אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אבא קובנר כמתרגם מיידיש


בחג השבועות תשמ'ז, כמה חודשים לפני פטירתו, כשכבר היה חולה מאד, תרגם אבא קובנר שניים משיריה של המשוררת מרים אולינובר מיידיש לעברית. התרגום נעשה על פי בקשתו והפצרתו של ידידו הטוב, זאב עמרמי, ממייסדי קיבוץ עין החורש.וכך כותב זאב עמרמי ז'ל על התרגום:כמה מלים, בתור מבוא, לתרגום שעשה עבורי חברי היקר אבא קובנר, והם מספר ישן בשפת יידיש בשם: "דער באבעס אוצר", אוצרה של סבתא.יומיים לפני שעליתי ארצה, ארזה אמא שלי את הדברים בשבילי במזוודה. ביקשתי גם מאבא ז'ל שיתן לי לזיכרון משהו מארון הספרים שלו. הוא הוציא ונתן לי את ספר-היובל של כתבי י. ל. פרץ, שיצא לאור בשנת 1901, ביידיש כמובן. ובנוסף לזה נתן לי ספרון קטן ביידיש, שמאד אהבתי, והיה יקר לי, בשם "דער באבעס אוצר", והם שמורים אצלי עד היום. אבל הספר הקטן הולך ומתפורר, ורציתי להציל מעט ממנו, ושיתורגם לעברית. בערב שבועות העזתי לבקש מחברי אבא קובנר היקר, אולי יסכים לתרגם לי לעברית שיר או שניים. לשמחתי עשה אתי חסד, וכבר למחרת הביא לי אותם לחדרי. ועל זה תודתי לך אבא חברי. ואולי, כשאזכה לראות אותך יותר בריא, אזכה לקבל עוד פנינה מהספרון הקטן.בתודה, זאב עמרמי.והנה תשובתו של אבא קובנר:זאב חג שמח, תרגמתי בשבילך שני שירים, אחד כבקשתך, והשני, האחר, שמצא חן בעיניי יותר. המהדורה המקורית של "דער באבעס אוצר", היא נדירה וכבר מתפוררת. כל טוב לך, אבא קובנר. 17 ליולי, 1987.קופת הבשמיםמרים אולינובר היא ילידת לודז' שבפולין, שנרצחה באושוויץ. היא היתה בין שתי מלחמות העולם תופעה מיוחדת בשירה היידית, משהו בדומה לזלדה בשירה העברית. בעוד רובי הסופרים והמשוררים בשפת יידיש פורצים שערים וחלונות אל הספרות המודרנית, האירופית, על זרמי המודרנה למיניהם, פילסה לה מרים אוליאנובר שביל משלה. מהמיית לבה ששפע שירה באורח טבעי, קרוב קרוב לשירה העממית, שהיא תשתית כל שירה של עם החי על מילאת. לספרה היחיד שראה אור בחייה, (1922), הקדים דברים דוד פרישמן, ובה (בהקדמה) הוא אומר:"שירתה של מרים אוליאנובר איננה בבחינת פרח-הלוטוס מחופיו הרחוקים של נהר הגנגס, היא נושאת את ריחה הפשוט והצנוע של קופסת הבשמים שירשנו מסבא וסבתא".ולזאב ידידי אומר: זאב שכמוהו כמעטים בתוכנו, עדיין נושא בנחיריו את ריחה האינטימי של קופסת הבשמים מבית, ביקש לתרגם שניים משיריה, ואינני יודע לשם איזו כוונה. אולי בלי כל כוונה? למעט הרצון לנשום עוד פעם את ריחו של שולחן הבית שאיננו, ולוא בתרגומו לעברית, שריחה היום אחר ורחוק. בזכותו אני מביא את שני התרגומים שעשיתי, לפי בקשתו, במוצאי חג השבועות, שהוא כידוע זמן מועד לתיקון.ועל החתום: ק. אבא.הערת המלביה'ד:ספרה של מרים אולינובר , (1894 עד 1944), "דער באבעס אוצר", נדפס לראשונה בוורשה, בדפוס האחים לוין אפשטיין, ושותפים, בשנת 1922. הספר תורגם לעברית בידי המשורר והמתרגם יהושע טן-פי, בשם "האוצר של הסבתא", דברי הקדמה מאת דב סדן, דוד פרישמן, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ה 1975. יש להניח שלא ידעו על כך בשנת 1987, לא זאב עמרמי שהזמין את התרגום ולא המתרגם אבא קובנר. אני מניח שאילו קובנר היה יודע על התרגום של טן-פי, היה שולח את זאב עמרמי ישר אל ספרו. אבל אפשר שדווקא בשל אי-ידיעה זו, הרווחנו את שני התרגומים.ייןהבדלהשי לזאב עמרמי, המתרגם.כְּבָר כּוּלָם שָׁתוּ מִיֵין הַהַבְדָלָה -תְנִי גַם לִי טִיפָּה מִגְבִיעֵךְ!מַזְהִירָה אוֹתִי סַבְתָא בְּלָשׁוֹן רַכָּה:יַלְדָתִי-לִבָּתִי, שִׁמְרִי נַפְשֵׁך!רְאִי הוּזְהַרְת, וְלֹא תִשְׁתֶה בְּתוּלָהמִיֵין הַבְדָלָה פֶּן יִצְמַח לָה זָקָן -כָּך כָּתוּב בַּדַפִּים הַקְדוֹשִׁיםשֶׁבְּאָרוֹן הַסְפָרִים הַיָשָׁן!מֵרוֹב פַּחַד כָּשַׁלְתִי נָפַלְתִימְמַשֶׁשֶׁת אֶת סַנְטֵרִי וּפִימָתִי,תוֹדָה לָאֵל! סַנְטֵרִי צַח וּבְתוּלִירַק נִתְחַדֵד הַמִסְכֵּן מֵרוֹב אֵימָתִי.מיידיש: ק. אבא, שבועות, תשמ'ז.נערות שלושנְעָרוֹת שָׁלוֹש זוֹהֲרוֹת כְּזָהָבהִתְחָרוּ בֵּינֵיהֶן, אוֹצָרָה שֶׁל מִי גָדוֹל יוֹתֵר וְרָב!"צְעִיף יֵשׁ לִי - קָפְצָה בְּרֹאשׁ הָאַחַת - מָלֵא פְּרָחִיםוְכוֹכָבִים מְצוּיָרִים, הוֹרִישָׁה לִי סַבְתָא-רַבָּתִי"."וְלִי הוֹרִישָׁה סַבְתָא-רַבָּתִי - הִתְפָּאֲרָה הַשְׁנִיָה -מַחַט קְסָמִים מְצוּפָּה יַהֲלוֹמִים!"וְרַק הַשְׁלִישִׁית צַחֲקָה בַּחֲשָׁאִי, וּבַלָאטפָּתְחָה אֶת דֶלֶת הַחֶדֶר הַמְיוּחָד:רְאוּ! לְמִי יֵשׁ עוֹד אוֹצָר יָקָר וּמַרְשִׁיםכְּמוֹ סַבְתָא-רַבָּתִי שֶׁלִי - עַד מֵאֲה וְעֶשְׂרִים!"מיידיש: ק. אבא, שבועות, תשמ'ז.הערת המלביה'ד:מרים אולינובר משוררת היידיש נרצחה בכבשני אושוויץ, לאחר שהובאה מגיטו לודז' בשנת 1944. היא נולדה בעיר לודז' בבית מסורתי. קיבלה חינוך מסורתי וסיימה שם את ביה'ס העממי. החל משנת 1916 החלה לפרסם משיריה, קודם בעיתון שבו עבדה, "לודז'ער טאגבלאט", היומון של לודז', ואחר כך כינסה אותם בקונטרס בשם "געזאנגען", שירים, 1920. מבקרי הספרות של אותה התקופה כתבו, ששיריה הצטיינו בנוסח עממי ובטבעיות ובנעימות, שלא היו כמוהם בשירת היידיש של התקופה.בעת הכיבוש הנאצי והקמת הגטו בלודז', נגזרו גזרות קשות מאד על תושביו. אך הפעילות התרבותית נמשכה. הפעילות התרבותית הזו היתה מסוכנת ובלתי חוקית. חוג של סופרים ומשוררים יהודים התרכז סביב המשוררת מרים אולינובר. ביניהם היו: הסופר ישעיהו שפיגל, הסופר והעיתונאי יוסף זלקוביץ', המשורר ש"ב שייביץ, המשוררת והסופרת חוה רוזנפארב והמשוררת והסופרת רבקה קויאטקובסקי ואחרים. החוג המשיך בפעילותו בכל שנות קיום הגטו, עד להשמדה הסופית בשנת 1944.מרים אולינובר ושירתה מוזכרות בכתביו של יצחק קצנלסון וכן אצל י. י. טרונק. וכן הובאו משיריה באנתולוגיה הגדולה של משוררות יידיש, של ע. קורמאן.תרגום שיריה מצטרף לתרגומים קודמים שתרגם אבא קובנר מיידיש. ובהם שירו של אברהם סוצקבר "אחי התאום", שנדפס בשעתו ב"משא", מוסף "דבר", אפריל 1986. והשיר "הפרפרון", שנדפס ב"כינוס דומיות", מאת אברהם סוצקבר, עם עובד 2005.נספחשני השירים בתרגומו של יהושע טן-פי, מתוך הספר "האוצר של הסבתא", מוסד הרב קוק, תשל"ה 1975.יין הבדלהעִם כֻּלָּם אֶשְׁתֶּה גַם אָנִימִיֵּין הַהַבְדָּלָה טִפָּה.סַבְתָּא חֲמוּדָה תֹּאמַר לִי:"לְאַט לָךְ, יַלְדָּתִי, יַלְדָּה,אִם נַעֲרָה תִשְׁתֶּה הַיַּיִן,לְפֶתַע לָהּ זָקָן יִצְמַח –בַּסְּפָרִים שֶׁבָּאָרוֹן-שָׁםאַתְּ תִּמְצִי כָּתוּב זֹאת כָּךְ".וַאֲנִי אָז מִתְחַלְחֶלֶת,אֶל סַנְטֵרִי אֶשְׁלַח הַיָּד:תּוֹדָה לָאֵל!... רַךְ, נַשְׁיִי הוּא,רַק מִפַּחַד מְחֻדָּד.שכיות חמדהשָׁלוֹשׁ בַּחוּרוֹת כְּזָהָב יָפוֹתבִּשְׂכִיּוֹת-חֶמְדָּה שֶׁבְּיָדָן מִתְגָּאוֹת:"לִי יֵשׁ מִטְפַּחַת-רֹאשׁ – הָאַחַת מִתְגָּאָה,מֵאֵם-הַסַּבְתָּא לְיָדִי הִיא בָּאָה"."לִי יֵשׁ סִכַּת-מַחַט – הַשְׁנִיָּה מִתְפָּאֶרֶת,מֵאֵם-הַסַּבְתָּא, יַהֲלוֹמִים מְעֻטֶרֶת".וְרַק הַשְּׁלִישִׁית בְּלַחַשׁ מִצְטַחֶקֶתוּפוֹתַחַת אֶת הַצֹּהַר בְּשֶׁקֶט:"הָאוֹצָר הַגָּדוֹל בְּבֵיתִי מִתְגוֹרֵר –אֵם–הַסַּבְתָּא עַצְמָהּ בַּת-מֵאָה וְיוֹתֵר!"תודתי לצביה רותם, מארכיון קיבוץ עין החורש.ולרפי ויזר, מבית הספרים הלאומי בירושלים.הביא לדפוס אלישע פורת

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלישע פורת