אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מוזיאון הקומיקס


התמונה של אלי אשד

האושר אין לו גבול המוזיאון הוא יוזמה משותפת של ואיגוד הקריקטוריסטים הישראלי בראשות מישל קישקה וניסים חזקיהו ושל ראש עירית חולון, מר מוטי ששון, מנכ"ל העירייה חנה הרצמן, תיאטרון חולון, ותוצאה של פעילות ברוכה בתחומים אלה בשנים האחרונות בארץ. פעם בעבר הלא רחוק העיר חולון הייתה שם דבר לבורגנות קרתנית המתרחקת בסלידה מכל דבר תרבות. כפי שאפשר לראות למשל הסרט "אושר ללא גבול " 1994 ) של יגאל בורנשטיין שמתאר את הפילוסוף המפורסם מהמאה ה17 כמתגורר בבית דירות של חולון של היום ששם איש אינו מסוגל להבינו והציג את העיר השכנה לתל אביב כסמל אולטימטיבי לבורגנות עלובה חסרת כל שאר רוח. לא עוד.

כיום חולון היא מרכז תרבות ישראלי ומזרח תיכוני ואף עולמי ש-ברוך שפינוזה האמיתי אם היה חי בימינו היה גאה לחיות בו. זאת הודות לחזונו של ראש העיר הנוכחי מוטי ששון שהעדיף להשקיע בניגוד למקובל במקומותינו בתרבות במקום בספורט ובנסיעות לחו"ל למקורבים. העיר הפכה לעיר התרבות הישראלית ספריית המדיה טק היא כיום לכל הפחות אחת משתי הספריות הציבוריות הטובות ביותר של ישראל.

בעיר נוצרות שורה של מוזיאונים, מוזיאון הילדים, מוזיאון העיצוב, מוזיאון תיאטרון הבובות ורבים אחרים.וכעת מצטרף לרשימה הארוכה והנכבדה גם מוזיאון הקומיקס והקריקטורה. הקמת המוזיאון היא הגשמת חלום עבור קהיליית הקריקטוריסטים והקומיקסאים בישראל, וכן מתן מענה לעשרות אלפי חובבי הקריקטורה והקומיקסאים, שיזכו למסגרת קבועה של פעילות ענפה בתחום זה. המוזיאון יחשוף את המבקרים לאמנות הקריקטורה על רבדיה והקשריה ואיכויותיה, במטרה לקדם את ההבנה וההכרה בקיומה ונחיצותה של הקריקטורה לחברה, ולעודד את חקר תרבות הקריקטורה בישראל כמשקפת ומבקרת את הלך החיים המקומי. שהרי יש לזכור הקריקטורה והציור הם השיקוף הויזואלי של ההיסטוריה וההווה המתחוללים כאן. אנחנו יכולים ללמוד על העבר דרך קריקטורות ואיורים לא פחות, ולפעמים הרבה יותר, מאשר דרך כתבות בעיתונים ותוכניות טלוויזיה .ואין ערוך לחשיבות ולדרך שבה נראו אישים שונים בעיני הציבור במהלך תקופות שונות. המוזיאון משתרע על שטח של 430 מטר רבוע, ברחוב וייצמן מספר 61 בחולון.

מנהלת המוזיאון היא גלית גאון אוצרת בעלת ניסיון רב בארגון תערוכות. שבין הישגים רבים ונכבדים היא גם האישה שחשפה לעולם אמן קומיקס צעיר ובלתי ידוע לחלוטין בשם אורי פינק בכתבה שפרסמה עליו בשנות השבעים במגזין "מעריב לנוער". המנהלת האדמיניסטרטיבית היא גלית עוז הארכיבאי הוא הארכ

הכרזת העצמאות של אורי מורי .קריקטורה משנת תש"ח מאת אריה נבון.

בימים אלה מוקם בקומת המרתף ארכיון היסטורי וארכיון פעיל לשימוש מקצועי מחקרי בידי כותב שורות אלו. המוזיאון ישמר ויפתח ארכיון של תיעוד, שימור ומחקר של אוספים של קריקטורות מקום המדינה ועד היום. בארכיון יהיה מאגר ממוחשב רחב היקף של אוספים שהם ייחודיים בהיבט לאומי וגם עולמי.באוספי המוזיאון ניתן למצוא אוסף הקריקטורות של פרידל שטרן, אוספי זאב, חלקים מתוך אוסף אריה נבון ודוש, וכמובן אוספים מתהווים של יוצרי קומיקס וקריקטורה עכשווים.מטרת הארכיון היא לכנס במקום אחד את כל חוברות הקומיקס והפנזינים שיצאו אי פעם לאור בעברית את כל מגזיני הקריקטורות, לכנס במקור אחד את האוריגינאלים של קריקטורות אלו מאת היוצרים ולקבל באופן קבוע את כל הקריקטורות שמצויירות מידי יום בישראל כדי שהמוזיאון יאכסן אותם במקום נגיש לחוקרים כנייר או במאגרי המידע שלו.המטרה היא גם לאסוף בארכיון גם חומרים קשורים כמו למשל כל כרכי עיתוני הילדים מסוגם של "דבר לילדים ו"הארץ שלנו" ו"מעריב לנוער ו"אצבעוני", "גמד", ו"לגבר" ואחרים שבהם פורסמו חומרים ויזואלים רבים מהסוג שמעניין את המוזיאון.אם יש מישהו שבידיו חומר מסוג זה שהוא חושב שיכול לעניין את המוזיאון ומוכן לתרום אותו לתועלת ציבור החוקרים. הוא מוזמן ליצור קשר עימי .elieshe@zahav.net.ilהתערוכות

עם פתיחת המוזיאון תפתח תערוכת קריקטורות 'צייר של שיחות שלום' של המאייר והקריקטוריסט הותיק שמואל כץ זקן הקריקטוריסטים של ישראל והקריקטוריסט הפעיל הוותיק ביותר של העולם כולו ( מאז 1946) שיהיה גם האמן הראשון שהמוזיאון יעניק לו את פרס "עיפרון הזהב" שהוא פרס מפעל חיים שיוענק מדי שנה על ידי המוזיאון ליוצר בתחום הקריקטורה, האיור והקומיקס.תערוכות הקבע במוזיאון הן: 1. קריקטוריסט פובליציסט עברי – תערוכה המציגה את עבודתם של שישה חלוצי קריקטורה טרום הקמת המדינה ועד ימינו אלה: יעקב פרקש (זאב),קריאל גרדוש (דוש), פרידל שטרן, אריה נבון שמוליק כץ, ויוסף בס. בתערוכה יוצגו שישה שולחנות סטודיו בהם קריקטורות אורגינאליות, סרטים אודות היוצרים ופריטים אישיים מתוך הסטודיו2. חלל אוריינטציה –" כמה למה איפה ואיך"- ציר ענק המתאר את תולדות הקריקטורה קומיקס ואנימציה מתקופת הפרעונים, דרך יוון העתיקה ועד ימינו אלה. הציר ערוך במערכת של הקשרים ויזואלים המאפשרים למבקרים לחקור ולגלות מה הקשר בין מסעות גוליבר ונפוליאון או בין מפלצות הבאסטריה לדג בעל שלושת העיניים של בארט סימפסון.3. רצועת קומיקס ישראלי – חלל קבע המציג קומיקס ישראלי עכשווי. מיוצרים צעירים כמו נמרוד רשף, קומיקום, דורית מיה גור, דרך קבוצת דימונה, אקטוס,ועד אורי פינק, >שי צ'רקה, צחי פרבר, מישל קישקה, תמיר שפר ועד דודו גבע המנוח.חלל של 250 מ"ר יוקדש ל חמש תערוכות מתחלפות בשנה. בשנה הראשונה תוצגנה התערוכות הבאות: 'השנה שהייתה' – תערוכת סיכום השנה בעיני קריקטוריסטים חברי אק"י. 'מחווה לגולדה מאיר' – תערוכת מחווה לכבוד יום האשה המציגה את דמותה של גולדה בעיני קריקטוריסטים ישראליים שציירו אותה לאורך שנות פעילותה. 'עובדת מהבית' – תערוכה קבוצתית של יוצרות מקומיות כמו מירב כהן, אלית אבני, דניאלה לונדון, רותו מודן, מירה פרידמן, בתיה קולטון - על דימוי אישי מול מקצועי כפי שהוא מתבטא בעבודותיהן בקומיקס. דמות דימוי וסטראוטיפ – על התפתחות דמותו של הישראלי בקריקטורה מקום המדינה ועד היום, דרך עיניהם של קריקטוריסטים ישראליים, קריקטוריסטים ערביים ואחרים.היכל הספורט קציר "קומיקס ישראלי פולני" – תערוכה הסוקרת את תהליך העבודה של קבוצת דימונה היוצרת קומיקס בשיתוף פעולה עם קומיקסאים פולניים במהלך השנה. התערוכה תהייה מלווה בקטלוג ואירוע השקה פולני-ישראלי. אירועי הפתיחה של המוזיאון יתקיימו ביום ה' ה-20.12.07 . ביום הפתיחה ייערך כנס בינלאומי שיעסוק במעבר שבין המדייה המצויירת למרחב מוזיאלי, במעמד ראש העיר ובברכת יו"ר איקו"ם מר איציק ברנר וגב' עידית עמיחי, מנהלת המחלקה למוזיאונים במשרד התרבות.בכנס ישתתפו מר טומי לפיד שידבר על מעמד הקריקטורה בעיתונות הישראלית, מר איזל רוזנטל – קריקטוריסט תורכי אורח הכנס שידבר על קריקטורות בעולם האיסלמי, מישל קישקה יו"ר אק"י שיציג את תוכנית האו"ם לצייר קריקטורות למען השלום בה הוא שותף, כמו כן יתקיים פאנל יוצרים עכשוויים לצד טקס הענקת הפרסים של המועצה לתרבות של מפעל הפיס בנושא אנימציה.

והנה רשימת אירועי יום הפתיחה אתר המוזיאון. עד שיוקם האתר הרשמי של המוזיאון תחת ניהולי, אתר זה ישמש כאתר החצי רשמי של המוזיאון ויפורסמו בו ידיעות ורשימות שונות לגביו. כאשר האתר הרשמי יוקם יתפרסמו באופן קבוע ושבועי ביקורות ורשימות על יצירות קומיקס וקריקטורה מקומיות ועל יוצרים מקומיים. לכל היוצרים שפונים אלי על מנת שאפרסם רשימות ביקורת על חוברות שלהם ומתלוננים על שאני לא מפרסם כמעט דבר בנושא.מכאן ואילך כל הביקורות בתחום זה יתפרסמו באתר מוזיאון הקומיקס. ובאופן רציף. פרוייקטים נוספים לעתיד מידי שנה יעניק המוזיאון שני פרסי יצירה, "עפרון הזהב" על מפעל חיים המיועד ליוצרים ותיקים ופרס עידוד יצירה המיועד ליוצרים צעירים וסטודנטים.מידי שנתיים תתקיים במוזיאון תחרות קריקטורות ע"ש פרידל שטרן לצד תערוכה וטקס פרסים לזוכיםבמהלך השנה יארח המוזיאון הגשות של סטודנטים בתחומי האיור והקומיקס מבית הספר שנקר, תערוכות קיץ במרפסת המוזיאון ופסטיבלים כמו פסטיבל 'קאבום' שיתקיים שבוע לאחר פתיחת המוזיאון. המוזיאון יעסוק בפעילות חינוכית ענפה מתוך מטרה לקרב את מערכות החינוך הפורמליות והלא פורמליות לתחום, תוך שהוא משמש כסביבה חוויתית-לימודית למבקרים. פעילות זו תכלול מפגשי אמן בין תלמידים ליוצרים, הכשרת מדריכי קומיקס בשיתוף עם קרן קרב, ליווי עבודות מחקר וגמר בנושאי קומיקס, קריקטורה ואנימציה,שילוב לימודי קומיקס בשיעורים למניעת אלימות, שיעורי אזרחות והשתלמויות מורים לאזרחות,היסטוריה של א"י, חברה ותקשורת חזותית.לעתיד אתר המוזיאון ישמח לפרסם כל עבודה עוסקת בנושאי קריקטורה וקומיקס ישראלים וגם זרים. המוזיאון גם מתכנן לקיים אירועי הרצאות של כותבי עבודות מסוג זה. ומהצד הויזואלי הטהור של המוזיאון לידו מתוכננת להיבנות שדרה של פסלים שיתבססו על דמויות קומיקס וקריקטורות ישראליות כמו שרוליק של דוש. אבל בינתיים אם כי המוזיאון מתמקד "רק" בשני התחומים הלא קטנים שצויינו למעלה המוזיאון. לעתיד אמור לעסוק גם באנימציה הישראלית ובאיור הישראלי ולהפוך בכך ללב הפועם של התרבות הישראלית הויזואלית החדשה.הקוראים מוזמנים לבוא למוזיאון וליטול חלק במהפכה התרבותית שהוא מביא עימו.ראו עוד

אירועי כנס הפתיחה למוזיאון הקריקטורה והקומיקס מצאו לעצמם בית הבלוג של גלית גאון מנהלת המוזיאון ראיון עם גלית גאון נירית אנדרמן על מוזיאון הקומיקס והקריקטורה ירמי פינקוס מראיין את גלית גאון שמואל כץ ומוזיאון הקומיקס והקריקטורה איך אומרים קריקטורה בעברית ?: משאל של המוזיאון

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד