הצעה להכרה בזכות לחופש התארגנות ייצוגי של הגימלאים בישראל

אלי נחמיאס ויעקב סייג

מבוא:

זכות  חופש ההתארגנות הייצוגית של אזרחים וותיקים נדונה בעיקר בתחום האקדמי; כך לדוגמא עסקו בנדון , במאמרים מלומדים, גיא מונדלק , רות בן-ישראל וגדעון בן-ישראל. ( מאמרים בנדון ב"עבודה , חברה ומשפט").

עם זאת, לא קיבלה זכות זו, ביטוי מוחשי  בפעילות פוליטית- על מנת להקנות את זכות ההתארגנות לגימלאים , תוך הענקת זכות חוקית לייצוג על ידי המחוקק.

מטרת הצעה זו היא לפעול על מנת להקנות זכות חוקית , המעוגנת בחוק של הכנסת,  לזכות ההתארגנות של הגימלאים בישראל; וזאת, על מנת שציבור זה יוכל לייצג את הגימלאים כמו ועד עובדים , הסתדרות ארצית ו/או איגוד ארצי. וכן: לחתום על  הסכמים ארציים ו/או מקומיים באשר לציבור הגימלאים, על ידי בא כוחם שנבחר באופן דמוקרטי.

המצב הנוכחי:

1. אוכלוסיית  הגימלאים בישראל (גילאי 65+) צומחת בקצב מרשים, עם הגידול הדרמטי בתוחלת החיים הממוצעת; עובדה זו מותירה ציבורי גימלאים רבים, החיים יותר , מעורבים חברתית וציבורית ואף מעורבים בענייני שיעורי הפנסייה, היקפם, הצטמקותם ועדכונם. כך גם לגבי עניינים כלכליים של ביטוח לאומי, קיצבאות זיקנה, הנחות לגימלאים, שעורי מס הכנסה ועוד.

למותר לציין כי אין מי שייצג ציבורים אלה.

1. ההסתדרות הכללית הצליחה להשיג הישג עבור גימלאי ישראל, בהנחייה (שקיבלה תוקף משפטי) לפיה – וועדי עובדים המנהלים מו"מ באשר להסכמי עבודה למחוייבים לשתף  את ועד גימלאי מקום העבודה במו"מ, גופא.

עם זאת ברור, שזו הנחייה התלוייה ברצונו של ועד העובדים ואין זו הנחייה מחייבת מבחינה חוקית.

1. רות וגדעון בן ישראל מניחים הנחת יסוד לפיה "הבטחת הזכות לחופש התארגנות של אזרחים ותיקים יכולה להוות כלי-עזר שבאמצעותו יוכלו
2. לממש את ההכרה במעמדם. ... בהתאם לטיעון זה , הזכות לחופש ההתארגנות  של האזרחים הוותיקים תהיה יעילה ואפקטיבית ככלי-עזר  ותאפשר לממש את כבודם החברתי  של האזרחים הוותיקים  רק אם היא תובן כזכות מורכבת במשלבת במסגרתה 3 זכויות  משלימות:

• ·        הזכות להקים ארגוני אזרחים וותיקים ולהצטרף אליהם .
• ·        הזכות לנהל, כארגוני אזרחים וותיקים יציגים , משא ומתן קיבוצי  ונורמטיבי בגין זכויותיהם של האזרחים הוותיקים.
• ·        החופש לנקוט באמצעי מאבק כלכליים לקידום המו"מ הקיבוצי .

איך עושים את זה? כלומר: איך הופכים את ארגון הוותיקים-גימלאים לארגון יציג?

1)    ראשית נבהיר כי ללא חקיקה הולמת של הכנסת, יהיה קשה להיהפך לארגון יציג כמשמעותו בחוק.

2)    שנית, בקונטקסט הישראלי- חסר לארגון הגימלאים, את העוצמה הפוליטית  ואת כוח המיקוח על מנת ללחוץ על הממשל .

3)    ההסתדרות הכללית החדשה היא בבחינת ארגון-גג, כמעט יחידי במדינת ישראל, הנוטל עליו את הסיוע הלוגיסטי והמוסרי בגימלאים; זאת, על ידי הענקת סיוע להתארגנות פנימית; אם כי גם כוחה של ההסתדרות (שאינה גוף מחוקק) קצרה מלהושיע לעת ניהול מו"מ בין ארגון יציג לבין הנהלתו.

4)    לכן, על ההסתדרות הכללית ועל ארגוני הגימלאים לשכנע את הציבור הישראלי בנחיצות הצורך להכיר בגימלאים כגוף יציג, שנבחר כדת וכדין, לייצג את גימלאי ישראל, גם אם מדובר  בפחות ממחצית הגימלאים.

5)    על ארגון הגימלאים לשכנע את הפרלמנט הישראלי בנחיצות היהפכותו לארגון יציג.

6)    בדרך למטרה שבנקודה הקודמת – יש לשתף את הגימלאים בגופים מקבלי החלטות, כגון: ההסתדרות הכללית, משרדי הממשלה הרלבנטיים ועד רמת המיקרו, ברמה המפעלית.

7)    הבעייה העיקרית לגבי ייצוג גימלאים היא העובדה שהם אינם עובדים, כלומר: השמירה על זכויותיהם הקנייניות מעוגנות בתוך הארגונים היציגים (ההסתדרות) "הנושאים" את הוותיקים.

8)    אך כמובן, על הארגון היציג של הוותיקים להתאפיין בכל הסממנים של ארגון יציג (ראה פס"ד "עמית") כגון: קיום של קבע, ארגון יציב, מטרות הארגון, מרכיב החברות , דמי חבר בארגון ועוד.

9)    יש להקנות כמובן, לארגון הוותיקים היציג, יכולת מאבק כלכלית. (שערו בנפשכם מאבק כלכלי לעומת עמידה ליד הכנסת ב"גן הוורדים" בשמש הקופחת על  ראשיהם).

לסיכום:

ההסתדרות היא הארגון היציג היכול להתניע מהלך חשוב זה של ארגון הגימלאים כארגון יציג;  שכבת הגימלאים ההולכת וגדילה בישראל וגם תופעת "הגימלאים הצעירים"- כל אלה מחייבים התייחסות רצינית ועניינית לנושא.

*הערה חשובה: בהצעה זו התבססנו על מאמרם של רות וגדעון בן-ישראל, " אזרחים ותיקים: כבוד חברי, מעמד והתארגנות ייצוגית",  גיא מונדלק (עורך), עבודה , חברה ומשפט, כרך ט', התשס"ב- 2002, עמ' 229- 263.