ברחוב הרצל, לכוון דרום, אל מול המגדל.  חלק גדול מהאפקט המרשים שלו נובע באמת מהמיקום; הוא לא עומד בצד הרחוב, כמו רב הבניינים, אלא הציר כולו מוביל אליו, קצת כמו בזיליקה אל מזבח, מעין עלייה לרגל. מגדל שלום, למרות שנבנו גבוהים ממנו ומתוחכמים ממנו, נשאר אייקון, נשאר סמל מוכר ואהוב. אולי כי הוא מופת לאיך אדריכלות פשוטה צריכה להתבצע; אמנם קוים ישרים, "מרובעים", אבל תכנון רב ודיוק בפרטים הקטנים. פרופורציות נאות – הגובה מחושב בדיוק עם העומק ורוחב הבניין ליצור את האפקט הנכון. ההקפדה על הואריאציות הקטנות בצורניות – הפסים הבולטים והשקועים זה מעל זה; הגג הבולט החוצה. מגדל שלום היה חשוב מאוד לבוניו ולעיר, והם השקיעו בו מחשבה וכסף; הצבע שלו, למשל, נוצר ע"י ריצוף באריחים בצבע שמנת, שהובאו במיוחד מאיטליה.  

עכשיו אנחנו עומדים בהרצל פינת אחד העם, או פינת מונטיפיורי, ומתבוננים למעלה.  נגזרת נוספת של מיקומו לא ברחוב אלא מעליו היא שכמו כל גורד שחקים הראש שלו בשמיים, אבל הרגליים שלו אינן על הקרקע. קשה לנו מאוד לראות היכן נכנסים למבנה. זה יוצר פרדוקס – מצד אחד קשה להתעלם מהנוכחות שלו, הוא גדול ובולט מאוד. מצד שני, הוא לא נגיש, אין לו כניסה ברורה ומתקבלת התחושה שהוא לא ממש "שם". פרדוקס ראשון: פשטות, שהיא גם דרמה. פרדוקס שני: הוא שם ולא שם בו זמנית. כל זה נותן לו אפקט מסתורי, לא לגמרי מציאותי, בעיקר בלילה... 

אל הגבוה ביותר: שער רמת גן (מגדל משה אביב)

244 מטרים, 68 קומות  

שער רמת גן הוא גורד השחקים היחיד בארץ שמשלב משרדים ומגורים. מאפיין מרכזי מאוד שלו הוא הגובה; הוא מתמר מעל הסביבה שלו וחותך את השמיים. 244 המטרים שלו מעניקים לו את המקום ה 105 בעולם, מקום מכובד מאוד. בבריטניה לא הגיעו לרף הזה, באירופה כולה כמעט ולא - זהו בניין שיבלוט גם בניו יורק, שיקגו או הונג קונג. מכאן שזוהי הדוגמה הטובה ביותר לבדוק את האפקט הרגשי של גורדי שחקים, של גובה[1]. הוא ניכר כבר מרחוק וממקומות שונים בגוש דן, מלמטה צריך למתוח את הצוואר אל על כדי לראות את סופו, מהקומות העליונות שלו הכל נראה קטן. בד"כ גורדי השחקים "הענקים" והאפקט הרגשי שהם יוצרים מסמלים את  השאיפה למטרות והישגים גדולים. שער רמת גן מגמד באיזשהו מקום את שכניו בבורסת היהלומים, אזור גורדי השחקים היחיד בארץ, אבל הוא גם מצטרף אליהם בהבעה של עצמה טכנולוגית, כלכלית – אולי גם לאומית. ה"סיטי גייט" הוא גם בניין נאה. את הפשטות החמורה של המודרניזם, שמגדל שלום הוא מנציגיה המוצלחים יותר, החליף הגוון והעניין  של הפוסט-מודרניזם של שנות ה-70 והלאה. במגדל, המעוצב בהשראת ה westend strabe 1 בפרנקפורט, יש עיטורים בצורות קווים אנכיים וצלבים, וכמובן "הכתר" בראשו, כראוי למלך הגבוה של גורדי השחקים.  

למגדל ישנו גם תחכום גיאומטרי.  אם אנחנו נוסעים באיילון, או עומדים בגבול המזרחי של תל אביב, מעניין להסתכל  עליו בהשוואה לעזריאלי העומד מולו. ההגיון הגיאומטרי של שניהם כמעט זהה, צורה מצולעת המשולבת בצורה עגולה. למה בשער רמת גן נוצר אופי מגובש יותר, בעוד שעזריאלי (עדיין ללא המגדל השלישי המרובע) נותר קצת סתמי? אולי כי אצל השכן הרמתגני המצולע והעגול משתלבים בבניין אחד, לא עומדים זה לצד זה  ללא קשר כמו בעזריאלי, אלא אוחזים אחד את השני ויוצרים משחק דינאמי מעניין.

 

המושמץ ביותר : מגדל לוי אשכול (בניין אוניברסיטת חיפה)

102 מטרים, 30 קומות 

למרות שתל אביב רבתי מרכזת את המספר הרב ביותר של גורדי שחקים בישראל (מקום 50 בעולם במספר הבניינים מעל 90 מטרים), דווקא חיפה היא מקרה ייחודי יותר בהיסטוריה העולמית של הבניינים הגבוהים. חיפה היא העיר היחידה בעולם הבונה אותם על ראש הרים. הערים האחרות נמנעו מזה: אם בגלל האפקט האימתני על הנוף, אם בגלל בעיות טכניות הנוצרות, כמו אלו של מגדל אשכול שיפורטו בהמשך. זהו כנראה כבוד מפוקפק לעיר חיפה, והבניין המפוקפק ביותר בה הוא אותו אשכול. הארכיטקט הברזילאי הדגול אוגוסט נימאייר הציע לבנות ישר ואנכי על מישור אופקי, אבל אפשר לתהות אם לילד הזה פלל, פרי יצירתו של פרופ' שלמה גלעד. אם מגדל שלום הוא התגלמות מוצלחת של המודרניזם עם המינימליזם חמור הסבר שלו, מגדל אשכול הוא התגלמות פחות מוצלחת. ברור ממנו למה סיסמת המודרניזם "less is more" הוחלפה בסוף ב "less is a bore". הקווים הישרים, הנקיים שלו וצורתו המשמימה מופיעים כאן ללא תחכום והופכים את הנוכחות שלו לאהובה עוד פחות. כבר הרחק מדרום לחיפה הוא כופה את עצמו עלינו, ועל כל הסביבה, ופוגע בנוי של נוף הכרמל. המיקום שלו יוצר בעיות נוספות, פונקציונאליות, הקשורות בעיקר למזג אוויר; לפעמים צריך לסגור אותו בחורף לזמן רב בגלל שהכניסה חשופה מדי לרוחות. מושמץ במידה רבה של צדק, זהו מדריך להשלכות השליליות של בנייה לא חכמה של גורדי שחקים, השלכות דרמטיות ובולטות כמו הבניינים עצמם.  

המפואר: מגדל המפרש, חיפה

137 מטרים, 29 קומות   

אנחנו נשארים בחיפה, ועושים צדק עם המקומיים. נכנסנו לעיר מדרום ואנחנו ממשיכים על הכביש עד שמגיעים למגדל המרשים ביותר אולי בארץ. אולי לא גבוה במיוחד, אבל מרתק מספיק כדי לזכות בתשומת לב בין לאומית : הוא נחשב לאחד הדוגמאות הבולטות בעולם לאדריכלות פוטוריסטית. מה זה פוטוריזם? זה המודרניזם המודרני. זאת אומרת....בשנות ה-50, זרם המודרניזם של מגדל שלום ואשכול צמח ממודעות סוציאליסטית, מנהירה לערים שהולידה צורך לבנות פונקציונאלי עבור כל המעמדות (בישראל וגם בעולם) ומהטכנולוגיה שאפשרה זאת; המודרניזם נולד מהרצון להתנתק מהעבר הקלאסי "רומאי" של אירופה : הבנייה מלאת הקישוטים, עמודים, כותרות, שיש, ולהתחבר לאירופה אחרת, רציונאלית ומתונה, בייחוד בעקבות ההלם של מלחמת העולם השנייה.  לכן המודרניסטים יצרו את המינימליזם, הקווים הישרים הפשוטים. הפוטוריזם של ימינו אנו גם בא ליצור תקוות לשינוי ועולם חדש; אבל הרעיון מאז השתנה. היום רוצים לשלב את הקדמה המודרנית וטכנולוגיות ההייטק ביחד עם הבעה ודמיון – פנטזיה עתידנית שכלתנית ו"תאגידית" פחות ויותר אנושית, יצירתית ומקורית. לכן משתמשים בצורות יוצאות דופן הנוצרות ע"י מתכות וחומרי הפלסטיק והזכוכית המתקדמים ביותר. 

אנחנו מתקרבים למגדל המפרש, שהמראה הקר והנוצץ שלו גורם לו להיראות תלוש מסביבתו המאובקת. לא נורא – יש תוכנית לפיתוח סביבתי ואני מקווה שהמבנים החדשים ישתלבו עם המפרש לאזור אלגנטי ואנרגטי. מלבד הבטן "המתנפחת" שלו, יש עוד דבר מעניין במפרש. הוא נבנה ע"י אדריכל מקומי – אברהם קוריאל בשיתוף פעולה עם דינה עמר, והוא בנוי על יסוד אלמנט מקומי – הים. מכאן שהוא בניין ששייך לעיר הימית ביותר, חיפה, ואי אפשר היה למקם אותו נגיד בירושלים. שוב פרדוקס שהוא אמירה : חדשנות וקדמה בין-לאומית אבל יצור ספציפי חיפאי. הוספת בניינים "מקומיים" יכולה לבטא אופי מיוחד של מקום. אבל מהו בניין ישראלי? יהודי? תל אביבי? אולי בהיעדר מסורת אדריכלית א-לה-פריס, יש להתחיל להמציא אותם?    

השנוי במחלוקת : מגדל פיבקו (מגדל הגן), רמת גן

70 מטרים, 16 קומות 

כמו מגדל המפרש, גם פיבקו הוא מעין פנטזיה עתידנית וגם הוא אמור להפתיע, לשבור שגרה, לנתץ את המרובעות של מגדל אשכול ודומיו ולעורר עניין. בניין של דירות יוקרה, אך לא בתבנית השבלונית של כל השאר. כמו עשרות אלפי אנשים בכל יום, אנחנו נוסעים באיילון דרום לכוון מחלף ההלכה. מתקרבים לאזור בורסת היהלומים, ומרחוק כבר רואים את שער רמת גן שהוזכר כבר, ופתאום מושך את תשומת הלב שלנו הבניין יוצא הדופן הזה. אף אחד לא נשאר אדיש לפיבקו. מבחינת האפקט שהוא מעורר והנוכחות שלו בנוף הוא לא נופל מבנייני הבורסה הגבוהים ממנו בהרבה. איזו חוצפה יש לו לצ'יקמוק הזה, שקטן מדי להיקרא גורד שחקים, ובכל זאת יש לו את החזות העתידנית, המתקדמת והמשוכללת של החדשניים בהם; קטן, אבל מעצב את הנוף מסביבו. כמו מגדל המפרש, פיבקו מייצג חזון אחר של המאה ה-21 מזה של גורדי השחקים הגבוהים. קנה המידה היותר אנושי שלו, ובייחוד הצורה המרתקת שלו מבטאים לא עצמה טכנולוגית כלכלית, עסקים גדולים, רציונאליות. כאן יש ביטוי של אופי, של הבעה עזה, של דמיון, יצירתיות אנושית ומקוריות. בשביל המבקרים אותו הוא "מוזר מדי". אך, בשונה מעט מהמפרש, "המוזרות" היא בדיוק יתרונו – האלמנט הבלתי מוגדר. הוא מזכיר חללית, מזכיר בניין בפיגומים, פאלוס, טירה של ימי הביניים ואסוציאציות רבות ואחרות, אך אינו מהווה אחד מהם, אלא רק מזכיר; הוא אינו מייצג אלא את עצמו, מגדל בעל אישיות משלו. הוא משיג הבעה עזה בלי עודף אלמנטים ו"התחכמויות" – מה שמגביר את ערכו האמנותי. הוא משתלב עם גורדי השחקים מאחוריו, אך בדיאלוג שנוצר הוא גם אומר להם שמה שחשוב זה לא העצמה או הגובה – אלא הייחוד. מבחינה חוויתית – הוא מזמין אותנו למקום קצת אחר מאשר השגרתיות שמסביב, קצת פנטזיוני, קצת מסתורי. לכן בכל פעם שאני באיילון בנקודה הזאת אני נהייה שמח יותר. דרך אגב, אני חושב שלבניין הזה היה חלק חשוב בהחזרת האדריכלות לדיון הציבורי, המסבירה את הגל החדש של ארכיטקטים בעלי שם היוצרים כיום בארץ , כמו פרנק גרי, דניאל ליבסקינד, סנטיאגו קלטרבה, ובתחום גורדי השחקים – יה מינג פיי[2].    

אפילוג 

אלו הן התוצאות של הטיול החקרני שלי אל גורדי השחקים המפורסמים בישראל. הבנייה הגבוהה חשובה ומשמעותית במיוחד מכיוון שהיא הולכת ומתפשטת עקב שיקולים אורבאניים, וכן מכיוון שככל שהבניין גבוה יותר ההשפעה שלו על הנוף והסביבה היא – לטוב ולרע – רבה יותר. לכן, כל כך חשוב להקפיד לבנות בצורה שתעשיר את הסביבה ולא תהרוס אותה. דוגמאות לעד כמה גורדי שחקים יכולים להיות יפים ואמנותיים הבאתי במאמר קודם  שגם מציג חלק מגורדי השחקים העתידיים של תל אביב.  על פרויקטים מרכזיים, ציבוריים אבל גם פרטיים,  מוטלת האחריות לתת את הטון בעיר וכן להעניק השראה לפרויקטים בקנה מידה קטן יותר. 

גורדי השחקים מסמלים גם, כאמור, את שאיפות הדור לגבי העתיד.  בארץ שבה התקווה העיקרית היא לשרוד (חלום השלום והביטחון), חשוב לזכור ולשאוף גם לסביבה דינאמית יותר, עשירה יותר (ולא רק בכסף), מלאת אנרגיה; לשאוף להתלהבות ויצירה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, האמנויות, שיפור ההתנהגות הבין אישית, ביטוי ההטרוגניות התרבותית, ליברליזציה של החוקים ועוד ועוד. פרויקטים מרשימים ותכנון סביבתי ואדריכלי נכון צריכים לסחוף ולעזור ביצירת ישראל יפה ומלהיבה יותר.  

  • למקורות וקריאה מומלצת ראו מאמרים קודמים. 
 

[1] למעשה יש יצירי-אדם גבוהים יותר בארץ, ובראשם מבניה של תחנת הכוח של חדרה שגובהם 300 מטרים. במאמר התייחסתי לפי ההגדרה המקובלת לבניינים בתוכם חיים ופועלים אנשים, מה שמאפשר גם הסתכלות החוצה מהקומות העליונות.

[2] שמו הוכנס לצוות האחראי לבניית הבנק הבינ"ל הראשון בשדרות רוטשילד בת"א, מעין חיקוי של הבנק אוף צ'יינה של מינג פיי בהונג קונג. אני לא יודע מה מידת המעורבות שלו בפרויקט. 

תגיות: 

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עמיר נהרי

.