אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

זכרונות ילדות מבית הספר: לוח הגיר של המורה


זכרונות ילדות מבית הספר: לוח הגיר של המורה
זכרונות ילדות מבית הספר: לוח הגיר של המורה

הרבה לפני שהגענו לעידן שבו ההפסקות הן זמן לשיטוט בפייסבוק או לכתיבת הודעות בוואטסאפ והשיעורים האהובים על הילדים הם שיעור וואטסו או קורס די.ג'יי, בית הספר היה מקום תמים יותר. הפסקות בית הספר היו הזמן לשחק בקלאס, בגומי או לשבת עם החברים ב"רחבה" של בית הספר ולדבר על הפעילות של יום שישי בתנועת הנוער או על הטיול למצדה. השיעורים האהובים עלינו היו בעיקר...ספורט ולאף אחד מאיתנו לא היה טלפון נייד, מקסימום אסימון להתקשר לאמא במקרה חירום.

זכרונות הילדות מבית הספר מדגימים לכולנו עד כמה התקדמנו עם השנים, עד כמה הטכנולוגיה הפכה את הדרך שבה אנחנו זוכרים רגעים קסומים של ילדות. מהמורה שכותבת על לוח גיר למורה שעוברת בין התלמידים שמקלידים על המחשב הנייד או זו שמקשקשת עם טוש על לוח מחיק גדול. מטיולים שהיו כולם מסעות רגליים בין נחלים ארץ-ישראליים יפים ומלאים במים לטיולים שבהם כל הילדים מחוברים לאוזניות ומשחקים עם הטלפון הנייד.

אין ספק שאנחנו שייכים לתקופה הרבה יותר תמימה וקסומה.

אחד הזכרונות הכי גדולים של כולנו מתקופת בית הספר היה הציוד הפשוט שבו היינו משתמשים. לצד לוח גיר שהיה בכל כיתה והיינו מקשקשים עליו לפני שהמורה נכנסת עם הצלצול, היינו מסתפקים גם במחברות חומות פשוטות שהיינו עוטפים בעטיפות פלסטיק צבעוניות, עפרונות צהובים עם מחק לבן וקלמר ג'ינס. ילדים של היום לא היו מסתפקים בשלל הפשוט והתמים שלנו.

גם השיעורים היו מתנהלים בצורה הרבה יותר קפדנית. המורה הייתה כותבת על לוח הגיר ומחכה שאנחנו נעתיק את מה שכתבה. היה מתנהל דיון ונשאלות שאלות בהצבעה, אף אחד לא היה רץ למחשב למצוא את הערך בוויקיפדיה או מקליד את מה שהמורה אומרת על המחשב הנייד או האייפד.

זכרונות שלא ייעלמו אף פעם

מה שבטוח, יש זכרונות ילדות מבית הספר שלא ייעלמו אף פעם, לא משנה באיזו תקופה מדובר. גם היום ילדים וילדות מתאהבים וחווים אהבה ראשונה, הם הולכים יד ביד בפעם הראשונה בחשש, מגניבים נשיקה קטנה וראשונה כשאף אחד לא רואה.

בטיולים השנתיים הילדים של היום עדיין מחפשים איך להפתיע את המורה ולשבור את הגבולות עם שעשועים למיניהם, ולמרות שנדמה לנו שהילדים היום קצת יותר חוצפנים מאיתנו, זכרונות לא מעטים יוכיחו לנו שלא כך הדבר וגם לנו לא היה חסר.

לכולנו יש את המורה הזה שלא רק היה עומד ליד לוח גיר וכותב את החומר של השיעור, אלא גם מגרה אותנו לחשוב, ללמוד, לשאול שאלות ולחקור.

זה בדרך כלל המורה שלו אנחנו חייבים תודה על זכרונות טובים מספסל הלימודים, לצד החוויות החברתיות הרבות. זה גם המורה שלו אנחנו חייבים תודה על שלימד אותנו דברים שאף אחד אחר לא היה מלמד אותנו – איך להשתמש בדמיון, להיות יצירתיים ולהבין אילו זכרונות חשובים באמת, כאלו שגורמים לנו להיזכר, לחייך ולא לשכוח את התקופה הכי קסומה ותמימה בחיים – תקופת בית הספר.

באדיבות GCB ישראל - לוח גיר הכי טוב בעיר

תגיות נושא: 
מאמר מקצועי\פרסומי

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אבישי חאליסי

.