אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מאדאם בטרפליי באופרה הישראלית- לקראת בכורה


האופרה "מאדאם בטרפליי" ממשיכה את ארועי שנת פוצ'יני העולמית, שהחלו באופרה הישראלית עם האופרה "טוראנדוט", כמחווה לרגל 150 שנה להולדתו של המלחין האיטלקי."מאדאם בטרפליי" הוא סיפור אוניברסלי שיכול להתרחש בכל מקום ובכל עת: נערה בת 15מתאהבת בקצין צבא שמגיע במהלך שירותו הצבאי לארץ היעד ושם מתפתחת הרפתקת אהבים בין השניים. הקצין חוזר למולדתו ושב רק לאחר שלוש שנים עם אשתו הטרייה וזוכה לראשונה לפגוש את בנו בן השלוש."מאדאם בטרפליי" הוא לא רק סיפור אהבה רומנטי וטראגי שמסתיים בהתאבדות הנערה שהפכה בינתיים לאשה – זהו סיפור על מפגש בין מסורות ותרבויות , תרבות המזרח ותרבות המערב: נערה יפנית כנועה שנרכשה עם ביתה למשך 999 שנה על ידי קצין צי אמריקני עם כל הסמליות בכך.הבמאי הפולני מריוש טרלינסקי, שפותח עם אופרה זו את העונה הפולנית בישראל, הגיע לעולם האופרה מהקולנוע ומהתאטרון; את המהפך, כך סיפר, עשה בזכות המוסיקה שנשארת עבורו נצחית. כבמאי שמנסה לחדש, הוא משתדל להעביר את היצירה מזמנה המקורי למציאות ימינו באמצעות תפאורה, תלבושות, סגנון והתנהלות הדמויות על הבמה.טרלינסקי מדגיש כי דווקא כ"אורח" בעולם האופרה הבין שאפשר להעביר את המימד הקלאסי של האופרה למימד מודרני מבלי לפגוע בנצחיותה של המוסיקה.

מאדאם בטרפליי. צילום יוסי צבקר

יפן כמדינה וחברה עברה שינויים,על כן טרלינסקי לא ראה צורך להשתמש בסמלי תרבות כמו ה'קימונו' כמשל, והעדיף פשטות מסוגננת שבה למחוות ותנועות מרומזות יש אפקט שלא מסיח את הדעת מן העלילה עצמה.גישה זו תואמת גם את עמדת המנצח הישראלי- גרמני, דניאל ענבל ששם דגש מיוחד על העברה מהימנה של העלילה , ועל הפקה שתיגע ברגשות הקהל, לווא דווקא באמצעות תפאורה ותלבושות. הקונספט של הבמאי טרלינסקי תואם לרוח זו בנטייתו לשמור על במה מינימליסטית עם קווים נקיים ,ראייה שלקוחה כפי שהסביר, מ"הקאבוקי"אחד מסוגי התיאטרון היפניים המסורתיים.כאשר פוצ'יני העלה את האופרה ב-1904 בניצוחו של טוסקניני , היה זה כשלון בימתי חרוץ, עקב אורכן של שתי המערכות וגם עקב רתיעת הקהל מדמותו של הקצין האמריקני פינקרטון שהוצג כאיש הרע בהתגלמותו.

מאדאם בטרפליי. צילום יוסי צבקר

פוצ'יני החליט על שינויים ועל גירסה מרוככת יותר;הוא הוסיף אריה ששפכה אור אנושי על דמותו של פינקרטון , אריה שבה הביע רגשי חרטה על מעשיו, וההצלחה אכן לא אחרה לבוא.רגע מרגש במיוחד בא לידי ביטוי ב'דואט הפרחים' כאשר מאדאם בטרפליי רואה מרחוק את אנית הצי האמריקאי מגיעה, רגע שציפתה לו שלוש שנים, היא נושמת לרווחה, בטוחה שצדקה באמונתה שאהובה יחזור אליה. בדואט זה מצויים תקווה וגורל גם יחד. הקהל יודע את האמת. בטרפליי עוד לא יודעת מה צפוי לה.ענבל מודה שדואט זה גרם גם לו כמנצח להזיל דמעה. עד הדואט הזה המוסיקה זורמת בכבדות וללא תקווה, ובבת אחת האוירה משתנה ועמה גם המוסיקה. העלילה מסתיימת במוות הידוע מראש: בטרפליי שולפת את הסכין שקיבל אביה מהקיסר ועליה חקוקים המלים"עדיף למות עם כבוד מאשר לחיות ללא כבוד" ועושה כמעשה אביה. המסורת ניצחה. המשכן לאמנויות הבמה – תל אביב9.4.08- 22.4.08יחד עם מקהלת האופרה הישראלית ותזמורת האופרה- התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צלילה אבנר הלמן