אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מפלתה של צרפת במלחמת העולם השניה


שבויים בריטים בדנקרק

שבויים בריטים בדנקרק

 ב-10 למאי 1940 החלה המתקפה הגרמנית על בלגיה, לוקסמבורג, והולנד. תוך חודש וחצי הייתה צרפת, שנחשבה כמעצמה הראשונה באירופה, מוטלת לרגליו של ה"ווהרמאכט". חיל המשלוח הבריטי נסוג מצרפת דרך דונקירק, ולאחר מכן כאשר נכבשה צרפת נסוג חיל משלוח בריטי נוסף דרך בורדו.

בניתוח לאחר מעשה, ננסה לבדוק את הסיבות לתבוסה, והאם ניתן היה למנוע אותה.

מפקד הצבא הצרפתי היה גנרל מוריס גמלאן. הוא נחשב כקצין מצטיין, וכבר במלחמת העולם הראשונה היה בריגדיר-גנרל. בשנת 1933 הוא מונה להיות מפקד הצבא הצרפתי.

המשבר הראשון בו נתקל הצבא הצרפתי היה ב-1936, בעת שכוח של שלשה גדודים של ה"ווהרמאכט" נכנס לשטח המפורז של הריין. הממשלה הצרפתית נועצה בגמלאן, שטען שלשם כך צריך גיוס כללי (צעד לא מובן לחלוטין, לאור חולשת הכוחות של הגרמנים, וחולשתו היחסית של ה"ווהרמאכט" באותה העת לעומת הצבא הצרפתי). גם הבריטים, בעלי בריתם של הצרפתים, לא עודדו צעד מלחמתי. הגדיל לעשות אנטוני אידן, שר החוץ הבריטי, שאמר: "הריין הוא בסך הכל החצר האחורית של גרמניה".

העזה זו, שהייתה יכולה לעלות להיטלר בהמשך הקריירה שלו, נתקבלה בגרמניה כניצחון מוחץ. הדבר איפשר לקרב צבא לגבול הצרפתי, משם יכל לתקוף את צרפת מיד.

צרפת הפגינה שוב את חולשתה המוראלית, כאשר חתמה על "הסכם מינכן", ואיפשרה לגרמניה לספח שטח מצ'כוסלובקיה, למרות שהיא הייתה חתומה איתה על ברית הגנה.

רק לאחר שגרמניה תקפה את פולין, הכריזו צרפת ובריטניה מלחמה על גרמניה.

פולין הותקפה ב-1 בספטמבר 1939. מלבד כניסה סמלית של צבא צרפתי לשטח צר של גרמניה, ריק מאדם, ונסיגה ממנו מיד לאחר כיבוש פולין, לא עשתה צרפת מאומה. יתירה מכך: היא מנעה את בריטניה מלהפציץ את גרמניה, בטענה שזה יביא להפצצות תגמול של גרמניה על ערי התעשייה של צרפת.

על הגבול בין צרפת לגרמניה הגן קו ביצורים ארוך, בשם: "קו מז'ינו", על שם שר המלחמה הצרפתי שבנה קו זה. הקו נמשך עד הארדנים, שהצרפתים ראו אותם כבלתי עבירים, ולפיכך מכשול טבעי.

בלגיה הכריזה על נייטרליות, בראותה את תגובותיה של צרפת, וכך למעשה ביטלה את שותפותה בהגנת צרפת מפני פלישה גרמנית. הולנד הייתה נייטרלית מכבר.

לכאורה היה אמור הדבר להגן על גבולה הצפוני של צרפת, אך התקדים של מלחמת העולם הראשונה הראה שגרמניה אינה מכבדת נייטרליות. להיפך: תכנית שליפן, של מפקד הצבא הגרמני, שתוכננה למעלה מ-10 שנים לפני מלחמת העולם הראשונה, הייתה בנויה על חילול נייטרליותה של בלגיה, ופריצה לצרפת דרכה. לא הייתה שום סיבה לחשוב שגרמניה לא תעשה זאת שוב.

האם הייתה כאן רשלנות? תבוסתנות? פחד? או שאולי היו כאן חישובים קרים?

צרפת זכתה בחזרה באלזס ולורן בהסכמי וורסאי. הלוחמים הגדולים של מלחמת העולם הראשונה, קלמנסו, פואנקרה, מרשל פוש – כבר לא היו בעלי השפעה, ונפטרו לאחר מכן. גם בריטניה וגם צרפת העדיפו את שנות השקט מאשר את המלחמה. לכן העדיפה צרפת לבנות קו ביצורים מאשר צבא תוקפני. חיל האויר הוזנח, במיוחד מטוסי תקיפה כדוגמת ה"שטוקה" הגרמני. צרפת העדיפה לתת לגרמנים הרעבים לשטח את צ'כוסלובקיה, שאיתה חתמה חוזה אחרי מלחמת העולם הראשונה, חוזה שנראה כעת לצרפתים כה לא רלבנטי. היא נגררה בכח אחרי בריטניה לתת ערבות לפולין, ובעצם לא עשתה כמעט כלום כדי לממש אותה. היא גם ציפתה שהגרמנים יתקפו שוב דרך בלגיה, הצבא הצרפתי יפגוש אותם על נהר הדייל, כאשר קו מז'ינו מגן על העורף, ואין אפשרות תקיפה דרך הארדנים.

התכנית יכלה להצליח במספר תנאים:

א) יותר נשק נ"ט ונ"מ ביחידות החי"ר

ב) חיל אויר חזק שיכל להתמודד עם אימת ה"שטוקה".

ג) צרפת לא הייתה אמורה להיכנס לבלגיה, אלא להכין את הגבול שלה עם בלגיה להתקפה גרמנית, דהיינו התחפרות ומיקוש.

ד) הכנת כח עתודה למקרה של צורך.

במקרה כזה צרפת יכלה להיות מותקפת, לבלום את הצבא הגרמני, ואז לעבור למתקפת נגד. ההצלחה הגרמנית לא הייתה כל כך בגלל יכולותיו של ה"ווהרמאכט", אלא בגלל טעויותיו של הצבא הצרפתי. וכבר אמר פתגם עתיק: "במלחמה מנצח הצד שטועה פחות".

ואכן, בדרך כלל כאשר ה"ווהרמאכט" נתקל בהגנה נייחת טובה, הוא לא הצליח. כך קרה בטוברוק, אל עלמיין (קרב אל עלמיין השני), סטלינגרד, קורסק.

הפריצה דרך הארדנים התאפשרה, כי חיל האויר הצרפתי נמנע מלתקוף את הנחש הצר והארוך (100 ק"מ) של צבא גרמני המתקדם לעבר הארדנים. זו תמיהה שאין עליה תשובה עד היום. למרות שמפקד חיל האויר ביקש לעשות כן, גמלאן מנע אותו מכך. כאשר הגיעו הגרמנים למז, לא היה בכוחו של הצבא הצרפתי לעצור אותם על גדת הנהר. לא היה בכוחו של חיל האויר לחסל את מתקפת ה"שטוקות". לא היו כוחות עתודה לבלום את ריצתם של הגרמנים אל הים. אם הצבא הצרפתי לא היה נכנס לבלגיה הוא גם לא היה נלכד בתנועת המלקחיים של הצבא הגרמני.

כך נוצר מצב שטעויות בשיקול אסטרטגי וטקטי גרמו למפלתו של הצבא שנחשב כחזק ביותר באירופה.

 

Comments

אני חולק על דברי מר ארגמן במאמרו :"מפלתה של צרפת "

הסיבות למפלתה של צרפת הן שונות ורבות לא ניתן לעשות רדוקציה העוסקת בצד אחד

הצד הצרפתי :צרפת שלאחר מלחמת העולם הראשונה היתה מעצמה מוכה ומוחלשת. בתקציב המדינה נפער חור ענק :הוצאות המלחמה תשלומים וגימלאות למשפחותשנותרו ללא מפרנס הצורך בשיקומה של צפון צרפת וצפון מזרח צרפת בריחת הון לחו"ל. בשנת 1926 הלירה שטרלינג עמדה על שער של 250 פרנק לעומת 25 פרנקים בשנים קודמות המצה הכלכלי הקשה היה מנוע לתהליכים הרסניים בחברה הצרפתית לכאוס פוליטי-
עלילות בלום פואנקרה דומרג וכו - הרפובליקה השלישית הפכה לרפובליקה לא מתפקדת

לעומתה : גרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה במצב כלכלי נורא ובכאוס פוליטי אבל : משנות השלושים המשטר הנאצי הביא יציבות . היטלר ואלברט שפאר הביאו לצמיחה כלכלית במאמר מוסגר מוטב לא לשכוח את חלקה הלא מחמיא של ארה"ב בנושא זה(אשראי אמריקאימ שסייע לבנות את תעשיות צבאיות ועוד )

מהבחינה הצבאית : צרפת הייתה בנחיתות בולטת מול העוצמה הגרמנית העוצמה הצרפתית הייתה בעיקר מצגת שווא

הצבא הצרפתי : גדול במספרים אבל : החשיבה הצבאית ששל הגנרלים שלו הייתה חשיבה מיושנת מאובנת במחשבה שלהם הם חיו את מלחמות העבר מנטליות הגנתית מוטיבציה ירודה (בין השאר בגלל תעמולה גרמנית יעילה שטענה שבריטניה גוררת את צרפת למלחמה) נחיתות אוירית
בולטת : חיל האויר הצרפתי כלל 580 מטוסי קרב- רבים מהם מיושנים- ו 96 מפציצים

הצבא הגרמני : נהנה מדור של מפקדים מקצועיים מבריקים עם חשיבה צבאית מעודכנת . היתרון הגרמני בתחום זה היה מכריע נזכיר את
רומל את גודריאן וכמובן את אריך פון מנשטיין שהגה את המהלך המבריק "אבחת מגל "
חיל האויר הגרמני הגיע במהלך 1940 לגודל של 1500 מטוסי קרב 3500 מפציצים

הצבא הצרפתי לא היה מסוגל להיות יריב לצבא הגרמני . בתגובה למאמר אחר הרחבתי בנושא "הבליץקריג" כמהפכה בתחום החשיבה הצבאית
והדבר בא לידי ביטוי בהכרעת צרפת בתגובתי הנוכחית הייתי מבקש להוסיף עוד מושג עוד משהו שהיה לגרמנים והיה חסר לצרפתים
האאופטרגסטקטיק וזה מה שאפיין את הורמאכט :מנהיגות דבקות במשימה לכידות

הצבא הגרמני התגבר על כל התנגדות כולל התנגדות נייחת הוא כשל מול התנגדות נייחת בזירות אחרות ובתנאים שונים לחלוטין במערב אירופה הקטנה יחסית הגרמנים לא ניצבו בפני בעיות לוגיסטיות משמעותיות בצפון אפריקה וכמובן בברית המועצות הסיפור היה שונה לחולטין

האלהת הבליצקריג

כבר הבעתי את דעתי על הבליצקריג בהזדמנויות קודמות, והמעוניין יוכל לראות את דעתי שם.
בנוגע לשחיתותה של הרפובליקה הצרפתית אין חולק. כל זה עדיין אינו מהווה סיבה מספקת להתמוטטות צבאית קולוסאלית מעין זו.
כבר הבאתי דעתם של הסטוריונים צבאיים רבים על חולשת חיל האויר הצרפתי, וגם כתבתיה במאמר.
נשק הגנה יעיל כמו תותחי נ"מ ונ"ט, בהחלט היו יכולים לבלום את הבליצקריג. זו דעתם של מומחים צבאיים רבים. הגרמנים עצמם עשו שימוש מושכל רב בתותחי הנ"ט/נ"מ 88 מ"מ, כולל בצרפת בקרב אראס, בו נבלמה המתקפה הבריטית שהייתה יכולה לסכל את כל המהלך הגרמני.
כל צבא שעשה שימוש מושכל בהגנה, הצליח לבלום צבאות גדולים ממנו. זה כולל את צה"ל במלחמת יום כיפור ברמת הגולן, ואחר כך בסיני ב-14 לאוקטובר.
הסיבה העיקרית של אי ההצלחה הצרפתית לבלום את הגרמנים הייתה חוסר במטוסים ובתותחי נ"ט ונ"מ. לכן הגרמנים לא נבלמו. גם הטעות של הכניסה לבלגיה במקום להתבצר בגבול הצרפתי הייתה טעות שעלתה ביוקר רב.
הגרמנים עצמם לא האמינו להצלחתם. הם טענו שזה נס. רק אחר כך עלה להם הדם לראש. את התוצאות הם קבלו ברוסיה.
עם זאת אני מודה למגיב הנכבד על הערותיו החשובות, המעוררות דיון פורה בנושאים המוזכרים בכתבה.

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מרדכי ארגמן