אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

גק קרואק / בטלני הדהרמה


קטגוריה: 

נטען כי הסופר והמשורר ג'ק קרואק הוא שטבע את המונח דור הביט, המתאר זרם סוער במיוחד בתולדות הספרות והשירה, אשר החל בארצות הברית בתחילת שנות החמישים. כתיבת דור הביט מאופיינת על ידי כתיבה חופשית ואסוציאטיבית, במעבר חד בין משלבים, ואשר כותביה כותבים את כל אשר על דעתם ונמנעים מלערוך תיקונים בטקסט. היא מאופיינת גם על ידי גישה אנטי ממסדית. היוצרים המרכזיים בזרם זה היו ג'ק קרואק , ויליאם בורוז, אלן גינסברג ולורנס פרלינגטי. הרומן "בדרכים" של קרואק, שראה אור ב-1952 נכתב ברציפות על גבי מגילה ארוכה, מתוך כוונה שלא להיכנע להסחת הדעת של העברת הדפים בכתיבה רגילה. קרואק האמין כי "המחשבה הראשונה היא המחשבה הטובה" ולכן לא שכתב, לטענתו, את הטקסט.

קבוצת הסופרים, משוררים ואמנים, שחוו התפכחות כואבת מהחלום האמריקני של שנות הארבעים והחמישים הציעו תחתיו אלטרנטיבה פרועה ורעננה; תחת המוסרנות, החומרנות והשאפתנות הקרייריסטית של החלום האמריקני הציע דור הביט את התמימות, החמימות, התעוזה האידיאליסטית וההרפתקנות הרומנטית של המשוררים הנוודים ושל ההליכה בנתיבי הדְהַרְמַה – התורה הבודהיסטית. הם קראו תיגר על המסגרות החברתיות של זמנם והגו-הזו עולם אחר.

הביטוי ביטניק נטבע רק ב-1958כשלוב בין המילים "ביט" ו"ספוטניק", הלווין הסובייטי שעופף לחלל. המילה "ביטניק" הייתה כינוי גנאי לנערים מזוקנים וצמאי חופש, המשתמשים בסמים ואלכוהול ושהוריהם או מנהלי בית הספר חששו כי יהפכו לקומוניסטים. החופש, הפוליטיות וגילם הצעיר של הביטניקים יהוו שנים אחר כך מודל לתנועות-נגד: כמו ההיפ בשנות השישים והפאנק בשנות השבעים. דור הביט הותיר חותם תרבותי בל ימחה. השפעותיו של קרואק וחבריו ניכרות מאז על הספרות, הקולנוע והאמנות. הביטניקים העניקו לספרות הלך רוח אנרכיסטי, חתרני אך גם קליל ויום יומי, ועוסקים לעיתים קרובות באיזורי הקצוות כמו: פשע, סמים, סטיות מיניות, בלווי צמוד של הומור שחור וציני.

קרואק הושפע מאוד משירת ה-הייקו היפנית, ומן הזן בודהיזם בכלל. חברי דור הביט הין מוקסמים מהאלטרנטיבה שהציעה התורה הבודהיסטית, הם קראו בתרגומי הטקסטים הבודהיסטים וכל אחד מהם יצר בודהיזם אמריקאי משלו: גינצבורג שילב בבודהיזם שלו סקס סמים ומפגשי מדיטציה, סניידר העדיף ללמוד באוניברסיטה ולצאת למסעי טיפוס הרים, ואילו קרואק נדד בין חבריו הבודהיסטים וניסה בכל מאודו לדבוק בניקיון הכפיים ובשחרור מכבלי העולם הזה- מתוך הלך רוח סיזיפי ופוריטני.

למעשה הספר בטלני הדהרמה הוא דיאלוג מתמשך בין תפיסתו הבודהיסטית הפוריטנית, הטרנסצנדנטית הנוקשה והרומנטית של קרואק, לבין דרכו הזן בודהיסטית הפרועה, הארצית, החופשייה והספונטאנית של חברו הטוב סניידר. דרך הדיאלוג הכן שבין שתי הגישות עומד קרואק עירום ועריה מול הקורא ומול עצמו, וחושף את נפתולי תודעתו הנאיבית, את האסקפיזם שהנחה לעיתים קרובות את צעדיו, את החומרנות הרוחנית שהכשילה אותו לא פעם, ואת האלכוהול שעשה שמות בנשמתו והוביל בסופו של דבר למותו בגיל 47.

כך בין אסקפיזם פתטי לכנות אמיתית, שני אלמנטים המתגלמים בדרכו הייחודית של קרואק, התרקמה אחת מיצירות המופת הגדולות של הספרות האמריקנית לדורותיה: תמונת מראה של חלום רומנטי, והתפכחות כואבת של אדם אחד, שמתוכה משתקפים חלומותיו והתפכחותו של דור שלם, שיש לשוב ולעורר ולפכח, כל עוד אנחנו שבויים בעידן של שעבוד צרכני וקהות חושים.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר