אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חריטות ושריטות: דמות החייל בדפוסים משתנים


דמותו ההרואית של החייל העברי כמיתוס מכונן של החברה הישראלית וכמרכיב בזהות האישית והלאומית עברה שינויים רבים : בתערוכה שמתקיימת בגלריית האוסף במוזיאון פתח תקווה מוצגים 35 הדפסים ישנים ועכשוויים החושפים את הסחף שחל בגישה אל אותם גיבורים לאומיים שאפיינו את ערכי המדינה בהתהוותה. השינוי בולט הן במסר שנובע מהעבודות והן בטכניקת העבודה שנבחרה לשם כך. "חריטות ושריטות" שנושא החייל בכל מלחמות ישראל, מובאות בתערוכה כרטרוספקטיבה ע ייצוג דמות החייל החל ממלחמת העצמאות ועד ימינו אלה; חיתוכי העץ המאפיינים את עבודת ההדפס, יוצרים את האסוציאציה המתבקשת לצלקות שנשארו חקוקים אצל חלק מהלוחמים, והולמים את המסר הכללי של התערוכה.ההדפסים נוצרו קרוב לזמן ההתרחשות, בהשפעת החוויות הנפשיות שעבר כל אחד מהאמנים מבחינה אישית, לאומית ומגדרית: אמנון הפצוע של משה טמיר מייצג את מלחמת השחרור, הלוחם של שמואל כ"ץ מייצג את מבצע קדש ב-1956 ( מלחמת סיני) , האמנים שמעון אבני וישעיהו שיינפלד מתעדים את מלחמת יום הכיפורים ב-1973עם נוף נאיבי ורמזים של ניצחון, שאינו מסגיר כלל את המחיר הכבד של אותה מלחמה קשה. אצל שיינפלד החייל הבודד נבלע בנוף רחב ידיים של ישראל הגדולה. החיילים הופכים לחלק מהנוף ונבלעים בו. שני אמנים יוצאי דופן המציגים בתערוכה, הינם איווט שצ'ופק- תומא ופריד אבו שקרא: תומא בעבודתה ' האזעקה' הקדימה את זמנה בראייתה הביקורתית והבחינה כבר אחרי מלחמת ששת הימים שבתוך אותה אופוריה של נצחון טמונה גם בעייתיות . מנקודת מבט של אשה, שחוותה על בשרה כמתנדבת פינוי של חיילים, נחרטו בזכרונה אותם חיילים ישראלים וירדנים כאחד, מותשים ופצועים שזעקו לעזרה והם אלה שהשפיעו עמוקות על עבודותיה.

הלילה ה-3 לקרב, איווט שצ'ופק תומא.

פריד אבו שקרא, אמן ערבי מאום אל פחם מציג את הצד שלו ורואה בחייל הישראלי את נציג ההגמוניה השלטת: ההדפס "תמרור האזהרה" נושא כותרת אשר לקוחה מדברי הנשיא האמריקאי אברהם לינקולן ""של האנשים, עבור האנשים למען האנשים" ומבטא בכך אירוניה נוקבת לנוכח אותו תמרור שבמרכזו ניצב החייל הישראלי השולט. האוצרת סיגל ברקאי, מדגישה שהתערוכה מייצרת מבט כולל שבו כולם קרבנות בסכסוך זה, ללא יוצא מן הכל: זה החייל, זו אמו וזה אותו ערבי שמייצג את הצד השני של הסכסוך. האמנים העכשוויים מבטאים בתערוכה את השינוי שחל עם השנים, את הסדקים שנוצרו ביחס למקומו של הצבא בחברה הישראלית, וביחס לדמותו הגברית וההרואית של החייל המיתולוגי.

לצד דמותו של החייל כסמל לגאווה ולזהות ישראלית עם הקמת המדינה, מציגים האמנים העכשוויים בעבודות חדשות, מציאות אחרת, מציאות רוויה בצלקות ושריטות , תולדה של אותן מלחמות בלתי פוסקות בהן נתונה החברה הישראלית מאז קמה המדינה.אצל ארז ישראלי ואלעד קופלר מודגש היטב הקונפליקט בו מצוי הילד שהופך לחייל טרם זמנו במלחמה שאין לו ענין בה.את הבקורת של ארז ישראלי על הצורך להשתתף במלחמות שאין הוא מרגיש חלק בהן, הוא מביע בהדפס של ילד הצועד ומתופף בעת מלחמות האזרחים בארה"ב ובהדפס אדום של ראש חייל-אדם.קופלר בסדרה ללא כותרת, מציג מעין מלחמת כוכבים בין חיילים דיגיטליים; אבל גם בעולם בדיוני- וירטואלי זה הקיים על מסך הקולנוע והמחשב, אין הרובוטים מסוגלים לאחות את השברים שנוצרו אצל אותו ילד-חיל שלא הספיק להתבגר.אצל יגאל עוזרי, המלחמות מסמלות את תקופת ימי הביניים; האביר- הלוחם לקוח מעולם אחר ומתקופות אחרות; אין לו כל מקום באלף השלישי. איה בן רון ו-דינה שנהב מבטאות את הצד האמהי הרגשי : איה בן רון בהדפסים מיניאטורים מדגישה את קטנותו של החייל מול העולם ומעדיפה לעטר את קסדת החיילים בפרחים. ואילו אצל דינה שנהב דמותו של החייל כמוה כתכשיט עדין מאוד, מעוטר בקווי זהב שנבלע ברקע שחור בלתי נשלט.

חייל, דינה שנהב

ורד חרותי חסרת אונים בהתמודדות עם המציאות מכסה בפורטרט עצמי את עינה ברטייה שחורה,כרמז למשה דיין ולמיליטריזם שהוא סימל וזאת כדי למחות על קוצר הראות והחד צדדיות של המלחמות. "אין לי יד בזה" היא מצהירה ומודעת לאי היכולת של המבט להכיל כתמים עוורים. שרון פוליאקין ב"כתם כחול" מעלה קרבות היסטוריים לצד מלחמות ישראל; צבעו הכחול של דגל ישראל נמרח ונוכח כמייצג את הכאוס הפנימי ; כפות הידיים הגדולות המפשפשות בקרביים של המת ,לקוחות מיצירה של רמברנדט, ויתכן כי הן מסמלות את היד המכוונת, המושכת בחוטים את החיילים, ככלי במשחק מלחמה זה.

אצל גרשוני נופי המדבר האינסופיים מסמלים את אובדן הדרך וכף היד המרוחה בצד, רומזת על זעקה נואשת לעזרה.התערוכה שמוצגת במסגרת ארועי הששים למדינה, מעלה סימני שאלה ותהיות ומעידה יותר מכל על המהפך האטי שהתחולל במעבר הבינדורי במה שנוגע לסוגיות הנוגעות לבטחון המדינה.גלריית האוסף, מוזיאון פתח תקווה לאמנותארלוזורוב 30 פ"ת ( עד אמצע אוקטובר)30.4.08

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צלילה אבנר הלמן