אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ועידת האקלים הגלובלית בפריס


 ועידת פריס לאקלים 2015 שכינויה הוא COP21 – היא ועידת האקלים ה-21. הוועידה חוזרת ומתכנסת כל שנה מאז כניסתה לתוקף של אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (41FCCC) בשנת 1994.

ועידה זו היא הגדולה ביותר מבחינת מספר המשתתפים, שמנו כ-40,000 איש וכללה משלחות מ-195 מדינות שמייצגות ממשלות, תאגידים עסקיים מקצוענים-מדענים וארגוני המגזר השלישי האזרחי. בוועידה נטלו חלק 130 ראשי מדינות (כולל בנימין נתניהו שהגיע לפורום זה פעם ראשונה בכל שנות שלטונו).

בוועידה מיוצגות כל 195 חברות האו"ם. כ-184 מדינות מסרו התחייבויות למכסות ויעדי הפחתת פליטות גזי חממה מזהמים, שתבצע כל מדינה. גם ישראל עשתה כך, בניצוחו של המשרד להגנת הסביבה שבראשו עומד השר אבי גבאי מ"כולנו".

כעשר מדינות לא מוכנות למסור התחייבויות למכסות כאמור, בשל מחאתן: ונצואלה, אקוודור, בוליביה ואחרות דורשות בצדק הקמת בית משפט בינלאומי לצדק סביבתי גלובלי.

זה אמור למנוע ממדינות חזקות ותאגידים בינלאומיים מתחזקים לפגוע בסביבה, בחברה, בקהילות אנושיות ובילידים מקומיים. זאת בשל הסדרה שרירותית וכוחנית של מחלוקות בגין פגיעות אנושות שהם מבצעים בסביבה – אצל בוררים בינלאומיים, אנונימיים, שדואגים לאינטרסים עסקיים של הקפיטליזם הנאו-ליברלי-ליברטני הגלובלי, מאחר והם אנשי שלומם. כל זאת על חשבון אינטרסים חברתיים-קהילתיים-סביבתיים-אנושיים ופיתוח בר קיימא.

צריך להדגיש שגם מדינות האיים הקטנים באוקיינוס השקט וההודי (כמו המלדיביים), וכן באזור הקריבי – המצויות בסכנת הצפה גוברת בשל התגברות המסת קרחוני ארקטיקה ואנטארקטיקה בשל עליית הטמפרטורות – משמיעים את קולם ובצדק.

גם מדינות כמו אינדונזיה וברזיל דורשות פיצוי על הפסקת כריתת עצי "יערות הגשם" שהם הריאות הירוקות הגלובליות. כספי הפיצויים בגין הסדרי מניעת נזקים אקלימיים בפלנטה, צריכים לבוא מהמדינות המפותחות.

אלה יטילו היטלים, קנסות ועיצומים כספיים בתחומיהן בשל גרימת נזק זיהום-יתר של האטמוספרה מעל המכסות המותרות שייקבעו. הכל לפי העיקרון "המזהם – ישלם".

ועידת פריס היא עוד שלב ונדבך חשוב בדרך להפעלת רובד "ממשל עולמי" על-מדינתי בפלנטה שיטפל במכלול נושאים, ובין היתר באקלים ובשאר בעיות הגנת הסביבה, החי והצומח בפלנטת ארץ, באופן גלובלי.

בסיום ועידת פריס הוחלט על יעד של מניעת גידול זיהום כדור הארץ בפליטות מזהמות עד סוף המאה בשיעור 1.5-2%, וכן הוחלט שבוועידת 2020 ייבדק קיום ההתחייבויות שנתנו המדינות לצמצום הפליטות המזהמות, ותוסדר קרן גלובלית בשווי כספי בסך 150 מיליארד דולר לשנה לתמיכתן של מדינות מפותחות במדינות המתפתחות אשר יפעלו לצמצום הזיהום האטמוספרי.

הכסף יינתן להן בצורה מבוקרת כתמריץ לשיתוף פעולה מצידן. התמיכה תינתן במענקים המיועדים לביצוע פרויקטים מיוחדים ומגוונים לצורך הקטנת הפליטות המזהמות לאטמוספרה. הכספים יועברו רק עבור ביצוע הפרויקטים בפועל ובפיקוח מקצועי הדוק.

במאי 2015 הגיעה לישראל השגרירה המיוחדת של צרפת, בראנג'ר קונרי, שתפקידה לקדם את ההכנות האפקטיביות שכוללות, קביעת מכסות לזיהום של מדינת ישראל לקראת ועידת פריס.

בכך צורפה ישראל לשיתוף הפעולה הבינלאומי בנושא קביעת הפחתת "מכסות הזיהום של גז החממה". השר להגנת הסביבה אבי גבאי עודד את תהליך שיתוף הפעולה, שקבע בתאום בין הממשלה לבין המגזרים הציבורי, העסקי והשלישי יעדים ישראליים מרשימים להפחתת פליטות הגז המזהמות עד 2030 בשיעור כולל של כ-25%.

הכול קרה בשל הגדרת ישראל כמדינה מפותחת ובהתחשב בגידול מואץ ביותר בגידול האוכלוסייה שלה. בנוסף נקבע יעד להתייעלות אנרגטית בצריכת החשמל בשיעור 17%.

גם נקבע יעד של 17% לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (רוח ושמש), וכן יעד של 20% להפחתה נסועה במכוניות פרטיות תוך מעבר להיסעים ציבוריים המוניים בתחבורה מוטורית ורכבתית).

התועלת למשק בתקופת הגשמת היעדים תגיע לשווי 100 מיליארד ש"ח. עקב הכדאיות למשק המדינה, זה יתומרץ כספית על ידי הממשלה. תועלת העלות והצמיחה המשקית שתיגזר ממנו תהיה עצומה.

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד סנדובסקי

.