אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

איך הפכה מערכת החינוך לשמרטף הלאומי?


קטגוריה: 
מחבר: 
ויקי ניצן ו-שרי גל

האם אתה מרוצה מהחינוך שבנך מקבל בתיכון?

אנו המורים חושבים, שכיתות המאוכלסות בארבעים תלמידים אינן מאפשרות להעניק לילדך יחס אישי כפי שהיינו רוצים. בתי הספר התיכוניים בישראל הם גדולים מאוד על מנת שיהיו כלכליים. הרעיון הוא לתת חינוך זול להמונים. אין זול יותר ממורה עם לוח וגיר לפני ארבעים תלמידים. זו הסיבה, שחנקו את החינוך המקצועי והטכנולוגי וחונקים בלי בושה את כול האופציות של התאמת תוכניות לימודים לצרכים שונים של צבורים ייחודיים. המטרה היא אחידות, אך האידיאולוגיה היא עלות נמוכה במסווה של "שוויון הזדמנויות". (החינוך הטכנולוגי, מחמת שיקולי בטיחות, חייב להיעשות בקבוצות עבודה קטנות ועם מכשירים יקרים - מצרך יקר מידי בשביל ילדי ישראל).

הרבה תלמידים בכיתה תובעים מורה המקדיש יותר זמן לשליטה בקהל הגדול, על חשבון תוכן השיעור והתייחסות לפרטים וויתור מוחלט על זמן-מורה-תלמיד במהלך השיעור.

קהל התלמידים בכיתה הוא הטרוגני. חלק גדול מהם אינו מקבל מה שמגיע לו כאזרח במדינת ישראל. התיכון העיוני הוא "מיטת סדום": מקצר ארוכים ומותח קצרים, וכך תלמיד עם לקויות אינו יכול להתפתח, ומנגד גם לתלמידים מצטיינים אין אפשרות לפרוץ קדימה . בחינות הבגרות הן הסרגל היחיד וכו.... ל ם מתיישרים לפיו. מזה שנים איננו יכולים להתייחס ברצינות להוראה פרטנית, לקידום אישי של תלמיד ולהקניית ערכים.

המורה נמדד לפי תפוקות - כמה תלמידים עברו את הבגרות , ואפילו לא חשוב באילו ציונים. הרייטינג הפופוליסטי הפך חזות הכול. התלמידים בוחרים מגמות שאפשר לקבל בהן ציונים טובים בלי להשקיע מאמצים, ובית הספר ויתר מזמן על ייעודו האמיתי להיות מוסד חינוכי להשכלה. הוא שמח להעניק לתלמידים מסלולים פופוליסטים ולשמור על שקט תעשייתי. התוצאה היא בית ספר דל שאינו מחנך, אלא עושה פשרות.

בית הספר העיוני מקבל תלמידים מכל הרמות, אך מקבל תקציבים מועטים מאד להתמודד עם ההטרוגניות. יתירה מזאת, בשנים האחרונות חל צמצום מתמשך נוסף במשאבי החינוך וקוצצו שעות הוראה - הבן שלכם לומד היום שמונה וחצי שעות שבועיות פחות מאשר לפני שלוש שנים (הפחתה של יום לימודים ארוך).

ומה עושה המערכת כדי לפתור את הסתירה הזאת ובכל זאת להראות תפוקות? מורידה את רמת הבחינות ומקלה בדרישות הבדיקה. מוסיפה תוכניות כמו "ברק", "הזדמנות שנייה", "הזדמנות שלישית" (שמות כיסוי למבחני בגרות "נמוכים ייחודית" מהנורמה). כך קורה, שעם- הספר ויתר על הספר ושמר רק על הכריכה.

האם הרפורמה החדשה תיטיב עם הבן שלך?

הרפורמה החדשה לא מזכירה כלל הקטנת כיתות. למה? כי זה עולה כסף והרבה.

הקטנת הכיתות משמעה הגדלת מספר המורים ובניית כיתות לימוד נוספות.

משרד החינוך מציע לפי הרפורמה שעות פרטניות, אבל איפה? הורה יקר, היית בוודאי ביום הורים והיית בעצמך תלמיד. בית הספר של היום לא השתנה: הוא בנוי חללים גדולים המתאימים רק להוראה פרונטאלית לכיתות ענקיות, ומורי התיכון נמצאים במלכוד בלתי אפשרי .

ב"אוצר הבדיחה היהודית" מספר דרויאנוב על עגלון יהודי המנסה לחסוך ולהרגיל את סוסו לאכול פחות. הסוס מחזיק מעמד בגבורה. רואה העגלון כי טוב ומפסיק לתת לו אוכל, וראה זה פלא – הסוס מת.

בית הספר התיכון במתכונתו הנוכחית הוא סוס מת. הרפורמה החדשה אינה מציעה "אופק חדש", אלא הנשמה מלאכותית לסוס מת. היא לא מציעה הקטנה דרמטית של הכיתות. אין בה פתרונות אמיתיים למדינת עליה, עם אוכלוסיה הטרוגנית שיש בה צורך בהתאמת מסלולי לימוד שונים וגמישים, המאפשרים ניידות ואפשרות לעבור למסלול עיוני. תעודת הבגרות האחידה בחלק גדול מן המקצועות היא סרגל עקום. אין פלא שערכה הולך ויורד, גם בעיני האוניברסיטאות.

בית הספר העיוני כ"כלבויניק" הוא פיתרון זול, דרך מילוט של האוצר ומשרד החינוך מן המהפכה הנדרשת במערכת החינוך.

הרפש המוטח במורים והנמכתם בתקשורת, מתיישבים היטב עם הכוונה הצינית להתנער ממערכת החינוך ולסתום את פיהם של המורים בהעלאת שכר כביכול. בעצם מציע האוצר להוסיף למורים שעות עבודה, להעלות את משכורתם הכוללת, אבל להפחית את התשלום לשעה.

אין כוונה לשנות כהוא זה את תנאי השכר ואת תנאי העבודה בבית הספר. כל הרפורמה היא "תקציב עם קריצה".

למעשה, מה שצפוי הוא הפרטת החינוך. החינוך הציבורי יהיה לאוכלוסיות חלשות והאוכלוסיות החזקות תפנינה לבתי ספר פרטיים. זאת המגמה האמיתית. טלו קורה מבין עיניכם.

ויקי ניצן ו-שרי גל – מורות ותיקות בתיכון אחד העם בפתח תקווה.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת